משנה תורה מנוקד - ספר קדושה - הלכות מאכלות אסורות פרק טו

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות מאכלות אסורות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז

הִלְכּוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת פֵּרֶק טו

א דָּבָר אָסוּר שֶׁנִּתְעָרַב בְּדָבָר מֻתָּר--מִין בִּשְׁאֵינוּ מִינוֹ, בְּנוֹתֵן טַעַם; וּמִין בְּמִינוֹ שְׁאֵי אִפְשָׁר לַעֲמֹד עַל טַעְמוֹ, יִבָּטֵל בְּרֹב.

ב כֵּיצַד: חֵלֶב הַכְּלָיוֹת שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ הַגָּרִיסִין, וְנִמּוֹחַ הַכֹּל--טוֹעֲמִין אֶת הַגָּרִיסִין: אִם לֹא נִמְצָא בָּהֶן טַעַם חֵלֶב, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין; וְאִם נִמְצָא בָּהֶן טַעַם חֵלֶב וְהָיָה בָּהֶן מַמָּשׁוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין מִן הַתּוֹרָה; נִמְצָא בָּהֶן טַעְמוֹ וְלֹא הָיָה בָּהֶן מַמָּשׁוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

ג כֵּיצַד הוּא מַמָּשׁוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מִן הַחֵלֶב כַּזַּיִת בְּכָל שָׁלוֹשׁ בֵּיצִים מִן הַתַּעֲרֹבֶת. אִם אָכַל מִן הַגָּרִיסִין הָאֵלּוּ כְּשָׁלוֹשׁ בֵּיצִים--הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהֶן כַּזַּיִת מִן הַחֵלֶב, לוֹקֶה: שֶׁהֲרֵי טָעַם טַעַם הָאִסּוּר, וּמַמָּשׁוֹ. אָכַל פָּחוּת מִשָּׁלוֹשׁ בֵּיצִים, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם. וְכֵן אִם לֹא הָיָה בַּתַּעֲרֹבֶת כַּזַּיִת בְּכָל שָׁלוֹשׁ בֵּיצִים--אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טַעַם חֵלֶב, וְאָכַל כָּל הַקְּדֵרָה--אֵינוּ לוֹקֶה אֵלָא מַכַּת מַרְדּוּת.

ד נָפַל חֵלֶב כְּלָיוֹת לְחֵלֶב הָאַלְיָה, וְנִמּוֹחַ הַכֹּל--אִם הָיָה חֵלֶב הָאַלְיָה כִּשְׁנַיִם בְּחֵלֶב הַכְּלָיוֹת, הֲרֵי הַכֹּל מֻתָּר מִן הַתּוֹרָה; אַפִלּוּ חֲתִכַּת נְבֵלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּשְׁתֵּי חֲתִכּוֹת שֶׁלִּשְׁחוּטָה, הַכֹּל מֻתָּר מִן הַתּוֹרָה. אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, הַכֹּל אָסוּר--עַד שֶׁיֹּאבַד דָּבָר הָאָסוּר מֵעֹצֶם מֵעוּטוֹ, וְלֹא יִהְיֶה דָּבָר חָשׁוּב שֶׁעֵינוֹ עוֹמֶדֶת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

ה וּבְכַמָּה יִתְעָרַב דָּבָר הָאָסוּר, וְיֹאבַד בְּעֹצֶם מֵעוּטוֹ: כַּשֵּׁעוּר שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים--יֵשׁ דָּבָר שֶׁשֵּׁעוּרוֹ בְּשִׁשִּׁים, וְיֵשׁ שֶׁשֵּׁעוּרוֹ בְּמֵאָה, וְיֵשׁ שֶׁשֵּׁעוּרוֹ בְּמָאתַיִם.

ו נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁכָּל אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה--בֵּין אִסּוּרֵי מַלְקוּת, בֵּין אִסּוּרֵי כָּרֵת, בֵּין אִסּוּרֵי הֲנָיָה, שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּמַאֲכָל הַמֻּתָּר--מִין בִּשְׁאֵינוּ מִינוֹ, בְּנוֹתֵן טַעַם; מִין בְּמִינוֹ שְׁאֵי אִפְשָׁר לַעֲמֹד עַל הַטַּעַם, שֵׁעוּרוֹ בְּשִׁשִּׁים אוֹ בְּמֵאָה אוֹ בְּמָאתַיִם: חוּץ מִיֵּין נֶסֶךְ, מִפְּנֵי חֹמֶר עֲבוֹדָה זָרָה, וְחוּץ מִטֶּבֶל, שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר לְתַקְּנוֹ; וּמִפְּנֵי זֶה, אוֹסְרִין בְּמִינָן בְּכָל שְׁהֶן, וְשֶׁלֹּא בְּמִינָן, בְּנוֹתֵן טַעַם כִּשְׁאָר הָאִסּוּרִין.

