משנה תורה מנוקד - ספר זרעים - הלכות שמיטה ויובל פרק ה

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות שמיטה ויובל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל פֵּרֶק ה

א פֵּרוֹת שְׁבִיעִית נִתְּנוּ לַאֲכִילָה, וְלִשְׁתִיָּה, וּלְסִיכָה, וּלְהַדְלָקַת הַנֵּר, וְלִצְבִיעָה; מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ "תִּהְיֶה" (ויקרא כה,ז), אַף לְהַדְלָקַת הַנֵּר וְלִצְבֹּעַ בָּהּ צְבָע.

ב לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה כֵּיצַד: לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לִשְׁתּוֹת, כְּדִין תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. [ג] וְלֹא יְשַׁנֶּה פֵּרוֹת מִבְּרִיָּתָן, כְּדֶרֶךְ שְׁאֵינוּ מְשַׁנֶּה בִּתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר--דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל חַי, לֹא יֹאכַל אוֹתוֹ מְבֻשָּׁל; וְדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵאָכֵל מְבֻשָּׁל, אֵין אוֹכְלִין אוֹתוֹ חַי. לְפִיכָּךְ אֵין שׁוֹלְקִין אֹכָלֵי בְּהֵמָה.

ג אֵינוּ מִטַּפֵּל לֶאֱכֹל תַּבְשִׁיל שֶׁנִּפְסַד וְהַפַּת שֶׁעִפְּשָׁה, כְּדֶרֶךְ שְׁאֵינוּ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר. [ד] וְאֵין מְבַשְּׁלִין יָרָק שֶׁלַּשְּׁבִיעִית בְּשֶׁמֶן שֶׁלִּתְרוּמָה, שֶׁלֹּא יְבִיאֶנּוּ לִידֵי פְּסוּל; וְאִם בִּשַּׁל מְעָט וַאֲכָלוֹ מִיָּד--מֻתָּר, שֶׁהֲרֵי לֹא הִנִּיחוֹ כְּדֵי לָבוֹא לִידֵי פְּסוּל.

ד [ה] פֵּרוֹת הַמְּיֻחָדִין לְמַאֲכַל אָדָם, אֵין מַאֲכִילִין אוֹתָן לַבְּהֵמָה לַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת; הָלְכָה הַבְּהֵמָה מֵאֵלֶיהָ לְתַחַת הַתְּאֵנָה, וְאָכְלָה--אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְהַחְזִירָהּ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלִבְהֶמְתְּךָ--וְלַחַיָּה . . ." (ויקרא כה,ז).

ה [ו] לְסִיכָה כֵּיצַד: לָסוּךְ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ; לֹא יָסוּךְ יַיִן וְשֶׁמֶן, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן. וְלֹא יְפַטַּם אֶת הַשֶּׁמֶן. וְלֹא יָסוּךְ בַּמֶּרְחֵץ; אֲבָל סָךְ הוּא מִבַּחוּץ, וְנִכְנָס. [ז] וְשֶׁמֶן שֶׁלַּשְּׁבִיעִית--אֵין חוֹסְמִין בּוֹ תַּנּוּר וְכִירַיִם, וְאֵין סָכִין בּוֹ מַנְעָל וְסַנְדָּל. וְאֵין סָכִין אוֹתוֹ בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת; נָפַל עַל בְּשָׂרוֹ, מְשַׁפְשְׁפוֹ בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת. וְלֹא יָסוּךְ רַגְלוֹ בְּתוֹךְ הַמַּנְעָל, אֲבָל סָךְ הוּא רַגְלוֹ וְלוֹבֵשׁ הַמַּנְעָל. וְסָךְ גּוּפוֹ וּמִתְעַגֵּל עַל גַּבֵּי קַטְבֻּלְיָה.

ו [ח] לְהַדְלָקַת הַנֵּר כֵּיצַד: שֶׁמַּדְלִיק אֶת הַנֵּר בְּשֶׁמֶן שְׁבִיעִית עַצְמוֹ; מְכָרוֹ וְלָקַח בּוֹ שֶׁמֶן אַחֵר, אוֹ שֶׁהִחְלִיף שֶׁמֶן בְּשֶׁמֶן--שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים בַּהַדְלָקָה, שְׁאֵין מַדְלִיקִין בִּדְמֵי שְׁבִיעִית. וְלֹא יִתֵּן הַשֶּׁמֶן לְתוֹךְ הַמְּדוּרָה, אֵלָא מַדְלִיקוֹ בַּנֵּר.

ז [ט] לִצְבִיעָה כֵּיצַד: דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לִצְבֹּעַ בָּהֶן--אַף עַל פִּי שְׁהֶן מַאֲכָלֵי אָדָם, צוֹבְעִין בָּהֶן לָאָדָם; אֲבָל לֹא צוֹבְעִין לַבְּהֵמָה מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית, אַפִלּוּ מֵאֹכָלֵי בְּהֵמָה--שְׁאֵין קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עַל צִבְעֵי בְּהֵמָה. [י] מִינֵי כְּבָסִים כְּגוֹן בּוֹרִית וְאָהָל--קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עֲלֵיהֶן, וּמְכַבְּסִין בָּהֶן: שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם" (ויקרא כה,ו)--"לָכֶם", לְכָל צָרְכֵּיכֶם.

