משנה תורה מנוקד - ספר זרעים - הלכות תרומות פרק ד

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות תרומות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הִלְכּוֹת תְּרוּמוֹת פֵּרֶק ד

א עוֹשֶׂה אָדָם שָׁלִיחַ לְהַפְרִישׁ לוֹ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת--שֶׁנֶּאֱמָר "כֵּן תָּרִימוּ גַם-אַתֶּם" (במדבר יח,כח), לְרַבּוֹת אֶת הַשָּׁלִיחַ; וְאֵין עוֹשִׂין שָׁלִיחַ גּוֹי, שֶׁנֶּאֱמָר "גַּם-אַתֶּם"--מַה אַתֶּם בְּנֵי בְּרִית, אַף שְׁלוּחֲכֶם בְּנֵי בְּרִית.

ב חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרֹמוּ; וְאִם תָּרְמוּ, אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה: הַחֵרֵשׁ, וְהַשּׁוֹטֶה, וְהַקָּטָן; וְהַנָּכְרִי שֶׁתָּרַם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, וְאַפִלּוּ בִּרְשׁוּתוֹ; וְהַתּוֹרֵם אֶת שְׁאֵינוּ שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים. אֲבָל הַתּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁלַּאֲחֵרִים--הֲרֵי זוֹ תְּרוּמָה, וְתִקַּן פֵּרוֹתֵיהֶם; וְטוֹבַת הֲנָאָה שֶׁלּוֹ, שֶׁנּוֹתְנָהּ לְכָל כּוֹהֵן שֶׁיִּרְצֶה.

ג הַתּוֹרֵם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, אוֹ שֶׁיָּרַד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ וְלִקַּט פֵּרוֹת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת כְּדֵי שֶׁיִּקָּחֵם וְתָרַם: אִם בָּא בַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר לוֹ, הַלַּךְ אֵצֶל הַיָּפוֹת--אִם הָיוּ שָׁם יָפוֹת מִמַּה שֶׁתָּרַם--תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, שֶׁהֲרֵי אֵינוּ מַקְפִּיד; וְאִם לֹא הָיוּ שָׁם יָפוֹת מִמַּה שֶׁתָּרַם--אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ אֵלָא דֶּרֶךְ מִחוּי. וְאִם בָּא בַּעַל הַבַּיִת וְלִקַּט וְהוֹסִיף--בֵּין יֵשׁ לוֹ יָפוֹת מֵהֶן בֵּין אֵין לוֹ, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.

ד חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרֹמוּ; וְאִם תָּרְמוּ, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה: חֵרֵשׁ מְדַבֵּר וְאֵינוּ שׁוֹמֵעַ, לְפִי שְׁאֵינוּ שׁוֹמֵעַ הַבְּרָכָה; וְהָאִלֵּם שֶׁשּׁוֹמֵעַ וְאֵינוּ מְדַבֵּר וְהֶעָרֹם, מִפְּנֵי שְׁאֵינָן יְכוּלִין לְבָרַךְ; וְהַשִּׁכּוֹר וְהַסּוֹמֶה, מִפְּנֵי שְׁאֵינָן יְכוּלִין לְכַוַּן וּלְהַפְרִישׁ אֶת הַיָּפֶה.

ה קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵי שְׂעָרוֹת, וְלֹא נַעֲשָׂה גָּדוֹל--אִם תָּרַם, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וְאַפִלּוּ בִּתְרוּמָה שֶׁלַּתּוֹרָה, הוֹאִיל וְנִדְרֵיהֶן וְהֶקְדֵּשָׁן קַיָּמִין מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּנְדָרִים.

ו הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּתְרֹם לִי, וְהָלַךְ לִתְרֹם, וְאֵינוּ יוֹדֵעַ אִם תָּרַם אוֹ לֹא תָרַם, וּבָא וּמָצָא כִּרְיוֹ תָּרוּם--אֵין חֶזְקָתוֹ תָּרוּם: שְׁאֵין אוֹמְרִין בָּאִסּוּרִין חֶזְקַת שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ לְהָקֶל, אֵלָא לְהַחְמִיר; וְחוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא אַחֵר תָּרַם, שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת.

