משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות שבועות פרק יא

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות שבועות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

הִלְכּוֹת שְׁבוּעוֹת פֵּרֶק יא

א כְּשֵׁם שֶׁשְּׁבוּעַת שָׁוְא וְשֶׁקֶר בְּלֹא תַעֲשֶׂה--כָּךְ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁיִּשָּׁבַע מִי שֶׁנִּתְחַיַּב שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין בְּשֵׁם, שֶׁנֶּאֱמָר "וּבִשְׁמוֹ, תִּשָּׁבֵעַ" (דברים ו,יג; דברים י,כ): זו מִצְוַת עֲשֵׂה--שֶׁהַשְּׁבוּעָה בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׁ, מִדַּרְכֵי הָעֲבוֹדָה הִיא, וְהִדּוּר וְקִדּוּשׁ גָּדוֹל הוּא, לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ.

ב וְאָסוּר לְהִשָּׁבַע בְּדָבָר אַחֵר, עִם שְׁמוֹ; וְכָל הַמְּשַׁתֵּף דָּבָר אַחֵר עִם שֵׁם הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבוּעָה, נֶעְקָר מִן הָעוֹלָם--שְׁאֵין שָׁם מִי שֶׁרָאוּי לַחְלֹק לוֹ כָּבוֹד שֶׁנִּשְׁבָּעִין בִּשְׁמוֹ, אֵלָא הָאֶחָד בָּרוּךְ הוּא.

ג וּמֻתָּר לָאָדָם לְהִשָּׁבַע עַל הַמִּצְוָה לַעֲשׂוֹתָהּ, כְּדֵי לְזָרַז אֶת עַצְמוֹ--וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא מֻשְׁבָּע עָלֶיהָ מֵהַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמָר "נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה--לִשְׁמֹר, מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" (תהילים קיט,קו).

ד שְׁבוּעָה זוֹ שֶׁמַּשְׁבִּיעִין הַדַּיָּנִין לְמִי שֶׁנִּתְחַיַּב שְׁבוּעָה, הִיא הַנִּקְרֵאת שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין, בֵּין שֶׁהָיָה חַיָּב בִּשְׁבוּעָה זוֹ מִן הַתּוֹרָה, בֵּין שֶׁהָיָה חַיָּב בָּהּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

ה שְׁלוֹשָׁה מִינֵי שְׁבוּעוֹת הֶן שֶׁחַיָּבִין בָּהֶן מִן הַתּוֹרָה, וְאֵלּוּ הֶן: מִי שֶׁטְּעָנוֹ חֲבֵרוֹ מִטַּלְטְלִין, וְהוֹדָה בְּמִקְצָתָן וְכָפַר בְּמִקְצָתָן, וּמִי שֶׁכָּפַר בְּכָל הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁטְּעָנוֹ, וְעֵד אֶחָד מֵעִיד עָלָיו וּמַכְחִישׁוֹ--הֲרֵי אֵלּוּ, שְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת עַל יְדֵי טְעָנַת וַדַּאי וּכְפִירָה.

ו וְכֵן שׁוֹמֵר שֶׁטָּעַן שֶׁאָבַד דָּבָר שֶׁהִפְקִידוֹ אֶצְלוֹ, אוֹ נִגְנַב אוֹ מֵת וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע מִסָּפֵק: שְׁאֵין בַּעַל הַפִּקָּדוֹן יוֹדֵעַ אִם אֱמֶת טָעַן זֶה הַשּׁוֹמֵר, אוֹ שֶׁקֶר. וְהוּא נִשְׁבָּע מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "שְׁבֻעַת ה', תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם" (שמות כב,י).

