משנה תורה מנוקד - ספר זרעים - הלכות שמיטה ויובל פרק ח

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות שמיטה ויובל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל פֵּרֶק ח

א כְּדֶרֶךְ שֶׁאָסוּר לַעֲבֹד הָאָרֶץ בַּשְּׁבִיעִית--כָּךְ אָסוּר לְחַזַּק יְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָהּ, אוֹ לִמְכֹּר לָהֶן כְּלֵי עֲבוֹדָה: לְפִי שֶׁאָסוּר לְחַזַּק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה.

ב וְאֵלּוּ כֵּלִים שְׁאֵין הָאֻמָּן רַשָּׁאי לְמָכְרָן בַּשְּׁבִיעִית, לְמִי שְׁהוּא חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית--מַחְרֵשָׁה וְכָל כֵּלֶיהָ, הָעֹל וְהַמִּזְרֶה וְהַדֶּקֶר. זֶה הַכְּלָל--כָּל שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְיֻחֶדֶת לִמְלָאכָה שֶׁאֲסוּרָה בַּשְּׁבִיעִית, אָסוּר לְמָכְרוֹ לֶחָשׁוּד; וְלַמְּלָאכָה שֶׁאִפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה אֲסוּרָה וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת, מֻתָּר לְמָכְרוֹ לֶחָשׁוּד.

ג כֵּיצַד: מוֹכֵר הוּא לוֹ הַמַּגָּל, וְהָעֲגָלָה וְכָל כֵּלֶיהָ--שְׁאִם יִקְצֹר בּוֹ מְעַט וְיָבִיא עַל הָעֲגָלָה מְעַט, הֲרֵי זֶה מֻתָּר; וְאִם יִקְצֹר כְּדֶרֶךְ הַקּוֹצְרִין אוֹ יָבִיא כָּל פֵּרוֹת שָׂדֵהוּ, אָסוּר.

ד וּמֻתָּר לִמְכֹּר סְתָם לְמִי שְׁאֵינוּ חָשׁוּד, אַפִלּוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְיֻחֶדֶת לַמְּלָאכָה הָאֲסוּרָה בַּשְּׁבִיעִית--שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר שֶׁקָּנָה בַּשְּׁבִיעִית, לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה לְאַחַר שְׁבִיעִית.

ה הַיּוֹצֵר מוֹכֵר חָמֵשׁ כַּדֵּי שֶׁמֶן, וְחָמֵשׁ עֶשְׂרֵה כַּדֵּי יַיִן. וּמֻתָּר לִמְכֹּר לַגּוֹי יָתֵר מִזֶּה, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא יִמְכֹּר לְיִשְׂרָאֵל; וּמוֹכֵר כַּדִּים רַבּוֹת לְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא יָבִיא לָאָרֶץ.

ו וּמוֹכֵר לֶחָשׁוּד פָּרָה חוֹרֶשֶׁת, שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר לְשָׁחְטָהּ. וּמוֹכֵר לוֹ שָׂדֵהוּ, שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר שֶׁיּוֹבִירָהּ; אֲבָל לֹא יִמְכֹּר לוֹ שְׂדֵה הָאִילָן, אֵלָא אִם כֵּן פּוֹסֵק עִמּוֹ עַל מְנַת שְׁאֵין לוֹ בָּאִילָן. וּמַשְׁאִילוֹ סְאָה לִמְדֹּד בָּהּ, אַף עַל פִּי שְׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ גֹּרֶן--שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר שֶׁיִּמְדֹּד בָּהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וּפוֹרֵט לוֹ מָעוֹת, אַף עַל פִּי שְׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ פּוֹעֲלִים. וְכֻלָּן בַּפֵּרוּשׁ, אֲסוּרִים. [ז] וְכֵן מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבִרְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית, נַפָה וּכְבָרָה רֵחַיִם וְתַנּוּר; אֲבָל לֹא תָבֹר וְלֹא תִטְחֹן עִמָּהּ.

