משנה תורה מנוקד - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות פרק ג

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

הִלְכּוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת פֵּרֶק ג

א שְׁנַיִם שֶׁרָצוּ לְהָבִיא שְׁלָמִים אוֹ עוֹלָה, בְּשֻׁתָּפוּת--מְבִיאִין, בֵּין בְּנֶדֶר בֵּין בִּנְדָבָה; וְאַפִלּוּ עוֹף, יָבוֹא בְּשֻׁתָּפוּת. [ב] וְאֶחָד אֲנָשִׁים, וְאֶחָד נָשִׁים אוֹ עֲבָדִים--מְבִיאִין כָּל הַקָּרְבָּנוֹת; אֲבָל הַגּוֹיִים--אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן אֵלָא עוֹלוֹת בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמָר "וּמִיַּד בֶּן-נֵכָר, לֹא תַקְרִיבוּ אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כב,כה); אַפִלּוּ עוֹלַת הָעוֹף--מְקַבְּלִין מִן הַגּוֹי, אַף עַל פִּי שְׁהוּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.

ב אֲבָל אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן שְׁלָמִים, וְלֹא מְנָחוֹת, וְלֹא חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת; וְכֵן עוֹלוֹת שְׁאֵינָן בָּאוֹת בְּנֶדֶר וּנְדָבָה--אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן מִן הַגּוֹיִים, כְּגוֹן עוֹלַת יוֹלֶדֶת וְכַיּוֹצֶא בָּהּ, מֵעוֹלוֹת שְׁאֵינָן בָּאוֹת מִשּׁוֹם נֶדֶר, וְלֹא מִשּׁוֹם נְדָבָה.

ג גּוֹי שֶׁהֵבִיא שְׁלָמִים, מַקְרִיבִין אוֹתָן עוֹלוֹת--שֶׁהַגּוֹי, לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. נָדַר שְׁלָמִים, וּנְתָנָן לְיִשְׂרָאֵל עַל מְנַת שֶׁיִּתְכַּפַּר בָּהֶן לְיִשְׂרָאֵל--אוֹכְלִין אוֹתָן הַיִּשְׂרְאֵלִיִּים כְּשַׁלְמֵי יִשְׂרָאֵל; וְכֵן אִם נְתָנָן לַכּוֹהֵן, כּוֹהֵן אוֹכְלָן.

ד יִשְׂרָאֵל שְׁהוּא מְשֻׁמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָה--אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ קָרְבָּן כְּלָל. אַפִלּוּ הָעוֹלָה שֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹי--אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָהּ מִן הַמְּשֻׁמָּד הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמָר "אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם" (ויקרא א,ב): מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ--"מִכֶּם" וְלֹא כֻּלְּכֶם, לְהוֹצִיא אֶת הַמְּשֻׁמָּד. אֲבָל אִם הָיָה מְשֻׁמָּד לִשְׁאָר עֲבֵרוֹת--מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, כְּדֵי שֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה.

ה הָיָה מְשֻׁמָּד לַעֲבֵרָה, וְהוּא מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ לַעֲשׂוֹתָהּ, וְהֻרְגַּל בָּהּ, בֵּין לְהַכְעִיס בֵּין לְתֵאָבוֹן--אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ קָרְבָּן לְאוֹתָהּ עֲבֵרָה. כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁהָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל חֵלֶב, בֵּין לְהַכְעִיס בֵּין לְתֵאָבוֹן, וְשָׁגַג וְאָכַל חֵלֶב, וְהֵבִיא חַטָּאת--אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ.

ו [ה] עוֹלוֹת הַגּוֹיִים--אֵין מְבִיאִין עִמָּהֶן נְסָכִים, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה-כָּכָה" (במדבר טו,יג); אֲבָל נִסְכֵּיהֶם קְרֵבִין מִשֶּׁלַּצִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד, כְּמִסְפָּרָם" (במדבר טו,יב). וְאֵינָן טְעוּנוֹת סְמִיכָה--שְׁאֵין סְמִיכָה אֵלָא בְּיִשְׂרָאֵל, בָּאֲנָשִׁים לֹא בַּנָּשִׁים.

ז [ו] כָּל קָרְבְּנוֹת בְּהֵמָה שֶׁיַּקְרִיב הַיָּחִיד, בֵּין חוֹבָה בֵּין נְדָבָה--סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶן כִּשְׁהֶן חַיִּים, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח: שֶׁנֶּאֱמָר "וְסָמַךְ יָדוֹ, עַל-רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ" (ויקרא ג,ב)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל קָרְבָּן בְּמַשְׁמָע, חוּץ מִפֶּסַח וּבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר.

