משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות ערכים וחרמים פרק ו

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות ערכים וחרמים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הִלְכּוֹת עֲרָכִים וַחֲרָמִים פֵּרֶק ו

א אֶחָד הָאוֹמֵר הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ לְבֶדֶק הַבַּיִת, אוֹ חֵרֶם לְבֶדֶק הַבַּיִת, אוֹ חֵרֶם לַשָּׁמַיִם; וְכֵן בְּכָל נְכָסָיו, אִם אָמַר כָּל נְכָסָיו הֶקְדֵּשׁ, אוֹ חֵרֶם לְבֶדֶק הַבַּיִת, אוֹ חֵרֶם לַשָּׁמַיִם--הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת. אֲבָל אִם אָמַר חֵרֶם סְתָם, הֲרֵי אֵלּוּ לַכּוֹהֲנִים--שֶׁסְּתָם חֲרָמִים לַכּוֹהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל, לְךָ יִהְיֶה" (במדבר יח,יד).

ב מַחְרִים אָדָם מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ, וּמֵעֲבָדָיו וּמִשִּׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִיִּים, וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ. אֲבָל לֹא יַחְרִים כָּל בְּהֶמְתּוֹ, וְלֹא כָּל עֲבָדָיו, וְלֹא כָּל שְׂדוֹתָיו, וְלֹא כָּל מִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְּׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין--שֶׁנֶּאֱמָר "מִכָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, מֵאָדָם וּבְהֵמָה" (ויקרא כז,כח); וְאִם הִחְרִים אֶת הַכֹּל, אַפִלּוּ הִחְרִים כָּל נְכָסָיו--הֲרֵי אֵלּוּ מֻחְרָמִין: בֵּין שֶׁהִחְרִים לַכּוֹהֲנִים, בֵּין שֶׁהִחְרִים לְבֶדֶק הַבַּיִת.

ג וְכָל מִי שֶׁהִחְרִים אוֹ הִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו, לוֹקְחִין כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ: וְאַפִלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כְּלִי אֻמָּנוּתוֹ וּבְגָדָיו--הַכֹּל הֶקְדֵּשׁ אוֹ חֵרֶם.

ד מַה בֵּין חֶרְמֵי כּוֹהֲנִים לְחֶרְמֵי שָׁמַיִם: שֶׁחֶרְמֵי שָׁמַיִם--הֶקְדֵּשׁ, וְנִפְדִּין בְּשָׁוְיֵיהֶן, וְיִפְּלוּ הַדָּמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְיֵצְאוּ הַנְּכָסִים לְחֻלִּין. וְחֶרְמֵי כּוֹהֲנִים--אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן לְעוֹלָם, אֵלָא נִתָּנִין לַכּוֹהֲנִים כִּתְרוּמָה; וְעַל חֵרֶם כּוֹהֲנִים הוּא אוֹמֵר "לֹא יִמָּכֵר, וְלֹא יִגָּאֵל" (ויקרא כז,כח)--לֹא יִמָּכֵר לְאַחֵר, וְלֹא יִגָּאֵל לַבְּעָלִים. [ה] וְאֶחָד הַמַּחְרִים קַרְקָע, אוֹ מִטַּלְטְלִין--הֲרֵי אֵלּוּ נִתָּנִין לַכּוֹהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר, בְּשָׁעָה שֶׁהִחְרִים.

ה חֶרְמֵי כּוֹהֲנִים--כָּל זְמָן שְׁהֶן בְּבֵית הַבְּעָלִים--הֲרֵי הֶן הֶקְדֵּשׁ לְכָל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-חֵרֶם, קֹדֶשׁ-קָדָשִׁים הוּא לַה'" (ויקרא כז,כח); נְתָנָן לַכּוֹהֵן--הֲרֵי הֶן כַּחֻלִּין לְכָל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל, לְךָ יִהְיֶה" (במדבר יח,יד).

ו כּוֹהֵן שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׂדֵה חֵרֶם שֶׁזָּכָה בָּהּ אַחַר הַיּוֹבֵל, וְהִחְרִימָהּ--הֲרֵי זוֹ מֻחְרֶמֶת, וְיָצְאָה לְאֶחָיו הַכּוֹהֲנִים: שֶׁנֶּאֱמָר "לַכֹּהֵן, תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ" (ויקרא כז,כא)--מְלַמֵּד שֶׁשְּׂדֵה חֶרְמוֹ לוֹ, כִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְיִשְׂרָאֵל, שְׁאִם הִחְרִימָהּ, תִּהְיֶה מֻחְרֶמֶת.

