משנה תורה מנוקד - ספר זרעים - הלכות שמיטה ויובל פרק ז

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות שמיטה ויובל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל פֵּרֶק ז

א פֵּרוֹת שְׁבִיעִית--אֵין אוֹכְלִין מֵהֶן אֵלָא כָּל זְמָן שֶׁאוֹתוֹ הַמִּין מָצוּי בַּשָּׂדֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלִבְהֶמְתְּךָ--וְלַחַיָּה, אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ: תִּהְיֶה . . ." (ויקרא כה,ז): כָּל זְמָן שֶׁחַיָּה אוֹכֶלֶת מִמִּין זֶה מִן הַשָּׂדֶה, אַתָּה אוֹכֵל מִמַּה שֶׁבַּבַּיִת; כָּלָה לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה--חַיָּב לְבַעַר אוֹתוֹ הַמִּין מִן הַבַּיִת, וְזֶה הוּא בֵּעוּר שֶׁלְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית.

ב כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁהָיוּ לוֹ גְּרֹגְּרוֹת שֶׁלַּשְּׁבִיעִית בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ--אוֹכֵל מֵהֶן, כָּל זְמָן שֶׁהַתְּאֵנִים בָּאִילָנוֹת בַּשָּׂדֶה; כָּלוּ הַתְּאֵנִים מִן הַשָּׂדֶה--אָסוּר לֶאֱכֹל מִן הַגְּרֹגְּרוֹת שֶׁבַּבַּיִת, אֵלָא מְבַעֵר אוֹתָן. [ג] הָיוּ לוֹ פֵּרוֹת מְרֻבִּין, מְחַלְּקָן מְזוֹן שָׁלוֹשׁ סְעֻדּוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.

ג וְאָסוּר לֶאֱכֹל אַחַר הַבֵּעוּר, בֵּין לָעֲנִיִּים בֵּין לָעֲשִׁירִים; וְאִם לֹא מָצָא אוֹכְלִין בְּשָׁעַת הַבֵּעוּר--שׂוֹרֵף בָּאֵשׁ, אוֹ מַשְׁלִיךְ לַיָּם, אוֹ מְאַבֵּד בְּכָל דָּבָר שֶׁמְּאַבֵּד.

ד הָיוּ לוֹ צִמּוּקִין שֶׁלַּשְּׁבִיעִית, וְכָלוּ הָעֲנָבִים מִן הַשָּׂדֶה מִן הַגִּנּוֹת וְהַפַּרְדֵּסִים שְׁהֶן הֶפְקֵר--אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ עֲנָבִים בַּגְּפָנִים שֶׁבְּתוֹךְ הַחֲצֵרוֹת--אֵינוּ אוֹכֵל מִן הַצִּמּוּקִין מִפְּנֵי עֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁבֶּחָצֵר, לְפִי שְׁאֵינָן מְצוּיִין לַחַיָּה. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם עֲנָבִים קָשִׁים בְּיוֹתֵר שְׁאֵינָן נִגְמָרִין אֵלָא בְּסוּף הַשָּׁנָה, הֲרֵי זֶה אוֹכֵל מִן הַצִּמּוּקִין בִּשְׁבִילָן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ה אִילָן שְׁהוּא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת שְׁתֵּי פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, וְהָיָה לוֹ מִפֵּרוֹתָיו הָרִאשׁוֹנוֹת--הֲרֵי זֶה אוֹכֵל מֵהֶן כָּל זְמָן שֶׁפֵּרוֹת שְׁנִיּוֹת מְצוּיוֹת בַּשָּׂדֶה, שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתוֹ הַמִּין בַּשָּׂדֶה; אֲבָל פֵּרוֹת הַסְּתָיו--אֵין אוֹכְלִים בִּשְׁבִילָן, מִפְּנֵי שְׁהֶן דּוֹמִין לַפֵּרוֹת שֶׁלְּשָׁנָה אַחֶרֶת.

ו הַכּוֹבֵשׁ שְׁלוֹשָׁה כְּבָשִׁים בְּחָבִית אַחַת--כָּל שֶׁכָּלָה מִינוֹ מִן הַשָּׂדֶה, יְבַעַר מִינוֹ מִן הֶחָבִית; וְאִם הִתְחִיל בָּהּ, הֲרֵי הַכֹּל כִּמְבֹעָר. וּכְשֵׁם שֶׁמְּבַעֵר אֹכָלֵי אָדָם, כָּךְ מְבַעֵר אֹכָלֵי בְּהֵמָה מִן הַבַּיִת; וְאֵינוּ מַאֲכִילָן לַבְּהֵמָה, אִם כָּלָה אוֹתוֹ הַמִּין מִן הַשָּׂדֶה. [ז] וּכְשֵׁם שֶׁמְּבַעֲרִין אֶת הַפֵּרוֹת, כָּךְ מְבַעֲרִין אֶת הַדָּמִים.

