משנה תורה מנוקד - ספר הפלאה - הלכות שבועות פרק ט

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות שבועות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

הִלְכּוֹת שְׁבוּעוֹת פֵּרֶק ט

א הַתּוֹבֵעַ עֵדָיו לְהָעִיד לוֹ עֵדוּת שֶׁיִּתְחַיַּב הַנִּתְבָּע בְּעֵדוּתָן לְבַדָּהּ לִתֵּן לְתוֹבֵעַ זֶה מְמוֹן הַמִּטַּלְטֵל, וְכָפְרוּ בְּעֵדוּתָן וְנִשְׁבְּעוּ--בֵּין שֶׁנִּשְׁבְּעוּ בְּבֵית דִּין, בֵּין שֶׁנִּשְׁבְּעוּ חוּץ לְבֵית דִּין--הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין מִשּׁוֹם שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, שֶׁהֲרֵי הִפְסִידוּהוּ מָמוֹן בִּכְפִירָתָם.

ב וְכֵן אִם הִשְׁבִּיעָן הַתּוֹבֵעַ, וְכָפְרוּ בּוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁבְּעוּ הֶן, וְלֹא עָנוּ אָמֵן אַחַר שְׁבוּעָתוֹ--כֵּיוָן שֶׁכָּפְרוּ, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין: וְהוּא, שֶׁיַּשְׁבִּיעֵן בְּבֵית דִּין.

ג [ב] אֵין הָעֵדִים חַיָּבִין בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בְּעֵדוּתָן בְּבֵית דִּין--בֵּין שֶׁנִּשְׁבְּעוּ אוֹ הִשְׁבִּיעָן בְּבֵית דִּין, בֵּין שֶׁנִּשְׁבְּעוּ אוֹ הִשְׁבִּיעָן חוּץ לְבֵית דִּין--הַכְּפִירָה בְּבֵית דִּין בִּלְבָד: שֶׁנֶּאֱמָר "אִם-לוֹא יַגִּיד, וְנָשָׂא עֲוֺנוֹ" (ויקרא ה,א)--מְקוֹם שֶׁיַּגִּיד וְיוֹעִיל, הוּא שְׁאִם לֹא יַגִּיד שָׁם יִתְחַיַּב.

ד [ג] תְּבָעָן בְּעֵדוּת שְׁאֵינָהּ מְחַיֶּבֶת מָמוֹן, אוֹ בְּעֵדוּת קַרְקָעוֹת, אוֹ עֲבָדִים, אוֹ שְׁטָרוֹת, וְכָפְרוּ וְנִשְׁבְּעוּ--פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת: שְׁאֵינָן חַיָּבִין אֵלָא עַל כְּפִירַת עֵדוּת מָמוֹן שֶׁדּוֹמֶה לְפִקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵדָה שֶׁפְּרָטָן הַכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, שְׁהֶן מִטַּלְטְלִין שֶׁגּוּפָן מָמוֹן; וּכְשֶׁיָּעִידוּ לְזֶה, יִתֵּן זֶה.

ה [ד] וְכֵן הַמַּשְׁבִּיעַ עֵדֵי קְנָס, וְכָפְרוּ--פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת: מִפְּנֵי שְׁאִם קָדַם הַנִּתְבָּע וְהוֹדָה בַּקְּנָס--יִפָּטֵר מִלְּשַׁלַּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּאוּ הָעֵדִים אַחַר כֵּן וְהֵעִידוּ. נִמְצְאוּ הָעֵדִים שֶׁלֹּא חִיְּבוּ זֶה בְּעֵדוּתָן לְבַדָּהּ, אֵלָא עֵדוּתָן עִם כְּפִירַת הַנִּתְבָּע הִיא הַמְּחַיֶּבֶת אוֹתוֹ; וְהוֹאִיל וְאִם הוֹדָה, לֹא תוֹעִיל עֵדוּתָן--אִם כָּפְרוּ בָּהּ וְנִשְׁבְּעוּ, פְּטוּרִין.