ז מָכַר הַכּוֹהֵן שְׂדֵה חֶרְמוֹ, וְהִקְדִּישָׁהּ לוֹקֵחַ--אַפִלּוּ הָיָה הַלּוֹקֵחַ הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִחְרִימוּהָ--הֲרֵי זוֹ כִּשְׂדֵה מִקְנָה, וְחוֹזֶרֶת לַכּוֹהֵן שֶׁמְּכָרָהּ בַּיּוֹבֵל.

ח אֲבָל קַרְקָע אוֹ מִטַּלְטְלִין שֶׁלְּכוֹהֲנִים וּלְוִיִּים--אֵינָן מַחְרִימִין אוֹתָן, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בִּשְׂדֵיהֶן "כִּי-אֲחֻזַּת עוֹלָם הִיא, לָהֶם" (ראה ויקרא כה,לד), וּמִטַּלְטְלִין הֻקְּשׁוּ לַקַּרְקָעוֹת כַּחֲרָמִין, שֶׁנֶּאֱמָר "מִכָּל-אֲשֶׁר-לוֹ . . . וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ" (ויקרא כז,כח).

ט [ח] הַמַּקְדִּישׁ קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לְבֶדֶק הַבַּיִת--הֲרֵי הַהֶקְדֵּשׁ חָל עֲלֵיהֶן, וְתֵעָרֵךְ הַבְּהֵמָה וְתִפָּדֶה וְיִפְּלוּ דָּמֶיהָ לְבֶדֶק הַבַּיִת; וְהַבְּהֵמָה תִּקָּרֵב, לְמַה שֶׁהָיְתָה בַּתְּחִלָּה. אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לַמִּזְבֵּחַ, וְאָמַר הֲרֵי זוֹ עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים, אוֹ הִחְרִימָהּ לַכּוֹהֲנִים--לֹא עָשָׂה כְּלוּם, וְאֵין הֶקְדֵּשׁ מִזְבֵּחַ וְלֹא הַחֵרֶם חָל עַל קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת: שְׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שְׁאֵינוּ שֶׁלּוֹ.

י [ט] הָאוֹמֵר שׁוֹר זֶה הֶקְדֵּשׁ לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וּשְׁחָטוֹ בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם--הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָיָה; הִקְדִּישׁוֹ לַמִּזְבֵּחַ, הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ לַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל אִם אָמַר הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ מֵעַכְשָׁו לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וּשְׁחָטוֹ בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם--הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּהֲנָיָה; וְאִם הִקְדִּישׁוֹ בְּתוֹךְ הַשְּׁלוֹשִׁים לַמִּזְבֵּחַ, אֵינוּ מֻקְדָּשׁ.

יא [י] הַמַּקְדִּישׁ עוֹלָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, אֵין בָּהּ אֵלָא עִכּוּב גִּזְבָּרִין בִּלְבָד. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁלֹּא תִשָּׁחֵט, עַד שֶׁתִּפָּדֶה; לְפִיכָּךְ אִם עָבַר וּשְׁחָטָהּ, הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.

יב [יא] מַחְרִים אָדָם בֵּין קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים בֵּין קֳדָשִׁים קַלִּים, בֵּין חֶרְמֵי כּוֹהֲנִים בֵּין חֶרְמֵי בֶּדֶק הַבַּיִת. וְאִם הָיוּ קֳדָשִׁים שְׁהוּא חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן, נוֹתֵן אֶת דְּמֵיהֶן בֵּין לַכּוֹהֲנִים בֵּין לְבֶדֶק הַבַּיִת; וְיִקָּרְבוּ אוֹתָן הַקֳּדָשִׁים אַחַר שֶׁיִּפָּדוּ, לְמַה שְׁהֶן. [יב] הָיוּ נְדָבָה וְהִחְרִימָן, כֵּיצַד פּוֹדִין אוֹתָן: אוֹמְרִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בִּבְהֵמָה זוֹ, לְהַעֲלוֹתָהּ עוֹלָה שְׁאֵינוּ חַיָּב בָּהּ; וְכָל הַנּוֹתֵן אוֹתוֹ שֵׁעוּר, יַקְרִיב בְּהֵמָה זוֹ נְדָבָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה.

