משנה תורה מנוקד - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה פרק יח

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

הִלְכּוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה פֵּרֶק יח

א מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׂהַ"זֹּנָה" (ויקרא כא,ז; ויקרא כא,יד) הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה--הִיא כָּל שְׁאֵינָהּ בַּת יִשְׂרָאֵל, אוֹ בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּבְעֲלָה לְאָדָם שְׁהִיא אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ אִסּוּר הַשּׁוֹוֶה בַּכֹּל, אוֹ שֶׁנִּבְעֲלָה לְחָלָל אַף עַל פִּי שְׁהִיא מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לוֹ.

ב לְפִיכָּךְ הַנִּרְבַּעַת לִבְהֵמָה--אַף עַל פִּי שְׁהִיא בַּסְּקֵלָה--לֹא נַעֲשָׂת זוֹנָה, וְלֹא נִפְסְלָה לַכְּהֻנָּה: שֶׁהֲרֵי לֹא נִבְעֲלָה לְאָדָם. וְהַבָּא עַל הַנִּדָּה--אַף עַל פִּי שְׁהִיא בְּכָרֵת--לֹא נַעֲשָׂת זוֹנָה, וְלֹא נִפְסְלָה לַכְּהֻנָּה: שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ. [ב] וְכֵן הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה--אַפִלּוּ הָיְתָה קְדֵשָׁה שֶׁהִפְקִירָה עַצְמָהּ לַכֹּל--אַף עַל פִּי שְׁהִיא בְּמַלְקוּת, לֹא נַעֲשָׂת זוֹנָה: שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ.

ג אֲבָל הַנִּבְעֶלֶת לְאֶחָד מֵאִסּוּרֵי לָאוִין הַשּׁוֹוִין בַּכֹּל, וְאֵינָן מְיֻחָדִין בַּכּוֹהֲנִים, אוֹ מֵאִסּוּרֵי עֲשֵׂה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְמִי שְׁהִיא אֲסוּרָה לוֹ מִשּׁוֹם עֶרְוָה, אוֹ לְגוֹי וְעֶבֶד הוֹאִיל וְהִיא אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ--הֲרֵי זוֹ זוֹנָה. [ג] וְכֵן הַגִּיּוֹרֶת וְהַמְּשֻׁחְרֶרֶת--אַפִלּוּ נִתְגַּיְּרָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים--הוֹאִיל וְאֵינָהּ בַּת יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי זוֹ זוֹנָה וַאֲסוּרָה לַכּוֹהֵן.

ד מִכָּאן אָמְרוּ, גּוֹי אוֹ עֶבֶד אוֹ נָתִין אוֹ מַמְזֵר אוֹ גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, אוֹ מִצְרִי וַאֲדוֹמִי רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אוֹ פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, אוֹ חָלָל, שֶׁבָּאוּ עַל הַיְּהוּדִית--עָשׂוּ אוֹתָהּ זוֹנָה, וְנִפְסְלָה לַכְּהֻנָּה; וְאִם הָיְתָה כּוֹהֶנֶת, נִפְסְלָה מִן הַתְּרוּמָה. וְכֵן יְבָמָה שֶׁבָּא עָלֶיהָ זָר, עֲשָׂאָהּ זוֹנָה. וְהָאַיְלוֹנִית מֻתֶּרֶת לַכּוֹהֵן, וְאֵינָהּ זוֹנָה.

ה [ד] הַבָּא עַל אַחַת מִן הַשְּׁנִיּוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, כְּגוֹן הַבָּא עַל קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ אוֹ עַל חֲלוּצָתוֹ--לֹא עָשָׂה אוֹתָהּ זוֹנָה: שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ מִן הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת יִבּוּם.