ז כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁמָּכַר רִמּוֹנִים שֶׁלַּשְּׁבִיעִית, וַהֲרֵי הוּא אוֹכֵל בִּדְמֵיהֶן, וְכָלוּ הָרִמּוֹנִים מִן הָאִילָן שֶׁבַּשָּׂדֶה, וְנִשְׁאַר אֶצְלוֹ מִן הַדָּמִים שֶׁמָּכַר בָּהֶן--חַיָּב לְבַעַר. [ח] כֵּיצַד עוֹשֶׂה: קוֹנֶה בָּהֶן מַאֲכָלוֹת, וּמְחַלְּקָן מְזוֹן שָׁלוֹשׁ סְעוֹדוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד; אוֹ יַשְׁלִיךְ הַמָּעוֹת לְיָם הַמֶּלַח, אִם לֹא מָצָא אוֹכְלִין.

ח [ט] שָׁלוֹשׁ אֲרָצוֹת לַבֵּעוּר: אֶרֶץ יְהוּדָה כֻּלָּהּ--הָהָר וְהַשְּׁפֵלָה וְהָעֵמֶק, אֶרֶץ אַחַת; עֵבֶר הַיַּרְדֵּן כֻּלּוֹ--שְׁפֵלַת לוּד וְהַר שְׁפֵלַת לוּד וּמִבֵּית חוֹרוֹן עַד הַיָּם, אֶרֶץ אַחַת; וְהַגָּלִיל כֻּלּוֹ--גָּלִיל הָעֶלְיוֹן וְגָלִיל הַתַּחְתּוֹן וּתְחוּם טְבֶרְיָה, אֶרֶץ אַחַת. וְאוֹכְלִין בְּכָל אַחַת וְאַחַת מִשְּׁלָשְׁתָּן, עַד שֶׁיִּכְלֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהּ.

ט [י] כֵּיצַד: הָיוּ לוֹ פֵּרוֹת בְּאֶרֶץ יְהוּדָה--אוֹכֵל מֵהֶן, כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ מֵאוֹתוֹ הַמִּין בְּכָל אֶרֶץ יְהוּדָה כֻּלָּהּ; וְכֵן אִם הָיוּ לוֹ פֵּרוֹת גָּלִיל--אוֹכֵל מֵהֶן, כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ מֵאוֹתוֹ הַמִּין בְּכָל אֶרֶץ הַגָּלִיל כֻּלָּהּ; וְכֵן בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. [יא] וְשָׁלוֹשׁ אֲרָצוֹת אֵלּוּ, כֻּלָּן חֲשׁוּבוֹת כְּאֶרֶץ אַחַת לַחַרּוּבִין וְלַזֵּיתִים וְלַתְּמָרִים. וְאוֹכְלִין בַּתְּמָרִים, עַד שֶׁיִּכְלֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁבּוֹ; וְאֵימָתַי הוּא כּוֹלֶה, עַד הַפּוּרִים. וְכֵן אוֹכְלִין בַּזֵּיתִים, עַד הָעֲצֶרֶת; וּבָעֲנָבִים, עַד הַפֶּסַח שֶׁלְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית; וּבַגְּרֹגְּרוֹת, עַד הַחֲנֻכָּה.

י [יב] הַמּוֹלִיךְ פֵּרוֹת שְׁבִיעִית מִמְּקוֹם שֶׁכָּלוּ לִמְקוֹם שֶׁלֹּא כָלוּ, אוֹ מִמְּקוֹם שֶׁלֹּא כָלוּ לִמְקוֹם שֶׁכָּלוּ--חַיָּב לְבַעַר: לְפִי שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי מְקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם, וְחֻמְרֵי מְקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם. וּפֵרוֹת הָאָרֶץ שֶׁיָּצְאוּ לְחוּצָה לָאָרֶץ--מִתְבַּעֲרִים בִּמְקוֹמָן, וְלֹא יַעְבִירֵם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

יא [יג] כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַּשְּׁבִיעִית: כָּל שְׁהוּא מֵאֹכֶל אָדָם, אוֹ מֵאֹכֶל בְּהֵמָה, אוֹ מִמִּין הַצּוֹבְעִין--אִם אֵינוּ מִתְקַיֵּם בָּאָרֶץ--יֵשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וּלְדָמָיו שְׁבִיעִית, וְחַיָּב בְּבֵעוּר וְיֵשׁ לְדָמָיו בֵּעוּר. כְּגוֹן עַלֵּי הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה וְעַלֵּי הַדַּנְדַּנָּה וְהָעֻלְשִׁין, מֵאֹכֶל אָדָם; וּכְגוֹן הַחוֹחִים וְהַדַּרְדְּרִין, מֵאֹכֶל הַבְּהֵמָה; וּכְגוֹן אִסְטִיס וְקוֹצָה, מִמִּין הַצּוֹבְעִין.

