משנה תורה מנוקד - ספר זרעים - הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק ט

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מעשר שני ונטע רבעי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

הִלְכּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי פֵּרֶק ט

א נֶטַע רְבָעִי--הֲרֵי הוּא קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "וּבַשָּׁנָה, הָרְבִיעִת, יִהְיֶה, כָּל-פִּרְיוֹ--קֹדֶשׁ הִלּוּלִים, לַה'" (ויקרא יט,כד); וְדִינוֹ לְהֵאָכֵל לִבְעָלָיו בִּירוּשָׁלַיִם, כְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וּכְשֵׁם שְׁאֵין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּסוּרְיָה, כָּךְ אֵין נֶטַע רְבָעִי בְּסוּרְיָה. וּבְנֶטַע רְבָעִי הוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֶת-קֳדָשָׁיו, לוֹ יִהְיוּ" (במדבר ה,י)--שְׁאֵין לָךְ קֹדֶשׁ שֶׁלֹּא נִתְפָּרַשׁ דִּינוֹ בַּתּוֹרָה לְמִי הוּא, חוּץ מִנֶּטַע רְבָעִי.

ב הָרוֹצֶה לִפְדּוֹת נֶטַע רְבָעִי, פּוֹדֶה כְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי; וְאִם פָּדָהוּ לְעַצְמוֹ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְאֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת--שֶׁנֶּאֱמָר "לְהוֹסִיף לָכֶם, תְּבוּאָתוֹ" (ויקרא יט,כה), עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּבוּאָתוֹ; וְאֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ בַּמְּחֻבָּר, כְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וַהֲרֵי הוּא מְמוֹן גָּבוֹהַּ, כַּמַּעֲשֵׂר; לְפִיכָּךְ אֵינוּ נִקְנֶה בְּמַתָּנָה, אֵלָא אִם נְתָנוֹ בֹּסֶר. וְדִינוֹ בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים, לְעִנְיַן אֲכִילָה וּפְדִיָּה--כַּמַּעֲשֵׂר. [ג] וְהַפּוֹדֶה כֶּרֶם רְבָעִי--רָצָה, פּוֹדֵהוּ עֲנָבִים, רָצָה, פּוֹדֵהוּ יַיִן; וְכֵן הַזֵּיתִים. אֲבָל שְׁאָר פֵּרוֹת, אֵין מְשַׁנִּין אוֹתָן מִבְּרִיָּתָן.

ג [ד] כֶּרֶם רְבָעִי--אֵין לוֹ שִׁכְחָה, וְלֹא פֵּאָה, וְלֹא פֶּרֶט, וְלֹא עוֹלֵלוֹת; וְאֵין מַפְרִישִׁין מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, כְּשֵׁם שְׁאֵין מַפְרִישִׁין מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי: אֵלָא כֻּלּוֹ עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם, אוֹ נִפְדֶּה וְיַעֲלוּ הַדָּמִים וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם--כַּמַּעֲשֵׂר.

ד [ה] עֲנָבִים שֶׁלְּכֶרֶם רְבָעִי--הִתְקִינוּ בֵּית דִּין שֶׁיִּהְיוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם מַהְלַךְ יוֹם לְכָל צַד, כְּדֵי לְעַטַּר שׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם בַּפֵּרוֹת; וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִפְדֶּה אַפִלּוּ סָמוּךְ לַחוֹמָה. וּשְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת, אַפִלּוּ בִּזְמָן הַמִּקְדָּשׁ נִפְדִּין סָמוּךְ לַחוֹמָה.

ה [ו] כֵּיצַד פִּדְיוֹן נֶטַע רְבָעִי: מַנִּיחַ אֶת הַסַּל עַל פִּי שְׁלוֹשָׁה, וְאוֹמֵר כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִפְדּוֹת לוֹ בְּסֶלַע עַל מְנַת שֶׁיּוֹצִיא יְצִיאוֹת הַשּׁוֹמְרִים מִבֵּיתוֹ, וְהַחַמָּרִים וְהַפּוֹעֲלִים מִבֵּיתוֹ; וְאַחַר שֶׁקּוֹצְבִין אֶת הַשַּׁעַר, מַנִּיחַ אֶת הַמָּעוֹת, וְאוֹמֵר כָּל הַנִּלְקָט מִזֶּה מְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ, מִשַּׁעַר כָּךְ וְכָּךְ סַלִּים בְּסֶלַע.

ו וּבַשְּׁבִיעִית, פּוֹדֵהוּ בְּשָׁוְיוֹ: שְׁאֵין שָׁם לֹא שׁוֹמְרִים, וְלֹא פּוֹעֲלִים; וְאִם הָיָה הֶפְקֵר, אֵין לוֹ אֵלָא שָׂכַר לְקִיטָה בִּלְבָד.