ו [ה] הַא לָמַדְתָּ, שְׁאֵין הֱיוֹתָהּ זוֹנָה תָּלוּי בִּבְעִילָה שֶׁלְּאִסּוּר: שֶׁהֲרֵי הַבָּא עַל הַנִּדָּה וְעַל הַקְּדֵשָׁה, וְהַנִּרְבַעַת לִבְהֵמָה--נִבְעֲלָה בְּעִילָה שֶׁלְּאִסּוּר, וְלֹא נַעֲשָׂת זוֹנָה; וּמִי שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָלָל--נִבְעֲלָה בְּעִילָה שֶׁלְּהֶתֵּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר, וְנַעֲשָׂת זוֹנָה. וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֵלָא בַּפְּגִימָה; וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שְׁאֵינָהּ פְּגוּמָה אֵלָא מֵאָדָם הָאָסוּר לָהּ אוֹ מֵחָלָל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ז [ו] כָּל הַנִּבְעֶלֶת לְאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ זוֹנָה--בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ--מִשֶּׁהֶעֱרָה בָּהּ, נִפְסְלָה מִשּׁוֹם זוֹנָה: וּבִלְבָד שֶׁתִּהְיֶה בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְיִהְיֶה הַבּוֹעֵל בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה.

ח לְפִיכָּךְ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁנִּבְעֲלָה לְאֶחָד, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן--נִפְסְלָה לַכְּהֻנָּה. [ז] וְאֵשֶׁת כּוֹהֵן שֶׁנֶּאְנְסָה--בַּעְלָהּ לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוֹם טֻמְאָה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר-שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ" (דברים כד,ד). הַכֹּל בִּכְלָל, שְׁאִם נִבְעֲלוּ נֶאְסְרוּ עַל בַּעְלֵיהֶן; פָּרַט לָךְ הַכָּתוּב בְּאֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאְנְסָה שְׁהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה" (במדבר ה,יג); אֲבָל אֵשֶׁת כּוֹהֵן בְּאִסּוּרָהּ עוֹמֶדֶת, שֶׁהֲרֵי הִיא זוֹנָה. [ח] אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאְנְסָה--אַף עַל פִּי שְׁהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לַכְּהֻנָּה.

ט אֵשֶׁת כּוֹהֵן שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ, נֶאֱנַסְתִּי אוֹ שָׁגַגְתִּי וּבָא עָלַי אַחֵר, אוֹ שֶׁבָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ שֶׁזִּנָּת, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן--הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ אֲסוּרָה עָלָיו, שֶׁמֶּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּאַחֵר; וְאִם הִיא נֶאֱמֶנֶת לוֹ, אוֹ הָעֵד נֶאֱמָן לוֹ, וְסָמְכָה דַּעְתּוֹ לְדִבְרֵיהֶם--הֲרֵי זֶה יוֹצִיא, כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי סָפֵק.

י [ט] אֵשֶׁת כּוֹהֵן שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ נֶאֱנַסְתִּי--אַף עַל פִּי שְׁהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה לְכָל כּוֹהֵן שֶׁבָּעוֹלָם, אַחַר שֶׁיָּמוּת בַּעְלָהּ: שֶׁהֲרֵי הוֹדָת שְׁהִיא זוֹנָה, וְאָסְרָה עַצְמָהּ וְנַעֲשָׂת כַּחֲתִכָּה הָאֲסוּרָה.

יא [י] כּוֹהֵן שֶׁקִּדַּשׁ אִשָּׁה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה, וְאַחַר זְמָן בָּא עָלֶיהָ וְטָעַן שֶׁמְּצָאָהּ דְּרוּסַת אִישׁ--נֶאְסְרָה עָלָיו מִסָּפֵק: שֶׁמֶּא קֹדֶם קִדּוּשִׁין נִבְעֲלָה, אוֹ אַחַר קִדּוּשִׁין. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁטָּעַן טְעָנָה זוֹ--לֹא נֶאְסְרָה עָלָיו, שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁתֵּי סְפֵקוֹת: שֶׁמֶּא קֹדֶם קִדּוּשִׁין, שֶׁמֶּא אַחַר קִדּוּשִׁין; וְאַפִלּוּ נֹאמַר אַחַר קִדּוּשִׁין--שֶׁמֶּא בְּאֹנֶס שֶׁמֶּא בְּרָצוֹן, שֶׁהָאֲנוּסָה מֻתֶּרֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יב [יא] לְפִיכָּךְ אִם קִדְּשָׁהּ אָבִיהָ לְיִשְׂרָאֵל, וְהִיא פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְטָעַן שֶׁמְּצָאָהּ דְּרוּסַת אִישׁ--נֶאְסְרָה עָלָיו מִסָּפֵק: שְׁאֵין כָּאן אֵלָא סָפֵק אֶחָד, שֶׁמֶּא בְּאֹנֶס שֶׁמֶּא בְּרָצוֹן; וּסְפֵק אִסּוּר שֶׁלַּתּוֹרָה, לְהַחְמִיר.

