משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות פרק ד

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

הִלְכּוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת פֵּרֶק ד

א כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, אֵין מַקְרִיבִין אוֹתָן אֵלָא בַּיּוֹם--שֶׁנֶּאֱמָר "בְּיוֹם צַוֺּתוֹ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְהַקְרִיב אֶת-קָרְבְּנֵיהֶם" (ויקרא ז,לח), "בְּיוֹם" וְלֹא בַּלַּיְלָה. לְפִיכָּךְ אֵין שׁוֹחֲטִין זְבָחִים, וְאֵין זוֹרְקִין דָּמִים אֵלָא בְּיוֹם הַשְּׁחִיטָה--שֶׁנֶּאֱמָר "בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת-זִבְחוֹ" (ויקרא ז,טז), בְּיוֹם הַזְּבִיחָה תִּהְיֶה הַהַקְרָבָה; וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה, נִפְסַל הַדָּם.

ב כָּל שֶׁקָּרְבוּ מַתִּירָיו בַּיּוֹם, מַעֲלִין אוֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה. כֵּיצַד: זְבָחִים שֶׁנִּזְרַק דָּמָם בַּיּוֹם--מַקְטִירִין אֵמוּרֵיהֶן בַּלַּיְלָה, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר; וְכֵן אֵבַרֵי הָעוֹלוֹת--מַקְטִירִין אוֹתָן בַּלַּיְלָה, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וּכְדֵי לְהַרְחִיק מִן הַפְּשִׁיעָה, אָמְרוּ חֲכָמִים, שְׁאֵין מַקְטִירִין הָאֵמוּרִין וְאֵבַרֵי הָעוֹלָה, אֵלָא עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה.

ג אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהַקְטִיר אֵמוּרִין וְאֵבָרִים בַּלַּיְלָה, אֵין מְאַחֲרִין אוֹתָן לַדַּעַת, אֵלָא מִשְׁתַּדְּלִין לְהַקְטִיר הַכֹּל בַּיּוֹם; חַבִּיבָה מִצְוָה בְּשָׁעָתָהּ: שֶׁהֲרֵי הֶקְטֵר אֵמוּרִין וְאֵבָרִים--אַף עַל פִּי שֶׁכְּשָׁרִים בַּלַּיְלָה--דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת בִּזְמַנָּן, וְאֵין מְאַחֲרִין אוֹתָן לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת.

ד כָּל דָּבָר שְׁאֵינוּ קָרֵב אֵלָא בַּיּוֹם--כְּגוֹן הַקֹּמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת, וּמְנָחוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת--מֻתָּר לְהַקְרִיבָן עִם מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ; וְהֶם מִתְאַכְּלִין וְהוֹלְכִין כָּל הַלַּיְלָה, כְּאֵבַרֵי הָעוֹלָה.

ה הַנְּסָכִים הַבָּאִים עִם הַזֶּבַח, אֵינָן קְרֵבִין אֵלָא בַּיּוֹם: שֶׁנֶּאֱמָר "וּלְנִסְכֵּיכֶם, וּלְשַׁלְמֵיכֶם" (במדבר כט,לט), מַקִּישׁ נְסָכִים לִשְׁלָמִים--מַה שְׁלָמִים בַּיּוֹם, אַף נְסָכִים בַּיּוֹם. אֲבָל הַנְּסָכִים הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן--מִתְקַדְּשִׁין בַּלַּיְלָה, וּקְרֵבִין בַּלַּיְלָה. לְפִיכָּךְ אִם נִזְדַּמְּנוּ לוֹ נְסָכִים הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן, מַקְדִּישָׁן וּמַקְרִיבָן בַּלַּיְלָה; וַעֲלוֹת הַשַּׁחַר פּוֹסֶלֶת בָּהֶן, כְּאֵבַרֵי הָעוֹלָה.

ו כָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִסְמִיכָה, וְלִשְׁחִיטָה, וְלִמְלִיקָה, וּלְהַקְטָרָה, לְהַגָּשָׁה, וּלְהַזָּיָה, וְלִתְנוּפָה, וְלִקְמִיצָה, וּלְקָרְבַּן הַמּוּסָפִין; וְכָל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר לְהַקְטִיר אֵמוּרִין וְאֵבָרִים. זֶה הַכְּלָל--דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּיּוֹם, כָּשֵׁר כָּל הַיּוֹם; וְדָבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּלַּיְלָה, כָּשֵׁר כָּל הַלַּיְלָה. וְאַף עַל פִּי כֵן, זְרִיזִין מַקְדִּימִין לַמִּצְווֹת.

