משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות נזירות פרק ט

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נזירות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הִלְכּוֹת נְזִירוּת פֵּרֶק ט

א הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת שֶׁיַּקְרִיב מֵהֶן קָרְבְּנוֹת נְזִירִים, וְהִקְרִיב מֵהֶן וְהוֹתִירוּ--יָבִיא בְּמוֹתָרָן קָרְבְּנוֹת נְזִירִים אֲחֵרִים: שֶׁמּוֹתַר נְזִירִים, לַנְּזִירִים. הִפְרִישׁ מָעוֹת סְתוּמִין לִנְזִירוּתוֹ, וְהוֹתִירוּ--יִפְּלוּ הַמּוֹתָרִין לִנְדָבָה.

ב הִפְרִישׁ מָעוֹת מְפֹרָשִׁין לִנְזִירוּתוֹ, וְהוֹתִירוּ--מוֹתַר מְעוֹת הָעוֹלָה יָבוֹאוּ עוֹלָה, וּמוֹתַר הַחַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח. וּמוֹתַר דְּמֵי הַשְּׁלָמִים יָבוֹאוּ שְׁלָמִים; וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד.

ג הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ, וּמֵת--אִם הָיוּ סְתוּמִין, יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הָיוּ מְפֹרָשִׁין--דְּמֵי עוֹלָה עוֹלָה, דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח; דְּמֵי שְׁלָמִים יָבוֹאוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם.

ד כֵּיצַד הֶם הַמָּעוֹת הַסְּתוּמִין: כְּגוֹן שֶׁהִפְרִישׁ מָעוֹת לְהָבִיא מֵהֶן קָרְבְּנוֹתָיו, וְלֹא אָמַר כְּלוּם; אֲבָל אִם אָמַר אֵלּוּ לְחוֹבָתִי, הֲרֵי אֵלּוּ כִּמְפֹרָשִׁין; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם אָמַר אֵלּוּ לְעוֹלָתִי וּלְחַטָּאתִי וְלִשְׁלָמַי, שְׁהֶן כִּמְפֹרָשִׁין.

ה הַמַּפְרִישׁ בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם, הֲרֵי הִיא כְּמָעוֹת סְתוּמִין; וְכֵן הַמַּפְרִישׁ לָשׁוֹן שֶׁלְּכֶסֶף וְזָהָב, אוֹ כְּלִי--אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר שֶׁזּוֹ לְעוֹלָתִי וּלְחַטָּאתִי וְלִשְׁלָמַי, הֲרֵי הוּא כְּמָעוֹת סְתוּמִין. [ו] הָאוֹמֵר אֵלּוּ לְחַטָּאתִי וְהַשְּׁאָר לִנְזִירוּתִי, וּמֵת, אוֹ שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה, וְהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ--דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, וְהַשְּׁאָר יָבִיא בְחֶצְיָן עוֹלָה וּבְחֶצְיָן שְׁלָמִים. [ז] אָמַר אֵלּוּ לְעוֹלָתִי, וְהַשְּׁאָר לִנְזִירוּתִי--דְּמֵי עוֹלָה יָבוֹאוּ עוֹלָה, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

ו [ח] מִי שֶׁדִּמָּה שְׁהוּא חַיָּב בִּנְזִירוּת, וְהִפְרִישׁ קָרְבְּנוֹתָיו, וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל לְחָכָם, וְהוֹרָהוּ שְׁאֵין זֶה נֶדֶר וְאֵינוּ חַיָּב בִּנְזִירוּת--מַה יַעֲשֶׂה בַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִפְרִישׁ: יֵצְאוּ וְיִרְעוּ בָּעֵדֶר--שֶׁזֶּה הֶקְדֵּשׁ טְעוּת הוּא שְׁאֵינוּ הֶקְדֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ.

ז [ט] הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְהִפְרִישָׁה קָרְבְּנוֹתֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ--אִם מִשֶּׁלּוֹ הָיְתָה הַבְּהֵמָה, תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר: שְׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שְׁאֵינוּ שֶׁלּוֹ. וְאִם הָיוּ הַקָּרְבָּנוֹת מִשֶּׁלָּהּ וְאֵין לְבַעְלָהּ בָּהֶן כְּלוּם, כְּגוֹן שֶׁנִּתְּנוּ לָהּ מַתָּנָה עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לַבַּעַל בָּהֶן רְשׁוּת, אֵלָא מַה שֶׁתִּרְצֶה, תַּעֲשֶׂה בָּהֶן--הַחַטָּאת תָּמוּת, וְהָעוֹלָה תִּקָּרֵב עוֹלָה; וְהַשְּׁלָמִים יִקָּרְבוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.

