משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות תמידין ומוספין פרק א

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות תמידין ומוספין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הִלְכּוֹת תְּמִידִין וּמוּסָפִין פֵּרֶק א

א מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְרִיב שְׁנֵי כְּבָשִׂים עוֹלוֹת בְּכָל יוֹם, וְהֶם הַנִּקְרָאִים תְּמִידִין--אֶחָד בַּבֹּקֶר וְאֶחָד בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁנֶּאֱמָר "שְׁנַיִם לַיּוֹם, עֹלָה תָמִיד" (במדבר כח,ג). [ב] וְאֵימָתַי זְמָן שְׁחִיטָתָן: שֶׁלַּבֹּקֶר, שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַחַמָּה, מִשֶּׁיָּאִיר פְּנֵי כָּל הַמִּזְרָח; וּפַעַם אַחַת דָּחֲקָה שָׁעָה אֶת הַצִּבּוּר בְּבַיִת שֵׁנִי, וְהִקְרִיבוּ תָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת בַּיּוֹם.

ב [ג] תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם, שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ מִשֶּׁיַּאֲרִיךְ הַצֵּל וְיֻכַּר לַכֹּל שֶׁהֶאֱרִיךְ, וְהוּא מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחְצָה וָמַעְלָה, עַד סוֹף הַיּוֹם; וְלֹא הָיוּ שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם אֵלָא בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וּמֶחְצָה, וְקָרֵב בְּתֵשַׁע וּמֶחְצָה.

ג וְלָמָּה מְאַחֲרִין אוֹתוֹ שְׁתֵּי שָׁעוֹת אַחַר תְּחִלַּת זְמָן שְׁחִיטָתוֹ, מִפְּנֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלַּיְּחִידִים אוֹ שֶׁלַּצִּבּוּר--לְפִי שֶׁאָסוּר לְהַקְרִיב קָרְבָּן כְּלָל קֹדֶם תָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר, וְלֹא שׁוֹחֲטִין קָרְבָּן אַחַר תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם: חוּץ מִקָּרְבָּן פֶּסַח לְבַדּוֹ, שְׁאֵי אִפְשָׁר שֶׁיַּקְרִיבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל פִּסְחֵיהֶן בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת.

ד אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח, אֵלָא אַחַר תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם; וְכֵן מְחֻסְּרֵי כִּפּוּרִים מַקְרִיבִין כַּפָּרָתָן אַחַר תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם, בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר--כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ טְהוֹרִין לֶאֱכֹל פִּסְחֵיהֶן לָעֶרֶב.

ה עֶרֶב פְּסָחִים, בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת, הָיָה הַתָּמִיד נִשְׁחָט בְּשֶׁבַע וּמֶחְצָה, וְקָרֵב בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחְצָה--כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם פְּנָאי לִשְׁחֹט פִּסְחֵיהֶן; וְאִם חָל עֶרֶב פְּסָחִים לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, הָיוּ שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּשֵׁשׁ וּמֶחְצָה בִּתְחִלַּת זְמַנּוֹ, וְקָרֵב בְּשֶׁבַע וּמֶחְצָה--כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם רֵוַח בַּיּוֹם לִצְלוֹת קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס הַשַּׁבָּת.

ו אַף עַל פִּי שְׁאֵין שׁוֹחֲטִין אַחַר תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם, מַקְטִירִין כָּל דָּבָר הָרָאוּי לְהַקְטָרָה כָּל הַיּוֹם; וּמַקְטִירִין אֵבַרֵי עוֹלוֹת וְהָאֵמוּרִין, עַד חֲצִי הַלַּיְלָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת. וְאֵבָרִין וְאֵמוּרִין שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ, בֵּין מִן הַתָּמִיד בֵּין מִשְּׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת--מְהַפְּכִין בָּהֶן כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-הַלַּיְלָה, עַד-הַבֹּקֶר" (ויקרא ו,ב).

ז אֵבָרִים שֶׁלַּתָּמִיד דּוֹחִין אֶת הַטֻּמְאָה, וְאֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, אֵלָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת בִּלְבָד, מַקְטִירִין אֵבַרֵי תָּמִיד שֶׁלְּעֶרֶב שַׁבָּת: שֶׁהַתָּמִיד--תְּחִלָּתוֹ דּוֹחָה שַׁבָּת, וְסוֹפוֹ אֵינוּ דּוֹחֶה.

ח חֶלְבֵי שַׁבָּת--קְרֵבִין בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב, אִם חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת; אֲבָל אֵין קְרֵבִין בְּלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמָר "עֹלַת שַׁבַּת, בְּשַׁבַּתּוֹ" (במדבר כח,י): וְלֹא בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת, וְלֹא עוֹלַת חֹל בְּיוֹם טוֹב. [ח] אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת--מַקְטִירִין חֶלְבֵי הַפְּסָחִים בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שְׁהֶם כְּחֶלְבֵי שַׁבָּת.

ט אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים הַמְּבֻקָּרִין, בְּלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ; וְיִהְיוּ מוּכָנִים קֹדֶם יוֹם הַקְרָבָה, בְּאַרְבָּעָה יָמִים. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מְבַקְּרִין אוֹתוֹ מִתְּחִלָּה, לֹא הָיוּ שׁוֹחֲטִין אֶת הַתָּמִיד, עַד שֶׁמְּבַקְּרִין אוֹתוֹ שְׁנִיָּה קֹדֶם הַשְּׁחִיטָה, לְאוֹר הָאֲבוּקוֹת; וּמַשְׁקִין אוֹתוֹ מַיִם בְּכוֹס שֶׁלְּזָהָב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נוֹחַ לַהֶפְשֵׁט.

י כְּמַעֲשֶׂה תָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר, כֵּן מַעֲשֶׂה תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם; וְהַכֹּל כְּמַעֲשֵׂה הָעוֹלָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת. וְלֹא הָיוּ כּוֹפְתִין אֶת הַטָּלֶה, שֶׁלֹּא יְחַקּוּ אֶת הַמִּינִים, אֵלָא אוֹחֲזִין יָדָיו וְרַגְלָיו, בִּידֵיהֶן; וְכָּךְ הָיְתָה עֲקִידָתוֹ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעְרָב.

יא תָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר--הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מַעְרָבִית שֶׁלְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה; וְשֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם--עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מִזְרָחִית מִמֶּנָּה, עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה: כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ; דִּבְרֵי קַבָּלָה הֶן, שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁחֲטִין כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ.

יב טָעוּ אוֹ שָׁגְגוּ, אַפִלּוּ הֵזִידוּ, וְלֹא הִקְרִיבוּ תָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר--יַקְרִיבוּ תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁנִּתְחַנַּךְ הַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל אִם הָיָה מִזְבֵּחַ חָדָשׁ, שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרַב עָלָיו כְּלוּם--לֹא יַקְרִיבוּ עָלָיו תְּחִלָּה בֵּין הָעַרְבַּיִם: שְׁאֵין מְחַנְּכִין מִזְבַּח הָעוֹלָה, אֵלָא בְּתָמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות תמידין ומוספין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

יש לך שאלה או הערה?