משנה תורה מנוקד - ספר נשים - הלכות סוטה פרק ג

משנה תורה - ספר נשים - הלכות סוטה - הכול
פרק א ב ג ד

הִלְכּוֹת סוֹטָה פֵּרֶק ג

א כֵּיצַד סֵדֶר הַשְׁקָאַת סוֹטָה: הַבַּעַל בָּא לְבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ, וְאוֹמֵר לָהֶן, אִשְׁתִּי זוֹ קִנֵּאתִי לָהּ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁלֹּא תִסָּתֵר עִם פְּלוֹנִי, וְנִסְתְּרָה עִמּוֹ, וְאֵלּוּ עֵדַי, וַהֲרֵי הִיא אוֹמֶרֶת שְׁהִיא טְהוֹרָה, וַאֲנִי רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ לִבְדֹּק הַדָּבָר. וּבֵית דִּין שׁוֹמְעִין דִּבְרֵי הָעֵדִים, וּמוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְשָׁמְרוֹ שֶׁמֶּא יָבוֹא עָלֶיהָ קֹדֶם שְׁתִיָּה, שֶׁהֲרֵי נֶאְסְרָה עָלָיו עַד שֶׁתִּשְׁתֶּה; וּמְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ לִירוּשָׁלַיִם, שְׁאֵין מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטָה אֵלָא בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁלְּשִׁבְעִים זְקֵנִים בַּמִּקְדָּשׁ.

ב הִגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם, בֵּית דִּין הַגָּדוֹל מוֹשִׁיבִין אוֹתָהּ בֵּינֵיהֶן, וּמְאַיְּמִין עָלֶיהָ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעְלָהּ, וּמַפְחִידִין אוֹתָהּ פַּחַד גָּדוֹל שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה. וְאוֹמְרִין לָהּ, בִּתִּי, הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים: אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמַּיִם.

ג וְאוֹמְרִין לָהּ, בִּתִּי, הַרְבֵּה קְדָמוּךְ וְנִשְׁטְפוּ, וַאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וִיקִירִים תָּקַף יִצְרָן עֲלֵיהֶן וְנִכְשְׁלוּ; וּמַגִּידִין לָהּ מַעֲשֵׂה יְהוּדָה וְתָמָר כַּלָּתוֹ, וּמַעֲשֵׂה רְאוּבֵן בְּפִילֶגֶשׁ אָבִיו עַל פְּשָׁטוֹ, וּמַעֲשֵׂה אַמְנוֹן וַאֲחוֹתוֹ, כְּדֵי לְהָקֶל עָלֶיהָ עַד שֶׁתּוֹדֶה. אִם אָמְרָה הִין נִטְמֵאתִי, אוֹ אֵינִי שׁוֹתָה--יוֹצְאָה בְּלֹא כְּתֻבָּה, וְהוֹלֶכֶת לָהּ.

ד [ג] עָמְדָה בְּדִבּוּרָהּ שְׁהִיא טְהוֹרָה--מְבִיאִין אוֹתָהּ לְשַׁעַר מִזְרָחִי שֶׁלָּעֲזָרָה, שְׁהוּא כְּנֶגֶד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים; וּמַעֲלִין אוֹתָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּמַקִּיפִין בָּהּ, כְּדֵי לְיַגְּעָהּ, עַד שֶׁתִּקְצַר נַפְשָׁהּ--אוּלַי תּוֹדֶה. [ד] אִם עָמְדָה בְּדִבּוּרָהּ, מְבִיאִין אוֹתָהּ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח מִבַּחוּץ, וּמַעְמִידִין אוֹתָהּ שָׁם.

ה הָיְתָה מִתְכַּסָּה בִּלְבָנִים, מְכַסָּהּ בִּשְׁחוֹרִין; וְאִם הָיוּ הַשְּׁחוֹרִין נָאִין לָהּ, מִתְכַּסָּה בִּבְגָדִים שְׁאֵין לָהּ בָּהֶן נוֹאי. וּמְסִירִין כָּל חֲלִי כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁעָלֶיהָ. [ה] וּמְקַבְּצִין עָלֶיהָ קִבּוּץ גָּדוֹל שֶׁלְּנָשִׁים, שֶׁכָּל הַנָּשִׁים הַנִּמְצָאוֹת שָׁם חַיָּבוֹת לִרְאוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנִוַּסְּרוּ כָּל-הַנָּשִׁים . . ." (יחזקאל כג,מח); וְכָל אִישׁ שֶׁיַּחְפֹּץ לָבוֹא וְלִרְאוֹתָהּ, יָבוֹא וְיִרְאֶה. וְהִיא עוֹמֶדֶת בֵּינֵיהֶן, בְּלֹא רָדִיד וְלֹא מִטְפַּחַת, אֵלָא בִּבְגָדֶיהָ וְכֻפָּח שֶׁעַל רֹאשָׁהּ, כְּמוֹ שֶׁהָאִשָּׁה בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ. [ו] וְאֵין מַנִּיחִין שָׁם, לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שְׁהִיא מַכֶּרֶת אוֹתָן, וְדַעְתָּהּ מִתְיַשֶּׁבֶת בָּהֶן.

