משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות נזירות פרק ו

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נזירות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הִלְכּוֹת נְזִירוּת פֵּרֶק ו

א נָזִיר שֶׁשָּׁתָה יַיִן, וְאָכַל יוֹצֶא מִן הַגֶּפֶן--אַפִלּוּ יָמִים רַבִּים--אֵינוּ סוֹתֵר מִיְּמֵי נְזִירוּתוֹ, אַפִלּוּ יוֹם אֶחָד; וְכֵן אִם גִּלַּח מֵעוּט שְׂעַר רֹאשׁוֹ, בֵּין בִּשְׁגָגָה בֵּין בְּזָדוֹן. נִתְגַּלַּח רֹב רֹאשׁוֹ--בֵּין בְּתַעַר, בֵּין כְּעֵין תַּעַר וְלֹא נִשְׁאַר מִן הַשְּׂעָרוֹת כְּדֵי לִכּוֹף רֹאשָׁן לְעִיקָרָן, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, אַפִלּוּ גִּלְּחוּהוּ לִסְטִים בְּאֹנֶס--הֲרֵי זֶה סוֹתֵר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פֶּרַע; וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל לִמְנוֹת.

ב כֵּיצַד: נָדַר נְזִירוּת מֵאָה יוֹם, וּלְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם נִתְגַּלַּח רֹב רֹאשׁוֹ--הֲרֵי זֶה שׁוֹהֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם, עַד שֶׁיִּרְבֶּה שְׂעַר רֹאשׁוֹ, וְאַחַר הַשְּׁלוֹשִׁים יוֹם, מוֹנֶה שְׁמוֹנִים יוֹם תַּשְׁלוּם יְמֵי נְזִירוּתוֹ; וְכָל אוֹתָן הַשְּׁלוֹשִׁים יוֹם--כָּל דִּקְדּוּקֵי נְזִירוּת עָלָיו, אֵלָא שְׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן.

ג נָזִיר שֶׁנִּטַּמֵּא--בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, וְאַפִלּוּ טִמְּאוּהוּ גּוֹיִים בְּאֹנֶס--סוֹתֵר הַכֹּל, וּמְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת טֻמְאָה, וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה; וּמַתְחִיל לִמְנוֹת יְמֵי נְזִירוּת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ" (במדבר ו,יב). וְאַפִלּוּ נִטַּמֵּא בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ בְּסוֹף הַיּוֹם, סוֹתֵר הַכֹּל.

ד נִטַּמֵּא אַחַר יוֹם מְלֹאת, שְׁהוּא יוֹם הֲבָאַת קָרְבְּנוֹת טַהְרָה אִלּוּ לֹא נִטַּמֵּא--סָתַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם בִּלְבָד. וְכֵיצַד יַעֲשֶׂה: מֵבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה כְּשֶׁיִּטְהַר, וּמְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת טֻמְאָה; וּמַתְחִיל לִמְנוֹת נְזִירוּת שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וּמְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת טַהְרָה, וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת טַהְרָה. וְאִם נִטַּמֵּא אַחַר שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחַד מִן הַדָּמִים, אֵינוּ סוֹתֵר כְּלוּם; אֵלָא מֵבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹת טַהְרָה שֶׁלּוֹ, כְּשֶׁיִּטְהַר.

ה נִטַּמֵּא בְּיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, שְׁהוּא יוֹם שֶׁרָאוּי לְגַדַּל שְׂעַר אִלּוּ גִּלַּח אַחַר מְלֹאת--הֲרֵי זֶה אֵינוּ סוֹתֵר כְּלוּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא גִלַּח: שֶׁהֲרֵי שָׁלְמָה הַנְּזִירוּת, וְכָל הַנִּטְפָּל לָהּ.

ו נִטַּמֵּא בְּיוֹם שֶׁנָּדַר, אוֹ בַּשֵּׁנִי--אֵינוּ סוֹתֵר, אֵלָא מַשְׁלִים עֲלֵיהֶם אַחַר שֶׁיָּבִיא קָרְבָּנוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ" (במדבר ו,יב), עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם יָמִים רִאשׁוֹנִים. לְפִיכָּךְ אִם נִטַּמֵּא מִשְּׁלִישִׁי וָהָלְאָה, סוֹתֵר כָּל הַקּוֹדְמִין.

ז נָדַר בְּנָזִיר, וְהוּא טְמֵא מֵת--חָלָה עָלָיו נְזִירוּת; וְאִם נִטַּמֵּא פַּעַם אַחֶרֶת, אוֹ שָׁתָה יַיִן, אוֹ גִּלַּח--לוֹקֶה. וְאִם שָׁהָה בְּטֻמְאָתוֹ כַּמָּה יָמִים, אֵין עוֹלִין לוֹ--עַד שֶׁיַּזֶּה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, וְיִטְבֹּל בַּשְּׁבִיעִי. וְיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ, עוֹלֶה לוֹ מִמִּנְיַן נְזִירוּת לְזֶה שֶׁנָּדַר וְהוּא טָמֵא; אֲבָל נָזִיר טָהוֹר שֶׁנִּטַּמֵּא, אֵינוּ מַתְחִיל לִמְנוֹת אֵלָא מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.