יג [יב] כָּל אִשָּׁה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעְלָהּ, וְנִסְתְּרָה וְלֹא שָׁתָת מֵי סוֹטָה--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לַכּוֹהֵן, מִפְּנֵי שְׁהִיא סְפֵק זוֹנָה: בֵּין שֶׁלֹּא רָצָת הִיא לִשְׁתּוֹת, בֵּין שֶׁלֹּא רָצָה הוּא לְהַשְׁקוֹתָהּ, בֵּין שֶׁהָיְתָה שָׁם עֵדוּת שֶׁמָּנְעָה אוֹתָהּ מִלִּשְׁתּוֹת, בֵּין שֶׁקִּנְּאוּ לָהּ בֵּית דִּין, בֵּין שֶׁהָיְתָה מִן הַנָּשִׁים שְׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִשְׁתּוֹת--הוֹאִיל וְלֹא שָׁתָת מִכָּל מָקוֹם, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לַכְּהֻנָּה מִסָּפֵק.

יד [יג] פְּנוּיָה שֶׁרָאוּהָ נִבְעֲלָה לְאֶחָד, וְהָלַךְ לוֹ, וְאָמְרוּ לָהּ מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא עָלַיִךְ, וְאָמְרָה אָדָם כָּשֵׁר--הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת; וְלֹא עוֹד, אֵלָא אַפִלּוּ רָאוּהָ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמְרוּ לָהּ מִמִּי נִתְעַבַּרְתְּ, וְאָמְרָה מֵאָדָם כָּשֵׁר--הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת, וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת לְכוֹהֵן.

טו [יד] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה הַמָּקוֹם שֶׁנִּבְעֲלָה בּוֹ פָּרָשַׁת דְּרָכִים, אוֹ בַּקְּרָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדוֹת, שֶׁהַכֹּל עוֹבְרִין שָׁם, וְהָיוּ רֹב הָעוֹבְרִים שָׁם כְּשֵׁרִים, וְרֹב הָעִיר שֶׁמִּמֶּנָּה פֵּרְשׁוּ אֵלּוּ הָעוֹבְרִין כְּשֵׁרִים--שֶׁחֲכָמִים עָשׂוּ מַעֲלָה בְּיֵחוּסִין, וְהִצְרִיכוּ שְׁנֵי רֻבּוֹת. אֲבָל אִם הָיוּ רֹב הָעוֹבְרִים פּוֹסְלִים אוֹתָהּ כְּגוֹן גּוֹיִים וּמַמְזְרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ מִמֶּנּוּ כְּשֵׁרִים, אוֹ שֶׁהָיוּ רֹב אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם פְּסוּלִין, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הָעוֹבְרִין שָׁם כְּשֵׁרִים--חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמֶּא לְמִי שֶׁפּוֹסֵל אוֹתָהּ נִבְעֲלָה, וְלֹא תִנָּשֵׂא לְכוֹהֵן לְכַתְּחִלָּה; וְאִם נִשֵּׂאת, לֹא תֵצֵא.

טז [טו] רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה בָּעִיר, אוֹ נִתְעַבְּרָה בָּעִיר--אַפִלּוּ לֹא הָיָה שׁוֹכֵן שָׁם אֵלָא גּוֹי אֶחָד אוֹ חָלָל אֶחָד וְעֶבֶד וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, הֲרֵי זוֹ לֹא תִנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה לְכוֹהֵן: שֶׁכָּל הַקָּבוּעַ, כְּמֶחְצָה עַל מֶחְצָה הוּא. וְאִם נִשֵּׂאת--לֹא תֵצֵא, הוֹאִיל וְהִיא אוֹמֶרֶת לְכָשֵׁר נִבְעַלְתִּי.

