משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות פרק יז

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

הִלְכּוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת פֵּרֶק יז

א הַנּוֹדֵר מִנְחָה מַאֲפֵה תַּנּוּר--לֹא יָבִיא מַאֲפֵה כֻּפָּח, וְלֹא מַאֲפֵה רְעָפִים, וְלֹא מַאֲפֵה יוּרַת הָעַרְבָּיִים. [ב] הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי בְּמַחֲבַת, וְהֵבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת, בְּמַרְחֶשֶׁת, וְהֵבִיא בְּמַחֲבַת--מַה שֶׁהֵבִיא הֵבִיא, וִידֵי חוֹבָתוֹ לֹא יָצָא; וְאִם אָמַר זוֹ לְהָבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת, וְהֵבִיאָהּ בְּמַחֲבַת, אוֹ בְּמַחֲבַת, וְהֵבִיאָהּ בְּמַרְחֶשֶׁת--הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ב וְכֵן הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת לְהָבִיאָן בִּכְלִי אֶחָד, וֶהֱבִיאָן בִּשְׁנֵי כֵּלִים, אוֹ בִּשְׁנֵי כֵּלִים, וֶהֱבִיאָן בִּכְלִי אֶחָד--מַה שֶׁהֵבִיא הֵבִיא; וִידֵי חוֹבָתוֹ לֹא יָצָא, שֶׁנֶּאֱמָר "כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה'" (דברים כג,כד). [ג] אֵלּוּ לְהָבִיא בִּכְלִי אֶחָד, וְהֵבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים, אֵלּוּ לְהָבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים, וְהֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד--הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין.

ג לֹא קְבָעָן בְּשָׁעַת הַנֶּדֶר, אֵלָא אָמַר הֲרֵי עָלַי שֵׁנִי עֶשְׂרוֹנוֹת, וּבְשָׁעַת הַפְרָשָׁה קְבָעָן וְהִפְרִישָׁן בִּשְׁנֵי כֵּלִים, וְחָזַר וֶהֱבִיאָן בִּכְלִי אֶחָד--הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים: שֶׁנֶּאֱמָר "כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ" (דברים כג,כד), וְלֹא כַּאֲשֶׁר הִפְרַשְׁתָּ.

ד אָמַר הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת לְהָבִיא בִּכְלִי אֶחָד, וְהֵבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים, אָמְרוּ לוֹ בִּכְלִי אֶחָד נָדַרְתָּ--הִקְרִיבָם בִּשְׁנֵי כֵּלִים, הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין; הִקְרִיבָם בִּכְלִי אֶחָד, הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים.

ה [ד] אָמַר הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת לְהָבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים, וְהֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ בִּשְׁנֵי כָּלִים נָדַרְתָּ--הִקְרִיבָן בִּשְׁנֵי כֵּלִים, הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים; הִקְרִיבָן בִּכְלִי אֶחָד, הֲרֵי אֵלּוּ כִּשְׁתֵּי מְנָחוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ.

ו [ה] הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מִנְחָה, יָבִיא אַחַת מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי מְנָחוֹת הַבָּאוֹת בְּנֶדֶר וּנְדָבָה; אָמַר הֲרֵי עָלַי מְנָחוֹת, יָבִיא שְׁנֵי מִינֵי מְנָחוֹת מֵחֲמִשְׁתָּן; אָמַר הֲרֵי עָלַי מִין מְנָחוֹת, יָבִיא שְׁתֵּי מְנָחוֹת מִמִּין אֶחָד. הֲרֵי עָלַי מִינֵי מְנָחוֹת, יָבִיא שְׁתֵּי מְנָחוֹת מִשְּׁנֵי מִינִין; וְכֵן אִם אָמַר מִינֵי מִנְחָה, יָבִיא שֵׁנִי מִינִין. קָבַע נִדְרוֹ בְּמִין מֵהֶן, וּשְׁכָחוֹ--מֵבִיא חֲמִשְׁתָּן.

ז [ו] אֵין הַיָּחִיד מֵבִיא מִנְחָה בִּכְלִי אֶחָד, יָתֵר מִשִּׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן; וְאִם נָדַר יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים--מֵבִיא שִׁשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד, וְהַשְּׁאָר בִּכְלִי שֵׁנִי: שְׁאֵין יְכוּלִין לְהִבָּלֵל כְּאֶחָד אֵלָא שִׁשִּׁים; אֲבָל יָתֵר עַל שִׁשִּׁים, אֵין נִבְלָלִין. אַף עַל פִּי שְׁאֵין הַבְּלִילָה מְעַכֶּבֶת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל הָרָאוּי לִבְלִילָה, אֵין הַבְּלִילָה מְעַכֶּבֶת בּוֹ; וְכָל שְׁאֵינוּ רָאוּי לִבְלִילָה, הַבְּלִילָה מְעַכֶּבֶת בּוֹ.