ח מִי שֶׁנָּדַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, נְזִירוּת חָלָה עָלָיו; וְאַפִלּוּ שָׁהָה שָׁם כַּמָּה יָמִים--אֵין עוֹלִין לוֹ, וְלוֹקֶה עַל שְׁהִיָּתוֹ שָׁם. וְאִם הִתְרוּ בּוֹ שֶׁלֹּא יַזִּיר שָׁם, אֵינוּ מְגַלֵּחַ שְׂעָרוֹ כְּשֶׁיֵּצֵא מִשָּׁם; וְאִם נִטַּמֵּא שָׁם בְּבֵית הַקְּבָרוֹת בְּאַחַת מִן הַטֻּמְאוֹת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן, אֵינוּ מְגַלֵּחַ וְאֵינוּ מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה.

ט נִכְנַס לְשָׁם בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל, וּבָא חֲבֵרוֹ וּפָרַע עָלָיו אֶת הַמַּעְזֵבָה וְנִטַּמֵּא--אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהָה שָׁם, אֵינוּ לוֹקֶה; אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, אִם שָׁהָה.

י יָצָא מִבֵּית הַקְּבָרוֹת, וְשָׁהָה יָמִים וְחָזַר וְנִכְנַס--אֵין אוֹתָן הַיָּמִים עוֹלִין לוֹ. יָצָא וְהִזָּה וְטָבַל וְטָהַר, וּמָנָה יָמִים מִנְּזִירוּתוֹ, וְחָזַר לְבֵית הַקְּבָרוֹת--הֲרֵי אוֹתָן הַיָּמִים שֶׁמָּנָה עוֹלִין לוֹ: וְאַפִלּוּ נִכְנַס בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ, הֲרֵי שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן. וְאִם נִטַּמֵּא שָׁם אַחַר שֶׁנִּכְנַס, בְּאַחַת מִן הַטֻּמְאוֹת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן--מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה, וְסוֹתֵר הַיָּמִים הַקּוֹדְמִין, וּמְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת טֻמְאָה.

יא תַּגְלָחַת טֻמְאָה כֵּיצַד הִיא: נָזִיר שֶׁנִּטַּמֵּא בְּאַחַת מִן הַטֻּמְאוֹת שְׁהוּא מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן, הֲרֵי זֶה מַזֶּה עָלָיו בִּשְׁלִישִׁי וּבִשְׁבִיעִי, וּמְגַלֵּחַ שְׂעַר רֹאשׁוֹ בַּשְּׁבִיעִי, וְטוֹבֵל בַּשְּׁבִיעִי אַחַר הַהַזָּיָה כְּדֶרֶךְ כָּל טְמֵאֵי מֵת, וּמַעְרִיב שִׁמְשׁוֹ; וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי--וְהֶן שְׁתֵּי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֶחָד לְעוֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת, וְכֶבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם. וְסוֹתֵר כָּל הַיָּמִים הַקּוֹדְמִין, וּמַתְחִיל לִמְנוֹת נְזִירוּתוֹ; וְאִם גִּלַּח בַּשְּׁמִינִי, מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַּיּוֹם.

יב מֵאֵימָתַי מַתְחִיל לִמְנוֹת, מִשֶּׁיָּבִיא חַטָּאתוֹ; אֲבָל עוֹלָתוֹ וַאֲשָׁמוֹ, אֵין מְעַכְּבִין אוֹתוֹ מִלִּמְנוֹת. [יג] הֲרֵי שֶׁהִזָּה בִּשְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, וְלֹא טָבַל וְנִתְאַחַר כַּמָּה יָמִים--כְּשֶׁיִּטְבֹּל, יַעְרִיב שִׁמְשׁוֹ וְיָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לְמָחָר.

יג טָבַל וְהִעְרִיב שִׁמְשׁוֹ, וְאֵחַר קָרְבְּנוֹתָיו--אֵינוּ מַתְחִיל לִמְנוֹת, עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאתוֹ; אֲבָל עוֹלָתוֹ וַאֲשָׁמוֹ, אֵין מְעַכְּבִין אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יד כְּשֶׁמְּגַלֵּחַ הַנָּזִיר תַּגְלָחַת טֻמְאָה--אֵינוּ צָרִיךְ לְגַלַּח פֶּתַח הַמִּקְדָּשׁ, וְלֹא לְהַשְׁלִיךְ שְׂעָרוֹ עַל הָאֵשׁ. וּבֵין שֶׁגִּלַּח בַּמְּדִינָה אוֹ בַּמִּקְדָּשׁ, שְׂעָרוֹ אָסוּר בַּהֲנָיָה וְטָעוּן קְבִירָה; וְאֶפְרוֹ אָסוּר, כְּאֵפֶר כָּל הַנִּקְבָּרִין. וְהַמְּגַלֵּחַ בַּמִּקְדָּשׁ--אִם הִשְׁלִיכוֹ תַּחַת דּוּד הָאָשָׁם, יָצָא.

