משנה תורה מנוקד - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה פרק ד

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

הִלְכּוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה פֵּרֶק ד

א הַנִּדָּה, הֲרֵי הִיא כִּשְׁאָר כָּל הָעֲרָיוֹת. הַמַּעֲרֶה בָּהּ, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ--חַיָּב כָּרֵת: וְאַפִלּוּ הָיְתָה קְטַנָּה בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, כִּשְׁאָר עֲרָיוֹת--שֶׁהַבַּת מִטַּמְּאָה בְּנִדָּה, וְאַפִלּוּ בְּיוֹם לִידָתָהּ, וּבַת עֲשָׂרָה יָמִים, מִטַּמְּאָה בְּזִיבָה. וְדָבָר זֶה מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, שְׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין גְּדוֹלָה לִקְטַנָּה, לְטֻמְאַת נִדּוּת וְזִיבוּת.

ב וְאֶחָד הַבָּא עַל הַנִּדָּה כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְאַפִלּוּ לֹא רָאֲתָה אֵלָא יוֹם רִאשׁוֹן, וְאֶחָד הַבָּא עַל יוֹלֶדֶת זָכָר כָּל שִׁבְעָה, אוֹ עַל יוֹלֶדֶת נְקֵבָה כָּל אַרְבָּעָה עָשָׂר, אוֹ עַל הַזָּבָה כָּל יְמֵי זוֹבָהּ וּסְפִירָתָהּ, בֵּין שִׁפְחָה בֵּין מְשֻׁחְרֶרֶת--הַכֹּל בְּכָרֵת: שֶׁנֶּאֱמָר בַּנִּדָּה "שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ" (ויקרא טו,יט), וּבַזָּבָה נֶאֱמָר "כָּל-יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ, כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה" (ויקרא טו,כה), וּבַיּוֹלֶדֶת הוּא אוֹמֵר "כִּימֵי נִדַּת דְּוֺתָהּ תִּטְמָא" (ויקרא יב,ב), "וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ" (ויקרא יב,ה).

ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַטֻּמְאָה תְּלוּיָה בְּיָמִים, בְּשֶׁטָּבְלָה בְּמֵי מִקְוָה אַחַר הַיָּמִים הַסְּפוּרִים. אֲבָל נִדָּה וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת שֶׁלֹּא טָבְלוּ בְּמֵי מִקְוָה--הַבָּא עַל אַחַת מֵהֶן, אַפִלּוּ אַחַר כַּמָּה שָׁנִים--חַיָּב כָּרֵת, שֶׁבְּיָמִים וּטְבִילָה תָּלָה הַכָּתוּב: שֶׁנֶּאֱמָר "וְרָחֲצוּ בַמַּיִם" (ויקרא טו,יח)--בִּנְיַן אָב לְכָל טָמֵא, שְׁהוּא בְּטֻמְאָתוֹ עַד שֶׁיִּטְבֹּל.

ד הַגּוֹיִים--אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוֹם נִדָּה, וְלֹא מִשּׁוֹם זָבָה, וְלֹא מִשּׁוֹם יוֹלֶדֶת. וַחֲכָמִים גָּזְרוּ עַל כָּל הַגּוֹיִים, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, שֶׁיְּהוּ כְּזָבִים תָּמִיד, בֵּין רָאוּ בֵּין לֹא רָאוּ--לְעִנְיַן טֻמְאָה וְטַהְרָה.

ה כָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה הַיּוֹלֶדֶת בְּתוֹךְ שְׁלוֹשָׁה וּשְׁלוֹשִׁים שֶׁלַּזָּכָר, וְשִׁשָּׁה וְשִׁשִּׁים שֶׁלַּנְּקֵבָה--הוּא הַנִּקְרָא דַּם טֹהַר; וְאֵינוּ מוֹנֵעַ אֶת הָאִשָּׁה מִבַּעְלָהּ, אֵלָא טוֹבֶלֶת אַחַר שִׁבְעָה שֶׁלַּזָּכָר וְאַחַר אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁלַּנְּקֵבָה, וּמְשַׁמֶּשֶׁת מִטָּתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּם שׁוֹתֵת.

