משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות נדרים פרק יג

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת נְדָרִים פֵּרֶק יג

א מֵפֵר אָדָם אוֹ מְקַיֵּם נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ אוֹ בִּתּוֹ בְּכָל לָשׁוֹן, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת--שְׁאֵין הָאִשָּׁה צְרִיכָה לִשְׁמֹעַ הַהֲפָרָה אוֹ הַקִּיּוּם. [ב] וְכֵיצַד מֵפֵר: אוֹמֵר מוּפָר, אוֹ בָּטֵל, אוֹ אֵין נֶדֶר זֶה כְּלוּם, וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים שֶׁעִנְיָנָם עֲקִירַת הַנֶּדֶר מֵעִיקָרוֹ--בֵּין בְּפָנֶיהָ, בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנֶיהָ.

ב אֲבָל אִם אָמַר לָהּ אֵי אִפְּשִׁי שֶׁתִּדֹּרִי, אוֹ אֵין כָּאן נֶדֶר--הֲרֵי זֶה לֹא הֵפֵר; וְכֵן הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ אוֹ לְבִתּוֹ, מָחוּל לִיךְ, אוֹ מֻתָּר לִיךְ, אוֹ שָׁרוּי לִיךְ, וְכָל כַּיּוֹצֶא בְּעִנְיָן זֶה--לֹא אָמַר כְּלוּם: שְׁאֵין הָאָב וְהַבַּעַל מַתִּיר כְּמוֹ הֶחָכָם, אֵלָא עוֹקֵר הַנֶּדֶר מִתְּחִלָּתוֹ וּמְפִירוֹ.

ג וְכֵיצַד מְקַיֵּם--כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר לָהּ קַיָּם לִיכִי, אוֹ יָפֶה נָדַרְתְּ, אוֹ אֵין כְּמוֹתִיךְ, אוֹ אִלּוּ לֹא נָדַרְתְּ הָיִיתִי מַדִּירֵךְ, וְכָל כַּיּוֹצֶא בִּדְבָרִים שֶׁמַּשְׁמָעָן שֶׁרָצָה בְּנֶדֶר זֶה.

ד הַמְּבַטֵּל נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ אוֹ בִּתּוֹ--אֵינוּ צָרִיךְ לוֹמַר כְּלוּם, וְנִתְבַּטְּלוּ כָּל הַנְּדָרִים. [ה] וּמַה הוּא הַבִּטּוּל, שֶׁיָּכֹף אוֹתָהּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאָסְרָה אוֹתוֹ. אֲבָל הַהֲפָרָה, אֵינוּ כּוֹפֶה אוֹתָהּ אֵלָא מֵפֵר לָהּ וּמַנִּיחָהּ--אִם רָצָת עוֹשָׂה, וְאִם רָצָת אֵינָהּ עוֹשָׂה.

ה [ו] כֵּיצַד: נָדְרָה אוֹ נִשְׁבְּעָה שֶׁלֹּא תֹאכַל אוֹ שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה, וְאָמַר לָהּ, מוּפָר לִיךְ--הֲרֵי זֶה הֵפֵר, וּמֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת; נָטַל וְנָתַן לָהּ וְאָמַר לָהּ, טְלִי אִכְלִי טְלִי שְׁתִי--הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה, וְהַנֶּדֶר בָּטֵל מֵאֵלָיו.

ו [ז] הַמֵּפֵר נִדְרֵי בִּתּוֹ אוֹ אִשְׁתּוֹ, צָרִיךְ לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו; וְאִם הֵפֵר בְּלִבּוֹ, אֵינוּ מוּפָר. אֲבָל הַמְּבַטֵּל, אֵינוּ צָרִיךְ לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו; אֵלָא מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ בִּלְבָד, וְכוֹפֶה אוֹתָהּ לַעֲשׂוֹת--בֵּין עָשָׂת בֵּין לֹא עָשָׂת, בָּטֵל הַנֶּדֶר.

ז [ח] מְפִירִין הַנְּדָרִים בַּשַּׁבָּת, בֵּין לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת בֵּין שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת; וְלֹא יֹאמַר לָהּ בַּשַּׁבָּת, מוּפָר לִיךְ, כְּדֶרֶךְ שֶׁיֹּאמַר בַּחֹל--אֵלָא מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ, וְאוֹמֵר לָהּ, טְלִי אִכְלִי טְלִי שְׁתִי, וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה.