ו [ה] מַשְׁבִּיעֲכֶם אֲנִי שֶׁתָּבוֹאוּ וְתָעִידוּ לִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל, וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְכָפְרוּ--חַיָּבִין בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת: מִפְּנֵי הַקֶּרֶן שְׁהוּא מָמוֹן, לֹא מִפְּנֵי הַכֵּפֶל שְׁהוּא קְנָס. וְכֵן אִם הִשְׁבִּיעָן שֶׁיָּעִידוּ לוֹ שֶׁאָנַס פְּלוֹנִי אוֹ פִּתָּה בִּתּוֹ, וְכָפְרוּ--חַיָּבִין בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת: מִפְּנֵי הַבֹּשֶׁת וְהַפְּגָם שְׁאִם הוֹדָה בָּהֶן הַנִּתְבָּע מְשַׁלֵּם, לֹא מִפְּנֵי הַקְּנָס. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ז [ו] אֵין הָעֵדִים חַיָּבִין בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ וְיִשָּׁבְעוּ אַחַר תְּבִיעַת בַּעַל הַדִּין עַצְמוֹ אוֹ שְׁלוּחוֹ; אֲבָל אִם קָדְמוּ וְנִשְׁבְּעוּ קֹדֶם שֶׁיִּתְבְעֵם, פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת. [ז] כֵּיצַד: רָאוּ הַתּוֹבֵעַ הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶן, אָמְרוּ לוֹ, לָמָּה אַתָּה בָּא אַחֲרֵינוּ, שְׁבוּעָה שְׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת--הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת: מִפְּנֵי שֶׁלֹּא תְבָעָן הַתּוֹבֵעַ, אֵלָא הֶם קָדְמוּ וְנִשְׁבְּעוּ בִּתְבִיעַת עַצְמָן.

ח וְכֵן אִם הִשְׁבִּיעָן הַנִּתְבָּע, שְׁאִם תֵּדְעוּ לְזֶה שֶׁתּוֹבֵעַ אוֹתִי עֵדוּת, שֶׁתָּבוֹאוּ וְתָעִידוּ לוֹ, וְכָפְרוּ--הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת, עַד שֶׁיַּשְׁבִּיעֵם הַתּוֹבֵעַ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הִשְׁבִּיעָן שֶׁיָּבוֹאוּ וְיָעִידוּ שֶׁיֵּשׁ לִפְלוֹנִי בְּיַד פְּלוֹנִי מָמוֹן, וְכָפְרוּ--שְׁהֶן פְּטוּרִין, שְׁאֵין זֶה תּוֹבֵעַ דִּין עַצְמוֹ.

ט וְכֵן אִם קָדְמָה שְׁבוּעָה לָעֵדוּת--הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, וְהוּא עֵד" (ויקרא ה,א): שֶׁקָּדְמָה עֵדוּת לַשְּׁבוּעָה, לֹא שֶׁקָּדְמָה שְׁבוּעָה לָעֵדוּת. [ח] כֵּיצַד: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּשֶׁתֵּדְעוּן לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי, וְאָמְרוּ אָמֵן, וְיָדְעוּ לוֹ עֵדוּת אַחַר כֵּן, וּתְבָעָם לְהָעִיד וְכָפְרוּ בּוֹ--הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת.

י [ט] אֵין הָעֵדִים חַיָּבִין בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, עַד שֶׁיְּיַחַד אוֹתָם הַתּוֹבֵעַ וְיַשְׁבִּיעֵם אוֹ יִשָּׁבְעוּ. כֵּיצַד: עָמַד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי כָּל מִי שֶׁיֵּדַע לִי עֵדוּת שֶׁיָּבוֹא וְיָעִיד לִי, וְעָנוּ כֻּלָּם אָמֵן, וְעֵדָיו בִּכְלָלָן, וְאַחַר כָּךְ תָּבַע עֵדָיו, וְכָפְרוּ בּוֹ--הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יֵחַד עֵדָיו בִּשְׁבוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָן.