יז [טז] הָיְתָה אִלֶּמֶת, אוֹ חֵרֶשֶׁת, אוֹ שֶׁאָמְרָה אֵינִי יוֹדַעַת לְמִי נִבְעַלְתִּי, אוֹ שֶׁהָיְתָה קְטַנָּה שְׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת בֵּין כָּשֵׁר לְפָסוּל--הֲרֵי זוֹ סְפֵק זוֹנָה; וְאִם נִשֵּׂאת לְכוֹהֵן, תֵּצֵא אֵלָא אִם כֵּן הָיוּ שְׁנֵי הָרֻבִּין הַמְּצוּיִין אֶצְלָהּ כְּשֵׁרִים.

יח [יז] הַשְּׁבוּיָה שֶׁנִּפְדֵּית, וְהִיא בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד אוֹ יָתֵר--אֲסוּרָה לַכְּהֻנָּה, מִפְּנֵי שְׁהִיא סְפֵק זוֹנָה שֶׁמֶּא נִבְעֲלָה לְגוֹי. וְאִם יֵשׁ לָהּ עֵד שֶׁלֹּא נִתְיַחַד הַגּוֹי עִמָּהּ, הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה לַכְּהֻנָּה. וְאַפִלּוּ עֶבֶד אוֹ שִׁפְחָה אוֹ קָרוֹב, נֶאֱמָן לְעֵדוּת זוֹ; וּשְׁתֵּי שְׁבוּיוֹת שֶׁהֵעִידָה כָּל אַחַת מֵהֶן לַחֲבִרְתָּהּ, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת: הוֹאִיל וְאִסּוּר כָּל הַסְּפֵקוֹת כֻּלָּן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לְפִיכָּךְ הֵקִילוּ בַּשְּׁבוּיָה.

יט [יח] וְכֵן קָטָן שֶׁהָיָה מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ, נֶאֱמָן. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנִּשְׁבָּה הוּא וְאִמּוֹ, וְהָיָה מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ וְאָמַר, נִשְׁבִּינוּ לְבֵין הַגּוֹיִים, יָצָאתִי לִשְׁאֹב מַיִם, וְדַעְתִּי עַל אִמִּי, לִלְקֹט עֵצִים, וְדַעְתִּי עַל אִמִּי; וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָהּ חֲכָמִים לְכוֹהֵן, עַל פִּיו.

כ [יט] אֵין הַבַּעַל נֶאֱמָן לְהָעִיד בְּאִשְׁתּוֹ הַשְּׁבוּיָה שֶׁלֹּא נִטְמֵאת, שְׁאֵין אָדָם מֵעִיד לְעַצְמוֹ. וְכֵן שִׁפְחָתָהּ, לֹא תָעִיד לָהּ; אֲבָל שִׁפְחַת בַּעְלָהּ, מְעִידָה לָהּ. וְשִׁפְחָתָהּ שֶׁהָיְתָה מְסִיחָה לְפִי תֻּמָּהּ, נֶאֱמֶנֶת.

כא [כ] כּוֹהֵן שֶׁהֵעִיד לִשְׁבוּיָה שְׁהִיא טְהוֹרָה--הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה, שֶׁמֶּא עֵינָיו נָתַן בָּהּ; וְאִם פְּדָיָהּ וְהֵעִיד לָהּ, הֲרֵי זֶה יִשָּׂאֶנָּה, שֶׁאִלּוּ לֹא יָדַע שְׁהִיא טְהוֹרָה, לֹא הָיָה נוֹתֵן מָעוֹתָיו בָּהּ.