ח [ז] אָמַר הֲרֵי עָלַי מֵאָה אֶחָד וְעֶשְׂרִים עִשָּׂרוֹן--מֵבִיא מֵאָה וְעֶשְׂרִים בִּשְׁנֵי כֵּלִים, שִׁשִּׁים בְּכָל כְּלִי, וּמֵבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד בִּכְלִי שְׁלִישִׁי.

ט אָמַר הֲרֵי עָלַי עִשָּׂרוֹן, מֵבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד. הֲרֵי עָלַי עֶשְׂרוֹנוֹת, יָבִיא שְׁנַיִם; פֵּרַשׁ נִדְרוֹ, וְשָׁכַח כַּמָּה עִשָּׂרוֹן פֵּרַשׁ--יָבִיא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן בִּכְלִי אֶחָד. שָׁכַח כַּמָּה עִשָּׂרוֹן פֵּרַשׁ, וּבְאֵיזֶה מִין קְבָעוֹ--הֲרֵי זֶה מֵבִיא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן, מִכָּל מִין וּמִין מֵחֲמִשְׁתָּן.

י [ח] קָבַע נִדְרוֹ, וְשָׁכַח כַּמָּה עֶשְׂרוֹנוֹת נָדַר וּבְכַמָּה כֵּלִים נָדַר--הֲרֵי זֶה מֵבִיא מֵאֶחָד וְעַד שִׁשִּׁים, בְּשִׁשִּׁים כְּלִי. כֵּיצַד: מֵבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד בִּכְלִי רִאשׁוֹן, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת בִּכְלִי שֵׁנִי, וּשְׁלוֹשָׁה עֶשְׂרוֹנוֹת בַּשְּׁלִישִׁי, עַד שֶׁיִּהְיוּ שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן בַּכְּלִי הָאַחֲרוֹן. וְאִם שָׁכַח אַף בְּאֵיזֶה מִין קָבַע--מֵבִיא עַל סֵדֶר זֶה שִׁשִּׁים כְּלִי, מִכָּל מִין; וְנִמְצָא מֵבִיא מִכָּל מִין, אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁלוֹשִׁים עִשָּׂרוֹן.

יא [ט] הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מִנְחַת שְׂעוֹרִים, אוֹ מִנְחַת חֲצִי עִשָּׂרוֹן, אוֹ מִנְחַת שֶׁלֹּא שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה--הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁלֹּא הִתְנַדַּב דָּבָר שֶׁכָּמוֹהוּ מַקְרִיבִין. אָמַר הֲרֵי עָלַי מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִים, אוֹ מִן הָעֲדָשִׁים, אוֹ מִנְחָה בְּלֹא שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, אוֹ מִנְחָה חֲצִי עִשָּׂרוֹן--שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ: אִם אָמַר לֹא נָדַרְתִּי אֵלָא עַל דַּעַת שֶׁמֻּתָּר לְהַקְרִיב כְּזֶה, וְאִלּוּ יָדַעְתִּי שְׁאֵין מַקְרִיבִין אֵלָא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם סֹלֶת בְּשֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר--הֲרֵי זֶה פָּטוּר; וְאִם אָמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ, הָיִיתִי נוֹדֵר כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּקְרִיבִין--הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַקְרִיב כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּקְרִיבִין.

יב [י] נָדַר עִשָּׂרוֹן וּמֶחְצָה, וְאָמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ, הָיִיתִי נוֹדֵר כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִין--הֲרֵי זֶה מֵבִיא שְׁנַיִם. אָמַר הֲרֵי עָלַי קֶמַח, אוֹ הֲרֵי עָלַי חֲצִי עִשָּׂרוֹן, וְלֹא הִזְכִּיר שֵׁם מִנְחָה--הֲרֵי זֶה פָּטוּר, כְּמִי שֶׁלֹּא נָדַר מֵעוֹלָם.

