משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות פרק יב

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

הִלְכּוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת פֵּרֶק יב

א הַמְּנָחוֹת, הֶן מִן הַקָּרְבָּנוֹת; וְהַמְּנָחוֹת הַבָּאוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן, וְאֵינָן בָּאוֹת מִשּׁוֹם נְסָכִים--מֵהֶם מִנְחַת צִבּוּר, וּמֵהֶם מִנְחַת יָחִיד. [ב] וְכָל הַמְּנָחוֹת, סֹלֶת חִטִּים--חוּץ מִמִּנְחַת סוֹטָה וְעֹמֶר הַתְּנוּפָה, שְׁהֶם מִן הַשְּׂעוֹרִים.

ב [ג] שָׁלוֹשׁ מְנָחוֹת לַצִּבּוּר: עֹמֶר הַתְּנוּפָה--וְהוּא קָרֵב לַמִּזְבֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר. וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁמְּבִיאִין בְּיוֹם עֲצֶרֶת--וְאֵלּוּ נִקְרְאוּ מִנְחָה, וְאֵינָן קְרֵבִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְהֶן חָמֵץ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמָר "קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם, לַה'; וְאֶל-הַמִּזְבֵּחַ לֹא-יַעֲלוּ" (ויקרא ב,יב). וְהַמִּנְחָה הַשְּׁלִישִׁית--הוּא לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל שַׁבָּת, וְאֵינוּ קָרֵב לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אֵלָא כֻּלּוֹ נֶאֱכָל לַכּוֹהֲנִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

ג [ד] וְתֵשַׁע מְנָחוֹת לַיָּחִיד, וְכֻלָּן קְרֵבִין לַמִּזְבֵּחַ; וְאֵלּוּ הֶן: (א) מִנְחַת חוֹטֶא--וְהִיא הַמִּנְחָה שֶׁמַּקְרִיב הֶעָנִי, כְּשֶׁיִּתְחַיַּב חַטָּאת וְלֹא תַגִּיעַ יָדוֹ. (ב) מִנְחַת סוֹטָה--וְהִיא מִנְחַת הַקְּנָאוֹת, שֶׁכְּבָר נִתְפָּרְשׁוּ מַעֲשֶׂיהָ. (ג) הַמִּנְחָה שֶׁמַּקְרִיב כָּל כּוֹהֵן תְּחִלָּה כְּשֶׁיִּכָּנֵס לָעֲבוֹדָה, שֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ בְּיָדוֹ; וְהִיא הַנִּקְרֵאת מִנְחַת חִנּוּךְ. (ד) הַמִּנְחָה שֶׁמַּקְרִיב כּוֹהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם, וְהִיא הַנִּקְרֵאת חֲבִתִּין. (ה) מִנְחַת הַסֹּלֶת, וְהִיא בָּאָה בְּנֶדֶר וּנְדָבָה. (ו) מִנְחַת הַמַּחֲבַת, וְהִיא בָּאָה בְּנֶדֶר וּנְדָבָה. (ז) מִנְחַת הַמַּרְחֶשֶׁת, וְהִיא בָּאָה בְּנֶדֶר וּנְדָבָה. (ח) מִנְחַת מַאֲפֵה תַּנּוּר חַלּוֹת, וְהִיא בָּאָה בְּנֶדֶר וּנְדָבָה. (ט) מִנְחַת מַאֲפֵה תַּנּוּר רְקִיקִין, וְהִיא בָּאָה בְּנֶדֶר וּנְדָבָה.

ד [ה] כָּל הַמְּנָחוֹת הַקְּרֵבוֹת לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ--אֵין כָּל אַחַת מֵהֶן פְּחוּתָה מֵעִשָּׂרוֹן, וּמֵעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת כֻּלּוֹ; וְחָמֵשׁ מְנָחוֹת הַבָּאוֹת בְּנֶדֶר וּנְדָבָה--יֵשׁ לוֹ לְהִתְנַדַּב וְלִנְדֹּר מֵהֶן כָּל שֶׁיִּרְצֶה, אַפִלּוּ אֶלֶף עִשָּׂרוֹן. אֲבָל מִנְחַת הָעֹמֶר, וּמִנְחַת חוֹטֶא, וּמִנְחַת קְנָאוֹת, וּמִנְחַת חִנּוּךְ, וְהַחֲבִתִּין--כָּל אַחַת מֵהֶן עִשָּׂרוֹן אֶחָד, לֹא פָּחוּת וְלֹא יָתֵר.

ה [ו] כָּל הַמְּנָחוֹת הַקְּרֵבוֹת לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ--טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה בַּמַּעְרָב כְּנֶגֶד חֻדָּהּ שֶׁלְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעְרָבִית, וְאֵינָן טְעוּנוֹת תְּנוּפָה: חוּץ מִמִּנְחַת סוֹטָה, וְעֹמֶר הַתְּנוּפָה--שֶׁשְּׁתֵּיהֶן טְעוּנוֹת תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה.

