משנה תורה מנוקד - ספר זרעים - הלכות כלאיים פרק ט

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות כלאיים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הִלְכּוֹת כִּלְאַיִם פֵּרֶק ט

א הַמַּרְכִּיב זָכָר עַל נְקֵבָה שְׁאֵינָהּ מִינוֹ--בֵּין בַּבְּהֵמָה בֵּין בַּחַיָּה וּבָעוֹפוֹת, וְאַפִלּוּ בְּמִינֵי חַיָּה שֶׁבַּיָּם--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם, בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ: שֶׁנֶּאֱמָר "בְּהֶמְתְּךָ לֹא-תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם" (ויקרא יט,יט). וְאֶחָד בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁלּוֹ, אוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ. וְאֵינוּ לוֹקֶה עַד שֶׁיַּכְנִיס בְּיָדוֹ, כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת; אֲבָל אִם הֶעֱלָם זֶה עַל זֶה בִּלְבָד, אוֹ שֶׁעוֹרְרָן בְּקוֹל--מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

ב מֻתָּר לְהַכְנִיס שֵׁנִי מִינִין, לְסַהַר אֶחָד; וְאִם רָאָה אוֹתָם רָבְעוּ זֶה אֶת זֶה, אֵינוּ זָקוּק לְהַפְרִישָׁן. וְאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִתֵּן בְּהֶמְתוֹ לַגּוֹי לְהַרְבִּיעָהּ לוֹ.

ג מִי שֶׁעָבַר וְהִרְכִּיב בְּהֶמְתּוֹ כִּלְאַיִם, הֲרֵי הַנּוֹלָד מֵהֶם מֻתָּר בַּהֲנָאָה; וְאִם הָיָה מִין טְהוֹרָה עִם מִין טְהוֹרָה--מֻתָּר בַּאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאַר בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת.

ד שְׁנֵי מִינֵי בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה שֶׁדּוֹמִין זֶה לְזֶה--אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְעַבְּרִין זֶה מִזֶּה, וְדוֹמִין זֶה לְזֶה--הוֹאִיל וְהֶם שֵׁנִי מִינִין, הֲרֵי אֵלּוּ כִּלְאַיִם וְאָסוּר לְהַרְכִּיבָן. כֵּיצַד: הַזְּאֵב עִם הַכֶּלֶב, וְהַכֶּלֶב הַכֻּפְרִי עִם הַשּׁוּעָל, וְהַצְּבָאִים עִם הָעִזִּים, וְהַיְּעֵלִים עִם הָרְחֵלִים, וְהַסּוּס עִם הַפֶּרֶד, וְהַפֶּרֶד עִם הַחֲמוֹר, וְהַחֲמוֹר עִם הֶעָרוֹד--אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לְזֶה, הֲרֵי הֶן כִּלְאַיִם זֶה בְּזֶה.

ה מִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדְבָּרִי וְיִשּׁוּבִי, כְּגוֹן שׁוֹר הַבָּר עִם הַשּׁוֹר, וְהָרַמָּךְ עִם הַסּוּס--מֻתָּר לְהַרְכִּיבָן זֶה עִם זֶה, מִפְּנֵי שְׁהֶן מִין אֶחָד. אֲבָל אֲוָז עִם אֲוַז בָּר, כִּלְאַיִם זֶה עִם זֶה: שֶׁהָאֲוָז בֵּיצָיו מִבִּפְנִים, וַאֲוַז הַבָּר בֵּיצָיו מִבַּחוּץ--מִכְּלָל שְׁהֶם שֵׁנִי מִינִין. וְהַכּוֹי--כִּלְאַיִם עִם הַחַיָּה, וְעִם הַבְּהֵמָה; וְאֵין לוֹקִין עָלָיו, מִפְּנֵי שְׁהוּא סָפֵק.

ו הַיִּלּוֹדִים מִן הַכִּלְאַיִם--אִם הָיוּ אִמּוֹתֵיהֶן מִין אֶחָד, מֻתָּר לְהַרְכִּיבָן זֶה עַל זֶה. וְאִם הָיוּ אִמּוֹתֵיהֶן מִשְּׁנֵי מִינִין, אָסוּר לְהַרְכִּיבָן זֶה עַל זֶה; וְאִם הִרְכִּיב, לוֹקֶה. וְכֵן אִם הִרְכִּיב זֶה הַנּוֹלָד, אַפִלּוּ עַל מִין אִמּוֹ--לוֹקֶה.

ז כֵּיצַד: פֶּרֶד שֶׁאִמּוֹ חֲמוֹר--מֻתָּר לְהַרְכִּיבוֹ עַל פִּרְדָּה שֶׁאִמָּהּ חֲמוֹר, וְאָסוּר לְהַרְכִּיבוֹ אַפִלּוּ עַל הַחֲמוֹר; אֲבָל פֶּרֶד שֶׁאִמּוֹ סוּס, אָסוּר לְהַרְכִּיבוֹ עַל פִּרְדָּה שֶׁאִמָּהּ חֲמוֹר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה. לְפִיכָּךְ הָרוֹצֶה לְהַרְכִּיב פֶּרֶד עַל פִּרְדָּה, אוֹ לִמְשֹׁךְ בִּשְׁתֵּי פִּרְדּוֹת--בּוֹדֵק בְּסִימָנֵי אָזְנַיִם וְזָנָב וְקוֹל: אִם דּוֹמִין זֶה לְזֶה--בַּיָּדוּעַ שֶׁאִמָּן מִמִּין אֶחָד, וּמֻתָּרִין.

