משנה תורה מנוקד - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה פרק יט

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

הִלְכּוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה פֵּרֶק יט

א אֵיזוֹ הִיא חֲלָלָה: זוֹ שֶׁנֻּלְּדָה מֵאִסּוּרֵי כְּהֻנָּה; וְכֵן אַחַת מִן הַנָּשִׁים הָאֲסוּרוֹת לַכְּהֻנָּה שֶׁנִּבְעֲלָה לְכוֹהֵן, נִתְחַלְּלָה. אֲבָל הַכּוֹהֵן עַצְמוֹ שֶׁעָבַר הָעֲבֵרָה, לֹא נִתְחַלַּל. [ב] וּבֵין שֶׁנִּבְעֲלָה בְּאֹנֶס בֵּין שֶׁנִּבְעֲלָה בִּשְׁגָגָה, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ--מִשֶּׁהֶעֱרָה בָּהּ, נִתְחַלְּלָה: וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַכּוֹהֵן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה, וְתִהְיֶה זוֹ הָאֲסוּרָה לוֹ בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה.

ב [ג] כֵּיצַד: כּוֹהֵן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל הַגְּרוּשָׁה, אוֹ עַל הַזּוֹנָה, וְכוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁבָּא עֲלֵיהֶן, אוֹ עַל הָאַלְמָנָה, אוֹ שֶׁנָּשָׂא בְּעוּלָה וּבָא עָלֶיהָ--הֲרֵי אֵלּוּ נִתְחַלְּלוּ לְעוֹלָם; וְאִם הוֹלִיד מִמֶּנָּה בֵּן, בֵּין זֶה שֶׁחִלְּלָהּ בֵּין כּוֹהֵן אַחֵר--הַוֶּלֶד חָלָל. אֲבָל כּוֹהֵן שֶׁקִּדַּשׁ אִשָּׁה מֵאִסּוּרֵי כְּהֻנָּה, וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִין--לֹא נִתְחַלְּלָה. וְאִם נִשֵּׂאת--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה, נִתְחַלְּלָה: שֶׁכָּל נְשׂוּאָה בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצֵאת בְּתוּלָה. [ד] כּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא בּוֹגֶרֶת, אוֹ מֻכַּת עֵץ--לֹא חִלְּלָהּ; וְכֵן אִם בָּעַל בְּעִילָה בְּלֹא נִשּׂוּאִין, לֹא חִלְּלָהּ.

ג [ה] כּוֹהֵן הַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת חוּץ מִנִּדָּה, אוֹ עַל אַחַת מֵחַיְּבֵי לָאוִין הַשּׁוֹוִין בַּכֹּל--עָשָׂה אוֹתָהּ זוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; חָזַר וּבָא עָלֶיהָ בִּיאָה שְׁנִיָּה, בֵּין הוּא בֵּין כּוֹהֵן אַחֵר--נַעֲשָׂת חֲלָלָה, וְזַרְעוֹ מִמֶּנָּה חֲלָלִים.

ד לְפִיכָּךְ כּוֹהֵן שֶׁבָּא עַל זְקוּקָה לַיָּבָם, וְנִתְעַבְּרָה מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה--הַוֶּלֶד כָּשֵׁר, לְפִי שְׁאֵינָהּ מֵאִסּוּרֵי כְּהֻנָּה; וְנַעֲשָׂת זוֹנָה. חָזַר וּבָא עָלֶיהָ בִּיאָה שְׁנִיָּה, וְנִתְעַבְּרָה וְיָלְדָה--הִיא חֲלָלָה וּוַלְדָהּ חָלָל, לְפִי שְׁהִיא מֵאִסּוּרֵי כְּהֻנָּה. [ו] וְכֵן כּוֹהֵן הַבָּא עַל הַגִּיּוֹרֶת וְהַמְּשֻׁחְרֶרֶת--חִלְּלָהּ, וְזַרְעוֹ מִמֶּנָּה חֲלָלִים.

ה כּוֹהֵן שֶׁבָּא עַל הַנִּדָּה, הַוֶּלֶד כָּשֵׁר וְאֵינוּ חָלָל--שְׁאֵין אִסּוּר הַנִּדָּה מְיֻחָד בַּכּוֹהֲנִים, אֵלָא שׁוֹוֶה בַּכֹּל. [ז] כּוֹהֵן שֶׁנָּשָׂא גְּרוּשָׁה מְעֻבֶּרֶת, בֵּין מִמֶּנּוּ בֵּין מֵאַחֵר, וְיָלְדָה כִּשְׁהִיא חֲלָלָה--הַוֶּלֶד כָּשֵׁר, שֶׁהֲרֵי לֹא בָא מִטִּפַּת עֲבֵרָה.

