משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות נזירות פרק ב

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נזירות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הִלְכּוֹת נְזִירוּת פֵּרֶק ב

א הַנּוֹדֵר בְּנָזִיר בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּאֹנֶס, אוֹ שֶׁנָּדַר לְזָרַז חֲבֵרוֹ, אוֹ דֶּרֶךְ הֲבָאי--הֲרֵי זֶה פָּטוּר, כִּשְׁאָר נְדָרִים; וּמִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר, וְנִחַם עַל נִדְרוֹ--הֲרֵי זֶה נִשְׁאָל לְחָכָם, וּמַתִּיר לוֹ נְזִירוּתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּתִּירִין שְׁאָר הַנְּדָרִים.

ב מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר, וְהָלַךְ לְהָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו שֶׁנָּזַר עַל דַּעַת שֶׁיְּבִיאֵם בִּמְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ, מְצָאָן שֶׁנִּגְנְבוּ, אוֹ נִגְנְבָה בְּהֵמָה מֵהֶן--אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְנְבָה הַבְּהֵמָה, נָזַר--הֲרֵי זֶה נָזִיר; וְאִם אַחַר שֶׁנִּגְנְבָה אוֹ אָבְדָה אוֹ שֶׁמֵּתָה, נָזַר--אֵינוּ נָזִיר, שֶׁזֶּה נָזַר בִּטְעוּת.

ג הַמַּתְפִּיס בִּנְזִירוּת--הֲרֵי זֶה נָזִיר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּדִין כָּל הַמַּתְפִּיס בְּנֶדֶר. [ד] הָיָה נָזִיר עוֹבֵר לְפָנָיו, וְאָמַר הֲרֵינִי כְּזֶה--הֲרֵי זֶה נָזִיר. נָדַר חֲבֵרוֹ בְּנָזִיר, וְאָמַר הוּא פִּי כְּפִיו מִיַּיִן, אוֹ שֶׁאָמַר שְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ מִלְּהִגָּזֵז--הֲרֵי זֶה נָזִיר. וְכֵן אִם שָׁמַע וְאָמַר וַאֲנִי, בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, וְשָׁמַע שְׁלִישִׁי בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר שֶׁלַּשֵּׁנִי, וְאָמַר וַאֲנִי, וְאַפִלּוּ הֶן מֵאָה--כֻּלָּן נְזִירִין.

ד [ה] הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן, וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר וַאֲנִי--הֲרֵי חֲבֵרוֹ נָזִיר מִיָּד. [ו] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לָךְ בֵּן, וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר וַאֲנִי--אֵין זֶה נָזִיר: שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן זֶה הָאַחֲרוֹן אֵלָא לוֹמַר לוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב שֶׁיִּהְיֶה לָךְ בֵּן כְּמוֹ זֶה, שֶׁהֲרֵי הוּא בּוֹשׁ מִמֶּנּוּ.

ה [ז] הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִפְלוֹנִי בֵּן, וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר וַאֲנִי--הֲרֵי זֶה סָפֵק: שֶׁמֶּא לֹא נִתְכַּוַּן אֵלָא לִהְיוֹת נָזִיר כְּמוֹתוֹ, אוֹ לוֹמַר שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ כְּמוֹתָךְ; וּסְפֵק נְזִירוּת, לְהָקֶל.