ח [י] הִפְרִישׁ מָעוֹת סְתוּמִין לְקָרְבְּנוֹתֶיהָ, יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הָיוּ מְפֹרָשִׁין--דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, וּדְמֵי עוֹלָה יָבוֹאוּ עוֹלָה; וּדְמֵי שְׁלָמִים יָבוֹאוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.

ט [יא] הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְנִטַּמֵּאת בְּתוֹךְ יְמֵי נְזִירוּת, וְאַחַר כָּךְ שָׁמַע בַּעְלָהּ, וְהֵפֵר לָהּ--הֲרֵי זוֹ מֵבִיאָה קָרְבַּן טֻמְאָה.

י [יב] הָאִישׁ שֶׁהִדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר, וְהִפְרִישׁ עָלָיו קָרְבְּנוֹתָיו, וְלֹא רָצָה הַבֵּן בִּנְזִירוּת זוֹ, וּמִחָה הוּא אוֹ קְרוֹבָיו, אוֹ שֶׁגִּלַּח הוּא, אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ קְרוֹבָיו--הַחַטָּאת תָּמוּת, וְהָעוֹלָה תִּקָּרֵב עוֹלָה; וְהַשְּׁלָמִים יִקָּרְבוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם.

יא הִפְרִישׁ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין, הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הָיוּ מָעוֹת מְפֹרָשִׁין--דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, וּדְמֵי עוֹלָה יָבוֹאוּ עוֹלָה; דְּמֵי שְׁלָמִים יָבוֹאוּ שְׁלָמִים, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד.

יב [יג] הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן, וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן, וְהִפִּילָה אִשְׁתּוֹ, וְחָזְרָה וְיָלְדָה--הֲרֵי זוֹ הַקָּרְבָּנוֹת סָפֵק, וַאֲסוּרִין בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה.

יג [יד] שְׁנֵי נְזִירִים שֶׁנִּטַּמֵּא אֶחָד מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ מִי הוּא--כֵּיצַד מְבִיאִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן: מְבִיאִין קָרְבַּן טֻמְאָה, וְקָרְבַּן טַהְרָה בִּמְלֹאת יְמֵי נְזִירוּתָם, וְאוֹמֵר אֶחָד מֵהֶן אִם אֲנִי הוּא הַטָּמֵא, קָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טַהְרָה שֶׁלָּךְ, וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר, קָרְבַּן טַהְרָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלָּךְ. וְסוֹפְרִין יְמֵי נְזִירוּת אַחֶרֶת גְּמוּרָה מֵאַחַר קָרְבָּנוֹת אֵלּוּ.

יד וְחוֹזְרִין וּמְבִיאִין קָרְבַּן טַהְרָה, וְאוֹמֵר אֶחָד מֵהֶן אִם אֲנִי הוּא שֶׁהָיִיתִי טָמֵא, קָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טַהְרָה שֶׁלָּךְ וְזֶה קָרְבַּן טַהְרָתִי, וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר, קָרְבַּן טַהְרָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלָּךְ וְזֶה קָרְבַּן טַהְרָתָךְ.

טו נִמְצְאוּ שֶׁלֹּא הִפְסִידוּ בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶן כְּלוּם. [טו] מֵת אֶחָד מֵהֶן--הֲרֵי זֶה מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף, וְעוֹלַת בְּהֵמָה, וְיֹאמַר אִם טָמֵא הָיִיתִי, הַחַטָּאת מֵחוֹבָתִי וְהָעוֹלָה נְדָבָה, וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי, הָעוֹלָה מֵחוֹבָתִי וְחַטַּאת הָעוֹף סָפֵק; וְסוֹפֵר יְמֵי נְזִירוּת אַחֶרֶת, וּמֵבִיא קָרְבַּן טַהְרָה וְאוֹמֵר, אִם טָמֵא הָיִיתִי, הָעוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה נְדָבָה וְזוֹ חוֹבָה, וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי, הָעוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה חוֹבָה וְזוֹ נְדָבָה וְזֶה שְׁאָר קָרְבָּנִי. וְאֵין אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת טֻמְאָה, אֵלָא אִם כֵּן הָיוּ קְטַנִּים אוֹ נָשִׁים--שְׁאֵין אֵלּוּ מַקִּיפִין פְּאַת רֹאשָׁם מִסָּפֵק.

