משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות פרק ז

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

הִלְכּוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת פֵּרֶק ז

א מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת הַחַטָּאוֹת, כְּמִצְוָתָן הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה. וְכֵיצַד מַעֲשֵׂה חַטָּאת הַנֶּאֱכֶלֶת: שׁוֹחֵט וְנוֹתֵן הַדָּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמַפְשִׁיטָהּ, וּמַפְרִישׁ הָאֵמוּרִין, וּמוֹלְחָן, וְזוֹרְקָן עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים; וְאִם רָצָה לִתֵּן אֶת הָאֵמוּרִין בִּכְלִי כְּשֶׁמּוֹלִיכָן לַמִּזְבֵּחַ, נוֹתֵן. וּשְׁאָר בְּשָׂרָהּ, נֶאֱכָל לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה.

ב וְכֵיצַד מַעֲשֵׂה חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת: שׁוֹחֵט וְזוֹרֵק הַדָּם שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאַחַר כָּךְ קוֹרְעָן, וּמוֹצִיא הָאֵמוּרִין, וְנוֹתֵן אוֹתָן בִּכְלִי, וּמוֹלְחָן, וְזוֹרְקָן עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים. וּמוֹצִיא שְׁאֵרִיתָן חוּץ לָעִיר, וּמְנַתְּחִין אוֹתָן שָׁם כְּנִתְחֵי הָעוֹלָה בְּעוֹרָן; וְשׂוֹרְפִין אוֹתָן שָׁם, בְּבֵית הַדֶּשֶׁן.

ג שְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת לַשְּׂרֵפָה--אֶחָד, בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה; וּבוֹ שׂוֹרְפִין פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין, וְאֵמוּרֵי קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁנִּפְסְלוּ, וּפָרִים וּשְׂעִירִים שֶׁלְּחַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת אִם אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל, בֵּין לִפְנֵי זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה--כְּגוֹן שֶׁנִּטְמְאוּ, אוֹ שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לָעֲזָרָה עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן לָצֵאת, אוֹ שֶׁלָּן הַבָּשָׂר, אוֹ לָנוּ הָאֵמוּרִין שֶׁלָּהֶן.

ד וְהַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי--בְּהַר הַבַּיִת, וּשְׁמוֹ בִּירָה; וּבוֹ שׂוֹרְפִין חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת אִם אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל, אַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִן הָעֲזָרָה.

ה וְהַמָּקוֹם הַשְּׁלִישִׁי--חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, וְהוּא הַנִּקְרָא בֵּית הַדֶּשֶׁן; וְשָׁם שׂוֹרְפִין חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת, בִּזְמָן שְׁהֶן נִשְׂרָפוֹת כְּמִצְוָתָן. [ה] וּשְׂרֵפַת כָּל הַנִּשְׂרָפִין--כְּשֵׁרָה בְּזָר, וּבַלַּיְלָה. וְכָל הַנִּשְׂרָפִין חוּץ לָעֲזָרָה--כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִין לִשְׂרִיפָתָן, אַפִלּוּ בְּקַשׁ וּבִגְבַבָה: שֶׁנֶּאֱמָר "עַל-עֵצִים, בָּאֵשׁ" (ויקרא ד,יב), אֵשׁ מִכָּל מָקוֹם; וְלָמָּה נֶאֱמָר עֵצִים, לְהוֹצִיא אֶת הַסִּיד וְאֶת הָרְמָץ.

ו חַטַּאת הָעוֹף כֵּיצַד הָיְתָה נַעֲשֵׂית: מוֹלֵק אוֹתָהּ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעְרָבִית, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְיוֹרֵד בְּצִפָּרְנוֹ עַד שֶׁיַּחְתֹּךְ הַסִּימָנִין, אוֹ רֻבּוֹ שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן. וְאֵינוּ מִבְּדִיל הָרֹאשׁ מִן הַגּוּף; וְאִם הִבְּדִיל--פָּסַל וְלוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "וּמָלַק אֶת-רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ, וְלֹא יַבְדִּיל" (ויקרא ה,ח).

ז וּמַזֶּה מִדָּמָהּ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ, לְמַטָּה מֵאֶמְצָעוֹ; וּשְׁיַרֵי הַדָּם--מִתְמַצִּים עַל הַיְּסוֹד, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם, יִמָּצֵה אֶל-יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ" (ויקרא ה,ט): מִכְּלָל שֶׁהַנְּתִינָה עַל קִיר, שֶׁהַשְּׁיָרִין שֶׁלּוֹ מִתְמַצִּין אֶל הַיְּסוֹד; וְזֶה הוּא קִיר הַתַּחְתּוֹן. [ז] וּמִצּוּי דַּם חַטַּאת הָעוֹף, מְעַכֵּב. וְאֵין לַמִּזְבֵּחַ בָּהּ, אֵלָא דָּמָהּ; וְהַשְּׁאָר--נֶאֱכָל לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה, כִּבְשַׂר חַטַּאת הַבְּהֵמָה.