ז [ח] מְחַזְּקִין יְדֵי גּוֹיִים בַּשְּׁבִיעִית, בִּדְבָרִים בִּלְבָד--כְּגוֹן שֶׁרָאָהוּ חוֹרֵשׁ אוֹ זוֹרֵעַ, אוֹמֵר לוֹ תִּתְחַזַּק אוֹ תַּצְלִיחַ וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ: מִפְּנֵי שְׁאֵינָם מְצֻוִּין עַל שְׁבִיתַת הָאָרֶץ. אֲבָל לֹא יְסַעֲדֶנּוּ בַּיָּד. וּמֻתָּר לִרְדּוֹת עִמָּהֶן הַפֵּרוֹת, וְחוֹכְרִין מֵהֶן נִירִין--לְפִי שְׁאֵינָן בְּנֵי חִיּוּב כְּדֵי לִקְנֹס אוֹתָן.

ח [ט] מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בַּתָּלוּשׁ בְּסוּרְיָה, אֲבָל לֹא בַּמְּחֻבָּר. כֵּיצַד--דָּשִׁין וְזוֹרִין וְדוֹרְכִין וּמְעַמְּרִין, אֲבָל לֹא קוֹצְרִין וְלֹא בוֹצְרִין וְלֹא מוֹסְקִין; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ.

ט [י] כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, אוֹ לִשְׁמֹר אוֹתָן--כָּךְ אָסוּר לִקַּח אוֹתָן מֵעַם הָאָרֶץ: לְפִי שְׁאֵין מוֹסְרִין דְּמֵי שְׁבִיעִית לְעַם הָאָרֶץ, וְאַפִלּוּ כָּל שְׁהוּא--שֶׁמֶּא לֹא יֹאכַל אוֹתָן בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. [יא] הַלּוֹקֵחַ לוֹלָב מֵעַם הָאָרֶץ בַּשְּׁבִיעִית, נוֹתֵן לוֹ אֶתְרוֹג מַתָּנָה; וְאִם לֹא נָתַן לוֹ, מַבְלִיעַ לוֹ דְּמֵי אֶתְרוֹג בִּדְמֵי הַלּוֹלָב.

י [יב] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמָן שֶׁהָיָה מוֹכֵר פֵּרוֹת שֶׁכְּמוֹתָן בַּשָּׁמוּר, כְּגוֹן תְּאֵנִים וְרִמּוֹנִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן; אֲבָל אִם הָיָה מוֹכֵר פֵּרוֹת שֶׁחֶזְקָתָן מִן הַהֶפְקֵר, כְּגוֹן הַפֵּיגָם, וְהַיַּרְבוּזִין הַשּׁוֹטִים, וְהַחֲלַגְלוֹגוֹת, וְהַכֻּסְבַּר שֶׁלֶּהָרִים, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקַּח מִמֶּנּוּ מְעַט, בִּדְמֵי שָׁלוֹשׁ סְעוֹדוֹת בִּלְבָד: מִשּׁוֹם כְּדֵי חַיָּיו שֶׁלַּמּוֹכֵר.

יא [יג] וְכֵן כָּל דָּבָר שְׁאֵינוּ חַיָּב בְּמַעַשְׂרוֹת, כְּגוֹן שׁוּם בַּעַל בֶּכִי, וּבָצֵל שֶׁלְּרִכְפָּה, וְגָרִיסִין הַקִּלְקִיּוֹת, וַעֲדָשִׁים הַמִּצְרִיּוֹת, וְכֵן זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה שְׁאֵינָן נֶאֱכָלִין כְּגוֹן זֶרַע לֶפֶת וּצְנוֹן, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--הֲרֵי אֵלּוּ נִלְקָחִין מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית.