ו [ז] כָּל הַמְּנָחוֹת הַקְּרֵבוֹת לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה--לוֹג שֶׁמֶן לְכָל עִשָּׂרוֹן; וְקֹמֶץ לְבוֹנָה לְכָל מִנְחָה, בֵּין שֶׁהָיְתָה עִשָּׂרוֹן אֶחָד בֵּין שֶׁהָיְתָה שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן, שְׁאֵין מְבִיאִין בִּכְלִי אֶחָד יָתֵר עַל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר: חוּץ מִמִּנְחַת קְנָאוֹת וּמִנְחַת חוֹטֶא, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן, וְלֹא-יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה" (ויקרא ה,יא; וראה במדבר ה,טו).

ז [ח] נָתַן וְהִקְרִיב--לוֹקֶה עַל הַשֶּׁמֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל הַלְּבוֹנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ; נָתַן כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁמֶן אוֹ לְבוֹנָה עַל גַּבֶּיהָ--אֵינוּ עוֹבֵר, וְלֹא פָסַל. מִנְחַת חִנּוּךְ וְהַחֲבִתִּין--מוֹסִיף לְכָל אַחַת מֵהֶן שֶׁמֶן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

ח [ט] כָּל הַמְּנָחוֹת הַקְּרֵבוֹת לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ נִקְמָצוֹת, מַקְטִירִין הַקֹּמֶץ כֻּלּוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ; וְהַשְּׁאָר, נֶאֱכָל לַכּוֹהֲנִים: חוּץ מִמִּנְחַת זִכְרֵי כְּהֻנָּה--שְׁאֵינָהּ נִקְמֶצֶת אֵלָא מַקְטִירִין אוֹתָהּ כֻּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְכָל-מִנְחַת כֹּהֵן . . ." (ויקרא ו,טז). הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁמִּנְחַת חִנּוּךְ, וְהַחֲבִתִּין, וְכוֹהֵן שֶׁהֵבִיא מִנְחַת חוֹטֶא אוֹ מִנְחַת נְדָבָה--כֻּלָּן נִשְׂרָפוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאֵינָן נִקְמָצוֹת.

ט [י] הַכּוֹהֶנֶת--מִנְחָתָהּ נִקְמֶצֶת כְּמִנְחַת יִשְׂרָאֵל, וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין. [יא] וְלָדוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ, וַהֲרֵי כָּל אֶחָד מֵהֶן סְפֵק כּוֹהֵן--מִנְחָתָם נִקְמֶצֶת כְּמִנְחַת יִשְׂרָאֵל, וְאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת כְּמִנְחַת כּוֹהֲנִים. כֵּיצַד עוֹשִׂים--הַקֹּמֶץ קָרֵב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהַשְּׁיָרַיִם מִתְפַּזְּרִין עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן.

י [יב] כָּל הַנְּשׂוּאוֹת לַכּוֹהֲנִים, בֵּין כּוֹהֶנֶת בֵּין יִשְׂרְאֵלִית--אֵין שְׁיַרֵי מִנְחוֹתֵיהֶן נֶאֱכָלִים, מִפְּנֵי חֵלֶק הַבַּעַל, וְאֵינָהּ כֻּלָּהּ לָאִשִּׁים, מִפְּנֵי חֵלֶק הָאִשָּׁה: אֵלָא הַקֹּמֶץ קָרֵב לְעַצְמוֹ, וְהַשְּׁיָרַיִם מִתְפַּזְּרִין עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן.

יא הַקְּמִיצָה, בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה; וְאִם קָמַץ בַּהֵיכָל, כְּשֵׁרָה. [יג] וּמְקַדְּשִׁין מִנְחָה בִּכְלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקָע, וְקוֹמְצִין מִכְּלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקָע; וְאֵין מְקַדְּשִׁין הַקֹּמֶץ בִּכְלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקָע. וּמֵאֵימָתַי יֻתְּרוּ הַשְּׁיָרַיִם בַּאֲכִילָה, מִשֶּׁיִּצַּת הָאוּר בְּרֹב הַקֹּמֶץ.

יב [יד] כָּל הַמְּנָחוֹת הַקְּרֵבוֹת לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, מַצָּה; וְכֵן שְׁיַרֵי הַמְּנָחוֹת שֶׁאוֹכְלִין הַכּוֹהֲנִים--אַף עַל פִּי שְׁהֶן מֻתָּרִין לֶאֱכֹל אוֹתָן בְּכָל מַאֲכָל, וּבִדְבַשׁ--אֵין אוֹכְלִין אוֹתָהּ חָמֵץ, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ, חֶלְקָם" (ויקרא ו,י): אַפִלּוּ חֶלְקָם, לֹא יַחְמִיצוּ. וְאִם הִחְמִיץ שְׁיָרֶיהָ, לוֹקֶה; וְהַמְּחַמֵּץ אַחַר הַמְּחַמֵּץ, חַיָּב.