ז כֵּיצַד: טִפַּת יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפְלוּ עָלֶיהָ כַּמָּה חָבִיּוֹת שֶׁלְּיַיִן--הַכֹּל אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר; וְכֵן כּוֹס שֶׁלְּיֵין טֶבֶל שֶׁנִּתְעָרַב בְּחָבִיּוֹת--הַכֹּל טֶבֶל, עַד שֶׁיַּפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת הָרְאוּיִין לַתַּעֲרֹבֶת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ.

ח פֵּרוֹת שְׁבִיעִית--אַף עַל פִּי שְׁאִם נִתְעָרְבוּ בְּמִינָן בְּכָל שְׁהוּא, וְשֶׁלֹּא בְּמִינָן בְּנוֹתֵן טַעַם--אֵינָן בִּכְלַל אִסּוּרֵי תּוֹרָה: שְׁאֵין אוֹתָהּ הַתַּעֲרֹבֶת אֲסוּרָה; אֵלָא חַיָּב לֶאֱכֹל כָּל הַתַּעֲרֹבֶת בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ.

ט חָמֵץ בַּפֶּסַח--אַף עַל פִּי שְׁהוּא מֵאִסּוּרֵי תּוֹרָה, אֵינוּ בִּכְלָלוֹת אֵלּוּ: לְפִי שְׁאֵין הַתַּעֲרֹבֶת אֲסוּרָה לְעוֹלָם--שֶׁהֲרֵי לְאַחַר הַפֶּסַח תִּהְיֶה כָּל הַתַּעֲרֹבֶת מֻתֶּרֶת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לְפִיכָּךְ אוֹסֵר בְּכָל שְׁהוּא, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ. [י] וְהוּא הַדִּין לִתְבוּאָה חֲדָשָׁה שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּישָׁנָה מִלִּפְנֵי הָעֹמֶר--אוֹסֶרֶת בְּכָל שְׁהוּא, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהּ מַתִּירִין: שֶׁלְּאַחַר הָעֹמֶר, יֻתַּר הַכֹּל.

י וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, וְאַפִלּוּ הָיָה אִסּוּרוֹ מִדִּבְרֵיהֶם, כְּגוֹן אִסּוּר מֻקְצֶה וְנוֹלָד בְּיוֹם טוֹב--לֹא נָתְנוּ בּוֹ חֲכָמִים שֵׁעוּר, אֵלָא אַפִלּוּ אֶחָד בְּכַמָּה אֲלָפִים אֵינוּ בָּטֵל: שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ שֶׁיֻּתַּר בָּהּ, כְּגוֹן הֶקְדֵּשׁ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן. [יא] אֲבָל הֶעָרְלָה, וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, וְחֵלֶב, וְדָם, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וְכֵן תְּרוּמוֹת--נָתְנוּ חֲכָמִים בָּהֶן שֵׁעוּר, שְׁאֵין בָּהֶן דֶּרֶךְ הֶתֵּר לְכָל אָדָם.

יא [יב] יֵרָאֶה לִי, שֶׁאַפִלּוּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין--אִם נִתְעָרַב בִּשְׁאֵינוּ מִינוֹ, וְלֹא נָתַן טַעַם--מֻתָּר: לֹא יִהְיֶה זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין חָמוּר מִטֶּבֶל, שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר לְתַקְּנוֹ; וְאַף עַל פִּי כֵן שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאַל תִּתַּמָּהּ עַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, שֶׁהַתּוֹרָה אָסְרָה "כָּל-מַחְמֶצֶת" (שמות יב,כ); לְפִיכָּךְ הִחְמִירוּ בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יב [יג] וְאֵלּוּ הֶן הַשֵּׁעוּרִין שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים: הַתְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְהַחַלָּה, וְהַבִּכּוּרִים--עוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה; וְצָרִיךְ לְהָרִים, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. וְכֵן פְּרוּסָה שֶׁלְּלֶחֶם הַפָּנִים לְתוֹךְ פְּרוּסוֹת שֶׁלַּחֻלִּין, עוֹלֶה בְּאֶחָד וּמֵאָה.