ו [ז] וְאַחַר כָּךְ מַשְׁבִּיעָהּ הַכּוֹהֵן בְּלָשׁוֹן שְׁהִיא מַכֶּרֶת, וּמוֹדִיעָהּ בִּלְשׁוֹנָהּ שֶׁלֹּא גָרַם לָהּ אֵלָא קִנּוּי וּסְתִירָה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעְלָהּ וְנִסְתְּרָה; וְאוֹמֵר לָהּ בְּלָשׁוֹן שְׁהִיא מַכֶּרֶת "אִם-לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ, וְאִם-לֹא שָׂטִית טֻמְאָה, תַּחַת אִישֵׁךְ--הִנָּקִי, מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה. וְאַתְּ, כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ--וְכִי נִטְמֵאת; וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת-שְׁכָבְתּוֹ, מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ. . . . יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ--בְּתֵת ה' אֶת-יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת, וְאֶת-בִּטְנֵךְ צָבָה. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה, בְּמֵעַיִךְ, לַצְבּוֹת בֶּטֶן, וְלַנְפִּל יָרֵךְ" (במדבר ה,יט-כב); וְהִיא אוֹמֶרֶת "אָמֵן אָמֵן" (במדבר ה,כב), בְּלָשׁוֹן שְׁהִיא מַכֶּרֶת. וּמוֹדִיעָהּ שֶׁהַבֶּטֶן תִּלְקֶה תְּחִלָּה וְהַיָּרֵךְ בַּסּוֹף, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל הַמַּיִם.

ז [ח] וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא מְגִלָּה שֶׁלְּעוֹר טָהוֹר, כְּמוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, וְכוֹתֵב עָלֶיהָ בִּלְשׁוֹן הַקֹדֶשׁ בִּדְיוֹ שְׁאֵין בּוֹ קַלְקַנְתּוֹס, לִשְׁמָהּ שֶׁלָּאִשָּׁה כְּמוֹ הַגֶּט; כּוֹתֵב כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהִשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ בָּהֶם, אוֹת בְּאוֹת וּמִלָּה בְּמִלָּה, וְכוֹתֵב אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ, וְאֵינוּ כּוֹתֵב אָמֵן אָמֵן.

ח [ט] וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא כְּלִי חֶרֶס שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בּוֹ מְלָאכָה מֵעוֹלָם, וְלֹא יֵרָאֶה כִּכְלִי בּוֹלֶה מֵאֹרֶךְ הַזְּמָן; וְאִם הִחְזִירוֹ לַכִּבְשָׁן עַד שֶׁנִּתְחַדַּשׁ, כָּשֵׁר. וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ חֲצִי לוֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר, וּבַחֲצִי לוֹג שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ הָיָה מוֹדְדוֹ; וְנִכְנָס בּוֹ, לַהֵיכָל. [י] וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה לִימִין הַנִּכְנָס, וּבוֹ טַבְלָה שֶׁלְּשַׁיִשׁ וְטַבַּעַת קְבוּעָה בָּהּ; מַגְבִּיהַּ הַטַּבְלָה, וְלוֹקֵחַ עָפָר מִקַּרְקַע הַמִּשְׁכָּן, וְנוֹתְנוֹ עַל פְּנֵי הַמַּיִם, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וְנוֹתֵן לְתוֹכָן דָּבָר מַר, כְּגוֹן לַעֲנָה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמָר "מֵי הַמָּרִים" (במדבר ה,יח; במדבר ה,כג; במדבר ה,כד). וּמוֹחֵק לְתוֹכָן הַמְּגִלָּה, לִשְׁמָהּ; וְיִמְחֹק יָפֶה יָפֶה, עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בַּמְּגִלָּה רֹשֶׁם הַנִּכָּר.

