משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות ערכים וחרמים פרק ג

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות ערכים וחרמים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הִלְכּוֹת עֲרָכִים וַחֲרָמִים פֵּרֶק ג

א הַמַּעְרִיךְ אֶת הַפָּחוּת מִבֶּן עֶשְׂרִים, וְלֹא עָמַד בַּדִּין עַד שֶׁהָיָה יָתֵר עַל עֶשְׂרִים--אֵינוּ נוֹתֵן אֵלָא עֵרֶךְ פָּחוּת מִבֶּן עֶשְׂרִים: שְׁאֵין הָעֵרֶךְ אֵלָא בִּזְמָן הָעֵרֶךְ, לֹא בִזְמָן הַהַעְמָדָה בַּדִּין.

ב כָּל הָעֲרָכִים הַקְּצוּבִין בַּתּוֹרָה--הֶן שֶׁנּוֹתֵן הַמַּעְרִיךְ, אִם הָיָה עָשִׁיר; אֲבָל אִם הָיָה עָנִי, וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת--נוֹתֵן כָּל הַנִּמְצָא בְּיָדוֹ אַפִלּוּ סֶלַע אֶחָד, וְנִפְטָר: שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִם-מָךְ הוּא, מֵעֶרְכֶּךָ . . . עַל-פִּי, אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר" (ויקרא כז,ח).

ג וּמְנַיִן שְׁהוּא נוֹתֵן אַפִלּוּ סֶלַע אֶחָד, אִם אֵין לוֹ אֵלָא סֶלַע: שֶׁנֶּאֱמָר "וְכָל-עֶרְכְּךָ--יִהְיֶה, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא כז,כה)--הַא לָמַדְתָּ שְׁאֵין בָּעֲרָכִים פָּחוּת מִסֶּלַע, וְלֹא יוֹתֵר עַל חֲמִשִּׁים.

ד הֲרֵי שֶׁלֹּא נִמְצָא בְּיָדוֹ אַפִלּוּ סֶלַע--אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ פָּחוּת מִסֶּלַע, אֵלָא יִשָּׁאֵר הַכֹּל עָלָיו חוֹב; וְאִם מָצְאָה יָדוֹ, וְהִעְשִׁיר--יִתֵּן עֵרֶךְ שָׁלֵם הַקָּצוּב בַּתּוֹרָה.

ה עָשִׁיר שֶׁהִעְרִיךְ וְהִעְנִי, אוֹ שֶׁהִעְרִיךְ כִּשְׁהוּא עָנִי וְהִעְשִׁיר--הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּעֵרֶךְ עָשִׁיר; אֲבָל אִם הִעְרִיךְ כִּשְׁהוּא עָנִי, וְהִעְשִׁיר וְחָזַר וְהִעְנִי--נוֹתֵן עֵרֶךְ עָנִי.

ו עָשִׁיר שֶׁאָמַר עֶרְכִּי עָלַי, אוֹ עֵרֶךְ פְּלוֹנִי עָלַי, וְשָׁמַע הֶעָנִי וְאָמַר, מַה שֶׁאָמַר זֶה עָלַי--הֲרֵי הֶעָנִי חַיָּב בְּעֵרֶךְ עָשִׁיר, שְׁהוּא עֵרֶךְ שָׁלֵם; אֲבָל עָנִי שֶׁהִעְרִיךְ אֶת הֶעָשִׁיר, וְאָמַר עֵרֶךְ זֶה עָלַי--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא בְּעֵרֶךְ עָנִי, שְׁהוּא כְּפִי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ.

ז מַה בֵּין הַחַיָּב בְּעֵרֶךְ עָנִי, לְהַחַיָּב בְּעֵרֶךְ עָשִׁיר שְׁהוּא הָעֵרֶךְ הַקָּצוּב כֻּלּוֹ: שֶׁהַחַיָּב בְּעֵרֶךְ עָנִי שֶׁלָּקְחוּ מִמֶּנּוּ כָּל מַה שֶׁיָּדוֹ מַשֶּׂגֶת אַפִלּוּ סֶלַע אֶחָד, וְאַחַר כָּךְ הִעְשִׁיר--אֵינוּ חַיָּב לְשַׁלַּם; וְאִם הָיָה חַיָּב בְּעֵרֶךְ עָשִׁיר--יִשָּׁאֵר שְׁאָר הָעֵרֶךְ חוֹב עָלָיו, עַד שֶׁיַּעְשִׁיר וִישַׁלַּם הָעֵרֶךְ שֶׁעָלָיו.

ח הַמְּפָרֵשׁ אֶת הָעֵרֶךְ וְאָמַר, עֶרְכִּי עָלַי חֲמִשִּׁים סְלָעִים, אוֹ עֵרֶךְ פְּלוֹנִית עָלַי שְׁלוֹשִׁים סְלָעִים--אֵינוּ נִדּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד; אֵלָא לוֹקְחִין כָּל הַנִּמְצָא בְּיָדוֹ, וְהַשְּׁאָר עָלָיו חוֹב עַד שֶׁיַּעְשִׁיר וְיִתֵּן.