ח [ט] הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ אוֹ לְבִתּוֹ, כָּל נְדָרִים שֶׁתִּדֹּרִי מִכָּאן וְעַד שֶׁאָבוֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, הֲרֵי הֶן קַיָּמִין, אוֹ הֲרֵי הֶן מוּפָרִין--לֹא אָמַר כְּלוּם. עָשָׂה שָׁלִיחַ לְהָפֵר לָהּ, אוֹ לְהָקִים לָהּ--אֵינוּ כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמָר "אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ, וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ" (במדבר ל,יד); וְכֵן הָאָב--בְּעַצְמוֹ, לֹא בִּשְׁלוּחוֹ.

ט [י] אָסְרָה עַצְמָהּ בִּתְאֵנִים וַעֲנָבִים, בֵּין בְּנֶדֶר בֵּין בִּשְׁבוּעָה, בֵּין שֶׁאָסְרָה עַצְמָהּ בְּכָל הַמִּין, בֵּין שֶׁאָמְרָה תְּאֵנִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ, וְקִיַּם לַתְּאֵנִים וְהֵפֵר לָעֲנָבִים, אוֹ שֶׁקִּיַּם לָעֲנָבִים וְהֵפֵר לַתְּאֵנִים--מַה שֶׁקִּיַּם קַיָּם, וּמַה שֶׁהֵפֵר מוּפָר; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה. וְאֵין אוֹמְרִין בַּהֲפָרָה, נֶדֶר שֶׁהוּפַר מִקְצָתוֹ הוּפַר כֻּלּוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמְרִין בַּהַתָּרָה.

י [יא] מִי שֶׁנָּדְרָה אִשְׁתּוֹ, וְשָׁמַע וְהִתְפִּיס עַצְמוֹ בְּנִדְרָהּ--אֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר, שֶׁהֲרֵי קִיַּם לָהּ; נָדַר הוּא, וְהִתְפִּיסָה עַצְמָהּ בְּנִדְרוֹ--מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלּוֹ קַיָּם. [יב] כֵּיצַד: שָׁמַע אִשְׁתּוֹ אוֹ בִּתּוֹ אוֹמֶרֶת הֲרֵינִי נְזִירָה, וְאָמַר וַאֲנִי--אֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר, וּשְׁנֵיהֶם נְזִירִים; אָמַר הוּא הֲרֵינִי נָזִיר, וְשָׁמְעָה הִיא וְאָמְרָה וַאֲנִי--מֵפֵר לָהּ, וְשֶׁלּוֹ קַיָּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יא [יג] נָדַר לְעַצְמוֹ, וְהִדִּירָהּ כְּמוֹתוֹ, וְגָמַר בְּלִבּוֹ לְהַדִּירָהּ, וְאָמְרָה אָמֵן--הֲרֵי זֶה אֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר; וְאִם נָדַר וְהִדִּירָהּ דֶּרֶךְ שְׁאֵלָה, לֵידַע מַה בְּלִבָּהּ, כְּמִי שֶׁאָמַר לָהּ הֲתִרְצִי בְּנֶדֶר זֶה לִהְיוֹת כְּמוֹתִי אוֹ לֹא, וְאָמְרָה אָמֵן--הֲרֵי זֶה מֵפֵר לָהּ.

יב [יד] כֵּיצַד: אָמַר לָהּ הֲרֵינִי נָזִיר, וְאַתְּ, כְּלוֹמַר וְאַתְּ נְזִירָה כְּמוֹתִי, וְאָמְרָה אָמֵן--אֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר לָהּ; אָמַר לָהּ הֲרֵינִי נָזִיר, וּמַה תֹּאמְרִי הַאַתְּ נְזִירָה כְּמוֹתִי, וְאָמְרָה אָמֵן--הֲרֵי זֶה יָפֵר. וְאִם הֵפֵר לָהּ--שֶׁלּוֹ בָּטֵל, שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁתָּלָה נִדְרוֹ בְּנִדְרָהּ. אָמְרָה לוֹ הֲרֵינִי נְזִירָה, וְאַתָּה, וְאָמַר אָמֵן--אֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יג [טו] הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה, וְשָׁמַע אַחֵר וְהִתְפִּיס עַצְמוֹ בְּנִדְרָהּ וְאָמַר וַאֲנִי, וְשָׁמַע אָבִיהָ אוֹ בַּעְלָהּ וְהֵפֵר לָהּ--שֶׁלָּהּ מוּפָר; וְזֶה שֶׁהִתְפִּיס עַצְמוֹ, חַיָּב.