ז [ו] כָּל שְׁבוּעָה שֶׁמַּשְׁבִּיעִין הַדַּיָּנִין אוֹתָהּ, חוּץ מִשְּׁלוֹשָׁה מִינֵי שְׁבוּעוֹת אֵלּוּ--הֲרֵי הִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְגַם הִיא נִקְרֵאת שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין. וְגַם שְׁבוּעוֹת אֵלּוּ שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם, שְׁנֵי מִינֵי שְׁבוּעוֹת הֶן: יֵשׁ מֵהֶן שְׁבוּעוֹת עַל יְדֵי טְעָנַת וַדַּאי וּכְפִירָה--כְּגוֹן שְׁבוּעַת שָׂכִיר, וּפוֹגֵם שְׁטָרוֹ, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן; וְיֵשׁ מֵהֶן שְׁבוּעוֹת בִּטְעָנַת סָפֵק--כְּגוֹן שְׁבוּעַת הַשֻּׁתָּפִין, וְהָאֲרִיסִין, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן. וּבְדִינֵי מְמוֹנוֹת, יִתְבָּאַר חִיּוּב כָּל אַחַת וְאַחַת מֵאֵלּוּ הַשְּׁבוּעוֹת וְדִינֵיהֶם.

ח [ז] יֵשׁ שָׁם שְׁבוּעָה אַחֶרֶת, וְהִיא תַּקָּנַת חַכְמֵי תַּלְמוּד, וְהִיא הַנִּקְרֵאת שְׁבוּעַת הֶסֵּת; וְאַף עַל פִּי שֶׁבֵּית דִּין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ הַיּוֹם, אֵינָהּ נִקְרֵאת שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין.

ט [ח] שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין--בֵּין שֶׁהָיְתָה שֶׁלַּתּוֹרָה אוֹ שֶׁלְּדִבְרֵי סוֹפְרִים, בֵּין עַל טְעָנַת וַדַּאי בֵּין עַל טְעָנַת סָפֵק--כָּךְ הִיא: הַנִּשְׁבָּע אוֹחֵז סֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ, וְהוּא עוֹמֵד; וְנִשְׁבָּע בְּשֵׁם אוֹ בְּכִנּוּי, בִּשְׁבוּעָה אוֹ בְּאָלָה, מִפִּיו אוֹ מִפִּי הַדַּיָּנִין. וְאֵין מַשְׁבִּיעִין שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין, אֵלָא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.

י [ט] כֵּיצַד מִפִּיו: כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר הֲרֵינִי נִשְׁבָּע בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹ הֲרֵינִי נִשְׁבָּע בְּמִי שֶׁשְּׁמוֹ חַנּוּן, אוֹ בְּמִי שֶׁשְּׁמוֹ רַחוּם, שְׁאֵין אֲנִי חַיָּב לְזֶה כְּלוּם; וְכֵן אִם אָמַר, הֲרֵי הוּא אָרוּר לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹ אָרוּר לְמִי שֶׁשְּׁמוֹ חַנּוּן, אִם יֵשׁ לְזֶה אֶצְלִי כְּלוּם.

יא [י] וְכֵיצַד מִפִּי הַדַּיָּנִין: כְּגוֹן שֶׁאָמְרוּ לוֹ מַשְׁבִּיעִין אָנוּ אוֹתָךְ בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹ בְּמִי שֶׁשְּׁמוֹ חַנּוּן, שְׁאֵין לְזֶה בְּיָדָךְ כְּלוּם, וְהוּא עוֹנֶה אָמֵן; אוֹ שֶׁאָמְרוּ הֲרֵי פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי אָרוּר לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹ לְמִי שֶׁשְּׁמוֹ חַנּוּן, אִם יֵשׁ לִפְלוֹנִי אֶצְלוֹ מָמוֹן וְלֹא יוֹדֶה לוֹ, וְהוּא עוֹנֶה אָמֵן. זוֹ הִיא שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין.

יב [יא] הַדַּיָּנִין שֶׁהִשְׁבִּיעוּ בְּלֹא נְקִיטַת חֵפֶץ בְּיָדוֹ--הֲרֵי אֵלּוּ טוֹעִין, וְחוֹזֵר וְנִשְׁבָּע וְסֵפֶר תּוֹרָה בְּיָדוֹ. וְאִם אָחַז תְּפִלִּין בְּיָדוֹ, וְהִשְׁבִּיעוּהוּ--אֵינוּ חוֹזֵר וְנִשְׁבָּע: שֶׁהֲרֵי אָחַז תּוֹרָה בְּיָדוֹ, וּכְמוֹ סֵפֶר הֶן. הִשְׁבִּיעוּהוּ מִיּוֹשֵׁב, אֵינוּ חוֹזֵר וְנִשְׁבָּע.

