משנה תורה מנוקד - ספר זרעים - הלכות מעשרות פרק יא

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מעשר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת מַעֲשֵׂר פֵּרֶק יא

א אָסוּר לִמְכֹּר אֶת הַדֳּמַאי לְעַם הָאָרֶץ, אוֹ לְשַׁלַּח לוֹ דֳּמַאי--מִפְּנֵי שְׁהוּא מְסַיֵּעַ לְזֶה לֶאֱכֹל דָּבָר הָאָסוּר; אֲבָל מוֹכְרִין וּמְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ לְתַלְמִיד חֲכָמִים--שְׁאֵין תַּלְמִיד חֲכָמִים אוֹכֵל עַד שֶׁיְּעַשַּׂר, אוֹ עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ אָדָם נֶאֱמָן שֶׁזֶּה מְעֻשָּׂר.

ב כָּל הַמַּשְׁפִּיעִין בְּמִדָּה גַּסָּה, כְּגוֹן הַסִּיטוֹנוֹת וּמוֹכְרֵי תְּבוּאָה--מֻתָּרִין לִמְכֹּר אֶת הַדֳּמַאי וּלְשַׁלְּחוֹ: מִפְּנֵי שְׁהֶן מוֹסִיפִין עַל הַמִּדָּה, הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיֶה הַלּוֹקֵחַ אוֹ זֶה שֶׁנִּשְׁתַּלְּחוּ לוֹ הוּא הַמַּפְרִישׁ מַעֲשֵׂר דֳּמַאי. אֲבָל הַמּוֹדְדִין בְּמִדָּה דַּקָּה--הוֹאִיל וְהַמּוֹכֵר מִשְׂתַּכֵּר, הוּא מַפְרִישׁ; וְלֹא יִמְכֹּר וְלֹא יִשְׁלַח, אֵלָא מְתֻקָּן.

ג וְכַמָּה הִיא מִדָּה גַּסָּה: בַּיָּבֵשׁ, חֲצִי סְאָה; וּבַלַּח, מִדָּה שְׁהִיא מַחְזֶקֶת שׁוֹוֶה דֵּינָר מֵאוֹתוֹ דָּבָר הַלַּח. [ד] סַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים, וְקֻפּוֹת שֶׁלְּיָרָק--אַף עַל פִּי שְׁהוּא מוֹכְרָן אַכְסָרָה, אָסוּר לְמָכְרָן דֳּמַאי.

ד [ה] אָמַר אֶחָד מֵהֶן, בּוֹא וּנְתַקַּן הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ, בֵּין שֶׁהָיָה מוֹכֵר בַּדַּקָּה, אוֹ בַּגַּסָּה--הַמּוֹכֵר מַפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְהַלּוֹקֵחַ מַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי; וְדָבָר זֶה, תְּנָאי בֵּית דִּין הוּא.

ה [ו] חָבֵר וְעַם הָאָרֶץ, שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶן עַם הָאָרֶץ--יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ, טֹל אַתָּה חִטִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי חִטִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, אַתָּה יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי; אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ, טֹל אַתָּה חִטִּים וַאֲנִי שְׂעוֹרִים, טֹל אַתָּה אֶת הַלַּח וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת הַיָּבֵשׁ--מִפְּנֵי שֶׁזֶּה מוֹכֵר דֳּמַאי.

ו [ז] מִי שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא יָרָק, וְכָבֵד עָלָיו מַשָּׂאוֹ, וְרָצָה לְהַשְׁלִיךְ מִמֶּנּוּ עַל הַדֶּרֶךְ, כְּדֵי לְהָקֶל מִמַּשָּׂאוֹ--לֹא יַשְׁלִיךְ עַד שֶׁיְּעַשַּׂר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה תַּקְלָה לְעַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁאוֹכְלִין אוֹתוֹ כִּדְמַאי.

ז [ח] הַלּוֹקֵחַ יָרָק מִן הַשּׁוּק, וּמָשַׁךְ--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁקַל וְלֹא מָדַד וְלֹא נָתַן דָּמִים, וְנִמְלַךְ לְהַחְזִיר לְבַעַל הֶחָנוּת--לֹא יַחְזִיר, עַד שֶׁיְּעַשַּׂר.

ח [ט] הַמּוֹצֶא פֵּרוֹת בַּדֶּרֶךְ--אִם רֹב מַכְנִיסִין לְבָתֵּיהֶן--פָּטוּר מִלְּעַשַּׂר, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִקְבְּעוּ לַמַּעֲשֵׂר. וְאִם רֹב מַכְנִיסִין לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, הֲרֵי אֵלּוּ דֳּמַאי; וּמֶחְצָה לְמֶחְצָה, דֳּמַאי.