יג יִשְׂרָאֵל שֶׁהִחְרִים אֶת בְּכוֹר בְּהֵמָה לַשָּׁמַיִם, בֵּין שֶׁהָיָה תָּמִים בֵּין שֶׁהָיָה בַּעַל מוּם--הֲרֵי זֶה מֻחְרָם; וְאֵינוּ צָרִיךְ לוֹמַר, אִם הִחְרִימוֹ הַכּוֹהֵן לַשָּׁמַיִם, אַחַר שֶׁבָּא לְיָדוֹ. [יד] וְכֵיצַד פּוֹדִין אוֹתוֹ: אוֹמְרִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בִּבְכוֹר זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ וְתִהְיֶה רְשׁוּת בְּיָדוֹ לִתְּנוֹ לְכָל כּוֹהֵן שֶׁיִּרְצֶה, לִקְרוֹבוֹ אוֹ לְרֵעוֹ. וְכָל הַנּוֹתֵן אוֹתוֹ שֵׁעוּר, יִקַּח הַבְּכוֹר וְיִתְּנֶנּוּ לְכָל כּוֹהֵן שֶׁיִּרְצֶה; וְיִפְּלוּ הַדָּמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת.

יד [טו] הַמַּחְרִים אֶת הַמַּעֲשֵׂר--הֲרֵי זֶה כְּמַחְרִים שַׁלְמֵי נְדָבָה, לְפִי שְׁאֵינוּ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ. [טז] הַמַּקְדִּישׁ שִׁקְלוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת, הֲרֵי זֶה קֹדֶשׁ. הִקְדִּישׁ בִּכּוּרִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, אֵינוּ קֹדֶשׁ; אֲבָל אִם הִקְדִּישָׁן הַכּוֹהֵן אַחַר שֶׁבָּאוּ לְיָדוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ קֹדֶשׁ.

טו [יז] הַמַּחְרִים חֲצִי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ, הוּא וְהַכּוֹהֲנִים שֻׁתָּפִין בּוֹ; אֲבָל אִם הִקְדִּישׁ אוֹ הִחְרִים לַשָּׁמַיִם חֲצִי עַבְדּוֹ, כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכָל הַמַּקְדִּישׁ עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִיִּים, אוֹ הַמַּקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו וְהָיוּ בָהֶן עֲבָדִים--הֲרֵי גּוּפָן קֹדֶשׁ; לְפִיכָּךְ אָסוּר לֵהָנוֹת בָּהֶן, עַד שֶׁיִּפָּדוּ. [יח] וְאֵין הַגִּזְבָּרִין רַשָּׁאִין לִקַּח דְּמֵיהֶן מֵאֲחֵרִים, וּלְהוֹצִיא אוֹתָן לְחֵרוּת; אֵלָא מוֹכְרִין אוֹתָן לַאֲחֵרִים, וַאֲחֵרִים מוֹצִיאִין אוֹתָן לְחֵרוּת, אִם רָצוּ.

טז [יט] הַמַּקְדִּישׁ יְדֵי עַבְדּוֹ, כָּל הַיָּתֵר עַל פַּרְנָסָתוֹ קֹדֶשׁ. וְכֵיצַד הוּא מִתְפַּרְנֵס עֶבֶד זֶה. לוֹוֶה וְאוֹכֵל, וְעוֹשֶׂה וּפוֹרֵעַ: וְהוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה פָּחוּת פָּחוּת מִשּׁוֹוֶה פְּרוּטָה, וְיִפְרַע--שְׁאִם עָשָׂה בִּפְרוּטָה, רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה הֶקְדֵּשׁ.

יז [כ] הַמַּקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ--לֹא הִקְדִּישׁ אֵלָא דָּמָיו, וַהֲרֵי הוּא חַיָּב בִּדְמֵי עַצְמוֹ; וּמֻתָּר לוֹ לַעֲשׂוֹת וְלֶאֱכֹל, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְקַדַּשׁ גּוּפוֹ כָּעֶבֶד.

יח [כא] אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ, דָּבָר שֵׁאֵינוּ שֶׁלּוֹ. כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁהִחְרִים בְּנוֹ וּבִתּוֹ, וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִיִּים, אוֹ שְׂדֵה מִקְנָתוֹ--הֲרֵי אֵלּוּ אֵינָן מֻחְרָמִין, שְׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שְׁאֵין גּוּפוֹ שֶׁלּוֹ.