כב [כא] הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה נִשְׁבֵּיתִי, וּטְהוֹרָה אֲנִי--נֶאֱמֶנֶת, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר: וְאַפִלּוּ הָיָה שָׁם עֵד אֶחָד, שֶׁמֵּעִיד שְׁהִיא שְׁבוּיָה. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם שְׁנֵי עֵדִים שֶׁנִּשְׁבָּת--אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, עַד שֶׁיָּעִיד לָהּ אֶחָד שְׁהִיא טְהוֹרָה.

כג הָיוּ שָׁם שְׁנֵי עֵדִים שֶׁנִּשְׁבָּת, וְעֵד אֶחָד מֵעִיד שֶׁנִּטְמֵאת, וְאֶחָד מַכְחִישׁ אוֹתוֹ וּמֵעִיד לָהּ שְׁהִיא טְהוֹרָה וְלֹא נִתְיַחַד עִמָּהּ גּוֹי עַד שֶׁנִּפְדֵּית--אַפִלּוּ זֶה שֶׁמֵּעִיד שְׁהִיא טְהוֹרָה אִשָּׁה אוֹ שִׁפְחָה, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.

כד [כב] מִי שֶׁאָמְרָה נִשְׁבֵּיתִי, וּטְהוֹרָה אֲנִי, וְהִתִּירוּהָ בֵּית דִּין לְהִנָּשֵׂא, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁנִּשְׁבָּת--הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה, וְלֹא תֵצֵא מֵהֶתֵּרָהּ. וְאַפִלּוּ נִכְנַס אַחֲרֶיהָ הַשַּׁבָּאי, וַהֲרֵי הִיא שְׁבוּיָה לְפָנֵינוּ בְּיַד אֲדוֹנֶיהָ--הֲרֵי זוֹ לֹא תֵצֵא מֵהֶתֵּרָהּ שֶׁהִתִּירוּהָ; וּמְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ מֵעַתָּה, עַד שֶׁתִּפָּדֶה.

כה [כג] בָּאוּ לָהּ שְׁנֵי עֵדִים אַחַר כָּךְ שֶׁנִּטְמֵאת--אַפִלּוּ נִשֵּׂאת, וְאַפִלּוּ הָיוּ לָהּ בָּנִים--הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא; וְאִם בָּא עֵד אֶחָד, אֵינוּ כְּלוּם. אָמְרָה נִשְׁבֵּיתִי, וּטְהוֹרָה אֲנִי, וְיֵשׁ לִי עֵדִים שֶׁאֲנִי טְהוֹרָה--אֵין אוֹמְרִין נַמְתִּין עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עֵדִים, אֵלָא מַתִּירִין אוֹתָהּ מִיַד; וְלֹא עוֹד, אֵלָא אַפִלּוּ יָצָא עָלֶיהָ קוֹל שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ עֵדֵי טֻמְאָה--מַתִּירִין אוֹתָהּ, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עֵדִים: שֶׁבַּשְּׁבוּיָה הֵקִילוּ.

כו [כד] הָאָב שֶׁאָמַר קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי וְגֵרַשְׁתִּיהָ, וַהֲרֵי הִיא קְטַנָּה--נֶאֱמָן; קִדַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה, וַהֲרֵי הִיא גְּדוֹלָה--אֵינוּ נֶאֱמָן לְהַחְזִיקָהּ גְּרוּשָׁה. נִשְׁבָּת וּפְדִיתִיהָ, בֵּין שְׁהִיא גְּדוֹלָה בֵּין שְׁהִיא קְטַנָּה--אֵינוּ נֶאֱמָן: שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה אוֹתוֹ תּוֹרָה אֵלָא לְאָסְרָהּ מִשּׁוֹם אִישׁוּת, שֶׁנֶּאֱמָר "אֶת-בִּתִּי, נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה" (דברים כב,טז); אֲבָל לֹא לְפָסְלָהּ מִשּׁוֹם זְנוּת.

כז [כה] אֵשֶׁת כּוֹהֵן שֶׁנֶּאְסְרָה עָלָיו מִשּׁוֹם שְׁבוּיָה--הוֹאִיל וְהַדָּבָר סָפֵק, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לָדוּר עִמּוֹ בְּחָצֵר אַחַת: וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיוּ עִמּוֹ בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ תָּמִיד, לְשָׁמְרוֹ.