ו כָּל חַיָּבֵי טְבִילוֹת, טְבִילָתָן בַּיּוֹם: חוּץ מִנִּדָּה וְיוֹלֶדֶת--שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּנִּדָּה "שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ" (ויקרא טו,יט), הַשִּׁבְעָה כֻּלָּן בְּנִדָּה וְטוֹבֶלֶת בְּלֵיל שְׁמִינִי; וְכֵן יוֹלֶדֶת זָכָר בְּלֵיל שְׁמִינִי, וְיוֹלֶדֶת נְקֵבָה בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר, שֶׁהַיּוֹלֶדֶת כַּנִּדָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ז נִתְאַחֲרָה יָמִים רַבִּים וְלֹא טָבְלָה--כְּשֶׁתִּטְבֹּל, לֹא תִטְבֹּל אֵלָא בַּלַּיְלָה: שְׁאִם תִּטְבֹּל בַּיּוֹם, יִטְעוּ וְתָבוֹא נִדָּה אַחֶרֶת לִטְבֹּל בַּשְּׁבִיעִי. [ח] הָיְתָה חוֹלָה, אוֹ שֶׁהָיָה מְקוֹם הַטְּבִילָה רָחוֹק וְאֵין הַנָּשִׁים יְכוּלוֹת לְהַגִּיעַ לוֹ וְלַחְזֹר בַּלַּיְלָה מִפְּנֵי הַלִּסְטִים, אוֹ מִפְּנֵי הַצִּנָּה, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁנּוֹעֲלִין שַׁעֲרֵי הַמְּדִינָה בַּלַּיְלָה--הֲרֵי זוֹ טוֹבֶלֶת בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, אוֹ בַּיָּמִים שֶׁלְּאַחֲרָיו בַּיּוֹם.

ח [ט] כָּל הַנָּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן וֶסֶת, בְּחֶזְקַת טַהְרָה לְבַעְלֵיהֶן--עַד שֶׁתֹּאמַר לוֹ טְמֵאָה אֲנִי, אוֹ עַד שֶׁתֻּחְזַק נִדָּה בִּשְׁכוּנוֹתֶיהָ. הָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינָה אַחֶרֶת, וְהִנִּיחָהּ טְהוֹרָה--כְּשֶׁיָּבוֹא אֵינוּ צָרִיךְ לִשְׁאֹל לָהּ, וְאַפִלּוּ מְצָאָהּ יְשֵׁנָה--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לָבוֹא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא בְּעוֹנַת וֶסְתָּהּ, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא נִדָּה הִיא; וְאִם הִנִּיחָהּ נִדָּה--אֲסוּרָה לוֹ, עַד שֶׁתֹּאמַר טְהוֹרָה אֲנִי.

ט [י] הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ טְמֵאָה אֲנִי, וְחָזְרָה וְאָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי, וְדֶרֶךְ שְׂחוֹק אָמַרְתִּי לָךְ תְּחִלָּה--אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת; וְאִם נָתְנָה אַמְתְּלָה לִדְבָרֶיהָ, נֶאֱמֶנֶת. כֵּיצַד: תְּבָעָהּ בַּעְלָהּ, וַאֲחוֹתוֹ אוֹ אִמּוֹ עִמָּהּ בֶּחָצֵר, וְאָמְרָה לוֹ טְמֵאָה אֲנִי, וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה וְאָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי, וְלֹא אָמַרְתִּי לָךְ טְמֵאָה אֲנִי אֵלָא מִפְּנֵי אֲחוֹתָךְ אוֹ אִמָּךְ, שֶׁמֶּא יִרְאוּ אוֹתָנוּ--הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