יד [טז] הָאִשָּׁה שְׁאֵין לָהּ בַּעַל וְאֵינָהּ בִּרְשׁוּת אָב, וְאָמְרָה הֲרֵי הַבָּשָׂר אָסוּר עָלַי לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וְנִשֵּׂאת בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם--אַף עַל פִּי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחָל הַנֶּדֶר הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַבַּעַל, אֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר: שֶׁבְּעֵת הַנֶּדֶר לֹא הָיְתָה בִּרְשׁוּתוֹ, וְעַל זֶה נֶאֱמָר "וְנֵדֶר אַלְמָנָה, וּגְרוּשָׁה . . ." (במדבר ל,י); וְאַפִלּוּ הָיְתָה מְאֹרֶסֶת לוֹ בְּשָׁעַת הַנֶּדֶר--שְׁאֵין הַבַּעַל מֵפֵר בַּקּוֹדְמִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

טו [יז] נָדְרָה תַּחַת בַּעְלָהּ שֶׁיִּהְיֶה הַבָּשָׂר אָסוּר עָלֶיהָ לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, אוֹ שֶׁתִּהְיֶה נְזִירָה לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וְהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, וּמֵת אוֹ גֵּרְשָׁהּ בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם--אַף עַל פִּי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה לַנֶּדֶר לָחוּל, הֲרֵי הִיא גְּרוּשָׁה אוֹ אַלְמָנָה--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, שֶׁכְּבָר הֵפֵר לָהּ נֶדֶר זֶה.

טז [יח] אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה שֶׁאָמְרָה הֲרֵינִי אֲסוּרָה בַּיַּיִן כְּשֶׁאִנָּשֵׂא, וְנִשֵּׂאת--אֵין הַבַּעַל יָכוֹל לְהָפֵר; אָמְרָה וְהִיא תַּחַת בַּעְלָהּ, הֲרֵינִי אֲסוּרָה בַּבָּשָׂר כְּשֶׁאֶתְגָּרַשׁ--הֲרֵי הַבַּעַל מֵפֵר, וּכְשֶׁתִּתְגָּרַשׁ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת.

יז [יט] הַמְּקַיֵּם בְּלִבּוֹ, הֲרֵי זֶה קַיָּם. וְהַמֵּפֵר בְּלִבּוֹ, אֵינוּ מוּפָר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; לְפִיכָּךְ אִם הֵפֵר בְּלִבּוֹ, הֲרֵי זֶה יָכוֹל לַחְזֹר וּלְקַיַּם. וְאִם קִיַּם בְּלִבּוֹ--אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר וּלְהָפֵר, אֵלָא אִם חָזַר בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר: שֶׁלֹּא יְהֶא כּוֹחַ דְּבָרִים שֶׁבְּלִבּוֹ, גָּדוֹל מִכּוֹחַ מוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו.

יח [כ] הַמְּקַיֵּם נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ אוֹ בִּתּוֹ, וְנִחַם--הֲרֵי זֶה נִשְׁאָל לְחָכָם וּמַתִּיר לוֹ הֲקָמָתוֹ, וְחוֹזֵר וּמֵפֵר לָהּ בּוֹ בַּיּוֹם; אֲבָל אִם הֵפֵר לָהּ, וְנִחַם--אֵינוּ יָכוֹל לְהִשָּׁאֵל לְחָכָם, כְּדֵי שֶׁיַּחְזֹר וִיקַיַּם.

יט [כא] נַעֲרָה מְאֹרָסָה שֶׁנָּדְרָה, וְקִיַּם לָהּ אָבִיהָ לְבַדּוֹ אוֹ בַּעְלָהּ לְבַדּוֹ, וְהֵפֵר לָהּ הָאַחֵר--אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁאַל לְחָכָם וְהִתִּיר לוֹ הֲקָמָתוֹ, אֵינוּ חוֹזֵר וּמֵפֵר לָהּ עִם הָאַחֵר שֶׁכְּבָר הֵפֵר לָהּ: שְׁאֵין לָהֶם לְהָפֵר אֵלָא שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד.