כח [כו] עִיר שֶׁבָּאָה בַּמָּצוֹר וְנִכְבְּשָׁה--אִם הָיוּ הַגּוֹיִים מַקִּיפִין אֶת הָעִיר מִכָּל רוּחוֹתֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִמָּלֵט אִשָּׁה אַחַת עַד שֶׁיִּרְאוּ אוֹתָהּ וְתֵעָשֶׂה בִּרְשׁוּתָן--הֲרֵי כָּל הַנָּשִׁים שֶׁבְּתוֹכָהּ פְּסוּלוֹת לַכְּהֻנָּה כִּשְׁבוּיוֹת, שֶׁמֶּא נִבְעֲלוּ לַגּוֹיִים: אֵלָא מִי שֶׁהָיְתָה מִבַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וּלְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. [כז] וְאִם הָיָה אִפְשָׁר שֶׁתִּמָּלֵט אִשָּׁה אַחַת, וְלֹא יֵדְעוּ בָּהּ, אוֹ שֶׁהָיְתָה בָּעִיר מַחְבּוֹאָה אַחַת, אַפִלּוּ אֵינָהּ מַחְזֶקֶת אֵלָא אִשָּׁה אַחַת--הֲרֵי זוֹ מַצֶּלֶת עַל הַכֹּל.

כט [כח] כֵּיצַד מַצֶּלֶת: כָּל אִשָּׁה שֶׁאָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי--נֶאֱמֶנֶת, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין לָהּ עֵד: מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוּלָה לוֹמַר נִמְלַטְתִּי כְּשֶׁנִּכְבְּשָׁה הָעִיר, אוֹ בַּמַּחְבּוֹאָה הָיִיתִי וְנִצּוֹלְתִּי--נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר לֹא נִמְלַטְתִּי וְלֹא נֶחְבֵּאתִּי, וְלֹא נִטְמֵאתִי.

ל [כט] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּגְדוּד שֶׁלְּאוֹתָהּ מַלְכוּת, שְׁהֶם מִתְיַשְּׁבִין בָּעִיר, וְאֵינָן יְרֵאִין; לְפִיכָּךְ חוֹשְׁשִׁין לָהֶם, שֶׁמֶּא בָּעֲלוּ. אֲבָל גְּדוּד שֶׁלְּמַלְכוּת אַחֶרֶת שֶׁפָּשַׁט וְשָׁטַף וְעָבַר--לֹא נֶאְסְרוּ הַנָּשִׁים, מִפְּנֵי שְׁאֵין לָהֶם פְּנָאי לִבְעֹל: שְׁהֶן עוֹסְקִים בַּשָּׁלָל, וּבוֹרְחִין לָהֶם. וְאִם שָׁבוּ נָשִׁים, וְנַעֲשׂוּ בִּרְשׁוּתָן--אַף עַל פִּי שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, וְהִצִּילוּ אוֹתָן מִיָּדָם--הֲרֵי הֶן אֲסוּרוֹת.

לא [ל] הָאִשָּׁה שֶׁנֶּחְבְּשָׁה בְּיַד גּוֹיִים--עַל יְדֵי מָמוֹן, מֻתֶּרֶת. וְעַל יְדֵי נְפָשׁוֹת, אֲסוּרָה לַכְּהֻנָּה; לְפִיכָּךְ אִם הָיָה בַּעְלָהּ כּוֹהֵן, נֶאְסְרָה עָלָיו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמָן שֶׁיַּד יִשְׂרָאֵל תַּקִּיפָה עַל הַגּוֹיִים, וְהֶם יְרֵאִים מֵהֶם; אֲבָל בִּזְמָן שֶׁיַּד הַגּוֹיִים תַּקִּיפָה עָלֵינוּ--אַפִלּוּ עַל יְדֵי מָמוֹן--כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂת בִּרְשׁוּת הַגּוֹיִים, נֶאְסְרָה אֵלָא אִם כֵּן הֵעִיד לָהּ אֶחָד כַּשְּׁבוּיָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

יש לך שאלה או הערה?