י [יא] הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה, וְאָמְרָה לוֹ נִטְמֵאתִי--לֹא יִפְרֹשׁ מִיָּד וְהוּא בְּקִשּׁוּיוֹ, שֶׁהֲנָיָה לוֹ בִּיצִיאָתוֹ כְּבִיאָתוֹ; וְאִם פֵּרַשׁ וְהוּא בְּקִשּׁוּיוֹ, חַיָּב כָּרֵת כְּמִי שֶׁבָּעַל נִדָּה. וְהוּא הַדִּין, בִּשְׁאָר עֲרָיוֹת. אֵלָא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה: נוֹעֵץ צִפָּרְנֵי רַגְלָיו בַּקַּרְקָע, וְשׁוֹהֶה, וְאֵינוּ מִזְדַּעֲזֵעַ, עַד שֶׁיָּמוּת הָאֵבֶר; וְאַחַר כָּךְ נִשְׁמַט מִמֶּנָּה.

יא [יב] וְאָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיָּבוֹא עַל אִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוֶסְתָּהּ, שֶׁמֶּא תִּרְאֶה דָּם בְּשָׁעַת תַּשְׁמִישׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִזַּרְתֶּם אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִטֻּמְאָתָם" (ויקרא טו,לא). וְכַמָּה--אִם הָיָה דַּרְכָּהּ לִרְאוֹת בַּיּוֹם, אָסוּר לְשַׁמַּשׁ מִתְּחִלַּת הַיּוֹם; וְאִם הָיָה דַּרְכָּהּ לִרְאוֹת בַּלָּיְלָה, אָסוּר לְשַׁמַּשׁ מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה.

יב [יג] עָבַר וֶסְתָּהּ וְלֹא רָאֲתָה, מֻתֶּרֶת לְשַׁמַּשׁ אַחַר שֶׁתַּעֲבֹר עוֹנַת הַוֶּסֶת. כֵּיצַד: הָיָה דַּרְכָּהּ לִרְאוֹת בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם, אֲסוּרָה לְשַׁמַּשׁ מִתְּחִלַּת הַיּוֹם; עָבְרוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם וְלֹא רָאֲתָה, אֲסוּרָה לְשַׁמַּשׁ עַד לָעֶרֶב. וְכֵן אִם הָיָה דַּרְכָּהּ לִרְאוֹת בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה, וְעָבְרוּ וְלֹא רָאֲתָה--אֲסוּרָה לְשַׁמַּשׁ עַד שֶׁתִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ.

יג [יד] דֶּרֶךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם לִבְדֹּק עַצְמָם אַחַר הַתַּשְׁמִישׁ. כֵּיצַד: מְקַנֵּחַ הָאִישׁ עַצְמוֹ בְּמַטְלִית נְכוֹנָה לוֹ, וּמְקַנַּחַת הָאִשָּׁה עַצְמָהּ בְּמַטְלִית נְכוֹנָה לָהּ; וְרוֹאִין בָּהֶן, שֶׁמֶּא רָאֲתָה דָּם בְּשָׁעַת תַּשְׁמִישׁ. וְיֵשׁ לָאִישׁ לְהַנִּיחַ אִשְׁתּוֹ, שֶׁתִּבְדֹּק בְּמַטְלִית שֶׁלּוֹ--מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמֶנֶת עַל שֶׁלָּהּ, נֶאֱמֶנֶת עַל שֶׁלּוֹ.

יד [טו] בְּגָדִים אֵלּוּ שֶׁמְּקַנְּחִין בָּהֶן--צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ שֶׁלַּפִּשְׁתָּן, שְׁחָקִים וּלְבָנִים; וְהֶם הַנִּקְרָאִים עִדִּים בְּעִנְיָן זֶה. וְהַבֶּגֶד שֶׁמְּקַנֵּחַ בּוֹ, נִקְרָא עֵד שֶׁלּוֹ; וְהַבֶּגֶד שֶׁמְּקַנַּחַת הִיא בּוֹ, נִקְרָא עֵד שֶׁלָּהּ.