ז הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּתְרֹם, תּוֹרֵם כְּדַעְתּוֹ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת: אִם הָיָה יוֹדֵעַ בּוֹ שְׁהוּא בַּעַל עַיִן רָעָה, מַפְרִישׁ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים; וְאִם בַּעַל נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה, מַפְרִישׁ לוֹ אֶחָד מֵאַרְבָּעִים. וְאִם אֵינוּ יוֹדֵעַ דַּעְתּוֹ--מַפְרִישׁ לוֹ בְּבֵינוֹנִית, אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים.

ח נִתְכַּוַּן לְבֵינוֹנִית, וְעָלְתָה בְּיָדוֹ אַחַת מֵאַרְבָּעִים אוֹ אַחַת מִשִּׁשִּׁים--תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה; וְאִם נִתְכַּוַּן לְהוֹסִיף עַל הַבֵּינוֹנִית, וְתָרַם אַפִלּוּ אַחַת מִתִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים--אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.

ט [ח] פֵּרוֹת הַשֻּׁתָּפִין חַיָּבִין בִּתְרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת--שֶׁנֶּאֱמָר "מַעְשְׂרֹתֵיכֶם" (במדבר יח,כח), אַפִלּוּ שֶׁלִּשְׁנַיִם; וְהַשֻּׁתָּפִין, אֵין צְרִיכִין לִטֹּל רְשׁוּת זֶה מִזֶּה, אֵלָא כָּל הַתּוֹרֵם מֵהֶן, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.

י תָּרַם אֶחָד מֵהֶן, וּבָא הַשֵּׁנִי וְתָרַם תְּרוּמָה, שֶׁהֲרֵי לֹא יָדַע שֶׁתָּרַם חֲבֵרוֹ--אִם הָיוּ מַמְחִין זֶה עַל זֶה, תְּרוּמַת הַשֵּׁנִי אֵינָהּ תְּרוּמָה. וְאִם לֹא הָיוּ מַמְחִין וְתָרַם הָרִאשׁוֹן כַּשֵּׁעוּר, אֵין תְּרוּמַת הַשֵּׁנִי תְּרוּמָה; וְאִם לֹא תָרַם הָרִאשׁוֹן כַּשֵּׁעוּר, תְּרוּמַת שְׁנֵיהֶן תְּרוּמָה.

יא [ט] הָאוֹמֵר לְשֻׁתָּפוֹ אוֹ לְבֶן בֵּיתוֹ אוֹ לְעַבְדוֹ וְשִׁפְחָתוֹ, תְּרֹם, וְהָלְכוּ לִתְרֹם, וּבִטַּל שְׁלִיחוּתָן קֹדֶם שֶׁיִּתְרֹמוּ--אִם לֹא שִׁנָּה הַשָּׁלִיחַ, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה; וְאִם שִׁנָּה--כְּגוֹן שֶׁאָמַר לוֹ תְּרֹם מִן הַצָּפוֹן, וְתָרַם מִן הַדָּרוֹם--הוֹאִיל וּבִטַּל שְׁלִיחוּתוֹ מִקֹּדֶם, אֵינָהּ תְּרוּמָה.

יב [י] אָרִיס שֶׁתָּרַם, וּבָא בַּעַל הַבַּיִת וְעִכַּב--אִם עַד שֶׁלֹּא תָרַם עִכַּב, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה; וְאִם מִשֶּׁתָּרַם עִכַּב, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. וְהָאַפְטְרוּפִין תּוֹרְמִין נִכְסֵי יְתוֹמִים.