ט וְכֵן הָאוֹמֵר דָּמַי עָלַי, אוֹ דְּמֵי פְּלוֹנִי עָלַי--אֵינוּ נִדּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד: שֶׁחַיָּבֵי דָּמִים, הֲרֵי פֵּרְשׁוּ נִדְרָן; וַהֲרֵי הֶן כְּמִי שֶׁאָמַר מָנֶה עָלַי הֶקְדֵּשׁ, שְׁהוּא חַיָּב לִתֵּן מָנֶה גָּמוּר.

י הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עֵרֶךְ סְתָם, וְלֹא פֵרָשׁ--אֵינוּ כִּמְפָרֵשׁ שְׁלוֹשָׁה שְׁקָלִים, אֵלָא נִדּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד כִּשְׁאָר הַמַּעְרִיכִין.

יא הָאוֹמֵר עֶרְכִּי עָלַי, וְחָזַר וְאָמַר עֶרְכִּי עָלַי, וְהָיוּ בְּיָדוֹ עֶשֶׂר סְלָעִים, וְנָתַן תֵּשַׁע לַשְּׁנִיָּה, וְסֶלַע לָרִאשׁוֹנָה--יָצָא יְדֵי שְׁתֵּיהֶן, שֶׁהָעֲרָכִים לֹא כְּחוֹבוֹת הֶן: שֶׁאַף עַל פִּי שֵׂכָּל מַה שֶׁבְּיָדוֹ מְשֻׁעְבָּד לָרִאשׁוֹנָה--הֶקְדֵּשׁ מְאֻחָר, מַה שֶׁגָּבָה גָּבָה.

יב אֲבָל אִם נָתַן תֵּשַׁע לָרִאשׁוֹנָה, וְאַחַת לַשְּׁנִיָּה: יְדֵי שְׁנִיָּה יָצָא--שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנָּתַן הַסֶּלַע, לֹא נִשְׁאַר בְּיָדוֹ כְּלוּם; וַהֲרֵי אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת. וִידֵי הָרִאשׁוֹנָה לֹא יָצָא--שֶׁהֲרֵי כָּל מַה שֶׁבְּיָדוֹ מְשֻׁעְבָּד לָרִאשׁוֹנָה, וּכְשֶׁנָּתַן הַתֵּשַׁע נִשְׁאַר לוֹ סֶלַע וְלֹא נְתָנוֹ; וַהֲרֵי לֹא נָתַן כָּל מַה שֶׁיָּדוֹ מַשֶּׂגֶת. לְפִיכָּךְ יִשָּׁאֵר עָלָיו שְׁאָר עֵרֶךְ רִאשׁוֹן, עַד שֶׁיַּעְשִׁיר וִישַׁלַּם.

יג [יב] הָאוֹמֵר שְׁנֵי עֲרָכַי עָלַי, וְלֹא הָיָה בְּיָדוֹ אֵלָא פָּחוּת מִכְּדֵי שְׁנֵי עֲרָכִים--הֲרֵי הַדָּבָר סָפֵק: אִם נִתְפַּס לִשְׁנֵיהֶן, וְנוֹתֵן חֲצִי מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְעֵרֶךְ אֶחָד וְחֶצְיוֹ לָעֵרֶךְ הַשֵּׁנִי וְיִפָּטֵר, אוֹ יִתֵּן עֵרֶךְ אֶחָד מֵהֶן שָׁלֵם אוֹ כָּל הַנִּמְצָא בְּיָדוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן, וְיִשָּׁאֵר הָעֵרֶךְ הָאַחֵר עָלָיו חוֹב עַד שֶׁיִּתֵּן אוֹתוֹ בַּעֲנִיּוּת אוֹ בַּעֲשִׁירוּת כְּפִי הֶשֵּׂג יָדוֹ.

יד [יג] הַמַּפְרִישׁ עֶרְכּוֹ אוֹ דָּמָיו, וְאָבְדוּ אוֹ נִגְנְבוּ--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר עָלַי חִיּוּב אַחְרָיוּתָן--חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן, עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְיַד הַגִּזְבָּר: שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָתַן אֶת-הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא, קֹדֶשׁ לַה'" (ויקרא כז,כג)--הֲרֵי הֶן חֻלִּין אַף עַל פִּי שֶׁהִפְרִישָׁן, עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְיַד הַגִּזְבָּר.

טו [יד] חַיָּבֵי עֲרָכִים וְדָמִים--מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן, וְלוֹקְחִין מֵהֶן בְּעַל כָּרְחָן מַה שֶׁנָּדְרוּ; וְאֵין חַיָּבִין לְהַחְזִיר לָהֶם הַמַּשְׁכּוֹן, בַּיּוֹם אוֹ בַּלַּיְלָה. וּמוֹכְרִין כָּל הַנִּמְצָא לָהֶם מִן הַקַּרְקָע, וּמִן הַמִּטַּלְטְלִין, מִכְּסוּת, וּכְלֵי תַּשְׁמִישׁ הַבַּיִת, וַעֲבָדִים, וּבְהֵמָה; וְנִפְרָעִין מִן הַכֹּל.