יג [יב] תַּלְמִיד חֲכָמִים--לְכַתְּחִלָּה מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ, וְהוּא יוֹשֵׁב וּתְפִלִּין בְּיָדוֹ; וְאֵינוּ צָרִיךְ לִטֹּל סֵפֶר תּוֹרָה, אֵלָא תְּפִלִּין בְּכַפּוֹ חֵפֶץ הִיא. וְנִשְׁבָּע בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יד [יג] אֵין בֵּין שְׁבוּעַת הֶסֵּת לִשְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין, אֵלָא נְקִיטַת חֵפֶץ--שְׁאֵין הַנִּשְׁבָּע שְׁבוּעַת הֶסֵּת, אוֹחֵז סֵפֶר תּוֹרָה: אֲבָל מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בְּשֵׁם אוֹ בְּכִנּוּי, בִּשְׁבוּעָה אוֹ בְּאָלָה, מִפִּיו אוֹ מִפִּי בֵּית דִּין, כְּמוֹ שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין. וּכְבָר נָהֲגוּ הַכֹּל לִהְיוֹת סֵפֶר תּוֹרָה בְּיַד חַזָּן הַכְּנֶסֶת אוֹ שְׁאָר הָעָם, בְּעֵת שֶׁמַּשְׁבִּיעִין שְׁבוּעַת הֶסֵּת--כְּדֵי לְאַיַּם עָלָיו.

טו [יד] הַדַּיָּנִין שֶׁהִשְׁבִּיעוּ אֶת הַנִּשְׁבָּע בְּכָל לָשׁוֹן שְׁהוּא מַכִּירָהּ, הֲרֵי זוֹ כְּמִצְוָתָהּ; וְכֵן הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים. אֲבָל רִבּוֹתַי הוֹרוּ, שְׁאֵין מַשְׁבִּיעִין אֵלָא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ; וְאֵין רָאוּי לִסְמֹךְ עַל הוֹרָיָה זוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנָּהֲגוּ כָּל בָּתֵּי דִּינִין לְהַשְׁבִּיעַ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ--צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ אֶת הַנִּשְׁבָּע, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַכִּיר לְשׁוֹן הַשְּׁבוּעָה: שֶׁשְּׁבוּעַת הַדַּיָּנִין, הִיא שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן בְּעַצְמָהּ. וְאַף שְׁבוּעַת הֶסֵּת, נָהֲגוּ כָּל הָעָם לְהַשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.

טז [טו] כָּל מִי שֶׁיִּתְחַיַּב שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין שְׁהִיא עַל יְדֵי טְעָנַת וַדַּאי וּכְפִירָה, בֵּין שֶׁהָיְתָה מִן הַתּוֹרָה בֵּין שֶׁהָיְתָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים--מְאַיְּמִין עָלָיו כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר; וְכָל מִי שֶׁיִּתְחַיַּב בָּהּ בִּטְעָנַת סָפֵק, בֵּין מִן הַתּוֹרָה בֵּין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים--אֵינוּ צָרִיךְ אִיּוּם.

יז [טז] וְכֵיצַד מְאַיְּמִין עַל הַנִּשְׁבָּע: אוֹמְרִין לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזְדַּעְזַע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא" (שמות כ,ו; דברים ה,י). וְכָל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמָר בָּהֶן נַקֵּה, וְכָאן נֶאֱמָר "לֹא יְנַקֶּה" (שם). כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ; וְכָאן מִמֶּנּוּ, וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁמְּחַפִּין עָלָיו. וְלֹא עוֹד, אֵלָא גּוֹרֵם לְהִפָּרַע מִכָּל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל--שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עַרָּבִין זֶה בְּזֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "אָלֹה וְכַחֵשׁ, וְרָצֹחַ . . ." (הושע ד,ב), וְכָתוּב אַחֲרָיו "עַל-כֵּן תֶּאֱבַל הָאָרֶץ, וְאֻמְלַל כָּל-יוֹשֵׁב בָּהּ" (הושע ד,ג).