יג וְכֵן הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה בְּלֹא לֶחֶם, זֶבַח בְּלֹא נְסָכִים--הֲרֵי זֶה פָּטוּר; וְאִם אָמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שְׁאֵין מַקְרִיבִין כֵּן, הָיִיתִי נוֹדֵר כְּדֶרֶךְ הַנּוֹדְרִין--הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהָבִיא כְּדֶרֶךְ הַמַּקְרִיבִין.

יד [יא] הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי לַחְמֵי תּוֹדָה, יָבִיא תּוֹדָה וְלַחְמָהּ--שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שְׁאֵין מַקְרִיבִין לֶחֶם בְּלֹא תּוֹדָה, וְסוֹף הַקָּרְבָּן הִזְכִּיר. אָמַר הֲרֵי עָלַי לֶחֶם לִפְטֹר תּוֹדָתוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי, יָבִיא לֶחֶם תּוֹדָה עִם תּוֹדַת חֲבֵרוֹ.

טו [יב] מִתְנַדֵּב אָדָם אוֹ נוֹדֵר, יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְאֵין מִתְנַדְּבִין לוֹג יַיִן, וְלֹא שְׁנֵי לוֹגִין--שְׁאֵין בַּנְּסָכִים לֹא לוֹג וְלֹא שְׁנַיִם; וְאֵין מִתְנַדְּבִין חֲמִשָּׁה--שְׁאֵין חֲמֵשֶׁת לוֹגִין רְאוּיִין לֹא לְנִסְכֵּי בְּהֵמָה אַחַת, וְלֹא לְנִסְכֵּי שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת. אֲבָל מִתְנַדְּבִין שְׁלוֹשָׁה, וְאַרְבָּעָה, וְשִׁשָּׁה, וּמִשִּׁשָּׁה וָמַעְלָה--מִפְּנֵי שְׁהֶן רְאוּיִין לְנִסְכֵּי בְּהֵמוֹת.

טז [יג] כֵּיצַד: נָדַר שִׁבְעָה, הֲרֵי הֶן כְּנִסְכֵּי כֶּבֶשׂ וְאַיִל; נָדַר שְׁמוֹנָה, הֲרֵי אֵלּוּ כְּנִסְכֵּי שְׁנֵי אֵילִים; תִּשְׁעָה, כְּנִסְכֵּי שׁוֹר וָכֶבֶשׂ, אוֹ כְּנִסְכֵּי שְׁלוֹשָׁה כְּבָשִׂים; נָדַר עֲשָׂרָה, הֲרֵי אֵלּוּ כְּנִסְכֵּי שׁוֹר וְאַיִל, אוֹ שְׁנֵי כְּבָשִׂים וְאַיִל. וְכֵן עַד לְעוֹלָם.

יז [יד] נָדַר חֲמֵשֶׁת לוֹגִין--אוֹמְרִין לוֹ הַשְׁלֵם שִׁשָּׁה, שֶׁהֲרֵי קְבָעָן לְקָרְבָּן; אֲבָל אִם נָדַר לוֹג אוֹ שְׁנַיִם--פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי אֵינָן רְאוּיִין כְּלָל, לֹא הֶן וְלֹא מִקְצָתָן. וְאֵין מִתְנַדְּבִין וְלֹא נוֹדְרִין פָּחוּת מִלּוֹג שֶׁמֶן--שְׁאֵין לָךְ מִנְחָה פְּחוּתָה מֵעִשָּׂרוֹן, וְהִיא צְרִיכָה לוֹג אֶחָד שֶׁמֶן.

יח [טו] הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי יַיִן, לֹא יִפְחֹת מִשְּׁלֹשֶׁת לוֹגִין; הֲרֵי עָלַי שֶׁמֶן, לֹא יִפְחֹת מִלּוֹג. פֵּרַשׁ נִדְרוֹ, וְשָׁכַח כַּמָּה לוֹג נָדַר מִן הַיַּיִן אוֹ מִן הַשֶּׁמֶן--יָבִיא מֵאָה וְאַרְבָּעִים לוֹג: שְׁאֵין לָךְ יוֹם שֶׁמַּקְרִיבִין בּוֹ הַצִּבּוּר קָרְבָּנוֹת מְרֻבּוֹת, יוֹתֵר מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, וְיִהְיוּ הַנְּסָכִים בּוֹ בַּיּוֹם מֵאָה וְאַרְבָּעִים לוֹג שֶׁמֶן וּכְמוֹתָם יַיִן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת תְּמִידִין וּמוּסָפִין.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

יש לך שאלה או הערה?