יב וְאִם הָיָה מִתְקַיֵּם בָּאָרֶץ, כְּגוֹן הַפּוּאָה וְהָרִכְפָּה מִמִּין הַצּוֹבְעִין--אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וּלְדָמָיו שְׁבִיעִית--אֵין לוֹ בֵּעוּר וְלֹא לְדָמָיו בֵּעוּר, שֶׁהֲרֵי מִתְקַיֵּם בָּאָרֶץ, אֵלָא נִהְנִין וְצוֹבְעִין בּוֹ, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

יג [יד] וְכָל שְׁאֵינוּ מְיֻחָד לֹא לְמַאֲכַל אָדָם, וְלֹא לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, וְאֵינוּ מִמִּין הַצּוֹבְעִים--הוֹאִיל וְאֵינוּ לְעֵצִים, יֵשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וּלְדָמָיו שְׁבִיעִית; אֲבָל אֵין לוֹ בֵּעוּר וְלֹא לְדָמָיו בֵּעוּר, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מִתְקַיֵּם בָּאָרֶץ, אֵלָא נִהְנִין בּוֹ אוֹ בְּדָמָיו, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה: כְּגוֹן עִיקַר הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה, וְעִיקַר הַדַּנְדַּנָּה, וְהָעַקְרְבָנִין.

יד [טו] קְלִפֵּי רִמּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ, קְלִפֵּי אֱגוֹזִים, וְהַגַּרְעִנִּין--יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶם שְׁבִיעִית; אֲבָל אֵין לָהֶם וְלֹא לִדְמֵיהֶם בֵּעוּר. לוֹלַבֵּי זְרָדִים, וְהַחַרּוּבִים--יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶם שְׁבִיעִית, וְיֵשׁ לָהֶם וְלִדְמֵיהֶם בֵּעוּר. לוֹלַבֵּי הָאֵלָה, וְהַבָּטְנָה, וְהָאַטְדִין--יֵשׁ לָהֶן וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, וְאֵין לָהֶן וְלֹא לִדְמֵיהֶן בֵּעוּר; אֲבָל לָעַלִּין שֶׁלָּהֶן, יֵשׁ בֵּעוּר.

טו [טז] אֵיזוֹ הִיא שָׁעַת בֵּעוּר הָעַלִּין, בְּעֵת שֶׁיִּבֹּלוּ מִן הָאִילָנוֹת שֶׁלָּהֶן; עַלֵּי זֵיתִים, וְעַלֵּי קָנִים, וְעַלֵּי חַרּוּבִין--אֵין לָהֶם בֵּעוּר, לְפִי שְׁאֵינָן נוֹבְלוֹת וְכָלוֹת. [יז] וְעַד מָתַי יִהְיֶה אָדָם מְלַקֵּט עֲשָׂבִים לַחִין בַּשְּׁבִיעִית, עַד שֶׁיִּיבַשׁ הַמָּתִיק; וִיגַבַּב עֲשָׂבִים יְבֵשִׁים, עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. [יח] וְעַד מָתַי יִהְיוּ הָעֲנִיִּים מֻתָּרִין לְהִכָּנֵס לַפַּרְדֵּסוֹת בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, לֶאֱסֹף פֵּרוֹת שְׁבִיעִית--עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה.

טז [יט] הַוֶּרֶד וְהַכֹּפֶר וְהַלֹּטֶם, יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית. הַקְּטָף, וְהוּא שֶׂרֶף--הַיּוֹצֶא מִן הָאִילָנוֹת וּמִן הָעִיקָרִין, אֵין לוֹ שְׁבִיעִית; וְהַיּוֹצֶא מִן הַפַּגִּים, יֵשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וּלְדָמָיו שְׁבִיעִית. [כ] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּאִילָן מַאֲכָל; אֲבָל בָּאִילָן סְרָק--אַף הַיּוֹצֶא מִן הָעַלִּין וּמִן הָעִיקָרִין כַּפְּרִי שֶׁלָּהֶן, וְיֵשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וּלְדָמָיו שְׁבִיעִית.

יז [כא] הַכּוֹבֵשׁ וֶרֶד שְׁבִיעִית בְּשֶׁמֶן שֶׁלְּשִׁשִּׁית, יְלַקַּט אֶת הַוֶּרֶד וְהַשֶּׁמֶן מֻתָּר; כְּבָשׁוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁלְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, חַיָּב לְבַעַר הַשֶּׁמֶן--שֶׁהֲרֵי הַוֶּרֶד יָבֵשׁ הוּא, וּכְבָר נִתְחַיַּב בְּבֵעוּר. [כב] חַרּוּבִין שֶׁלַּשְּׁבִיעִית שֶׁכְּבָשָׁן בְּיֵין שִׁשִּׁית, אוֹ בְּיֵין מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית--חַיָּב לְבַעַר הַיַּיִן, שֶׁהֲרֵי טַעַם פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בּוֹ. זֶה הַכְּלָל: פֵּרוֹת שְׁבִיעִית שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּפֵרוֹת אֲחֵרוֹת--מִין בְּמִינוֹ, בְּכָל שְׁהוּא; וְשֶׁלֹּא בְּמִינוֹ, בְּנוֹתֵן טַעַם.

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות שמיטה ויובל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?