ט [יא] וְאַחַר כָּךְ כּוֹהֵן אַחֵר בָּא אֵלֶיהָ, מִכּוֹהֲנֵי הָעֲזָרָה, וְאוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ מִכְּנֶגֶד פָּנֶיהָ, וְקוֹרֵעַ עַד שְׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבָּהּ; וּמְגַלֶּה שְׂעָרָהּ, וְסוֹתֵר מַחְלְפוֹת רֹאשָׁהּ כְּדֵי לְנַוְּלָהּ. וּמֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי, כְּדֵי לְהַזְכִּירָהּ מַעֲשֵׂה מִצְרַיִם שֶׁעָשָׂת, וְאִם לֹא מָצְאוּ מִצְרִי, מֵבִיא חֶבֶל מִכָּל מָקוֹם; וְקוֹשְׁרוֹ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְּלוּ הַבְּגָדִים וְנִמְצֵאת עֲרֻמָּה, שֶׁהֲרֵי נִקְרְעוּ.

י [יב] וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא עִשָּׂרוֹן קֶמַח שְׂעוֹרִים מִשֶּׁלַּבַּעַל, וְנוֹתְנוֹ בִּקְפִיפָה מִצְרִית, וְהַחֶבֶל וְהַקְּפִיפָה, בָּאִין מִשְּׁיַרֵי הַלִּשְׁכָּה; וְנוֹתְנוֹ עַל יָדֶיהָ, כְּדֵי לְיַגְּעָהּ. [יג] וְאַחַר כָּךְ לוֹקֵחַ הַמִּנְחָה מִן הַקְּפִיפָה, וְנוֹתְנָהּ לִכְלִי שָׁרֵת, וְאֵינוּ נוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן, וְלֹא לְבוֹנָה; וְאִם נָתַן--לוֹקֶה עַל הַשֶּׁמֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל הַלְּבוֹנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן, וְלֹא-יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה" (במדבר ה,טו). [יד] וּבְכָל הַזְּמָן שֶׁפּוֹרֵעַ רֹאשָׁהּ, וְנוֹתֵן הָעִשָּׂרוֹן עַל יָדֶיהָ--יִהְיוּ הַמַּיִם בַּכְּלִי בְּיַד הַכּוֹהֵן, וְיַרְאֶה אוֹתָהּ אֶת הַמַּיִם: שֶׁנֶּאֱמָר "וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ, מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים" (במדבר ה,יח).

יא [טו] וְאַחַר כָּךְ, מַשְׁקֶה אוֹתָהּ. וְאַחַר שֶׁתִּשְׁתֶּה, לוֹקֵחַ כְּלִי הַשָּׁרֵת שֶׁבּוֹ הַמִּנְחָה וְנוֹתְנוֹ עַל יָדֶיהָ, וְכוֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחְתֶּיהָ, וּמְנִיפָהּ בַּמִּזְרָח--כִּשְׁאָר כָּל הַתְּנוּפוֹת, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד; וְאַחַר שֶׁמֵּנִיף, מַגִּישׁ הַמִּנְחָה לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעְרָבִית שֶׁלַּמִּזְבֵּחַ, כִּשְׁאָר מְנָחוֹת שֶׁלַּיָּחִיד. וְקוֹמֵץ, וּמַקְטִיר הַקֹּמֶץ; וְהַשְּׁאָר, נֶאֱכָל לַכּוֹהֲנִים.

יב [טז] אִם טְהוֹרָה הִיא--יוֹצְאָה וְהוֹלֶכֶת לָהּ, וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. וְאִם טְמֵאָה הִיא--מִיַּד פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת, וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת, וְהִיא מִתְמַלְּאָה גִּידִין גִּידִין. וְהֶן אוֹמְרִין, הוֹצִיאוּהָ הוֹצִיאוּהָ, שֶׁלֹּא תִפְרֹס נִדָּה, וְהַנִּדּוֹת מְטַמְּאוֹת עֲזֶרֶת נָשִׁים; וְהֶן מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מֵעֲזֶרֶת הַנָּשִׁים, שְׁהִיא עוֹמֶדֶת בָּהּ. וּבִטְנָהּ צָבָה בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ תִּפֹּל יְרֵכָהּ וְתָמוּת.