טז וְאֵין מוֹכְרִין לֹא כְּסוּת אִשְׁתּוֹ, וְלֹא כְּסוּת בָּנָיו, וְלֹא בְּגָדִים שֶׁצְּבָעָן לִשְׁמָן, וְלֹא סַנְדָּלִים חֲדָשִׁים שֶׁלְּקָחָן לִשְׁמָן; וְכֵן הַמַּקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו, לֹא הִקְדִּישׁ אֶת אֵלּוּ.

יז [טו] וְנוֹתְנִין לוֹ מִכָּל נְכָסָיו--לְזֶה שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֲרָכִים אוֹ דָּמִים אוֹ שֶׁהִקְדִּישׁ מָנֶה לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְאֵין לוֹ: נוֹתְנִין לוֹ תְּפִלִּין שֶׁלָּרֹאשׁ וְשֶׁלַּיָּד, וְסַנְדָּלִין, וּמִטָּה לֵישֵׁב עָלֶיהָ, וּמִטָּה וּמַצָּע הָרְאוּיִין לוֹ לִישַׁן עֲלֵיהֶן; וְאִם הָיָה עָנִי, נוֹתְנִין לוֹ מִטָּה וּמַפָּץ לִישַׁן עָלָיו.

יח וְנוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וּכְסוּת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לוֹ לְבַדּוֹ; אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, אַף עַל פִּי שְׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן וּבִכְסוּתָן. וְאֵין נוֹתְנִין לוֹ אֵלָא כְּסוּת הָרְאוּיָה לוֹ. [טז] הָיוּ עָלָיו כְּלֵי מֶשִׁי, וּבְגָדִים מְזֹהָבִין--מַעְבִירִין אוֹתָן מֵעָלָיו, וְנוֹתְנִין לוֹ כְּסוּת הָרְאוּיָה לְאִישׁ כְּמוֹתוֹ לְחֹל; אֲבָל לֹא לְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים.

יט [יז] וְאִם הָיָה אֻמָּן--נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי כְּלֵי אֻמָּנוּת, מִכָּל מִין וּמִין. כֵּיצַד: אִם הָיָה חָרָשׁ, נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי מַעֲצָדִין וּשְׁתֵּי מְגֵרוֹת. הָיוּ לוֹ כֵּלִים מְרֻבִּין מִמִּין אֶחָד, וּמוּעָטִין מִמִּין שֵׁנִי--אֵין מוֹכְרִין מִן הַמְּרֻבִּין, וְלוֹקְחִין לוֹ מִן הַמּוּעָט, אֵלָא נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי כֵּלִים מִן הַמְּרֻבִּין, וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִן הַמּוּעָט.

כ [יח] הָיָה חַמָּר אוֹ אִכָּר--אֵין נוֹתְנִין לוֹ בְּהֶמְתּוֹ, אַף עַל פִּי שְׁאֵין לוֹ מְזוֹנוֹת אֵלָא מִמֶּנָּה; הָיָה סַפָּן--אֵין נוֹתְנִין לוֹ סְפִינָתוֹ, אֵלָא יִמָּכֵר הַכֹּל.

כא [יט] הָיָה בַּנְּכָסִים בְּהֵמָה וַעֲבָדִים וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְאָמְרוּ הַתַּגָּרִים, אִם יִלָּקַח לְעֶבֶד זֶה כְּסוּת בִּשְׁלוֹשִׁים מַשְׁבִּיחַ הוּא מֵאָה, וּפָרָה זוֹ אִם תַּמְתִּינוּ בָּהּ לָאַטְלִיס מְשַׁבַּחַת עֲשָׂרָה, וּמַרְגָּלִית זוֹ אִם מַעֲלִין אוֹתָהּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי תִּשְׁוֶה מָמוֹן רַב וְכָאן אֵינָהּ שׁוֹוָה אֵלָא מְעַט--אֵין שׁוֹמְעִין לְהֶן.

כב אֵלָא כֵּיצַד עוֹשִׂין: מוֹכְרִין הַכֹּל בִּמְקוֹמוֹ וּבְשָׁעָתוֹ, כְּמַה שְׁהוּא, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָתַן אֶת-הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא, קֹדֶשׁ לַה'" (ויקרא כז,כג), לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ--שְׁאֵין מְפַרְכְּסִין אוֹתוֹ, וְאֵין מַמְתִּינִין בּוֹ לַשּׁוּק, וְלֹא מוֹלִיכִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אֵין לַהֶקְדֵּשׁ, אֵלָא מְקוֹמוֹ וְשָׁעָתוֹ.

כג [כ] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִטַּלְטְלִין וַעֲבָדִים; אֲבָל הַקַּרְקָעוֹת--מַכְרִיזִין עֲלֵיהֶם שִׁשִּׁים יוֹם רְצוּפִין בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וְאַחַר כָּךְ מוֹכְרִין אוֹתָן.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות ערכים וחרמים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

יש לך שאלה או הערה?