ו [ח] כְּבָר בֵּאַרְנוּ, שֶׁהַחֲלוּצָה אֲסוּרָה לְכוֹהֵן מִדִּבְרֵיהֶם. לְפִיכָּךְ כּוֹהֵן שֶׁבָּעַל חֲלוּצָה--הֲרֵי זוֹ חֲלָלָה, וְזַרְעָהּ מִכּוֹהֵן חֲלָלִים: וְהַכֹּל מִדִּבְרֵיהֶן. אֲבָל כּוֹהֵן שֶׁבָּא עַל אַחַת מִן הַשְּׁנִיּוֹת--הִיא כְּשֵׁרָה, וְזַרְעוֹ מִמֶּנָּה כְּשֵׁרִים: שֶׁאִסּוּר הַשְּׁנִיּוֹת אִסּוּר הַשּׁוֹוֶה בַּכֹּל, וְאֵינוּ מְיֻחָד בַּכּוֹהֲנִים.

ז [ט] כּוֹהֵן שֶׁבָּא עַל סְפֵק זוֹנָה, כְּגוֹן סְפֵק גִּיּוֹרֶת אוֹ מְשֻׁחְרֶרֶת, אוֹ שֶׁבָּא עַל סְפֵק גְּרוּשָׁה, וְכֵן כּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁבָּא עַל סְפֵק אַלְמָנָה--הֲרֵי זוֹ סְפֵק חֲלָלָה, וּוַלְדָהּ סְפֵק חָלָל.

ח [י] נִמְצְאוּ הַחֲלָלִים שְׁלוֹשָׁה--חָלָל מִן הַתּוֹרָה, וְחָלָל מִדִּבְרֵיהֶם, וּסְפֵק חָלָל. וְכָל סְפֵק חָלָל, נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי כּוֹהֲנִים וְחֻמְרֵי יִשְׂרָאֵל--אֵינוּ אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה כְּיִשְׂרָאֵל, וְאֵינוּ מִטַּמֵּא לַמֵּתִים כַּכּוֹהֵן, וְנוֹשֵׂא אִשָּׁה הָרְאוּיָה לַכּוֹהֵן; וְאִם אָכַל, אוֹ נִטְמָא, אוֹ נָשָׂא גְּרוּשָׁה--מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְהוּא הַדִּין, לְחָלָל שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם. אֲבָל חָלָל שֶׁלַּתּוֹרָה הַוַּדַּאי--הֲרֵי הוּא כְּזָר, וְנוֹשֵׂא גְּרוּשָׁה, וּמִטַּמֵּא לַמֵּתִים: שֶׁנֶּאֱמָר "אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן" (ויקרא כא,א)--אַף עַל פִּי שְׁהֶם בְּנֵי אַהֲרוֹן, עַד שֶׁיִּהְיוּ בְּכֵהוּנָם.

ט [יא] כּוֹהֵן זָכָר, הוּא שֶׁאָסוּר לִשָּׂא חֲלָלָה וְזוֹנָה; וּלְפִיכָּךְ אָסוּר בְּגִיּוֹרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת, שְׁהִיא הַזּוֹנָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל הַכּוֹהֶנֶת--מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְחָלָל וְלַגֵּר וְלַמְּשֻׁחְרָר, שֶׁלֹּא הֻזְהֲרוּ כְּשֵׁרוֹת לְהִנָּשֵׂא לַפְּסוּלִין: שֶׁנֶּאֱמָר "בְּנֵי אַהֲרֹן" (ויקרא כא,א), וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרוֹן. נִמְצָא הַגֵּר מֻתָּר לִשָּׂא מַמְזֶרֶת, וּמֻתָּר לִשָּׂא כּוֹהֶנֶת.

י [יב] גֵּרִים וּמְשֻׁחְרָרִים שֶׁנָּשְׂאוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, וְהוֹלִידוּ בַּת--אַפִלּוּ אַחַר כַּמָּה דּוֹרוֹת--הוֹאִיל וְלֹא נִתְעָרַב בָּהֶן זֶרַע יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי אוֹתָהּ הַבַּת אֲסוּרָה לְכוֹהֵן; וְאִם נִשֵּׂאת--לֹא תֵצֵא, הוֹאִיל וְהוֹרָתָהּ וְלִידָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל גֵּר אוֹ מְשֻׁחְרָר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, אוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת--בִּתּוֹ כְּשֵׁרָה לַכְּהֻנָּה, לְכַתְּחִלָּה.

יא [יג] גֵּר עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, וְכֵן מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל--אַף עַל פִּי שֶׁבִּיאָתָם בַּעֲבֵרָה, וַהֲרֵי נְשׁוֹתֵיהֶן זוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--בְּנוֹתֵיהֶם כְּשֵׁרוֹת לַכְּהֻנָּה, לְכַתְּחִלָּה.