יג [יא] הַגַּנָּב וְהַגַּזְלָן וְהָאַנָּס, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה: וְאִם הָיוּ הַבְּעָלִים רוֹדְפִין, אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה. [יב] הַבֵּן וְהַשָּׂכִיר וְהָעֶבֶד וְהָאִשָּׁה, תּוֹרְמִין עַל מַה שְׁהֶן אוֹכְלִין; אֲבָל לֹא יִתְרֹמוּ עַל הַכֹּל, שְׁאֵין אָדָם תּוֹרֵם דָּבָר שְׁאֵינוּ שֶׁלּוֹ. הַבֵּן בְּשֶׁאוֹכֵל אָבִיו, וְהָאִשָּׁה בְּעִיסָתָהּ--תּוֹרְמִין, מִפְּנֵי שְׁהֶן בִּרְשׁוּת.

יד [יג] הַפּוֹעֲלִים, אֵין לָהֶן רְשׁוּת לִתְרֹם שֶׁלֹּא מִדַּעַת בַּעַל הַבַּיִת: חוּץ מִן הַדּוֹרְכִין בַּגַּת--שְׁאִם יִרְצוּ לְטַמֵּא אֶת הַיַּיִן, הֲרֵי הֶן מְטַמְּאִים אוֹתוֹ מִיָּד; וּלְפִי שֶׁמָּסַר לָהֶן וְהֶאֱמִינָם עַל כָּךְ, הֲרֵי הֶן כִּשְׁלוּחִין, וְאִם תָּרְמוּ, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה. [יד] וּפוֹעֵל שֶׁאָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת, כְּנֹס לִי גָּרְנִי, וְתָרַם, וְאַחַר כָּךְ כָּנַס--תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.

טו הַנָּכְרִי שֶׁהִפְרִישׁ תְּרוּמָה מִשֶּׁלּוֹ--דִּין תּוֹרָה שְׁאֵינָהּ תְּרוּמָה, לְפִי שְׁאֵינוּ חַיָּב. וּמִדִּבְרֵיהֶן גָּזְרוּ, שֶׁתִּהְיֶה תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה: גְּזֵרָה--מִשּׁוֹם בַּעֲלֵי כִּיסִין, שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה הַמָּמוֹן לְיִשְׂרָאֵל וְיִתְלֶה אוֹתוֹ בַּגּוֹי כְּדֵי לְפָטְרוֹ. וּבוֹדְקִין אֶת הַגּוֹי שֶׁהִפְרִישׁ תְּרוּמָה: אִם אָמַר בְּדַעַת יִשְׂרָאֵל הִפְרַשְׁתִּיהָ, תִּנָּתֵן לַכּוֹהֵן; וְאִם לָאו--טְעוּנָה גְּנִיזָה, שֶׁמֶּא בְּלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם.

טז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל גּוֹי שֶׁהִפְרִישׁ תְּרוּמָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ, לֹא גָזְרוּ עָלֶיהָ: מוֹדִיעִין אוֹתוֹ שְׁאֵינוּ צָרִיךְ, וְאֵינָהּ תְּרוּמָה כְּלָל.

יז [טז] הַמִּתְכַּוֵּן לוֹמַר תְּרוּמָה וְאָמַר מַעֲשֵׂר, מַעֲשֵׂר וְאָמַר תְּרוּמָה--לֹא אָמַר כְּלוּם: עַד שֶׁיִּהְיֶה פִּיו וְלִבּוֹ שׁוֹוִין. הִפְרִישׁ תְּרוּמָה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ, וְלֹא הוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו כְּלוּם--הֲרֵי זוֹ תְּרוּמָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְנֶחְשַׁב לָכֶם, תְּרוּמַתְכֶם" (במדבר יח,כז), בְּמַחְשָׁבָה בִּלְבָד תִּהְיֶה תְּרוּמָה.