כ [כב] אָמַר לְבִתּוֹ אוֹ לְאִשְׁתּוֹ, קַיָּם לִיךְ קַיָּם לִיךְ, וְנִשְׁאַל עַל הֲקָמָה רִאשׁוֹנָה--הֲרֵי הַשְּׁנִיָּה חָלָה עָלָיו. אָמַר לָהּ קַיָּם לִיךְ וּמוּפָר לִיךְ, וְלֹא תָחוּל הֲקָמָה אֵלָא אִם כֵּן חָלָה הֲפָרָה--הֲרֵי זֶה מוּפָר, שְׁאֵין הַהֲקָמָה מוֹעֶלֶת אַחַר הַהֲפָרָה. אָמַר לָהּ קַיָּם וּמוּפָר לִיךְ, בְּבַת אַחַת--הֲרֵי זֶה קַיָּם.

כא אָמַר לָהּ קַיָּם לִיךְ הַיּוֹם, הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלָם; אָמַר לָהּ מוּפָר לִיךְ לְמָחָר, אֵינוּ מוּפָר--שֶׁהֲרֵי קִיְּמוֹ הַיּוֹם, וּלְמָחָר אֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר.

כב אָמַר לָהּ קַיָּם לִיךְ שָׁעָה אַחַת, וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא הֵפֵר--הֲרֵי זֶה קַיָּם; וְאֵין אוֹמְרִין שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁאָמַר לָהּ הֲרֵי מוּפָר לִיךְ לְאַחַר שָׁעָה, שֶׁהֲרֵי לֹא הוֹצִיא הֲפָרָה מִפִּיו.

כג אָמַר לָהּ קַיָּם לִיךְ שָׁעָה אַחַת, וּכְשֶׁעָבְרָה הַשָּׁעָה אָמַר לָהּ מוּפָר לִיךְ--הֲרֵי זֶה סָפֵק, וּלְפִיכָּךְ אֲסוּרָה בְּנִדְרָהּ; וְאִם עָבְרָה עַל נִדְרָהּ, אֵינָהּ לוֹקָה.

כד [כג] מִי שֶׁנָּדַר נְדָרִים כְּדֵי לְכוֹנֵן דֵּעוֹתָיו, וּלְתַקַּן מַעֲשָׂיו--הֲרֵי זֶה נָאֶה וּמְשֻׁבָּח. כֵּיצַד: כְּגוֹן מִי שֶׁהָיָה זוֹלֵל, וְאָסַר הַבָּשָׂר עָלָיו שָׁנָה אוֹ שְׁתַּיִם, אוֹ מִי שֶׁהָיָה שׁוֹגֶה בַּיַּיִן, וְאָסַר הַיַּיִן עַל עַצְמוֹ זְמָן מְרֻבֶּה, אוֹ שֶׁאָסַר הַשִּׁכְרוּת לְעוֹלָם; וְכֵן מִי שֶׁהָיָה רוֹדֵף שַׁלְמוֹנִים וְנִבְהָל לַהוֹן, וְאָסַר עַל עַצְמוֹ הַמַּתָּנוֹת, אוֹ הֲנָיַת אַנְשֵׁי מְדִינָה זוֹ; וְכֵן מִי שֶׁהָיָה מִתְגָּאֶה בְּיָפְיוֹ, וְנָדַר בְּנָזִיר; וְכַיּוֹצֶא בִּנְדָרִים אֵלּוּ: כֻּלָּן, דֶּרֶךְ עֲבוֹדָה לַה' הֶם; וּבִנְדָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, אָמְרוּ חֲכָמִים--סְיָג לַפְּרִישׁוּת, נְדָרִים.

כה [כד] וְאַף עַל פִּי שְׁהֶן עֲבוֹדָה--לֹא יַרְבֶּה אָדָם בְּנִדְרֵי אִסּוּר, וְלֹא יַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּהֶן; אֵלָא יִפְרֹשׁ מִדְּבָרִים שֶׁרָאוּי לִפְרֹשׁ מֵהֶן, בְּלֹא נֶדֶר. [כה] אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל הַנּוֹדֵר כְּאִלּוּ בָּנָה בָּמָה; וְאִם עָבַר וְנָדַר--מִצְוָה לְהִשָּׁאֵל עַל נִדְרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֶא מִכְשׁוֹל לְפָנָיו.

כו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּנִדְרֵי אִסָּר. אֲבָל נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ--מִצְוָה לְקַיְּמָן, וְלֹא יִשָּׁאֵל עֲלֵיהֶן אֵלָא מִדֹּחַק: שֶׁנֶּאֱמָר "נְדָרַי, לַה' אֲשַׁלֵּם" (תהילים קטז,יד; תהילים קטז,יח).

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?