יט [כב] אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ, דָּבָר שְׁאֵינוּ בִּרְשׁוּתוֹ. כֵּיצַד: הָיָה לוֹ פִּקָּדוֹן בְּיַד אַחֵר, וְכָפַר בּוֹ זֶה שְׁהוּא אֶצְלוֹ--אֵין הַבְּעָלִים יְכוּלִין לְהַקְדִּישׁוֹ; אֲבָל אִם לֹא כָפַר בּוֹ, הֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּת בְּעָלָיו בְּכָל מָקוֹם שְׁהוּא.

כ [כג] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִטַּלְטְלִין. אֲבָל קַרְקָע שֶׁגְּזָלָהּ אַחֵר, וְכָפַר בָּהּ--אִם יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ בַּדַּיָּנִין--הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהַקְדִּישָׁהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הוֹצִיאָהּ: שֶׁהַקַּרְקָע עַצְמָהּ, הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת בְּעָלֶיהָ.

כא [כד] הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, וְלֹא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים--שְׁנֵיהֶן אֵין יְכוּלִין לְהַקְדִּישׁ: זֶה לְפִי שֵׁאֵינוּ שֶׁלּוֹ, וְזֶה לְפִי שֵׁאֵינוּ בִּרְשׁוּתוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

כב [כה] מִי שֶׁהָיָה מוֹכֵר דַּלּוּעִין אוֹ בֵּיצִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וּבָא לוֹקֵחַ וְנָטַל אַחַת וְהָלַךְ לוֹ--אִם הָיוּ דְּמֵי כָּל אַחַת וְאַחַת מֵהֶן קְצוּבִין, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁפָּסַק; וְאֵין הַמּוֹכֵר יָכוֹל לְהַקְדִּישׁ דַּלַּעַת זוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ. וְאִם אֵין הַדָּמִים קְצוּבִין, וְהִקְדִּישָׁהּ--הֲרֵי זוֹ מֻקְדֶּשֶׁת, שֶׁעֲדַיִן בִּרְשׁוּתוֹ הִיא: שֶׁזֶּה שֶׁלְּקָחָהּ, לֹא לְקָחָהּ דֶּרֶךְ גְּזֵלָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

כג [כו] אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ, דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם. כֵּיצַד: מַה שֶׁתַּעֲלֶה מְצוּדָתִי מִן הַיָּם קֹדֶשׁ, מַה שֶׁתּוֹצִיא שָׂדֶה זוֹ מִן הַפֵּרוֹת חֵרֶם--לֹא אָמַר כְּלוּם. [כז] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, שָׂדֶה זוֹ שֶׁמָּכַרְתִּי לָךְ לִכְשֶׁאֶקָּחֶנָּה מִמָּךְ מֻקְדֶּשֶׁת, וּלְקָחָהּ מִמֶּנּוּ--אֵינָהּ מֻקְדֶּשֶׁת, לְפִי שֶׁכְּשֶׁהִקְדִּישָׁהּ לֹא בָאת לִרְשׁוּתוֹ.

כד [כח] וְכֵן הַמַּקְדִּישׁ מַעֲשֵׂה יְדֵי אִשְׁתּוֹ--הֲרֵי זוֹ עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת, וְהַמּוֹתָר חֻלִּין. אָמַר לָהּ יִקְדְּשׁוּ יָדַיִךְ לְעוֹשֵׂיהֶן--הוֹאִיל וְהֶן מְשֻׁעְבָּדִין לוֹ, הֲרֵי כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ קֹדֶשׁ; הַא לְמַה זֶה דּוֹמֶה--לָאוֹמֵר אִילָן זֶה קֹדֶשׁ, שֶׁכָּל פֵּרוֹת שֶׁעוֹשֶׂה לְהַבָּא קֹדֶשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