יג כֵּיצַד: סְאָה קֶמַח מֵאֶחָד מֵאֵלּוּ, אוֹ סְאָה מִכֻּלָּן, שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סְאָה קֶמַח שֶׁלַּחֻלִּין, וְנִתְעָרַב הַכֹּל--מֵרִים מִן הַכֹּל סְאָה אַחַת כְּנֶגֶד סְאָה שֶׁנָּפְלָה, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר לְכָל אָדָם; נָפְלָה לְפָחוּת מִמֵּאָה, נַעֲשָׂה הַכֹּל מְדֻמָּע.

יד הֶעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם--עוֹלִין בְּאֶחָד וּמָאתַיִם, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה; וְאֵינוּ צָרִיךְ לְהָרִים. כֵּיצַד: רְבִיעִית שֶׁלְּיֵין עָרְלָה אוֹ כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, אוֹ שֶׁהָיְתָה הָרְבִיעִית מִצְטָרֶפֶת מִשְּׁנֵיהֶם, שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ מָאתַיִם רְבִיעִיּוֹת שֶׁלְּיַיִן--הַכֹּל מֻתָּר, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְהָרִים כְּלוּם; נָפְלָה לְפָחוּת מִמָּאתַיִם, הַכֹּל אָסוּר בַּהֲנָיָה.

טו וְלָמָּה צָרִיךְ לְהָרִים הַתְּרוּמָה, וְלֹא יָרִים עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם: שֶׁהַתְּרוּמָה, מְמוֹן כּוֹהֲנִים; לְפִיכָּךְ כָּל תְּרוּמָה שְׁאֵין הַכּוֹהֲנִים מַקְפִּידִין עָלֶיהָ, כְּגוֹן תְּרוּמַת הַכְּלִיסִין וְהַחַרּוּבִין וּשְׂעוֹרִין שֶׁבֶּאֱדוֹם--אֵינוּ צָרִיךְ לְהָרִים. [טז] וְלָמָּה כָּפְלוּ שֵׁעוּר עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, מִפְּנֵי שְׁהֶן אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה. וְלָמָּה סָמְכוּ עַל שֵׁעוּר מֵאָה בַּתְּרוּמוֹת: שֶׁהֲרֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר אֶחָד מִמֵּאָה וּמְקַדֶּשֶׁת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמָר "אֶת-מִקְדְּשׁוֹ, מִמֶּנּוּ" (במדבר יח,כט); אָמְרוּ חֲכָמִים, דָּבָר שֶׁאַתָּה מֵרִים מִמֶּנּוּ--אִם חָזַר לְתוֹכוֹ, מְקַדְּשׁוֹ.

טז [יז] שְׁאָר אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה כֻּלָּן, כְּגוֹן בְּשַׂר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וְחֵלֶב וְדָם וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--שֵׁעוּרָן בְּשִׁשִּׁים. כֵּיצַד: כַּזַּיִת חֵלֶב כְּלָיוֹת שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ שִׁשִּׁים כַּזַּיִת מֵחֵלֶב הָאַלְיָה, הַכֹּל מֻתָּר; נָפַל לְפָחוּת מִשִּׁשִּׁים, הַכֹּל אָסוּר. וְכֵן אִם נָפַל כַּשְּׂעוֹרָה חֵלֶב, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שָׁם כְּמוֹ שִׁשִּׁים שְׂעוֹרָה. וְכֵן בִּשְׁאָר אִסּוּרִין. וְכֵן שׁוּמָן שֶׁלְּגִיד הַנָּשֶׁה שֶׁנָּפַל לִקְדֵרָה שֶׁלְּבָשָׂר--מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים, וְאֵין שׁוּמַן הַגִּיד מִן הַמִּנְיָן; וְאַף עַל פִּי שֶׁשּׁוּמַן גִּיד הַנָּשֶׁה מִדִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, הוֹאִיל וְגִיד הַנָּשֶׁה בִּרְיָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, הִחְמִירוּ בּוֹ כְּאִסּוּרֵי תּוֹרָה. וְהִגִּיד עַצְמוֹ--אֵין מְשַׁעֲרִין בּוֹ וְאֵינוּ אוֹסֵר, שְׁאֵין בַּגִּידִים בְּנוֹתֵן טַעַם.