יא אֲבָל אִם אָמַר מַשְׁבִּיעַ אֲנִי כָּל הָעוֹמְדִים כָּאן, שְׁאִם יֵדְעוּ לִי עֵדוּת שֶׁיָּבוֹאוּ וְיָעִידוּ לִי, וְהָיוּ עֵדָיו בִּכְלָלָן, וְכָפְרוּ--הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, שֶׁהֲרֵי יֵחֲדָן בִּכְלַל אֲחֵרִים.

יב [י] וְכֵן אִם אָמַר לָעֵדִים, בּוֹאוּ וְהָעִידוּ לִי שֶׁיֵּשׁ לִי מָנֶה בְּיַד פְּלוֹנִי, וְאַחַר כָּךְ עָמַד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהִשְׁבִּיעַ כָּל מִי שֶׁיֵּדַע לוֹ עֵדוּת יָבוֹא וְיָעִיד, וְלֹא בָאוּ וְלֹא הֵעִידוּ--הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין, שֶׁהֲרֵי תְּבָעָן תְּחִלָּה: וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ שָׁם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְיִהְיֶה שָׁם בֵּית דִּין. אֲבָל אִם לֹא הָיוּ בִּפְנֵי בֵּית דִּין--אִם עָנוּ אָמֵן, חַיָּבִין בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת כְּשֶׁיִּכְפְּרוּ בְּעֵדוּתָן בְּבֵית דִּין; וְאִם לֹא עָנוּ אָמֵן, אֵינָן חַיָּבִין.

יג [יא] אֶחָד הַמַּשְׁבִּיעַ עֵדָיו בִּשְׁבוּעָה, אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶן מְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם בִּשְׁבוּעָה, אוֹסֶרְכֶם אֲנִי בִּשְׁבוּעָה--הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין: וְהוּא שֶׁיַּשְׁבִּיעֵם בְּשֵׁם אוֹ בְּכִנּוּי, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. [יב] וְאֵין הָעֵדִים חַיָּבִין, עַד שֶׁיַּשְׁבִּיעֵם בְּלָשׁוֹן שְׁהֶן מַכִּירִין אוֹתָהּ.

יד [יג] הִנֵּה לָמַדְתָּ שְׁאֵין הָעֵדִים חַיָּבִין בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, אֵלָא עַל פִּי עֲשָׂרָה דְּבָרִים; וְאֵלּוּ הֶן--שֶׁיִּתְבְעֵם הַתּוֹבֵעַ, וְשֶׁתִּהְיֶה עֵדוּת מָמוֹן, וְשֶׁיִּהְיֶה מְמוֹן הַמִּטַּלְטֵל, וְשֶׁיִּתְחַיַּב הַנִּתְבָּע לְשַׁלַּם בְּעֵדוּתָן לְבַדָּהּ אִם הֵעִידוּ, וְשֶׁיִּכְפְּרוּ אַחַר שֶׁתְּבָעָן הַתּוֹבֵעַ, וְשֶׁיִּכְפְּרוּ בְּבֵית דִּין, וְשֶׁתִּהְיֶה שָׁם שְׁבוּעָה בְּשֵׁם אוֹ בְּכִנּוּי, וְשֶׁתִּקְדַּם יְדִיעַת הָעֵדוּת לַשְּׁבוּעָה, וְשֶׁיְּיַחַד עֵדָיו בְּעֵת הַשְּׁבוּעָה אוֹ בְּעֵת הַתְּבִיעָה, וְשֶׁתִּהְיֶה הַשְּׁבוּעָה בְּלָשׁוֹן שְׁהֶן מַכִּירִין אוֹתָהּ.

