משנה תורה מנוקד - ספר קדושה - הלכות שחיטה פרק יד

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות שחיטה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת שְׁחִיטָה פֵּרֶק יד

א מִצְוַת עֲשֵׂה לְכַסּוֹת דַּם שְׁחִיטַת חַיָּה טְהוֹרָה אוֹ עוֹף טָהוֹר, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ-עוֹף, אֲשֶׁר יֵאָכֵל--וְשָׁפַךְ, אֶת-דָּמוֹ, וְכִסָּהוּ, בֶּעָפָר" (ויקרא יז,יג); לְפִיכָּךְ חַיָּב לְבָרַךְ קֹדֶם שֶׁיְּכַסֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל כִּסּוּי הַדָּם.

ב כִּסּוּי הַדָּם נוֹהֵג בִּמְזֻמָּן, וּבִשְׁאֵינוּ מְזֻמָּן--לֹא נֶאֱמָר "אֲשֶׁר יָצוּד" (ויקרא יז,יג) אֵלָא בַּהוֹוֶה; וְנוֹהֵג בַּחֻלִּין. וְאֵינוּ נוֹהֵג בַּמֻּקְדָּשִׁין, בֵּין קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ בֵּין קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת; וְאִם עָבַר וּשְׁחָטָן, אֵינוּ חַיָּב לְכַסּוֹת. [ג] שָׁחַט חַיָּה אוֹ עוֹף, וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישָׁן, אוֹ הִקְדִּישׁ אֶת הַדָּם--חַיָּב לְכַסּוֹת.

ג [ד] כִּלְאַיִם הַבָּא מִבְּהֵמָה וְחַיָּה, וְכֵן בִּרְיָה שְׁהִיא סְפֵק בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה--צָרִיךְ לְכַסּוֹת, וְאֵינוּ מְבָרֵךְ. הַשּׁוֹחֵט לַחוֹלֶה בַּשַּׁבָּת, חַיָּב לְכַסּוֹת לְאַחַר הַשַּׁבָּת; וְכֵן הַשּׁוֹחֵט כִּלְאַיִם אוֹ סָפֵק בְּיוֹם טוֹב, מְכַסֶּה דָּמוֹ לְאַחַר יוֹם טוֹב.

ד [ה] הַשּׁוֹחֵט עוֹפוֹת וּמִינֵי חַיָּה בְּמָקוֹם אֶחָד--מְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחַת, וְכִסּוּי אֶחָד לְכֻלָּן. [ו] דָּם שֶׁנִּתְעָרַב בַּמַּיִם--אִם יֵשׁ בּוֹ מַרְאֵה דָּם, חַיָּב לְכַסּוֹת; וְאִם לָאו, פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. נִתְעָרַב בְּיַיִן אוֹ בְּדַם בְּהֵמָה, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הֶן מַיִם--אִם אִפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה מַרְאֵה הַדָּם שֶׁחַיָּב לְכַסּוֹתוֹ כְּשֵׁעוּר זֶה אִלּוּ הָיָה מַיִם, חַיָּב לְכַסּוֹת הַכֹּל; וְאִם לָאו, פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת.

ה [ז] כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה, אֵינוּ חַיָּב לְכַסּוֹתוֹ פַּעַם אַחֶרֶת. כִּסַּתּוּ הָרוּחַ, אֵינוּ צָרִיךְ לְכַסּוֹת; חָזַר וְנִתְגַּלָּה אַחַר שֶׁכִּסַּתּוּ הָרוּחַ, חַיָּב לְכַסּוֹת. [ח] דָּם הַנּוֹתֵז וְשֶׁעַל הַסַּכִּין--אִם אֵין שָׁם דָּם אֵלָא הוּא, חַיָּב לְכַסּוֹתוֹ. [ט] שָׁחַט וְנִבְלַע הַדָּם בַּקַּרְקָע--אִם רִשּׁוּמוֹ נִכָּר, חַיָּב לְכַסּוֹת; וְאִם אֵין רִשּׁוּמוֹ נִכָּר--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁכִּסַּתּוּ הָרוּחַ, וּפָטוּר מִלְּכַסּוֹת.

ו [י] אֵין חַיָּב בְּכִסּוּי אֵלָא דַּם שְׁחִיטָה הָרְאוּיָה לַאֲכִילָה, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר יֵאָכֵל" (ויקרא יז,יג); לְפִיכָּךְ הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצֵאת טְרֵפָה, אוֹ הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה, אוֹ הַשּׁוֹחֵט חַיָּה אוֹ עוֹף שֶׁנִּגְמַר דִּינָן לִסְקֵלָה, וְהַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ--פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. וְכֵן חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁשָּׁחֲטוּ בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן, אֵינָן חַיָּבִין לְכַסּוֹת דַּם שְׁחִיטָתָן.