טז כֵּיצַד יִוָּלֵד לָהֶם סָפֵק זֶה בְּטֻמְאָה: כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שְׁנֵי הַנְּזִירִים עוֹמְדִין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁסְּפֵק טֻמְאָה שָׁם טָמֵא, וְהָיָה אֶחָד מִבַּחוּץ רוֹאֶה אוֹתָן וְאוֹמֵר, רָאִיתִי אֶת אֶחָד מִכֶּם שֶׁנִּטַּמֵּא וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא. אֲבָל אִם הָיָה עֵד זֶה עִמָּהֶן בֶּחָצֵר, הֲרֵי שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין--כֵּיוָן שְׁהֶן שְׁלוֹשָׁה, הֲרֵי הֶן רַבִּים, וְרַבִּים בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, סְפֵקָן טָהוֹר: כִּסְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שְׁהוּא טָהוֹר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ.

יז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁשָּׁתְקוּ הַנְּזִירִים שְׁנֵיהֶם, אוֹ נִסְתַּפַּק לָהֶן הַדָּבָר. אֲבָל אִם אָמַר אֶחָד מֵהֶן אֲנִי לֹא נִטַּמֵּאתִי, אַפִלּוּ שְׁנֵי עֵדִים מְעִידִין עָלָיו שֶׁנִּטַּמֵּא--אֵינוּ מֵבִיא קָרְבָּן עַל פִּיהֶם: שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר לֹא נִטַּמֵּאתִי, כְּאוֹמֵר אֵינִי חַיָּב בְּטֻמְאָה שֶׁכְּבָר נִשְׁאַלְתִּי עַל נְזִירוּתִי, וְנִמְצָא שְׁאֵינוּ מַכְחִישׁ אֶת הָעֵדִים, וְאָדָם נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ. אֲבָל אִם שָׁתַק אוֹ נִסְתַּפַּק לוֹ--הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבָּן, אַפִלּוּ עַל פִּי עֵד אֶחָד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יח וְכֵן עֵד שֶׁאָמַר לְאֶחָד, בְּפָנַי נָדַרְתָּ בִּנְזִירוּת--אִם הִכְחִישׁוֹ, אֵינוּ חַיָּב כְּלוּם; וְאִם לֹא הִכְחִישׁוֹ, נוֹהֵג נְזִירוּת עַל פִּיו. אַפִלּוּ אָמַר לִשְׁנַיִם, רָאִיתִי אֶחָד מִכֶּם שֶׁנָּזַר וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא--הוֹאִיל וְאֵין מַכְחִישִׁין אוֹתוֹ, נוֹהֲגִין נְזִירוּת עַל פִּיו. נָהַג נְזִירוּת עַל פִּי עֵד, וְשָׁתָה יַיִן אוֹ נִטַּמֵּא, וְהִתְרוּ בּוֹ--לוֹקֶה, אַף עַל פִּי שֶׁעִיקַר הַנְּזִירוּת בְּעֵד אֶחָד.

יט [יח] מֵת שֶׁהָיָה מֻשְׁכָּב לְרֹחַב הַדֶּרֶךְ--אַף עַל פִּי שְׁאֵין שָׁם מָקוֹם לַעֲבֹר אֵלָא עָלָיו אוֹ נוֹגֵעַ בְּצִדּוֹ, וְאַף עַל פִּי שְׁהִיא טֻמְאָה יְדוּעָה, וְעָבַר מִשָּׁם נָזִיר--הֲרֵי זֶה טָהוֹר, הוֹאִיל וּסְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר. [יט] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּמְהַלֵּךְ בְּרַגְלוֹ. אֲבָל אִם הָיָה רוֹכֵב, אוֹ טָעוּן מַשָּׂא--הֲרֵי זֶה טָמֵא: שֶׁהַמְּהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו, אִפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע וְשֶׁלֹּא יַאֲהִיל וְשֶׁלֹּא יָסִיט; אֲבָל טָעוּן אוֹ רוֹכֵב--אֵי אִפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע אוֹ שֶׁלֹּא יַאֲהִיל אוֹ שֶׁלֹּא יָסִיט, שֶׁהֲרֵי הַמֵּת לְרֹחַב הַדֶּרֶךְ.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נזירות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

יש לך שאלה או הערה?