ח אֲבָל אֵין מְכַבְּסִין בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, וְאֵין עוֹשִׂין מְלֻגְמָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה" (ויקרא כה,ו): לֹא לִמְלֻגְמָה, וְלֹא לְזִלּוּף, וְלֹא לְהָקִיא, וְלֹא לְמִשְׁרָה, וְלֹא לִכְבִיסָה.

ט [יא] כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית: כָּל שְׁהוּא מְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם, כְּגוֹן חִטִּים וּתְאֵנִים וַעֲנָבִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אֵין עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלֻגְמָה אוֹ רְטִיָּה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן וְאַפִלּוּ לָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה" (ויקרא כה,ו), כָּל שְׁהוּא מְיֻחָד לָכֶם, יִהְיֶה לְאָכְלָה וְלֹא לִרְפוּאָה; וְכָל שְׁאֵינוּ מְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם, כְּגוֹן קוֹצִין וְדַרְדְּרִין הָרַכִּים--עוֹשִׂין מֵהֶן מְלֻגְמָה לָאָדָם, אֲבָל לֹא לַבְּהֵמָה.

י וְכָל שְׁאֵינוּ מְיֻחָד לֹא לָאָדָם וְלֹא לַבְּהֵמָה, כְּגוֹן הַסִּיאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקֻּרְנִית--הֲרֵי הוּא תָּלוּי בְּמַחְשַׁבְתּוֹ: חִשַּׁב עָלָיו לְעֵצִים, הֲרֵי הוּא כָּעֵצִים; חִשַּׁב עָלָיו לַאֲכִילָה, הֲרֵי הוּא כַּפֵּרוֹת; חִשַּׁב עָלָיו לְמַאֲכַל אָדָם וּלְמַאֲכַל בְּהֵמָה--נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי מַאֲכַל אָדָם, שְׁאֵין עוֹשִׂין מֵהֶן מְלֻגְמָה, וְחֻמְרֵי מַאֲכַל בְּהֵמָה, שְׁאֵין שׁוֹלְקִין אוֹתָן.

יא [יב] מֻתָּר לִמְכֹּר אֹכָלֵי אָדָם וְאֹכָלֵי בְּהֵמָה, וְלִקַּח בָּהֶם אֹכָלֵי אָדָם. אֲבָל אֵין מוֹכְרִין אֹכָלֵי בְּהֵמָה, לִקַּח בָּהֶם אֹכָלֵי בְּהֵמָה אַחֶרֶת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאֵין מוֹכְרִין אֹכָלֵי אָדָם, לִקַּח בָּהֶם אֹכָלֵי בְּהֵמָה; וְאִם לָקַח בָּהֶן, אוֹ הִחְלִיף אֹכָלֵי אָדָם בְּאֹכָלֵי בְּהֵמָה--הֲרֵי הֶן כְּאֹכָלֵי אָדָם, שְׁאֵין עוֹשִׂין מֵהֶן מְלֻגְמָה לָאָדָם.

יב [יג] פֵּרוֹת שְׁבִיעִית--אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָן מֵהָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ, וְאַפִלּוּ לְסוּרְיָה. וְאֵין מַאֲכִילִין אוֹתָן לַגּוֹי, וְלֹא לַשָּׂכִיר; וְאִם הָיָה שְׂכִיר שַׁבָּת, אוֹ שְׂכִיר שָׁנָה, אוֹ שְׂכִיר חֹדֶשׁ, אוֹ שֶׁקָּצַץ מְזוֹנוֹתָיו עָלָיו--הֲרֵי הוּא כְּאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ. וּמַאֲכִילִין אֶת הָאַכְסַנְיָה פֵּרוֹת שְׁבִיעִית. [יד] וְאֵין בֵּית דִּין פּוֹסְקִין לָאִשָּׁה פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה כִּמְשַׁלֵּם חוֹב מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית; אֲבָל נִזֹּנֶת הִיא מִשֶּׁלְּבַעְלָהּ.

יג [טו] אֵין אוֹסְפִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית כִּשְׁהֶן בֹּסֶר--שֶׁנֶּאֱמָר "תֹּאכְלוּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ" (ויקרא כה,יב), אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה תְּבוּאָה; אֲבָל אוֹכֵל מֵהֶן מְעַט בַּשָּׂדֶה כִּשְׁהֶם פַּגִּין, כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹכֵל בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ. וְלֹא יִכְנֹס לֶאֱכֹל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת.