ח [ז] כָּל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה כְּאֶחָד, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן מִין טְהוֹרָה, וְהַשֵּׁנִי מִין טְמֵאָה--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה בְּכָל מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר-וּבַחֲמֹר, יַחְדָּו" (דברים כב,י). אֶחָד הַחוֹרֵשׁ, אוֹ הַזּוֹרֵעַ, אוֹ הַמּוֹשֵׁךְ בָּהֶן עֲגָלָה אוֹ אֶבֶן כְּאֶחָד, וְאַפִלּוּ מְשָׁכָן כְּאֶחָד אוֹ הִנְהִיגָן כְּאֶחָד, וְאַפִלּוּ בְּקוֹל--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "יַחְדָּו", מִכָּל מָקוֹם; אֲבָל הַמְּזַוְּגָן, פָּטוּר עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ אוֹ יַנְהִיג.

ט [ח] וְאֶחָד שׁוֹר וַחֲמוֹר, וְאֶחָד כָּל שְׁנֵי מִינִין שֶׁאֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר--בֵּין בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה, כַּחֲזִיר עִם הַכֶּבֶשׂ, אוֹ חַיָּה עִם חַיָּה, כַּיַּחְמוּר עִם הַפִּיל, אוֹ חַיָּה עִם בְּהֵמָה, כַּכֶּלֶב עִם הָעֵז אוֹ צְבִי עִם הַחֲזִיר, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶם--עַל כָּל אֵלּוּ, לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה: שֶׁהַחַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה הִיא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת. אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים--כָּל שְׁנֵי מִינִין שְׁהֶן כִּלְאַיִם בְּהַרְבָּעָה, אֲסוּרִים לַחְרֹשׁ בָּהֶן כְּאֶחָד וְלִמְשֹׁךְ אוֹתָן וּלְהַנְהִיגָן; וְאִם עָשָׂה בָּהֶן מְלָאכָה כְּאֶחָד, אוֹ מָשַׁךְ, אוֹ הִנְהִיג--מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְאָסוּר לְהַנְהִיג בְּהֵמָה מִן הַיַּבָּשָׁה עִם חַיָּה שֶׁבַּיָּם, כְּגוֹן עֵז עִם שִׁבּוּט; וְאִם עָשָׂה, פָּטוּר.

י [ט] עֲגָלָה שֶׁהָיוּ מוֹשְׁכִין אוֹתָהּ כִּלְאַיִם--הַיּוֹשֵׁב בָּעֲגָלָה לוֹקֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִנְהִיג: שֶׁיְּשִׁיבָתוֹ גּוֹרֶמֶת לַבְּהֵמָה שֶׁתִּמְשֹׁךְ הָעֲגָלָה. וְכֵן אִם הָיָה אֶחָד יוֹשֵׁב בָּעֲגָלָה, וְאֶחָד מַנְהִיג--שְׁנֵיהֶן לוֹקִין; וְאַפִלּוּ מֵאָה שֶׁהִנְהִיגוּ כִּלְאַיִם כְּאֶחָד, כֻּלָּן לוֹקִין.

יא [י] מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאָדָם וּבְהֵמָה אוֹ חַיָּה כְּאֶחָד--כְּגוֹן אָדָם שֶׁחוֹרֵשׁ עִם הַשּׁוֹר, אוֹ מוֹשֵׁךְ עֲגָלָה עִם הַחֲמוֹר, וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה: שֶׁנֶּאֱמָר "בְּשׁוֹר-וּבַחֲמֹר, יַחְדָּו" (דברים כב,י), לֹא בְּאָדָם וַחֲמוֹר אוֹ בְּאָדָם וְשׁוֹר.

יב [יא] בֶּהֱמַת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין--אַף עַל פִּי שְׁהִיא גּוּף אֶחָד, הַכָּתוּב עָשָׂה אוֹתָהּ כִּשְׁנֵי גוּפִין, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה קֹדֶשׁ, נַעֲשָׂת כְּקֹדֶשׁ וְחֹל מְעֹרָבִין זֶה בְּזֶה; וְנִמְצֵאת בְּהֵמָה זוֹ, כִּבְהֵמָה טְמֵאָה עִם הַטְּהוֹרָה הַמְעֹרָבִין כְּאֶחָד--הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְאִם, כָּל-בְּהֵמָה טְמֵאָה, אֲשֶׁר לֹא-יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן, לַה'" (ויקרא כז,יא), מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שְׁאֵינוּ מְדַבֵּר אֵלָא בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. לְפִיכָּךְ הַחוֹרֵשׁ בְּשׁוֹר פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין, אוֹ הַמַּרְבִּיעַ בּוֹ--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה מִשּׁוֹם כִּלְאַיִם; וְאִסּוּר זֶה, מִדִּבְרֵי קַבָּלָה.

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות כלאיים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

יש לך שאלה או הערה?