טו [יד] כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ פָּטוּר, מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת; אֲבָל חַיָּב בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי: וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּע אוֹ שֶׁעָנָה אָמֵן אִם הִשְׁבִּיעוֹ אַחֵר, שֶׁהֲרֵי נִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר. אֲבָל הַמְּחֻיָּב בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת--אַף עַל פִּי שְׁהוּא נִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר, וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא מֵזִיד--אֵינוּ חַיָּב מִשּׁוֹם שְׁבוּעַת בִּטּוּי, אֵלָא מִשּׁוֹם שְׁבוּעַת הָעֵדוּת בִּלְבָד: שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב הוֹצִיא שְׁבוּעַת הָעֵדוּת מִכְּלַל שְׁבוּעַת בִּטּוּי, לְחַיַּב הַמֵּזִיד בָּהּ כַּשּׁוֹגֵג בְּקָרְבָּן, לֹא בְּמַלְקוּת, שֶׁנֶּאֱמָר "לְאַחַת מֵהֵנָּה" (ראה ויקרא ה,ד; ויקרא ה,ה)--בְּמִין אֶחָד מִמִּינֵי שְׁבוּעוֹת אַתָּה מְחַיֵּב הַנִּשְׁבָּע, וְאֵין אַתָּה מְחַיְּבוֹ בִּשְׁנֵי מִינִין עַד שֶׁיִּהְיֶה חַיָּב בְּדִין שְׁבוּעַת הָעֵדוּת וּבְדִין שְׁבוּעַת בִּטּוּי.

טז [טו] מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבוֹאוּ וְתָעִידוּ לִי, שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד גָּזֵל וַאֲבֵדָה, שְׁבוּעָה שְׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת--אֵינָן חַיָּבִין אֵלָא אַחַת; שְׁבוּעָה שְׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת שֶׁיֵּשׁ לָךְ בְּיַד פְּלוֹנִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד גָּזֵל וַאֲבֵדָה, חַיָּבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

יז [טז] מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבוֹאוּ וְתָעִידוּ לִי, שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכֻסְּמִין, שְׁבוּעָה שְׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת--אֵינָן חַיָּבִין אֵלָא אַחַת; שְׁבוּעָה שְׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת שֶׁיֵּשׁ לָךְ בְּיַד פְּלוֹנִי חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכֻסְּמִין, חַיָּבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. [יז] וְכֵן אִם תָּבְעוּ אוֹתָן רַבִּים לְהָעִיד לָהֶם, וְאָמְרוּ שְׁבוּעָה שְׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָכֶם עֵדוּת--אֵינָן חַיָּבִין אֵלָא אַחַת; לֹא לָךְ, וְלֹא לָךְ, וְלֹא לָךְ--חַיָּבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן.

יח הַנִּשְׁבָּע לַחֲבֵרוֹ שְׁהוּא יוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת, וְנִמְצָא שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת--הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְאֵין כָּאן לֹא שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וְלֹא שְׁבוּעַת בִּטּוּי, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁבוּעַת בִּטּוּי, אֵינָהּ אֵלָא בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לָאו וְהִין: וְאִם יֹאמַר שְׁבוּעָה שְׁאֵינִי יוֹדֵעַ לָךְ עֵדוּת, אֵין זוֹ שְׁבוּעַת בִּטּוּי אֵלָא שְׁבוּעַת הָעֵדוּת; וְהוֹאִיל וְלָאו זֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֵינָהּ שְׁבוּעַת בִּטּוּי, כָּךְ הִין שֶׁבָּהּ שְׁהוּא הַנִּשְׁבָּע שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת אֵינָהּ שְׁבוּעַת בִּטּוּי.

יט דָּבָר בָּרוּר שֶׁהַנִּשְׁבָּע לַחֲבֵרוֹ שֶׁהֵעִיד לוֹ, וְהוּא לֹא הֵעִיד, אוֹ שֶׁלֹּא הֵעִיד לוֹ, וְהוּא הֵעִיד--הֲרֵי זֶה חַיָּב מִשּׁוֹם שְׁבוּעַת בִּטּוּי, וְאֵין כָּאן שְׁבוּעַת עֵדוּת כְּלָל.

משנה תורה - ספר הפלאה - הלכות שבועות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

יש לך שאלה או הערה?