יב [יד] חָלָל שֶׁנָּשָׂא כְּשֵׁרָה, זַרְעוֹ מִמֶּנָּה חֲלָלִים; וְכֵן בֶּן בֶּן בְּנוֹ אַפִלּוּ אַחַר אֶלֶף דּוֹר--שֶׁבֶּן הֶחָלָל הַזָּכָר, חָלָל הוּא לְעוֹלָם. וְאִם הָיְתָה בַּת, אֲסוּרָה לַכְּהֻנָּה--שֶׁהֲרֵי הִיא חֲלָלָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה, הַוֶּלֶד כָּשֵׁר; לְפִיכָּךְ אִם הָיְתָה בַּת, הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא לַכְּהֻנָּה.

יג [טו] כּוֹהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִיִּים--מֻתָּרִין לָבוֹא זֶה בְּזֶה, וְהַוֶּלֶד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר; לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִיִּים וַחֲלָלִים--מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בְּזֶה, וְהַוֶּלֶד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר: שֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּתְיַלְדוּ עַל-מִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם" (במדבר א,יח)--בֵּית אָבִיו הִיא מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְאֵין בֵּית אִמּוֹ מִשְׁפַּחְתּוֹ.

יד [טז] לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִיִּים וַחֲלָלִים וְגֵרִים וּמְשֻׁחְרָרִים--מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בְּזֶה. וְהַגֵּר וְהַמְּשֻׁחְרָר שֶׁנָּשָׂא לְוִיָּה, אוֹ יִשְׂרְאֵלִית, אוֹ חֲלָלָה--הֲרֵי הַבֵּן יִשְׂרָאֵל; וְיִשְׂרְאֵלִי אוֹ לֵוִי אוֹ חָלָל שֶׁנָּשְּׂאוּ גִּיּוֹרֶת, אוֹ מְשֻׁחְרֶרֶת--הַוֶּלֶד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר.

טו [יז] כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת, וּמֻתָּר לִשָּׂא מֵהֶן לְכַתְּחִלָּה. וְאַף עַל פִּי כֵן, אִם רָאִיתָ שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת שֶׁמִּתְגָּרוֹת זוֹ בְּזוֹ תָּמִיד, אוֹ רָאִיתָ מִשְׁפָּחָה שְׁהִיא בַּעֲלַת מַצָּה וּמְרִיבָה תָּמִיד, אוֹ רָאִיתָ אִישׁ שְׁהוּא מַרְבֶּה מְרִיבָה עִם הַכֹּל וְעַז פָּנִים בְּיוֹתֵר--חוֹשְׁשִׁין לָהֶן, וְרָאוּי לְהִתְרַחַק מֵהֶן: שֶׁאֵלּוּ מִינֵי פַּסְלָנוּת הֶם.

טז וְכֵן כָּל הַפּוֹסֵל אֶת אֲחֵרִים תָּמִיד, כְּגוֹן שֶׁנּוֹתֵן שֶׁמֶץ בְּמִשְׁפָּחוֹת אוֹ בִּיחִידִים, וְאוֹמֵר עֲלֵיהֶן שְׁהֶן מַמְזְרִים--חוֹשְׁשִׁין לוֹ, שֶׁמֶּא מַמְזֵר הוּא; וְאִם אָמַר עֲלֵיהֶן שְׁהֶם עֲבָדִים, חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמֶּא עֶבֶד הוּא: שֶׁכָּל הַפּוֹסֵל, בְּמוּמוֹ הוּא פּוֹסֵל.

יז וְכֵן כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת פָּנִים, וְאַכְזָרִיּוּת, וְשׂוֹנֵא אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְאֵינוּ גּוֹמֵל לָהֶם חֶסֶד--חוֹשְׁשִׁין לוֹ בְּיוֹתֵר, שֶׁמֶּא גִּבְעוֹנִי הוּא: שֶׁסִּימָנֵי יִשְׂרָאֵל הָאֻמָּה הַקְּדוֹשָׁה--בַּיְשָׁנִין, רַחְמָנִים, וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים; וּבַגִּבְעוֹנִים הוּא אוֹמֵר "וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (שמואל ב כא,ב)--לְפִי שֶׁהֵעֵזּוּ פְּנֵיהֶם, וְלֹא נִתְפַּיְּסוּ, וְלֹא רִחֲמוּ עַל בְּנֵי שָׁאוּל וְלֹא גָמְלוּ לְיִשְׂרָאֵל חֶסֶד לִמְחֹל לִבְנֵי מַלְכָּם, וְהֶם עָשׂוּ עִמָּהֶם חֶסֶד וְהֶחֱיוּם בַּתְּחִלָּה.