ח [ז] הָעוֹף אֵינוּ טָעוּן סְמִיכָה. וְכֵן כָּל הַמָּעוֹת שֶׁדִּינָן שֶׁיִּפְּלוּ לְתֵבוֹת שֶׁלִּנְדָבָה, שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת שְׁקָלִים שֶׁכֻּלָּן יָבִיאוּ עוֹלוֹת--אֵין בַּעַל אוֹתָן הַמָּעוֹת סוֹמֵךְ עַל אוֹתָהּ הָעוֹלָה, וְאֵינוּ מֵבִיא עָלֶיהָ נְסָכִים אֵלָא נְסָכֶיהָ מִשֶּׁלַּצִּבּוּר; וְאִם הָיָה כּוֹהֵן, עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ שֶׁלְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר.

ט [ח] הַכֹּל סוֹמְכִין--חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְעֶבֶד, וְאִשָּׁה, וְסוֹמֶה, וְנָכְרִי. וְאֵין הַשָּׁלִיחַ סוֹמֵךְ--שְׁאֵין סְמִיכָה אֵלָא בַּבְּעָלִים, שֶׁנֶּאֱמָר "וְסָמַךְ יָדוֹ" (ויקרא ג,ב): לֹא יַד אִשְׁתּוֹ, וְלֹא יַד עַבְדּוֹ, וְלֹא יַד שְׁלוּחוֹ. [ט] חֲמִשָּׁה שֶׁהֵבִיאוּ זֶבַח אֶחָד, כֻּלָּן סוֹמְכִין עָלָיו זֶה אַחַר זֶה--לֹא שֶׁיִּסְמְכוּ כֻּלָּן בְּבַת אַחַת. מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ קָרְבָּנוֹ, עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים--הֲרֵי יוֹרְשׁוֹ מְבִיאוֹ, וְסוֹמֵךְ עָלָיו וּמֵבִיא נְסָכָיו.

י אֵין סְמִיכָה בְּקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, חוּץ מִשְּׁתֵּי סְמִיכוֹת--עַל שְׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְעַל פַּר הֶעְלֵם שְׁלוֹשָׁה מִן הַסַּנְהֶדְּרִין סוֹמְכִין עָלָיו; וְדָבָר זֶה, הֲלָכָה מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ--שְׁאֵין בַּצִּבּוּר אֵלָא שְׁתֵּי סְמִיכוֹת.

יא אֵין סוֹמְכִין אֵלָא בָּעֲזָרָה; סָמַךְ חוּץ לָעֲזָרָה, חוֹזֵר וְסוֹמֵךְ בִּפְנִים. וְאִם הָיָה בַּעַל הַקָּרְבָּן עוֹמֵד בַּחוּץ, וְהִכְנִיס יָדוֹ לִפְנִים וְסָמַךְ--סְמִיכָתוֹ כְּשֵׁרָה: וְהוּא, שֶׁיִּסְמֹךְ בְּכָל כּוֹחוֹ. וְאֵין סוֹמֵךְ אֵלָא טָהוֹר; וְאִם סָמַךְ הַטָּמֵא, סָמַךְ. [יב] וּבִמְקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין, שׁוֹחֲטִין; וְתֵכֶף לַסְּמִיכָה, שְׁחִיטָה. וְאִם שָׁחַט בְּמָקוֹם אַחֵר, אוֹ שֶׁשָּׁהָה--שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְהַסְּמִיכָה, שְׁיַרֵי מִצְוָה הִיא; לְפִיכָּךְ אִם לֹא סָמַךְ--כִּפַּר, וְאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת: וְאַף עַל פִּי כֵן, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ לֹא כִפַּר.

יב [יג] וְצָרִיךְ הַסּוֹמֵךְ לִסְמֹךְ בְּכָל כּוֹחוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, עַל רֹאשׁ הַבְּהֵמָה: שֶׁנֶּאֱמָר "עַל רֹאשׁ הָעֹלָה" (ויקרא א,ד)--לֹא עַל הַצַּוָּאר, וְלֹא עַל הַצְּדָדִין. וְלֹא יְהֶא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין יָדָיו, וּבֵין הַבְּהֵמָה.

יג [יד] וְכֵיצַד סוֹמֵךְ: אִם הָיָה הַקָּרְבָּן קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים--מַעְמִידוֹ בַּצָּפוֹן וּפָנָיו לַמַּעְרָב, וְהַסּוֹמֵךְ עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעְרָב, וּמַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו בֵּין שְׁתֵּי קְרָנָיו; וּמִתְוַדֶּה עַל חַטַּאת עֲווֹן חַטָּאת, וְעַל אָשָׁם עֲווֹן אָשָׁם, וְעַל הָעוֹלָה מִתְוַדֶּה עֲווֹן עֲשֵׂה, וַעֲווֹן לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה.

יד [טו] כֵּיצַד מִתְוַדֶּה--אוֹמֵר חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי, וְעָשִׂיתִי כָּךְ וְכָּךְ, וְחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ, וְזוֹ כַּפָּרָתִי. הָיָה הַקָּרְבָּן שְׁלָמִים--סוֹמֵךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה מִן הָעֲזָרָה, בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה. וְיֵרָאֶה לִי שְׁאֵינוּ מִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁלָמִים, אֲבָל אוֹמֵר דִּבְרֵי שְׁבָח.

משנה תורה - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

יש לך שאלה או הערה?