יז [יח] אֲבָל כַּחַל שֶׁנִּתְבַּשַּׁל עִם הַבָּשָׂר--בְּשִׁשִּׁים, וְכַחַל מִן הַמִּנְיָן: הוֹאִיל וְהַכַּחַל מִדִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, הֵקִילוּ בְּשֵׁעוּרוֹ.

יח [יט] בֵּיצָה שֶׁנִּמְצָא בָּהּ אֶפְרוֹחַ, שֶׁנִּשְׁלְקָה עִם בֵּיצִים הַמֻּתָּרוֹת--אִם הָיְתָה עִם שִׁשִּׁים וְאַחַת וְהִיא, הֲרֵי הֶן מֻתָּרוֹת; הָיְתָה עִם שִׁשִּׁים בִּלְבָד, נֶאְסְרוּ הַכֹּל: מִפְּנֵי שְׁהִיא בִּרְיָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, עָשׂוּ בָּהּ הֶכֵּר וְהוֹסִיפוּ בְּשֵׁעוּרָהּ. [כ] אֲבָל בֵּיצַת עוֹף טָמֵא שֶׁנִּשְׁלְקָה עִם בֵּיצֵי עוֹף טָהוֹר, לֹא אָסְרָה אוֹתָם; וְאִם טָרַף אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, אוֹ שֶׁנִּתְעָרְבָה בֵּיצַת עוֹף טָמֵא, אוֹ בֵּיצַת טְרֵפָה עִם בֵּיצִים אֲחֵרִים--שֵׁעוּרָן בְּשִׁשִּׁים.

יט [כא] וּמְנַיִן סָמְכוּ חֲכָמִים עַל שֵׁעוּר שִׁשִּׁים: שֶׁהֲרֵי הַמּוּרָם מֵאֵיל נָזִיר, וְהוּא הַזְּרוֹעַ, אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מִשְּׁאָר הָאַיִל; וְהִיא מִתְבַּשֶּׁלֶת עִמּוֹ וְאֵינָהּ אוֹסֶרֶת אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת-הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה, מִן-הָאַיִל" (במדבר ו,יט).

כ [כב] מִין בְּמִינוֹ וְדָבָר אַחֵר שֶׁנִּתְעָרְבוּ, כְּגוֹן קְדֵרָה שֶׁהָיָה בָּהּ חֵלֶב אַלְיָה וְגָרִיסִין, וְנָפַל לְתוֹכָהּ חֵלֶב הַכְּלָיוֹת, וְנִמְחָה הַכֹּל וְנַעֲשָׂה גּוּף אֶחָד--רוֹאִין אֶת חֵלֶב הָאַלְיָה וְאֶת הַגָּרִיסִין כְּאִלּוּ הֶן גּוּף אֶחָד, וּמְשַׁעֲרִין חֵלֶב הַכְּלָיוֹת בַּגָּרִיסִין וּבָאַלְיָה; אִם הָיָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, מֻתָּר: שֶׁהֲרֵי אֵי אִפְשָׁר כָּאן לַעֲמֹד עַל הַטַּעַם. [כג] וְהוּא הַדִּין לִתְרוּמוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ לְשַׁעֲרָן בְּמֵאָה, וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם אוֹ עָרְלָה לְשַׁעַר אוֹתָן בְּמָאתַיִם.

כא [כד] כְּשֶׁמְּשַׁעֲרִין בְּכָל הָאִסּוּרִין--בֵּין בְּשִׁשִּׁים, בֵּין בְּמֵאָה, בֵּין בְּמָאתַיִם--מְשַׁעֲרִין בַּמָּרָק וּבַתְּבָלִין וּבְכָל שֶׁיֵּשׁ בַּקְּדֵרָה וּבְמַה שֶׁבָּלְעָה קְדֵרָה מֵאַחַר שֶׁנָּפַל הָאִסּוּר, לְפִי אֻמְדַּן הַדַּעַת: שֶׁהֲרֵי אֵי אִפְשָׁר לַעֲמֹד עַל מַה שֶׁבָּלְעָה בְּצִמְצוּם.