ו [ח] שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְרָאוּ אֶחָד בָּא כְּנֶגְדָּן, וְאָמַר אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם, זֶה הַהוֹלֵךְ לִקְרָאתֵנוּ שִׁמְעוֹן הוּא, וְאָמַר חֲבֵרוֹ רְאוּבֵן הוּא, וְאָמַר זֶה הֲרֵינִי נָזִיר אִם יִהְיֶה רְאוּבֵן, וְאָמַר הָאַחֵר הֲרֵינִי נָזִיר אִם יִהְיֶה שִׁמְעוֹן--הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם וַהֲרֵי הוּא רְאוּבֵן, הֲרֵי זֶה נָזִיר; וְאִם הָיָה שִׁמְעוֹן, הֲרֵי חֲבֵרוֹ נָזִיר: כְּמוֹ שֶׁנָּדְרוּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ז לֹא הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם, אֵלָא חָזַר לַאֲחוֹרָיו וְנֶעְלַם מֵעֵינֵיהֶם, וְלֹא יָדְעוּ מִי הוּא--אֵין אֶחָד מֵהֶן נָזִיר. [ט] וְכֵן הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר אִם הָיָה בִּכְרִי זֶה מֵאָה כּוֹר, וְהָלַךְ לְמָדְדוֹ--מְצָאוֹ שֶׁנִּגְנַב אוֹ אָבַד, אֵינוּ נָזִיר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה, שֶׁסְּפֵק נְזִירוּת לְהָקֶל.

ח [י] הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְרָאוּ אֶת הַכּוֹי מֵרָחוֹק, וְאָמַר אֶחָד מֵהֶן הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה, וְאָמַר אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה בְּהֵמָה, וְאָמַר אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שְׁאֵין זֶה חַיָּה, וְאָמַר אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שְׁאֵין זֶה בְּהֵמָה, וְאָמַר אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שְׁאֵין זֶה לֹא חַיָּה וְלֹא בְּהֵמָה, וְאָמַר אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה וּבְהֵמָה--הֲרֵי כֻּלָּם נְזִירִים: מִפְּנֵי שֶׁהַכּוֹי--יֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שׁוֹוֶה בָּהֶן לַחַיָּה, וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שׁוֹוֶה בָּהֶן לַבְּהֵמָה, וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שׁוֹוֶה בָּהֶן לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה, וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שְׁאֵינוּ שׁוֹוֶה בָּהֶן לֹא לַחַיָּה וְלֹא לַבְּהֵמָה.

ט וְהוּא הַדִּין אִם רָאוּ אַנְדְּרֻגִּינוֹס, וְנֶחְלְקוּ בּוֹ אִם הוּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, וְנָדְרוּ עַל דֶּרֶךְ שֶׁנָּדְרוּ אֵלּוּ בַּכּוֹי--הֲרֵי כֻּלָּם נְזִירִים: שֶׁהָאַנְדְּרֻגִּינוֹס--יֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שׁוֹוֶה בָּהֶן לָאִישׁ, וּדְרָכִים שׁוֹוֶה בָּהֶן לָאִשָּׁה, וּדְרָכִים שְׁאֵינוּ שׁוֹוֶה בָּהֶן לֹא לָאִישׁ וְלֹא לָאִשָּׁה, וּדְרָכִים שְׁהוּא שׁוֹוֶה בָּהֶן לָאִישׁ וְלָאִשָּׁה. [יא] וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בְּעִנְיְנֵי הַמִּצְוָה, לֹא בְּטִבְעוֹ וְתוֹלַדְתּוֹ. וְכֵן דַּרְכֵי הַכּוֹי בְּעִנְיְנֵי הַמִּצְוָה, לֹא בְּטִבְעוֹ וְתוֹלַדְתּוֹ.

י כֵּיצַד: דָּמוֹ טָעוּן כִּסּוּי כַּחַיָּה, וְחֶלְבּוֹ אָסוּר כַּבְּהֵמָה; וַהֲרֵי הוּא כִּלְאַיִם עִם הַבְּהֵמָה וְכֵן עִם הַחַיָּה, כְּאִלּוּ אֵינוּ חַיָּה וְאֵינוּ בְּהֵמָה; וְטָעוּן שְׁחִיטָה, כַּחַיָּה וּכַבְּהֵמָה. וְיֵשׁ בּוֹ דִּינִים אֲחֵרִים, וְכָל אֶחָד מֵהֶן יִתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ.