כה [כט] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֲנִי מוֹכֵר לָךְ, לִכְשֶׁאֶקָּחֶנָּה מִמָּךְ תִּתְקַדַּשׁ--הֲרֵי זוֹ מֻקְדֶּשֶׁת כְּשֶׁיִּקָּחֶנָּה, שֶׁהֲרֵי עַתָּה בְּיָדוֹ לְהַקְדִּישָׁהּ. שָׂדֶה זוֹ שֶׁמִּשְׁכַּנְתִּי לָךְ, לִכְשֶׁאֶפְדֶּנָּה תְּהִי קֹדֶשׁ--כְּשֶׁיִּפְדֶה אוֹתָהּ תִּקְדַּשׁ, שֶׁהֲרֵי בְּיָדוֹ לִפְדּוֹתָהּ: וְאַפִלּו הָיְתָה מְמֻשְׁכֶּנֶת לִזְמָן קָצוּב, שֶׁהֲרֵי בְּיָדוֹ לִפְדּוֹתָהּ אַחַר הַזְּמָן. [ל] הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ, וְחָזַר וְהִקְדִּישׁוֹ--הֲרֵי זֶה קֹדֶשׁ, וּפָקְעָה הַשְּׂכִירוּת; וְאִם דָּר בּוֹ הַשּׂוֹכֵר, מָעַל.

כו [לא] יֵרָאֶה לִי, שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם, אִם אָמַר הֲרֵי עָלַי לְהַקְדִּישׁוֹ--הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַקְדִּישׁוֹ כְּשֶׁיָּבוֹא לָעוֹלָם, מִשּׁוֹם נֶדֶר; וְאִם לֹא הִקְדִּישׁ--הֲרֵי זֶה עוֹבֵר מִשׁוּם "לֹא תְאַחֵר" (דברים כג,כב) וְ"לֹא יַחֵל" (במדבר ל,ג) וּמִשּׁוֹם "כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה" (שם), כִּשְׁאָר הַנְּדָרִים.

כז [לב] כֵּיצַד: הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי לְהַקְדִּישׁ כָּל שֶׁתַּעֲלֶה מְצוּדָתִי מִן הַיָּם, הֲרֵי עָלַי לִתֵּן לָעֲנִיִּים פֵּרוֹת שֶׁתּוֹצִיא שָׂדֶה זוֹ, הֲרֵי עָלַי לְהַחְרִים אוֹ לִתֵּן לַשְּׁבוּיִים כָּל שֶׁאֶשְׂתַּכַּר בְּשָׁנָה זוֹ, וְכָל כַּיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ--הֲרֵי זֶה חַיָּב לַעֲשׂוֹת בָּהֶן מַה שֶׁאָמַר, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לְיָדוֹ. וְזֶה וְכַיּוֹצֶא בּוֹ--בִּכְלַל נְדָרִים הוּא, לֹא בִּכְלַל הֶקְדֵּשׁוֹת.

כח [לג] רְאָיָה לְדָבָר זֶה--מַה שֶׁאָמַר יַעֲקוֹב אָבִינוּ "וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" (בראשית כח,כב), וְנֶאֱמָר "אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר" (בראשית לא,יג). וַהֲרֵי הָאוֹמֵר לֹא אִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁאֶהְיֶה נָזִיר, חַיָּב לִנְהֹג בִּנְזִירוּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נָדַר בְּנָזִיר--הוֹאִיל וְאָמַר שֶׁיִּדֹּר בְּנָזִיר, חַיָּב לְהִנָּזֵר. וְזֶה כַּיּוֹצֶא בּוֹ, וּכְזֶה רָאוּי לָדוּן.

כט [לד] הֶקְדֵּשׁ טְעוּת, אֵינוּ הֶקְדֵּשׁ. כֵּיצַד: הָאוֹמֵר שׁוֹר שָׁחוֹר שֶׁיֵּצֵא מִבֵּיתִי רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ, וְיָצָא לָבָן--אֵינוּ הֶקְדֵּשׁ; דֵּינָר זָהָב שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹן, הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ, וְעָלָה שֶׁלְּכֶסֶף--אֵינוּ הֶקְדֵּשׁ; חָבִית שֶׁלְּיַיִן שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹנָה הֶקְדֵּשׁ, וְעָלָת שֶׁלְּשֶׁמֶן--בֵּין שֶׁהַיַּיִן יָקָר מִן הַשֶּׁמֶן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, בֵּין שֶׁהַשֶּׁמֶן יָקָר מִן הַיַּין--אֵינָהּ הֶקְדֵּשׁ. הִתְפִּיס בָּהּ אַחֶרֶת, וְאָמַר זוֹ כְּזוֹ--הֲרֵי הַשְּׁנִיָּה הֶקְדֵּשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות ערכים וחרמים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

יש לך שאלה או הערה?