ז כָּל הַזְּבָחִים--אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתָן לְכַתְּחִלָּה, אֵלָא בְּסַכִּין מִכְּלֵי שָׁרֵת; וְאִם שָׁחַט בְּכָל דָּבָר שֶׁשּׁוֹחֲטִין בּוֹ הַחֻלִּין, אַפִלּוּ בִּקְרוֹמִית שֶׁלְּקָנֶה--כְּשֵׁרִים. [ח] וְכָל הַזְּבָחִים שֶׁקִּבַּל מִדָּמָם פָּחוּת מִכְּדֵי הַזָּיָה, לֹא נִתְקַדַּשׁ הַדָּם; וְצָרִיךְ לְהִתְכַּוַּן לְקַבַּל כָּל הַדָּם.

ח כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה: אוֹחֵז הַסִּימָנִין בְּיָדוֹ, וּמוֹצִיא הַסִּימָנִין וְהַוְּרִידִין לְתוֹךְ הַמִּזְרָק; וְשׁוֹחֵט שְׁנַיִם אוֹ רֹב שְׁנַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַבַּל הַדָּם כֻּלּוֹ בַּכְּלִי. וּמַגְבִּיהַּ הַסַּכִּין לְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרֵד הַדָּם מֵעָלֶיהָ אֵלָא מִן הַצַּוָּאר; וְדָם שֶׁבַּסַּכִּין, מְקַנְּחוֹ בִּשְׂפַת הַמִּזְרָק.

ט אַוֵּיר הַכְּלִי, הֲרֵי הוּא כַּכְּלִי. הָיָה מְקַבֵּל הַדָּם, וְנִפְחֲתוּ שׁוּלֵי הַמִּזְרָק קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ הַדָּם לְאַוֵּיר הַמִּזְרָק, וְאַחַר כָּךְ הִגִּיעַ הַדָּם לְאַוֵּיר הַמִּזְרָק הַנִּפְחָת--לֹא נִתְקַדַּשׁ הַדָּם: שֶׁהָאַוֵּיר שְׁאֵין סוֹפוֹ לָנוּחַ, אֵינוּ כְּמֻנָּח.

י כָּל הַזְּבָחִים, צָרִיךְ הָעוֹבֵד שֶׁתִּהְיֶה מַחְשַׁבְתּוֹ לְשֵׁם הַזֶּבַח וּלְשֵׁם בְּעָלָיו--בְּשָׁעַת זְבִיחָה, וּבְשָׁעַת קַבָּלַת הַדָּם, וּבְשָׁעַת הוֹלָכַת הַדָּם, וּבְשָׁעַת זְרִיקָתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ: שֶׁנֶּאֱמָר "וּבְשַׂר, זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו" (ויקרא ז,טו)--שֶׁתִּהְיֶה זְבִיחָה עִם שְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת הָאַרְבַּע, לְשֵׁם שְׁלָמָיו; וְכֵן שְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת. וְאִם שָׁחַט וְעָבַד שְׁאָר עֲבוֹדוֹת סְתָם, וְלֹא חָשַׁב כְּלָל בָּעוֹלָה וּבַשְּׁלָמִים--הֲרֵי הֶן כְּשֵׁרִים וְעָלוּ לַבְּעָלִים.

יא וְצָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה מַחְשַׁבְתּוֹ בְּשָׁעַת שְׁחִיטַת הָעוֹלָה, לְשֵׁם שִׁשָּׁה דְּבָרִים--לְשֵׁם הַזֶּבַח, וּלְשֵׁם הַזּוֹבֵחַ, וְשֶׁהַזֶּבַח לַה' בָּרוּךְ הוּא, וְשֶׁיַּקְטִירוֹ לָאִשִּׁים, וְשֶׁהַקְטָרָתוֹ לְרֵיחַ בִּלְבָד, וְשֶׁרֵיחַ זֶה נַחַת רוּחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; וְאִם שָׁחַט סְתָם--כָּשֵׁר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְהַשּׁוֹחֵט חַטָּאת וְאָשָׁם, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה מַחְשַׁבְתּוֹ לְשֵׁם אוֹתוֹ הַחֵטְא שֶׁבָּאוּ עָלָיו.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

יש לך שאלה או הערה?