ז מִי שֶׁהָיָה לוֹ נֶטַע רְבָעִי בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, שֶׁיַּד הַכֹּל שׁוֹוָה--צָרִיךְ לְצַיְּנוֹ בְּקוֹזְזוֹת אֲדָמָה, כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ בּוֹ, וְלֹא יֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיִּפְדּוּ. וְאִם הָיָה בְּתוֹךְ שְׁנֵי עָרְלָה--מְצַיְּנִין אוֹתוֹ בְּחַרְסִית, כְּדֵי שֶׁיִּפְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ: שְׁאִם צִיְּנוֹ בְּקוֹזְזוֹת אֲדָמָה שֶׁמֶּא יִתְפָּרְדוּ--שֶׁאִסּוּר עָרְלָה חֲמוֹר הוּא, שְׁהִיא אֲסוּרָה בַּהֲנָיָה. וְהַצְּנוּעִין הָיוּ מַנִּיחִין אֶת הַמָּעוֹת בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְאוֹמְרִין, כָּל הַנִּלְקָט מִפֵּרוֹת רְבָעִי אֵלּוּ מְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ--שֶׁהֲרֵי אֵי אִפְשָׁר לִפְדּוֹתוֹ בַּמְּחֻבָּר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ח בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְעָרְלָה וְלִרְבָעִי; וּמֵאֵימָתַי מוֹנִין לְעָרְלָה וּרְבָעִי, מִשָּׁעַת נְטִיעָה. וְאֵינוּ מוֹנֶה מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֵלָא שְׁלוֹשִׁים יוֹם בַּשָּׁנָה חֲשׁוּבִין שָׁנָה--וְהוּא שֶׁתִּקְלֹט הַנְּטִיעָה, קֹדֶם הַשְּׁלוֹשִׁים יוֹם; וְכַמָּה הוּא סְתָם קְלִיטָה, לְכָל הָאִילָנוֹת שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת.

ט נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁהַנּוֹטֵעַ אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, עָלְתָה לוֹ שָׁנָה; וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין פֵּרוֹת הַנְּטִיעָה הַזֹּאת מֻתָּרִין בֶּעָרְלָה אוֹ בָּרְבָעִי, עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בִּשְׁבָט--שְׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן.

י כֵּיצַד: הַנּוֹטֵעַ אִילָן מַאֲכָל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב מִשָּׁנָה עֲשִׂירִית בַּיּוֹבֵל--הֲרֵי הוּא בְּתוֹךְ שְׁנֵי עָרְלָה, עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט מִשְּׁנַת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה; וְכָל מַה שֶׁיּוֹצִיא הָאִילָן בְּתוֹךְ זְמָן זֶה--הֲרֵי הוּא עָרְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְמְרוּ לְאַחַר כַּמָּה יָמִים.

יא וּמֵחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט מִשְּׁנַת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה בַּיּוֹבֵל, עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט מִשְּׁנַת אַרְבַּע עֶשְׂרֵה--הוּא נֶטַע רְבָעִי; וְכָל מַה שֶׁיּוֹצִיא בְּתוֹךְ זְמָן זֶה--הֲרֵי הוּא רְבָעִי, וְצָרִיךְ פִּדְיוֹן. וְאִם נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה, נִתְעַבְּרָה לִרְבָעִי אוֹ לְעָרְלָה.

יב [יא] נְטָעוֹ בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּאָב מִשְּׁנַת עֶשֶׂר--לֹא עָלְתָה לוֹ שְׁנַת עֶשֶׂר, אֵלָא הֲרֵי הוּא עָרְלָה שְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה וּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וּשְׁנַת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה כֻּלָּהּ; וַהֲרֵי הוּא נֶטַע רְבָעִי מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּשְׁנַת אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, עַד סוֹפָהּ.

יג [יב] נָטַע הַנְּטִיעָה מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בִּשְׁבָט--מוֹנֶה לָהּ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מִיּוֹם לְיוֹם לְעָרְלָה, וּמִיּוֹם לְיוֹם לִרְבָעִי. וְרָאִיתִי לַגְּאוֹנִים דְּבָרִים בְּחֶשְׁבּוֹן עָרְלָה וּרְבָעִי--אֵין רָאוּי לְהַאֲרִיךְ וּלְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן, וּוַדַּאי טְעוּת סוֹפְרִים הֶם; וְהָאֱמֶת כְּבָר בֵּאַרְנוּ דַּרְכָּהּ.

יד [יג] הָעַלִּין, וְהַלּוֹלַבִּין, וּמֵי גְּפָנִים, וְהַסְּמָדַר--מֻתָּרִין בֶּעָרְלָה, וּבָרְבָעִי. וְהָעֲנָבִים שֶׁשְּׁדָפָן הַקָּדִים וְהִפְסִידָן, וְהַחַרְצַנִּים וְהַזּוֹגִין וְהַתֶּמֶד שֶׁלָּהֶן, וּקְלִפֵּי רִמּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ, וּקְלִפֵּי אֱגוֹזִים, וְהַגַּרְעִנִּים--אֲסוּרִין בֶּעָרְלָה, וּמֻתָּרִין בָּרְבָעִי; וְהַנּוֹבְלוֹת, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת.

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מעשר שני ונטע רבעי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

יש לך שאלה או הערה?