יא וְכֵן הָאַנְדְּרֻגִּינוֹס מִטַּמֵּא בְּלֹבֶן כָּאֲנָשִׁים, וּמִטַּמֵּא בְּאֹדֶם כַּנָּשִׁים; וְאֵינוּ נִמְכָּר בְּעֶבֶד עִבְרִי, לֹא כָּאֲנָשִׁים וְלֹא כַּנָּשִׁים; וְהַהוֹרְגוֹ נֶהְרָג עָלָיו, כַּנָּשִׁים וְכָאֲנָשִׁים. וְיֵשׁ בּוֹ דִּינִים אֲחֵרִים, וְכָל אֶחָד מֵהֶן יִתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ.

יב וְכֵן אִם רָאוּ אֲנָשִׁים בָּאוּ כְּנֶגְדָּן, מֵהֶן פִּקְּחִין וּמֵהֶן סוֹמִין--אָמַר אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵלּוּ פִּקְּחִין, וְאָמַר אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שְׁאֵין אֵלּוּ פִּקְּחִין, אָמַר אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵלּוּ סוֹמִין, וְאָמַר אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שְׁאֵין אֵלּוּ סוֹמִין, וְאָמַר אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵלּוּ פִּקְּחִין וְסוֹמִין, וְאָמַר אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שְׁאֵין אֵלּוּ לֹא פִּקְּחִין וְלֹא סוֹמִין--הֲרֵי כֻּלָּם נְזִירִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יג קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים, וְנָדַר בְּנָזִיר--הֲרֵי זֶה נָזִיר, וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, כִּשְׁאָר הַנּוֹדְרִים. וְהָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן בְּנָזִיר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָא לְעוֹנַת הַנְּדָרִים; וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר. וְדָבָר זֶה, הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה הוּא; וְאֵינוּ נוֹהֵג בִּשְׁאָר נְדָרִים.

יד כֵּיצַד: הָאָב שֶׁאָמַר לִבְנוֹ הַקָּטָן, הֲרֵי אַתָּה נָזִיר, אוֹ שֶׁאָמַר בְּנִי פְּלוֹנִי נָזִיר, אוֹ הֲרֵי זֶה נָזִיר, וְשָׁתַק הַבֵּן--הֲרֵי זֶה נָזִיר, וְחַיָּב הָאָב לִנְהֹג בּוֹ כָּל דִּקְדּוּקֵי נְזִירוּת. וְאִם נִטַּמֵּא, מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה; וּכְשֶׁיַּשְׁלִים נְזִירוּתוֹ, מֵבִיא קָרְבַּן טַהְרָה, כִּשְׁאָר הַנְּזִירִים הַגְּדוֹלִים.

טו לֹא רָצָה הַבֵּן וּמִחָה בְּדָבָר זֶה, אוֹ שֶׁמִּחוּ קְרוֹבָיו, אוֹ שֶׁגִּלַּח שְׂעָרוֹ, אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ קְרוֹבָיו--שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁגִּלָּה דַּעְתָּם, שֶׁלֹּא רָצָה הוּא אוֹ קְרוֹבָיו בִּנְזִירוּת זוֹ--הֲרֵי זֶה אֵינוּ נָזִיר. וְעַד מָתַי יֵשׁ לוֹ לְהַדִּירוֹ, עַד שֶׁיַּגְדִּיל וְיֵעָשֶׂה אִישׁ.

טז הַגּוֹיִים--אֵין לָהֶן נְזִירוּת, שֶׁנֶּאֱמָר "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו,ב). [יז] נָשִׁים וַעֲבָדִים, יֵשׁ לָהֶן נְזִירוּת. וְהָאָב אוֹ הַבַּעַל מֵפֵר נְזִירוּת הָאִשָּׁה, אִם רָצָה, כִּשְׁאָר הַנְּדָרִים. אֲבָל הָעֶבֶד--יֵשׁ לְרִבּוֹ לִכּוֹף אוֹתוֹ לִשְׁתּוֹת, וּלְהִטַּמֵּא לַמֵּתִים; וְאִם לֹא כָפָה אוֹתוֹ, נוֹהֵג בִּנְזִירוּת.