ח כֵּיצַד אוֹחֵז חַטַּאת הָעוֹף בְּשָׁעַת מְלִיקָה: אוֹחֵז שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ בֵּין שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו, וּשְׁנֵי גַּפֶּיהָ בֵּין שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו; וּמוֹתֵחַ צַוָּארָהּ אֶל רֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו, וּמוֹלֵק. וְזוֹ מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. וְאִם שִׁנָּה, וְאָחַז מִכָּל מָקוֹם--כְּשֵׁרָה. [ט] וְכָל מָקוֹם מִן הַמִּזְבֵּחַ, כָּשֵׁר לִמְלִיקָתָהּ--וּבִלְבָד שֶׁיַּזֶּה דָּמָהּ, לְמַטָּה מֵאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ; וְאִם הִזָּה בְּכָל מָקוֹם, כְּשֵׁרָה--וְהוּא שֶׁיִּתֵּן לְמַטָּה, מְעַט מִדַּם הַנֶּפֶשׁ.

ט [י] שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים הָיְתָה קֶרֶן דְּרוֹמִית מַעְרָבִית מְשַׁמֶּשֶׁת לְמַעְלָה, וּשְׁלוֹשָׁה לְמַטָּה: מִלְּמַטָּה--חַטַּאת הָעוֹף, וְהַגָּשַׁת הַמְּנָחוֹת, וּשְׁיַרֵי הַדָּם שֶׁלְּעוֹלוֹת וְחַטָּאוֹת הַנֶּאֱכָלוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּשְׁלָמִים שֶׁשּׁוֹפְכִין עָלֶיהָ.

י וְהַשְּׁלוֹשָׁה שֶׁמִּלְמַעְלָה--נִסּוּךְ הַמַּיִם שֶׁמְּנַסְּכִין בֶּחָג, וְנִסּוּךְ הַיַּיִן שֶׁלַּנְּסָכִים, וְעוֹלַת הָעוֹף: בִּזְמָן שְׁהִיא רַבָּה וְאֵין קֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית מְכִילָה אוֹתָהּ--נִפְנִין לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעְרָבִית, וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ שָׁם.

יא כָּל הָעוֹלִין לַמִּזְבֵּחַ--עוֹלִין דֶּרֶךְ יָמִין, וּמַקִּיפִין, וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל: חוּץ מִן הָעוֹלֶה לְאֶחָד מִשְּׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁלְּמַעְלָה בְּקֶרֶן זוֹ, שְׁהֶן עוֹלִין וְנִפְנִין עַל הַשְּׂמֹאל לַקֶּרֶן, וְעוֹשִׂין מְלַאכְתָּן, וְחוֹזְרִין לָעֲקֵב.

יב וּמִפְּנֵי מַה נִפְנִין לִשְׂמֹאל: כְּדֵי שֶׁיִּפְגְּעוּ בְּקֶרֶן מַעְרָבִית דְּרוֹמִית תְּחִלָּה; שְׁאִם נִפְנִין עַל יָמִין, וּמַקִּיפִין אֶת כָּל הַמִּזְבֵּחַ עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעְרָבִית--שֶׁמֶּא יִתְעַשַּׁן הַמַּיִם וְהַיַּיִן, אוֹ שֶׁמֶּא יָמוּת הָעוֹף בַּעֲשַׁן הַמִּזְבֵּחַ.

יג [יב] לְפִיכָּךְ הַמְּנַסֵּךְ מַיִם אוֹ יַיִן--כִּשְׁהוּא מַקִּיף אֶת הַמִּזְבֵּחַ, לֹא יִהְיֶה בְּיָדוֹ כְּלוּם; וּמַתְחִיל וּמַקִּיף מִקֶּרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית לְמִזְרָחִית צְפוֹנִית, לִצְפוֹנִית מַעְרָבִית, לְמַעְרָבִית דְּרוֹמִית, וְלֹא יִהְיֶה בְּיָדוֹ כְּלוּם. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְמַעְרָבִית דְּרוֹמִית, נוֹתְנִין לוֹ הַמַּיִם אוֹ הַיַּיִן בְּיָדוֹ, וּמְנַסֵּךְ שָׁם; וְאִם לֹא הִקִּיף--עוֹלֶה וּפוֹנֶה עַל שְׂמֹאלוֹ, וְעוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ וְיוֹרֵד.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

יש לך שאלה או הערה?