טו נָזִיר שֶׁנִּטַּמֵּא טֻמְאוֹת הַרְבֵּה--בֵּין שֶׁלֹּא הִתְרוּ בּוֹ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, בֵּין שֶׁהִתְרוּ בּוֹ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת--אֵינוּ מֵבִיא עַל טֻמְאוֹתָיו אֵלָא קָרְבָּן אֶחָד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁנִּטַּמֵּא פַּעַם שְׁנִיָּה קֹדֶם שֶׁיָּבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה הָרִאשׁוֹנָה; וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאַחַר כַּמָּה יָמִים אַחַר טַהְרָתוֹ קֹדֶם הֲבָאַת חַטָּאתוֹ, וְנִטַּמֵּא בְּאוֹתָן הַיָּמִים--אֵינוּ מֵבִיא אֵלָא קָרְבָּן אֶחָד. אֲבָל אִם נִטַּמֵּא וְטָהַר וְהֵבִיא חַטָּאתוֹ, וְנִטַּמֵּא פַּעַם שְׁנִיָּה אַחַר שֶׁהֵבִיא חַטָּאתוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ וְעוֹלָתוֹ, חַיָּב בְּקָרְבָּנוֹת אֲחֵרוֹת.

טז נָזִיר שֶׁגִּלַּח תַּגְלָחַת טַהְרָה, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁטָּמֵא הָיָה בְּתוֹךְ יְמֵי נִזְרוֹ--אִם בְּטֻמְאָה יְדוּעָה נִטַּמֵּא--סוֹתֵר הַכֹּל, וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה, וּמְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת טֻמְאָה; וּמוֹנֶה נְזִירוּת אַחֶרֶת, וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת טַהְרָה.

יז וְאִם בְּטֻמְאַת הַתְּהוֹם נִטַּמֵּא, אֵינוּ סוֹתֵר; וְדָבָר זֶה, הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה. [יז] וְאִם עַד שֶׁלֹּא נִזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים, נוֹדַע שְׁהוּא טָמֵא--בֵּין בְּטֻמְאָה יְדוּעָה, בֵּין בְּטֻמְאַת הַתְּהוֹם--סוֹתֵר הַכֹּל; נוֹדַע לוֹ אַחַר שֶׁנִּזְרַק אֶחָד מִן הַדָּמִים--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גִלַּח--הוֹאִיל וְטֻמְאָה שְׁאֵינָהּ יְדוּעָה הִיא, אֵינוּ סוֹתֵר.

יח אֵיזוֹ הִיא טֻמְאַת הַתְּהוֹם--כָּל שְׁאֵין אָדָם מַכִּירָהּ, אַפִלּוּ בְּסוֹף הָעוֹלָם. וְלֹא אָמְרוּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם אֵלָא לְמֵת בִּלְבָד; אֲבָל הָרוּג, לֹא--שֶׁהֲרֵי יָדַע בּוֹ זֶה שֶׁהֲרָגוֹ. [יט] נִמְצָא הַמֵּת גָּלוּי, אֵין זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם. נִמְצָא מֻשְׁקָע בְּקַרְקָעִית מְעָרָה וְהַמַּיִם עַל גַּבָּיו, הֲרֵי זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם שְׁאֵינָהּ יְדוּעָה; הָיָה טָמוּן בְּתֶבֶן אוֹ בִּצְרוֹרוֹת, הֲרֵי זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם שְׁאֵינָהּ יְדוּעָה; הָיָה טָמוּן בַּמַּיִם בָּאֲפֵלָה וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים, אֵינָהּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם.

יט [כ] נָזִיר שֶׁנִּטַּמֵּא בְּמֵת, וְיָרַד וְטָבַל בִּמְעָרָה, וְהֵבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה, וּמָנָה נְזִירוּת וְגִלַּח תַּגְלָחַת טַהְרָה, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁמֵּת הָיָה מֻשְׁקָע בְּקַרְקָעִית הַמְּעָרָה כְּשֶׁיָּרַד לִטְבֹּל--אַף עַל פִּי שְׁהִיא טֻמְאָה שְׁאֵינָהּ יְדוּעָה--סָתַר הַכֹּל, מִפְּנֵי שֶׁהֻחְזַק לַטֻּמְאָה, וְחֶזְקַת הַטָּמֵא טָמֵא, עַד שֶׁיִּטְהַר וַדַּאי.

כ יָרַד לְהָקֵר--הֲרֵי זֶה טָהוֹר, עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁנָּגַע; נִמְצָא הַמֵּת צָף עַל פְּנֵי הַמָּיִם--הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת טָמֵא, שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁנָּגַע בְּזֶה שְׁהוּא צָף.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נזירות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

יש לך שאלה או הערה?