כב [כה] אָסוּר לְבַטַּל אִסּוּרִין שֶׁלַּתּוֹרָה, לְכַתְּחִלָּה. וְאִם בִּטַּל, הֲרֵי זֶה מֻתָּר; וְאַף עַל פִּי כֵן קָנְסוּ אוֹתוֹ חֲכָמִים, וְאָסְרוּ הַכֹּל. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁכֵּיוָן שְׁהוּא קְנָס, אֵין אוֹסְרִין תַּעֲרֹבֶת זוֹ אֵלָא עַל זֶה הָעוֹבֵר שֶׁבִּטַּל הָאִסּוּר; אֲבָל לַאֲחֵרִים, הַכֹּל מֻתָּר.

כג [כו] כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁנָּפְלָה סְאָה שֶׁלְּעָרְלָה לְתוֹךְ מֵאָה סְאָה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱסַר הַכֹּל--לֹא יָבִיא מֵאָה סְאָה אַחֶרֶת וִיצָרַף, כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם; וְאִם עָבַר וְעָשָׂה כֵּן, הַכֹּל מֻתָּר. אֲבָל בְּאִסּוּרִין שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם--מְבַטְּלִין הָאִסּוּר, לְכַתְּחִלָּה. [כז] כֵּיצַד: חָלָב שֶׁנָּפַל לִקְדֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בְּשַׂר עוֹף, וְנָתַן טַעַם בַּקְּדֵרָה--מַרְבֶּה עָלָיו בְּשַׂר עוֹף אַחֵר, עַד שֶׁיְּבַטַּל הַטַּעַם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

כד [כח] כְּבָר בֵּאַרְנוּ שְׁאִם נָתַן דָּבָר הָאָסוּר טַעְמוֹ בְּדָבָר הַמֻּתָּר, נֶאֱסַר הַכֹּל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהִשְׁבִּיחוֹ. אֲבָל אִם פָּגַם זֶה הָאִסּוּר לַמֻּתָּר וְהִפְסִיד טַעְמוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה פּוֹגֵם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף; אֲבָל אִם פָּגַם בַּתְּחִלָּה, וְסוֹפוֹ לְהַשְׁבִּיחַ, אוֹ הִשְׁבִּיחַ בַּתְּחִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹפוֹ לִפְגֹם--הֲרֵי זֶה אָסוּר.

כה [כט] וּמִי יִטְעֹם אֶת הַתַּעֲרֹבֶת--אִם הָיָה הַמְּעֹרָב תְּרוּמוֹת עִם הַחֻלִּין, טוֹעֵם אוֹתָן הַכּוֹהֵן: אִם הָיָה טַעַם הַתְּרוּמָה נִכָּר, הַכֹּל מְדֻמָּע. וּבְהִלְכּוֹת תְּרוּמוֹת, יִתְבָּאַר דִּין הַמְּדֻמָּע. [ל] וְאִם הָיָה בָּשָׂר בְּחָלָב, אוֹ יֵין נֶסֶךְ, וְיֵין עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁנָּפְלוּ לִדְבַשׁ, אוֹ בְּשַׂר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים שֶׁנִּתְבַּשַּׁל עִם הַיָּרָק, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--טוֹעֵם אוֹתָן הַגּוֹי, וְסוֹמְכִין עַל פִּיו. אִם אָמַר אֵין בּוֹ טַעַם, אוֹ שֶׁאָמַר יֵשׁ בּוֹ טַעַם, וּמִטַּעַם רָע הוּא וַהֲרֵי פְּגָמוֹ--הַכֹּל מֻתָּר: וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה סוֹפוֹ לְהַשְׁבִּיחַ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם אֵין שָׁם גּוֹי לִטְעֹם--מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ בְּשֵׁעוּרוֹ, בְּשִׁשִּׁים אוֹ בְּמֵאָה אוֹ בְּמָאתַיִם.