יב [יד] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּעַם הָאָרֶץ סְתָם; אֲבָל מִי שְׁהוּא חָשׁוּד לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, אוֹ לִשְׁמֹר פֵּרוֹתָיו וְלִמְכֹּר מֵהֶן--אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו זִיקַת שְׁבִיעִית, כְּלָל. וְאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ פִּשְׁתָּן, אַפִלּוּ סָרוּק; אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ טָווּי וְשָׁזוּר.

יג [טו] הֶחָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית, אֵינוּ חָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת; וְהֶחָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, אֵינוּ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית: שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה וְזֶה מִן הַתּוֹרָה--מַעֲשֵׂר טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, מַה שְׁאֵין כֵּן בַּשְּׁבִיעִית; וּשְׁבִיעִית אֵין לָהּ פִּדְיוֹן, מַה שְׁאֵין כֵּן בַּמַּעֲשֵׂר.

יד [טז] הֶחָשׁוּד עַל הַטְּהָרוֹת, אֵינוּ חָשׁוּד לֹא עַל הַמַּעֲשֵׂר וְלֹא עַל הַשְּׁבִיעִית: שֶׁהָאֹכֶל הַטָּמֵא הַזֶּה שֶׁמְּכָרוֹ בְּחֶזְקַת טָהוֹר, אֵינוּ מְטַמֵּא אֲחֵרִים אֵלָא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים; וְהֶחָשׁוּד לְדִבְרֵי סוֹפְרִים, אֵינוּ חָשׁוּד לְדִבְרֵי תּוֹרָה.

טו [יז] כָּל הֶחָשׁוּד עַל דָּבָר--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ נֶאֱמָן עַל שֶׁלְּעַצְמוֹ, נֶאֱמָן עַל שֶׁלַּאֲחֵרִים: חֲזָקָה, אֵין אָדָם חוֹטֶא לַאֲחֵרִים. לְפִיכָּךְ הֶחָשׁוּד עַל דָּבָר, דָּנוֹ וּמֵעִידוֹ.

טז [יח] הַכּוֹהֲנִים חֲשׁוּדִין עַל הַשְּׁבִיעִית--לְפִי שְׁהֶם אוֹמְרִים הוֹאִיל וְהַתְּרוּמוֹת מֻתָּרוֹת לָנוּ, אַף עַל פִּי שְׁהֶן אֲסוּרִין עַל הַזָּרִים בְּמִיתָה, קַל וְחֹמֶר, פֵּרוֹת שְׁבִיעִית. לְפִיכָּךְ סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סְאָה שֶׁלְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, תַּעֲלֶה; נָפְלָה לְפָחוּת מִמֵּאָה, יִרְקְבוּ הַכֹּל--וְלֹא יִמָּכְרוּ לַכּוֹהֲנִים כְּכָל מְדֻמָּע, לְפִי שְׁהֶם חֲשׁוּדִין עַל הַשְּׁבִיעִית.

יז [יט] הַצַּבָּעִין וְהַפַּטָּמִין לוֹקְחִין מֻרְסָן מִכָּל מָקוֹם, וְאֵינָן חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֶּא מִסְּפִיחֵי שְׁבִיעִית הוּא. [כ] גַּבָּאֵי קֻפָּה בַּשְּׁבִיעִית, לֹא יִהְיוּ מְדַקְדְּקִין בַּחֲצֵרוֹת שֶׁלְּאוֹכְלֵי שְׁבִיעִית; וְאִם נָתְנוּ לָהֶן פַּת, מֻתֶּרֶת, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ, שֶׁמֶּא מִסְּפִיחֵי שְׁבִיעִית הִיא: שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת נוֹתְנִין אֵלָא אוֹ מְעוֹת שְׁבִיעִית, אוֹ בֵּיצִים הַנִּלְקָחוֹת בִּדְמֵי שְׁבִיעִית. וּמֻתָּר לִלְווֹת מִן הָעֲנִיִּים פֵּרוֹת בַּשְּׁבִיעִית, וּמַחְזִירִין לָהֶן פֵּרוֹת בְּשָׁנָה שְׁמִינִית.

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות שמיטה ויובל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?