יז [יח] נָדַר הָעֶבֶד שְׁאָר נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ, אוֹ שֶׁמְּעַכְּבִין אֶת הַמְּלָאכָה, אוֹ שֶׁהִעְרִיךְ--אֵין רִבּוֹ צָרִיךְ לְכוֹפוֹ: מִפְּנֵי שְׁאֵין נַפְשׁוֹ קְנוּיָה לוֹ, לֹא יָחוּל עָלָיו נֶדֶר; לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאוֹסֵר פֵּרוֹת אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם. אֲבָל אִם אֵין שָׁם עִנּוּי, וְלֹא דָּבָר שֶׁמְּעַכֵּב מְלָאכָה--אֵינוּ יָכוֹל לִכְפּוֹתוֹ.

יח נָדַר עַבְדּוֹ בִּנְזִירוּת, וְאָמַר לוֹ מוּפָר לָךְ--יָצָא לְחֵרוּת, וְחַיָּב לְהַשְׁלִים נְזִירוּתוֹ: שֶׁהָעֶבֶד כּוֹפִין אוֹתוֹ, וְאֵין מְפִירִין לוֹ; וְאִם הֵפֵר, יָצָא לְחֵרוּת.

יט עֶבֶד שֶׁנָּדַר בִּנְזִירוּת וּבָרַח, אוֹ שֶׁהָלַךְ רִבּוֹ--הֲרֵי זֶה אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן, כְּדֵי שֶׁיִּצְטַעַר וְיַחְזֹר לִרְשׁוּת רִבּוֹ. נָזַר וְהִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ, וְגִלַּח וְלֹא יָדַע רִבּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יָצָא לְחֵרוּת--הֲרֵי זֶה יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ; אֲבָל אִם נָדַר, וְלֹא גִלַּח, וְיָצָא לְחֵרוּת--לֹא יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ. נִטַּמֵּא, וְאַחַר כָּךְ יָצָא לְחֵרוּת--מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁנִּטַּמֵּא.

כ נְזִירוּת נוֹהֶגֶת בִּפְנֵי הַבַּיִת, וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת; לְפִיכָּךְ מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר בַּזְּמָן הַזֶּה--הֲרֵי זֶה נָזִיר לְעוֹלָם, שְׁאֵין לָנוּ בַּיִת כְּדֵי שֶׁיָּבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בִּמְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ.

כא אֵין הַנְּזִירוּת נוֹהֶגֶת, אֵלָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וּמִי שֶׁנָּזַר בְּחוּצָה לָאָרֶץ--קוֹנְסִין אוֹתוֹ וּמְחַיְּבִין אוֹתוֹ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלִהְיוֹת נָזִיר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמִנְיַן הַיָּמִים שֶׁנָּדַר.

כב לְפִיכָּךְ מִי שֶׁנָּדַר בַּזְּמָן הַזֶּה בְּחוּצָה לָאָרֶץ--כּוֹפִין אוֹתוֹ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְיִהְיֶה נוֹהֵג נְזִירוּת שָׁם עַד שֶׁיָּמוּת, אוֹ עַד שֶׁיִּבָּנֶה הַמִקְדָּשׁ, וְיַקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו בִּמְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ. [כב] וְכָל זְמָן שְׁהוּא בְּחוּצָה לָאָרֶץ, הֲרֵי זֶה אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִטַּמֵּא לַמֵּתִים, וּלְגַלַּח, וְכָל דִּקְדּוּקֵי נְזִירוּת עָלָיו--וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין יָמִים אֵלּוּ עוֹלִין לוֹ; וְאִם עָבַר וְשָׁתָה, אוֹ גִּלַּח, אוֹ נָגַע בְּמֵת וְכַיּוֹצֶא בַּנְּגִיעָה--לוֹקֶה.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נזירות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

יש לך שאלה או הערה?