טו [טז] הַצְּנוּעוֹת אֵינָן מְשַׁמְּשׁוֹת עַד שֶׁיִּבְדְּקוּ עַצְמָן תְּחִלָּה, קֹדֶם תַּשְׁמִישׁ. וְאִשָּׁה שְׁאֵין לָהּ וֶסֶת, אֲסוּרָה לְשַׁמַּשׁ עַד שֶׁתִּבְדֹּק; לְפִיכָּךְ הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּשְׁנֵי עִדִּים, אֶחָד לִפְנֵי הַתַּשְׁמִישׁ וְאֶחָד לְאַחַר הַתַּשְׁמִישׁ. אֲבָל אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת, אֵינָהּ צְרִיכָה עֵד לִפְנֵי הַתַּשְׁמִישׁ, אֵלָא מִשּׁוֹם צְנִיעוּת. אֲבָל אַחַר תַּשְׁמִישׁ--הַכֹּל צְרִיכִין שְׁנֵי עִדִּים, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ.

טז אַפִלּוּ מְעֻבֶּרֶת, וּמְנִיקָה, וּזְקֵנָה, וּקְטַנָּה--לֹא תְשַׁמַּשׁ אֵלָא בִּשְׁנֵי עִדִּים, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ. אֲבָל בְּתוּלָה, וְיוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טֹהַר--אֵינָהּ צְרִיכָה עִדִּים, שֶׁהֲרֵי הַדָּם שׁוֹתֵת מִמֶּנָּה.

יז הַמְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת, אֵינָן צְרִיכִין לִבְדֹּק שְׁנֵי הָעִדִּים שֶׁלָּהֶן עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה, אֵלָא מְקַנֵּחַ בָּעֵד שֶׁלּוֹ וְהִיא בָּעֵד שֶׁלָּהּ, אַחַר כָּל בִּיאָה וּבִיאָה כָּל הַלַּיְלָה; וּלְמָחָר יִבְדְּקוּ הָעִדִּים. נִמְצָא הַדָּם עַל עֵד שֶׁלּוֹ, אוֹ עַל עֵד שֶׁלָּהּ--הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה.

יח שִׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ, וְקִנְּחָה עַצְמָהּ, וְאָבַד הָעֵד--הֲרֵי זוֹ לֹא תְשַׁמַּשׁ פַּעַם שְׁנִיָּה, עַד שֶׁתִּבְדֹּק בְּעֵד אַחֵר תְּחִלָּה: שֶׁמֶּא דָּם הָיָה, עַל הָעֵד שֶׁאָבַד. [יח] הִנִּיחָה הָעֵד תַּחַת הַכַּר, אוֹ תַּחַת הַכֶּסֶת, וְנִמְצָא עָלָיו דָּם--אִם מָשׁוּךְ--טְמֵאָה, שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַקִּנּוּחַ; וְאִם הָיָה עָגוּל--טְהוֹרָה, שְׁאֵין זֶה אֵלָא דַּם מַאֲכֹלֶת שֶׁנֶּהְרְגָה תַּחַת הַכַּר.

יט קִנְּחָה עַצְמָהּ בְּעֵד הַבָּדוּק לָהּ, וְטָחַתּוּ בִּירֵכָהּ, וּלְמָחָר נִמְצָא עָלָיו דָּם--הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה; וְאֵין אוֹמְרִים שֶׁמֶּא כְּשֶׁטָּחָה אוֹתוֹ בִּירֵכָהּ, נֶהְרְגָה מַאֲכֹלֶת.

כ קִנְּחָה עַצְמָהּ בְּעֵד שְׁאֵינוּ בָּדוּק לָהּ, וְלֹא יָדְעָה אִם הָיָה עָלָיו דָּם קֹדֶם שֶׁתְּקַנַּח בּוֹ אוֹ לֹא הָיָה, וְנִמְצָא עָלָיו דָּם--אִם הָיָה הַדָּם כַּגָּרִיס וְעוֹד--הֲרֵי זוֹ נִדָּה; הָיָה פָּחוּת מִכָּאן--טְהוֹרָה, שְׁאֵינוּ אֵלָא מִן הַמַּאֲכֹלֶת.