ט [י] נְטָלָן לְאָכְלָן, וְנִמְלַךְ לְהַצְנִיעָן--לֹא יַשְׁהֶה אוֹתָן אֶצְלוֹ עַד שֶׁיְּעַשַּׂר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה תַּקְלָה לַאֲחֵרִים. וְאִם מִתְּחִלָּה נְטָלָן שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר לַשְׁהוֹתָן אֶצְלוֹ: עַד שֶׁיִּרְצֶה לְאָכְלָן אוֹ לְשַׁלְּחָן אוֹ לְמָכְרָן, יְעַשַּׂר אוֹתָן דֳּמַאי.

י [יא] קְנוּבַת יָרָק הַנִּמְצֵאת בַּגִּנָּה, הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה מִן הַדֳּמַאי; וְשֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת הַנִּמְצֵאת בַּבַּיִת, חַיֶּבֶת. שֶׁעַל גַּבֵּי הָאַשְׁפָּה בְּכָל מָקוֹם, מֻתֶּרֶת.

יא [יב] הַנּוֹתֵן לַפֻּנְדְּקִית לְבַשַּׁל לוֹ וְלֶאֱפוֹת--מְעַשֵּׂר אֶת שְׁהוּא נוֹתֵן לָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֶא תַּקְלָה לַאֲחֵרִים; וּמְעַשֵּׂר אֶת שְׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה, מִפְּנֵי שְׁהִיא חֲשׁוּדָה לְהַחְלִיף שֶׁלְּזֶה בְּזֶה. אֲבָל הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ בֵּין שֶׁנָּשָׂא בִּתָּהּ בֵּין שֶׁאֵרְסָהּ, אוֹ לִשְׁכוּנָתוֹ, פַּת לֶאֱפוֹת, וְתַבְשִׁיל לְבַשַּׁל--אֵינוּ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוֹם מַעֲשֵׂר, וְלֹא מִשּׁוֹם שְׁבִיעִית: מִפְּנֵי שְׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְהַחְלִיף.

יב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמָן שֶׁנָּתַן לָהּ שְׂאוֹר לְעִיסָה וּתְבָלִין לִקְדֵרָה. אֲבָל אִם לֹא נָתַן--חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוֹם מַעַשְׂרוֹת, וּלְפִיכָּךְ מְעַשֵּׂר מַה שֶׁיִּטֹּל מִמֶּנָּה; וְחוֹשֵׁשׁ מִשּׁוֹם שְׁבִיעִית, וּלְפִיכָּךְ אִם הָיְתָה שְׁנַת שְׁמִטָּה--הַפַּת אֲסוּרָה, שֶׁמֶּא הַשְּׂאוֹר מִסְּפִיחֵי שְׁבִיעִית הוּא.

יג הַמּוֹלִיךְ חִטִּים לִטְחֹן עִם עַם הָאָרֶץ--הֲרֵי הֶן כְּחֶזְקָתָן, שְׁאֵינוּ חָשׁוּד לְהַחְלִיף; הוֹלִיכָן לִטְחֹן עִם הַנָּכְרִי--הֲרֵי הֶם דֳּמַאי, שֶׁמֶּא הִחְלִיפָן בְּחִטָּיו שֶׁלְּעַם הָאָרֶץ. וְכֵן הַמַּפְקִיד אֵצֶל עַם הָאָרֶץ--הֲרֵי הֶן כְּחֶזְקָתָן, שְׁאֵינוּ חָשׁוּד לְהַחְלִיף הַפִּקָּדוֹן. [יד] עַם הָאָרֶץ שֶׁהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחָנוּתוֹ שֶׁלְּחָבֵר--אַף עַל פִּי שֶׁהֶחָבֵר יוֹצֶא וְנִכְנָס--הֲרֵי זֶה מֻתָּר, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא הִחְלִיף.

יד [טו] הַמַּפְקִיד פֵּרוֹתָיו אֵצֶל הַנָּכְרִי--הֲרֵי הֶן כְּפֵרוֹתָיו שֶׁלַּנָּכְרִי, שֶׁחֶזְקָתוֹ לְהַחְלִיף הַפִּקָּדוֹן. וְהֵיאַךְ דִּינָם: אִם הָיוּ פֵּרוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן, וְנִגְמְרוּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁלָּקַח הַפִּקָּדוֹן--מַפְרִישׁ מַעַשְׂרוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם הָיוּ שֶׁהִפְקִיד טְבָלִים, וְנִגְמְרָה מְלַאכְתָּן--חַיָּב לְהַפְרִישׁ, שֶׁמֶּא לֹא הִחְלִיף הַגּוֹי; וּלְפִיכָּךְ יֵרָאֶה לִי, שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁיַּפְרִישׁ סָפֵק. אֲבָל אִם הִפְקִיד חֻלִּין מְתֻקָּנִין, אֵינוּ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ כְּלוּם: שֶׁאַפִלּוּ הִחְלִיף הַגּוֹי, פְּטוּרִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת תְּרוּמוֹת--"דְּגָנְךָ" (דברים יח,ד), וְלֹא דְּגַן גּוֹי.

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מעשר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?