יג וְלוֹקִין, עַל כָּל עֲשִׂיָּה וַעֲשִׂיָּה שֶׁבָּהּ. [טו] כֵּיצַד: לָשָׁהּ חָמֵץ, אוֹ עֵרְבָהּ חָמֵץ, אוֹ קְטָפָהּ חָמֵץ, אוֹ אֲפָיָהּ חָמֵץ--לוֹקֶה: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תֵעָשֶׂה, חָמֵץ" (ויקרא ב,יא), וְנֶאֱמָר "לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ" (ויקרא ו,י)--לְחַיַּב עַל כָּל מַעֲשֶׂה יְחִידִי שֶׁבָּהּ. עֲשָׂיָהּ חָמֵץ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, לוֹקֶה עַל כָּל מַעֲשֶׂה מֵהֶן. [טז] הִנִּיחַ שְׂאוֹר עַל גַּבֵּי הָעִיסָה, וְהָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ, וְנִתְחַמְּצָה מֵאֵלֶיהָ--לוֹקֶה, שֶׁהַנָּחַת הַשְּׂאוֹר הוּא הַמַּעֲשֶׂה.

יד [יז] תִּבַּל הַשְּׁיָרַיִם בְּקֶצַח, אוֹ בְּשֻׁמְשְׁמִין, וּבְכָל מִינֵי תְּבָלִין וּשְׁמָנִים--כְּשֵׁרָה: מַצָּה הִיא, אֵלָא שֶׁנִּקְרֵאת מַצָּה מְתֻבֶּלֶת.

טו [יח] הַמְּחַמֵּץ מִנְחָה פְּסוּלָה, פָּטוּר: שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה'--לֹא תֵעָשֶׂה, חָמֵץ" (ויקרא ב,יא)--הַכְּשֵׁרָה לַה', לֹא הַפְּסוּלָה. חִמְּצָהּ כִּשְׁהִיא כְּשֵׁרָה, וְיָצַאת לַחוּץ, וְחָזַר וְחִמְּצָהּ אַחַר שֶׁנִּפְסְלָה בִּיצִיאָתָהּ--אֵינוּ לוֹקֶה; חִמְּצָהּ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁלַּמִּזְבֵּחַ--אֵינוּ לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ", וּכְבָר קָרְבָה זוֹ, וְהִיא כְּשֵׁרָה.

טז [יט] הַמְּחַמֵּץ לֶחֶם הַפָּנִים--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-הַמִּנְחָה" (ויקרא ב,יא). אֲבָל מִנְחַת נְסָכִים, אֵין בָּהּ מַלְקוּת: שְׁאִם גִּבְּלָהּ בַּמַּיִם, הֲרֵי נִפְסְלָה קֹדֶם שֶׁתִּתְחַמַּץ; וְאִם גִּבְּלָהּ בְּשֶׁמֶן שֶׁלִּנְסָכִים--מֵי פֵּרוֹת הֶן, וְאֵינָן מַחְמִיצִין.

יז [כ] הַחִטִּים שֶׁלַּמְּנָחוֹת--אֵין לוֹתְתִין אוֹתָן, שֶׁמֶּא יַחְמִיצוּ: שֶׁהֲרֵי בַּחוּץ לוֹתְתִין אוֹתָן, וְאֵין הַכֹּל זְרִיזִין לְשָׁמְרָן. אֲבָל מִנְחַת הָעֹמֶר--הוֹאִיל וְהִיא שֶׁלַּצִּבּוּר, לוֹתְתִין אוֹתָהּ: שֶׁהֲרֵי הַצִּבּוּר זְרִיזִין הֶן, וּמְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ.

יח [כא] כָּל הַמְּנָחוֹת הַנֶּאֱפוֹת--נִלּוֹשׁוֹת בְּפוֹשְׁרִין, וּמְשַׁמְּרָן שֶׁלֹּא יַחְמִיצוּ, הוֹאִיל וְלִישָׁתָן וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים, בָּעֲזָרָה: אַנְשֵׁי פְּנִים זְרִיזִין הֶן. [כב] וּבִמְקוֹם שֶׁמְּבַשְּׁלִין קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים--שָׁם אוֹפִין אֶת הַמְּנָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר "זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ-שָׁם הַכֹּהֲנִים . . . אֲשֶׁר יֹאפוּ אֶת-הַמִּנְחָה" (יחזקאל מו,כ).

יט [כג] כָּל הַמְּנָחוֹת--טְחִינָתָן וְהַרְקָדָתָן בַּחוּץ, וְלִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים; וְכָל מַעֲשֵׂיהֶן כְּשֵׁרִים בְּזָר, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְבֵית הַקְּמִיצָה. וּמַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת הָיוּ בָּעֲזָרָה; וּשְׁתֵּיהֶם מִכְּלֵי הַשָּׁרֵת, וּמְקַדְּשִׁין. וְתַנּוּר שֶׁלַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁלְּמַתֶּכֶת הָיָה.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

יש לך שאלה או הערה?