כו [לא] עַכְבָּר שֶׁנָּפַל לְשֵׁכָר אוֹ לְחֹמֶץ--מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים, שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֶּא טַעְמוֹ בַּשֵּׁכָר וּבַחֹמֶץ מַשְׁבִּיחַ. אֲבָל אִם נָפַל לְיַיִן אוֹ לְשֶׁמֶן אוֹ לִדְבַשׁ--מֻתָּר, וְאַפִלּוּ נָתַן טַעַם: מִפְּנֵי שֶׁטַּעְמוֹ פּוֹגֵם--שֶׁכָּל אֵלּוּ צְרִיכִין לִהְיוֹתָן מְבֻשָּׂמִין, וְזֶה מַסְרִיחָן וּמַפְסִיד טַעְמָן.

כז [לב] גְּדִי שֶׁצָּלָה אוֹתוֹ בְּחֶלְבּוֹ, אָסוּר לֶאֱכֹל אַפִלּוּ מִקְּצֵה אָזְנוֹ--שֶׁהַחֵלֶב נִבְלַע בְּאֵבָרָיו, וְהוּא מַשְׁבִּיחוֹ וְנוֹתֵן בּוֹ טַעַם; לְפִיכָּךְ אִם הָיָה כָּחוּשׁ וְלֹא הָיָה בּוֹ חֵלֶב כְּלָיוֹת, וְלֹא חֵלֶב קֶרֶב אֵלָא מְעַט כְּאֶחָד מִשִּׁשִּׁים--קוֹלֵף וְאוֹכֵל, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַחֵלֶב.

כח וְכֵן יָרֵךְ שֶׁצְּלָאָהּ בְּגִיד הַנָּשֶׁה שֶׁבָּהּ--קוֹלֵף וְאוֹכֵל עַד שְׁהוּא מַגִּיעַ לַגִּיד, וּמַשְׁלִיכוֹ. וְכֵן בְּהֵמָה שֶׁצְּלָאָהּ שְׁלֵמָה וְלֹא הֵסִיר מִמֶּנָּה לֹא חוּטִין וְלֹא קְרוֹמוֹת הָאֲסוּרוֹת--קוֹלֵף וְאוֹכֵל; וְכֵיוָן שֶׁיַּגִּיעַ לְדָבָר אָסוּר, חוֹתְכוֹ וּמַשְׁלִיכוֹ--שְׁאֵין בַּגִּידִים בְּנוֹתֵן טַעַם, כְּדֵי לְשַׁעַר בָּהֶן.

כט [לג] אֵין צוֹלִין בְּשַׂר שְׁחוּטָה עִם בְּשַׂר נְבֵלָה אוֹ בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּתַנּוּר אֶחָד, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין נוֹגְעִין זֶה בְּזֶה; וְאִם צְלָאָן--הֲרֵי זֶה מֻתָּר, וְאַפִלּוּ הָיְתָה הָאֲסוּרָה שְׁמֵנָה הַרְבֵּה וְהַמֻּתֶּרֶת רָזָה, שֶׁהָרֵיחַ אֵינוּ אוֹסֵר, וְאֵין אוֹסֵר אֵלָא עַצְמוֹ שֶׁלְּאִסּוּר.

ל [לד] בְּשַׂר נְבֵלָה מָלִיחַ שֶׁנִּבְלַל עִמּוֹ בְּשַׂר שְׁחוּטָה--הֲרֵי זֶה נֶאֱסַר, מִפְּנֵי שֶׁתַּמְצִית הַנְּבֵלָה נִבְלַעַת בְּגוּף בְּשַׂר הַשְּׁחוּטָה, וְאֵי אִפְשָׁר לַעֲמֹד כָּאן לֹא עַל הַטַּעַם, וְלֹא עַל הַשֵּׁעוּר.

לא וְכֵן בְּשַׂר דָּג טָמֵא מָלִיחַ שֶׁנִּבְלַל עִמּוֹ דָּג תָּפֵל טָהוֹר, נֶאֱסַר מִפְּנֵי צִירוֹ; אֲבָל אִם הָיָה הַמָּלִיחַ טָהוֹר וְהַתָּפֵל דָּג טָמֵא--לֹא נֶאֱסַר הַמָּלִיחַ, שֶׁהַתָּפֵל בּוֹלֵעַ מִן הַמָּלִיחַ. דָּג טָמֵא שֶׁכְּבָשׁוֹ עִם דָּג טָהוֹר--צִיר הַכֹּל אָסוּר, אֵלָא אִם כֵּן הָיָה הַטָּמֵא אֶחָד מִמָּאתַיִם מִן הַטָּהוֹר.

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות מאכלות אסורות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז

יש לך שאלה או הערה?