כא [כ] מִי שֶׁרָאָת דָּם בְּשָׁעַת תַּשְׁמִישׁ, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְשַׁמַּשׁ כְּשֶׁתִּטְהַר פַּעַם שְׁנִיָּה; רָאָת דָּם בְּפַעַם שְׁנִיָּה, מְשַׁמֶּשֶׁת פַּעַם שְׁלִישִׁית; רָאָת דָּם כָּךְ בַּשְּׁלִישִׁית, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לְשַׁמַּשׁ עִם בַּעְלָהּ זֶה לְעוֹלָם.

כב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם דָּבָר לִתְלוֹת בּוֹ. אֲבָל אִם שִׁמְּשָׁה סָמוּךְ לְוֶסְתָּהּ, תּוֹלָה בַּוֶּסֶת. הָיְתָה בָּהּ מַכָּה, תּוֹלָה בַּמַּכָּה; וְאִם הָיָה דַּם מַכָּתָהּ מְשֻׁנֶּה מִדָּם שֶׁתִּרְאֶה בְּשָׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ, אֵינָהּ תּוֹלָה בַּמַּכָּה. וְנֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר, מַכָּה יֵשׁ לִי בְּתוֹךְ הַמָּקוֹר שֶׁמִּמֶּנָּה הַדָּם יוֹצֶא; וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁדָּם יוֹצֶא מִן הַמָּקוֹר בְּשָׁעַת תַּשְׁמִישׁ.

כג [כא] מִי שֶׁרָאָת דָּם בְּשָׁעַת תַּשְׁמִישׁ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, וְאֵין שָׁם דָּבָר לִתְלוֹת בּוֹ--הֲרֵי זוֹ תִּתְגָּרַשׁ, וּמֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְשֵׁנִי; נִשֵּׂאת לְשֵׁנִי, וְרָאָת דָּם כָּךְ בְּשָׁעַת תַּשְׁמִישׁ שְׁלוֹשָׁה פְּעָמִים--הֲרֵי זוֹ תִּתְגָּרַשׁ, וּמֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לִשְׁלִישִׁי. נִשֵּׂאת לִשְׁלִישִׁי, וְרָאָת דָּם כָּךְ בְּשָׁעַת תַּשְׁמִישׁ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית--הֲרֵי זוֹ תִּתְגָּרַשׁ; וַאֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא, עַד שֶׁתַּבְרִיא מֵחֹלִי זֶה.

כד [כב] כֵּיצַד בּוֹדֶקֶת עַצְמָהּ לֵידַע אִם נִתְרַפֵּאת, אוֹ לֹא נִתְרַפֵּאת: מֵבִיאָה שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁלַּאֲבָר וּפִיהָ רָצוּף לְתוֹכָהּ, וּמַכְנֶסֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת עַד מְקוֹם שְׁהִיא יְכוּלָה, וּמַכְנֶסֶת בְּתוֹךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת מִכְחוֹל וּמוֹךְ מֻנָּח עַל רֹאשׁוֹ, וְדוֹפֶקֶת אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַמּוֹךְ לְצַוַּאר הָרֶחֶם, וּמוֹצִיאָה הַמּוֹךְ--אִם נִמְצָא דָּם עַל רֹאשׁ הַמּוֹךְ, בַּיָּדוּעַ שֶׁהַדָּם שְׁהִיא רוֹאָה בְּשָׁעַת תַּשְׁמִישׁ מִן הַמָּקוֹר. וְאִם לֹא נִמְצָא עַל הַמּוֹךְ כְּלוּם--בַּיָּדוּעַ שֶׁהַדָּם שֶׁרוֹאָה מִדֹּחַק הַצְּדָדִין, וּטְהוֹרָה הִיא; וּמֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לַאֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת אִישׁוּת.

משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

יש לך שאלה או הערה?