ז [יא] בְּמַה מְכַסִּין--מְכַסִּין בְּעָפָר, בְּסִיד, וּבִגְבָסִים, בְּזֵבֶל דַּק, וּבְחוֹל דַּק שְׁאֵין הַיּוֹצֵר צָרִיךְ לְכָתְשׁוֹ, וּבִשְׁחִיקַת אֲבָנִים וַחֲרָסִים, וּבְנָעֹרֶת שֶׁלְּפִשְׁתָּן דַּקָּה, וּבִנְסֹרֶת חָרָשִׁים דַּקָּה, וּבִלְבֵנָה וְחַרְסִית וּמְגוּפָה שֶׁכְּתָשָׁהּ: שֶׁכָּל אֵלּוּ מִין עָפָר הֶן.

ח אֲבָל אִם כָּפָה עָלָיו כְּלִי, אוֹ כִּסָּהוּ בָּאֲבָנִים--אֵין זֶה כִּסּוּי, שֶׁנֶּאֱמָר "בֶּעָפָר" (ויקרא יז,יג); [יב] לְפִיכָּךְ אֵין מְכַסִּין בְּזֵבֶל גַּס, וְחוֹל גַּס, וְקֶמַח וְסֻבִּין וּמֻרְסָן, וּשְׁחִיקַת כְּלֵי מַתְּכוֹת--לְפִי שְׁאֵין אֵלּוּ מִין עָפָר: חוּץ מִשְּׁחִיקַת הַזָּהָב בִּלְבָד, שֶׁמְּכַסִּין בָּהּ מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרָא עָפָר--שֶׁנֶּאֱמָר "וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ" (איוב כח,ו), וְנֶאֱמָר "עַד אֲשֶׁר-דַּק לְעָפָר" (דברים ט,כא).

ט [יג] מְכַסִּין בְּשִׁיחוֹר וְהוּא פִּיחַ הַכִּבְשָׁן, וּבְכֹחַל, וּבְנִקְרַת הַפְּסִילִים, וּבְאֵפֶר, בֵּין אֵפֶר עֵצִים בֵּין אֵפֶר בְּגָדִים, אַפִלּוּ אֵפֶר בָּשָׂר שֶׁנִּשְׂרַף--שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר "מֵעֲפַר, שְׂרֵפַת הַחַטָּאת" (במדבר יט,יז); וּמֻתָּר לְכַסּוֹת בַּעֲפַר עִיר הַנִּדַּחַת.

י [יד] הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עָפָר לְמַטָּה, וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט בּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יְכַסֶּה בְּעָפָר; אֲבָל לֹא יִשְׁחֹט בִּכְלִי, וִיכַסֶּה בְּעָפָר. [טו] וּמִי שֶׁשָּׁחַט--הוּא שֶׁיְּכַסֶּה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׁפַךְ . . . וְכִסָּה" (ראה ויקרא יז,יג); וְאִם לֹא כִסָּהוּ, וְרָאָהוּ אַחֵר--חַיָּב לְכַסּוֹתוֹ: שֶׁזּוֹ מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְאֵינָהּ תְּלוּיָה בַּשּׁוֹחֵט לְבַדּוֹ.

יא [טז] וּכְשֶׁמְּכַסֶּה, לֹא יְכַסֶּה בְּרַגְלוֹ, אֵלָא בְּיָדוֹ, אוֹ בְּסַכִּין אוֹ בִּכְלִי--כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֹג מִנְהַג בִּזָּיוֹן בַּמִּצְווֹת, וְיִהְיוּ בְּזוּיוֹת עָלָיו: שְׁאֵין הַכָּבוֹד לְעַצְמָן שֶׁלַּמִּצְווֹת--אֵלָא לְמִי שֶׁצִּוָּה בָּהֶן בָּרוּךְ הוּא, וְהִצִּלָּנוּ מִלְּמַשַּׁשׁ בַּחֹשֶׁךְ, וְעָרַךְ אוֹתָם נֵר לְיַשַּׁר הַמַּעֲשִׂים, וְאוֹר לְהוֹרוֹת נְתִיבוֹת הַיֹּשֶׁר; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "נֵר-לְרַגְלִי דְבָרֶךָ; וְאוֹר, לִנְתִיבָתִי" (תהילים קיט,קה).

בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּסַיְּעַן. נִגְמַר סֵפֶר חֲמִישִׁי, בְּעֶזְרַת שַׁדַּי. וּמִנְיַן פְּרָקִים שֶׁלְּסֵפֶר זֶה, שְׁלוֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים: הִלְכּוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה, שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים פְּרָקִים; הִלְכּוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, שִׁבְעָה עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכּוֹת שְׁחִיטָה, אַרְבָּעָה עָשָׂר פְּרָקִים.

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות שחיטה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

יש לך שאלה או הערה?