יח כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה--תּוֹלִין לוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלוֹשָׁה דּוֹרוֹת, אִם יֵשׁ לוֹ זְכוּת. וְכָאן--נִפְרָעִין מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמָר "הוֹצֵאתִיהָ, נְאֻם ה' צְבָאוֹת, וּבָאָה אֶל-בֵּית הַגַּנָּב, וְאֶל-בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר" (זכריה ה,ד): "הוֹצֵאתִיהָ", מִיָּד; "וּבָאָה אֶל-בֵּית הַגַּנָּב", זֶה הַגּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין לוֹ מָמוֹן עַל חֲבֵרוֹ, וְטוֹעֲנוֹ בְּחִנָּם וּמַשְׁבִּיעוֹ; "וְאֶל-בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר", כְּמַשְׁמָעוֹ. "וְכִלַּתּוּ וְאֶת-עֵצָיו וְאֶת-אֲבָנָיו" (שם)--דְּבָרִים שְׁאֵין אֵשׁ וּמַיִם מְכַלִּין אוֹתָן, שְׁבוּעַת שֶׁקֶר מְכַלָּה אוֹתָן. [יז] וְעִנְיַן הָאִיּוּם הַזֶּה כֻּלּוֹ--בְּלָשׁוֹן שְׁהֶן מַכִּירִין אוֹמְרִין לָהֶם, כְּדֵי שֶׁיָּבִינוּ בַּדְּבָרִים וְיַחְזֹר הַחוֹטֶא לַמּוּטָב.

יט אָמַר אֵינִי נִשְׁבָּע--פּוֹטְרִין אוֹתוֹ, וְנוֹתֵן מַה שֶׁטְּעָנוֹ חֲבֵרוֹ; וְכֵן אִם אָמַר הַטּוֹעֵן אֵינִי מַשְׁבִּיעוֹ, וּפְטָרוֹ--הוֹלְכִין לָהֶן. [יח] אָמַר הֲרֵינִי נִשְׁבָּע, וַחֲבֵרוֹ תּוֹבְעוֹ--הָעוֹמְדִים שָׁם אוֹמְרִין זֶה לְזֶה "סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה" (במדבר טז,כו); וְאוֹמְרִין לוֹ, לֹא עַל דַּעְתָּךְ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתָךְ, אֵלָא עַל דַּעְתֵּנוּ, וְעַל דַּעַת בֵּית דִּין.

כ [יט] אַף עַל פִּי שְׁאֵין מְאַיְּמִין אִיּוּם זֶה בִּשְׁבוּעַת טְעָנַת סָפֵק כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְלֹא בִּשְׁבוּעַת הֶסֵּת--צְרִיכִין הַדַּיָּנִין לִפְצֹר בְּבַעֲלֵי דִּינִין: אוּלַי יַחְזְרוּ בָּהֶן, עַד שֶׁלֹּא תִהְיֶה שָׁם שְׁבוּעָה כְּלָל.

כא [כ] דָּבָר בָּרוּר וְגָלוּי, שֶׁכָּל הַנִּשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין אוֹ שְׁבוּעַת הֶסֵּת בְּשֶׁקֶר--שְׁהוּא חַיָּב מִשּׁוֹם שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, שֶׁכְּבָר נִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפָּטֶיהָ; וְאֵינוּ לוֹקֶה, וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא מֵזִיד. וְנִתְחַיַּב לְשַׁלַּם מַה שֶׁנִּשְׁבַּע עָלָיו, בְּתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ--שְׁהוּא רְבִיעַ הַקֶּרֶן, עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה; וּמֵבִיא קָרְבַּן אָשָׁם, אִם יֵשׁ שָׁם בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות שבועות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

יש לך שאלה או הערה?