יח מִשְׁפָּחָה שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ עַרְעָר, וְהוּא שֶׁיָּעִידוּ שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרַב בָּהֶן מַמְזֵר אוֹ חָלָל, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עַבְדוּת--הֲרֵי זוֹ סָפֵק. וְאִם מִשְׁפַּחַת כּוֹהֲנִים הִיא--לֹא יִשָּׂא מִמֶּנָּה אִשָּׁה, עַד שֶׁיִּבְדֹּק עָלֶיהָ אַרְבַּע אִמָּהוֹת שְׁהֶן שְׁמוֹנֶה: אִמָּהּ, וְאֵם אִמָּהּ, וְאֵם אֲבִי אִמָּהּ, וְאֵם אֵם אֲבִי אִמָּהּ; וְכֵן הוּא בּוֹדֵק עַל אֵם אָבִיהָ, וְאֵם אֵם אָבִיהָ, וְאֵם אֲבִי אָבִיהָ, וְאֵם אֵם אֲבִי אָבִיהָ.

יט וְאִם הָיְתָה מִשְׁפָּחָה זוֹ שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ עַרְעָר יִשְׂרְאֵלִיִּים אוֹ לְוִיִּים, מוֹסִיף לִבְדֹּק זוֹג אֶחָד; וְנִמְצָא בּוֹדֵק עֶשֶׂר אִמָּהוֹת, שֶׁהָעֵרוּב בִּלְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִיִּים יָתֵר מִן הַכּוֹהֲנִים.

כ וְלָמָּה בּוֹדֵק בַּנָּשִׁים בִּלְבָד: מִפְּנֵי שֶׁהָאֲנָשִׁים--בְּכָל עֵת שֶׁיָּרִיבוּ זֶה עִם זֶה, יְחַרַף אֶת חֲבֵרוֹ בַּפְּסוּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּיֵחוּסוֹ, וְאִלּוּ הָיָה שָׁם פְּסוּל, הָיָה נִשְׁמָע; אֲבָל הַנָּשִׁים, אֵין מְחָרְפוֹת בְּיֵחוּסִין. [כא] וְלָמָּה יִבְדֹּק הָאִישׁ כְּשֶׁיִּרְצֶה לִשָּׂא מִמִּשְׁפָּחָה זוֹ שֶׁהוּרָעָה חֶזְקָתָהּ, וְלֹא תִבְדֹּק אִשָּׁה שֶׁתִּנָּשֵׂא לָהֶן--מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֻזְהֲרוּ כְּשֵׁרוֹת לְהִנָּשֵׂא לַפְּסוּלִין.

כא [כב] כָּל שֶׁקּוֹרִין לוֹ מַמְזֵר וְשׁוֹתֵק, אוֹ נָתִין וְשׁוֹתֵק, אוֹ חָלָל וְשׁוֹתֵק, אוֹ עֶבֶד וְשׁוֹתֵק--חוֹשְׁשִׁין לוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ, וְאֵין נוֹשְׂאִין מֵהֶן אֵלָא אִם כֵּן בּוֹדְקִין אַחֲרֵיהֶן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

כב [כג] מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּתְעָרַב בָּהּ סְפֵק חָלָל--כָּל אַלְמָנָה מֵאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה, אֲסוּרָה לְכוֹהֵן לְכַתְּחִלָּה; וְאִם נִשֵּׂאת--לֹא תֵצֵא, מִפְּנֵי שְׁהֶן שְׁתֵּי סְפֵקוֹת: שֶׁמֶּא זוֹ אַלְמְנַת אוֹתוֹ חָלָל, שֶׁמֶּא אֵינָהּ אַלְמְנָתוֹ; וְאִם נֹאמַר שְׁהִיא אַלְמְנָתוֹ--שֶׁמֶּא חָלָל הוּא, שֶׁמֶּא אֵינוּ חָלָל. אֲבָל אִם נִתְעָרַב בָּהּ חָלָל וַדַּאי--כָּל אִשָּׁה מֵהֶן אֲסוּרָה לְכוֹהֵן, עַד שֶׁיִּבְדֹּק; וְאִם נִשֵּׂאת, תֵּצֵא. וְהוּא הַדִּין, אִם נִתְעָרַב בָּהּ סְפֵק מַמְזֵר, אוֹ מַמְזֵר וַדַּאי--שֶׁאֵשֶׁת מַמְזֵר וְאֵשֶׁת חָלָל לַכְּהֻנָּה, אִסּוּר אֶחָד הוּא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

יש לך שאלה או הערה?