יד [טז] וּמֵאֵימָתַי יִהְיֶה מֻתָּר לֶאֱכֹל פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשָּׂדֶה בַּשְּׁבִיעִית: הַפַּגִּין שֶׁלַּתְּאֵנִים--מִשֶּׁיַּזְרִיחוּ, אוֹכֵל בָּהֶן פִּתּוֹ בַּשָּׂדֶה; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בָּהֶן. וְהַבֹּסֶר--מִשֶּׁיּוֹצִיא מַיִם, אוֹכְלוֹ בַּשָּׂדֶה; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בּוֹ. הַזֵּיתִים--מִשֶּׁיַּכְנִיסוּ סְאָה שֶׁלַּזֵּיתִים רְבִיעִית שֶׁמֶן, פּוֹצֵעַ וְאוֹכֵל בַּשָּׂדֶה; הִכְנִיסוּ חֲצִי לוֹג, כּוֹתֵשׁ וְסָךְ בַּשָּׂדֶה; הִכְנִיסוּ שְׁלִישׁ--מֻתָּר לְהַכְנִיס לְבֵיתוֹ, שֶׁהֲרֵי הִגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת.

טו [יז] מֻתָּר לָקֹץ אִילָנוֹת לְעֵצִים בַּשְּׁבִיעִית, קֹדֶם שֶׁיִּהְיֶה פְּרִי. אֲבָל מִשֶּׁיַּתְחִיל לַעֲשׂוֹת פְּרִי--לֹא יָקֹץ אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי מַפְסִיד הָאֹכֶל, וְנֶאֱמָר "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה" (ויקרא כה,ו), לֹא לְהֶפְסֵד. וְאִם הוֹצִיא פֵּרוֹת וְהִגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, מֻתָּר לָקֹץ אוֹתוֹ--שֶׁהֲרֵי הוֹצִיא פֵּרוֹתָיו, וּבָטַל דִּין שְׁבִיעִית מִמֶּנּוּ.

טז [יח] וּמֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית--הַחַרּוּבִין מִשֶּׁיְּשַׁלְשְׁלוּ, וְהַגְּפָנִים מִשֶּׁיְּגָרְעוּ, וְהַזֵּיתִים מִשֶּׁיָּנֵצוּ, וּשְׁאָר כָּל הָאִילָנוֹת מִשֶּׁיּוֹצִיאוּ בֹּסֶר. וְאֵין קוֹצְצִין אֶת הַכַּפְנָיוֹת בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי שְׁהוּא הֶפְסֵד פְּרִי; וְאִם אֵין דַּרְכָּן לְהֵעָשׂוֹת תְּמָרִים אֵלָא שִׁיצִין, מֻתָּר לָקֹץ אוֹתָן כַּפְנָיוֹת.

יז [יט] אֵין שׁוֹרְפִין תֶּבֶן וְקַשׁ שֶׁלַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי שְׁהוּא רָאוּי לְמַאֲכַל בְּהֵמָה; אֲבָל מַסִּיקִין בְּגֶפֶת וּבְזוֹגִין שֶׁלַּשְּׁבִיעִית. [כ] מֶרְחֵץ שֶׁהֻסְּקָה בְּתֶבֶן וְקַשׁ שֶׁלַּשְּׁבִיעִית, מֻתָּר לִרְחֹץ בָּהּ בְּשָׂכָר; וְאִם אָדָם חָשׁוּב הוּא, אָסוּר לִרְחֹץ בָּהּ--שֶׁמֶּא יַסִּיקוּ בָּהּ דְּבָרִים אֲחֵרִים כְּדֵי לִהְיוֹת רֵיחָהּ נוֹדֵף בִּשְׁבִילוֹ, וְנִמְצְאוּ מַפְסִידִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית.

יח [כא] הַקְּלִפִּין וְהַגַּרְעִנִּין שֶׁמֻּתָּרִין בִּתְרוּמָה לַזָּרִים, אֵין קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עֲלֵיהֶם; וַהֲרֵי הֶן כְּעֵצִים, אֵלָא אִם כֵּן רְאוּיִין לִצְבִיעָה. וְהַקּוּר, קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עָלָיו.

יט [כב] הַצּוֹרֵר תְּבָלִין שֶׁלַּשְּׁבִיעִית, וּנְתָנָן לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל--אִם בָּטַל טַעְמָן, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לְכָל דָּבָר; וְאִם נִשְׁאָר בָּהֶן טַעַם, עֲדַיִן הֶם בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית.

כ [כג] אֵין נוֹתְנִין תֶּבֶן וְקַשׁ שֶׁלַּשְּׁבִיעִית לֹא לְתוֹךְ הַכַּר, וְלֹא לְתוֹךְ הַטִּיט; וְאִם נָתַן, הֲרֵי זֶה כִּמְבֹעָר. תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ שֶׁלַּשְּׁבִיעִית, יוּצַן; וּמִשֶּׁתֵּרֵד רְבִיעַה שְׁנִיָּה בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, נִהְנִין וְשׂוֹרְפִין בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ שֶׁלַּשְּׁבִיעִית.

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות שמיטה ויובל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?