יח [יז] הַמַּפְרִישׁ תְּרוּמָה עַל תְּנָאי--אִם נִתְקַיַּם הַתְּנָאי, הֲרֵי הִיא תְּרוּמָה; וְאִם לֹא נִתְקַיַּם, אֵינָהּ תְּרוּמָה. וְכֵן הַמַּפְרִישׁ תְּרוּמָה אוֹ מַעַשְׂרוֹת, וְנִחַם עֲלֵיהֶן--הֲרֵי זֶה נִשְׁאָל עֲלֵיהֶן לְחָכָם וּמַתִּיר לוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּתִּירִין שְׁאָר הַנְּדָרִים; וְתַחְזֹר חֻלִּין כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה--עַד שֶׁיַּפְרִישׁ פַּעַם שְׁנִיָּה אוֹתָהּ שֶׁהִפְרִישׁ תְּחִלָּה, אוֹ פֵּרוֹת אֲחֵרוֹת.

יט [יח] הַתּוֹרֵם בּוֹר שֶׁלְּיַיִן, וְאָמַר הֲרֵי זוֹ תְּרוּמָה עַל מְנַת שֶׁתַּעֲלֶה שָׁלֵם--צָרִיךְ שֶׁתַּעֲלֶה שָׁלֵם מִן הַשֶּׁבֶר וּמִן הַשְּׁפִיכָה, אֲבָל לֹא מִן הַטֻּמְאָה; וְאִם נִשְׁבְּרָה, אֵינָהּ מְדַמַּעַת. הִנִּיחָהּ בִּמְקוֹם שְׁאִם תִּשָּׁבֵר שָׁם אוֹ תִּתְגַּלְגַּל לֹא תַגִּיעַ לַבּוֹר--הֲרֵי זוֹ מְדַמַּעַת, שֶׁכְּבָר נִתְקַיַּם תְּנָאוֹ.

כ [יט] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּתְרוּמָה גְּדוֹלָה. אֲבָל בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, שֶׁמֻּתָּר לִתְרֹם שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף--כֵּיוָן שֶׁעָלְתָה, נִתְקַיַּם תְּנָאוֹ; וַהֲרֵי הִיא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר--וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבְּרָה אוֹ נִשְׁפְּכָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁנִּטְמֵאת.

כא [כ] הָאוֹמֵר שֶׁלְּמַעְלָה תְּרוּמָה וְשֶׁלְּמַטָּה חֻלִּין, אוֹ שֶׁלְּמַעְלָה חֻלִּין וְשֶׁלְּמַטָּה תְּרוּמָה--דְּבָרָיו קַיָּמִין, שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בְּדַעַת הַתּוֹרֵם.

כב [כא] הַתּוֹרֵם אֶת הַגֹּרֶן--צָרִיךְ שֶׁיְּכַוַּן אֶת לִבּוֹ שֶׁתִּהְיֶה זוֹ תְּרוּמָה עַל הַכֳּרִי, וְעַל מַה שֶׁבַּקְּטִיעִין, וְעַל מַה שֶׁבַּצְּדָדִין, וְעַל מַה שֶׁבְּתוֹךְ הַתֶּבֶן; הַתּוֹרֵם אֶת הַיֶּקֶב--צָרִיךְ שֶׁיְּכַוַּן אֶת לִבּוֹ לִתְרֹם עַל מַה שֶׁבַּחַרְצַנִּין, וְעַל מַה שֶׁבַּזּוֹגִין; הַתּוֹרֵם אֶת הַבּוֹר שֶׁלְּיַיִן, צָרִיךְ שֶׁיְּכַוַּן אֶת לִבּוֹ לִתְרֹם עַל מַה שֶׁבַּגֶּפֶת. וְאִם לֹא נִתְכַּוַּן, אֵלָא תָּרַם סְתָם--נִפְטַר הַכֹּל: שֶׁתְּנָאי בֵּית דִּין הוּא, שֶׁהַתְּרוּמָה עַל הַכֹּל. הַתּוֹרֵם כַּלְכָּלָה שֶׁלִּתְאֵנִים, וְנִמְצְאוּ תְּאֵנִים בְּצַד הַכַּלְכָּלָה--הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין, מִפְּנֵי שֶׁבְּלִבּוֹ לִתְרֹם עַל הַכֹּל.

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות תרומות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

יש לך שאלה או הערה?