יג [יז] בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁתָּמוּת הִיא, יָמוּת הַנּוֹאֵף שֶׁהִשְׁקָהּ עַל יָדוֹ בְּכָל מָקוֹם שְׁהוּא; וְיֵארַע לוֹ מְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ לָהּ, "לַצְבּוֹת בֶּטֶן, וְלַנְפִּל יָרֵךְ" (במדבר ה,כב). וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, בְּשֶׁלֹּא חָטָא הַבַּעַל מֵעוֹלָם; אֲבָל אִם בָּעַל בְּעִילָה שֶׁלְּאִסּוּר--אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יד [יח] וְאִם עָבַר וְהִשְׁקָה אֶת אִשְׁתּוֹ--הֲרֵי זֶה מוֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶּשַׁע, שֶׁגּוֹרֵם לְשֵׁם הַמְּפֹרָשׁ שֶׁיִּמָּחֶה בַּמַּיִם לְבַטָּלָה; וּמוֹצִיא לַעַז עַל מֵי סוֹטָה--שֶׁאִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת לַאֲחֵרוֹת שֶׁזִּנָּת, וְלֹא בָדְקוּ בָּהּ, וְהִיא לֹא תֵדַע, שֶׁמַּעֲשֵׂי הַבַּעַל גָּרְמוּ. [יט] לְפִיכָּךְ מִשֶּׁרַבּוּ הַמְּנָאֲפִים בַּגָּלוּי בְּבַיִת שֵׁנִי, בִּטְּלוּ הַסַּנְהֶדְּרִין אֶת מֵי הַמָּרִים, וְסָמְכוּ עַל הַכָּתוּב בַּקַּבָּלָה, "לֹא-אֶפְקוֹד עַל-בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה, וְעַל-כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה" (הושע ד,יד).

טו [כ] סוֹטָה שֶׁהָיָה לָהּ זְכוּת תַּלְמוּד תּוֹרָה--אַף עַל פִּי שְׁאֵינָהּ מְצֻוָּה עַל תַּלְמוּד תּוֹרָה--הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה לָהּ, וְאֵינָהּ מֵתָה לְשָׁעָתָהּ; אֵלָא נִמֹּקֶת וְהוֹלֶכֶת, וָחֳלָאִים כְּבֵדִים בָּאִין עָלֶיהָ עַד שֶׁתָּמוּת אַחַר שָׁנָה אוֹ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלוֹשׁ, לְפִי זְכוּתָהּ--וְהִיא מֵתָה בִּצְבִיַּת בֶּטֶן, וּבִנְפִילַת אֵבָרִין.

טז [כא] סוֹטָה שֶׁשָּׁתָת מֵי הַמָּרִים, וְלֹא מֵתָה מִיַּד--הֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, וְאַפִלּוּ הָיָה כּוֹהֵן; וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתְחִילוּ הֶחֳלָאִים לָבוֹא עָלֶיהָ, וְחָלוּ שְׁאָר אֵבָרֶיהָ, הוֹאִיל וְלֹא צָבְתָה בִּטְנָהּ וְלֹא הִתְחִיל יְרֵכָהּ לִנְפֹּל, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. אֲבָל מִשֶּׁהִתְחִיל בִּטְנָהּ לִצְבּוֹת, וִירֵכָהּ לִנְפֹּל--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה וַדָּאִית.

יז [כב] סוֹטָה שֶׁשָּׁתָת, וְהָיְתָה טְהוֹרָה--הֲרֵי זוֹ מִתְחַזֶּקֶת, וּפָנֶיהָ מַזְהִירוֹת; וְאִם הָיָה בָּהּ חֹלִי, יָסוּר. וְתִתְעַבַּר, וְתֵלֵד זָכָר: וְאִם הָיָה דַּרְכָּהּ לֵילֶד בְּקֹשִׁי, תֵּלֵד בִּמְהֵרָה; הָיָה דַּרְכָּהּ לֵילֶד נְקֵבוֹת, תֵּלֵד זְכָרִים.

יח [כג] בָּאוּ עֵדֵי טֻמְאָה אַחַר שֶׁשָּׁתָת--הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, וַאֲסוּרָה לְבַעְלָהּ, וְאַפִלּוּ לֹא אֵרַע לָהּ דָּבָר מִדְּבָרִים הָאֵלּוּ: מִפְּנֵי שְׁאֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין, אֵלָא מִי שְׁאֵין לָהּ עֵדִים שֶׁמּוֹדִיעִין זְנוּתָהּ; וְעוֹד, שֶׁמֶּא בַּעְלָהּ אֵינוּ מְנֻקֶּה מֵעָווֹן וּלְפִיכָּךְ לֹא בָדְקוּ הַמַּיִם אֶת אִשְׁתּוֹ. אֲבָל אִם בָּא עֵד אֶחָד, וְהֵעִיד שְׁהִיא טְמֵאָה--הֲרֵי זוֹ תֵּשֵׁב תַּחַת בַּעְלָהּ, שֶׁהֲרֵי שָׁתָת.

יט [כד] אִשָּׁה שֶׁזִּנָּת בְּאֹנֶס, אוֹ בִּשְׁגָגָה, אוֹ שֶׁבָּא עָלֶיהָ זֶה שֶׁקִּנֵּא לָהּ עִמּוֹ דֶּרֶךְ אֵבָרִין--אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה" (במדבר ה,יג), פְּרָט לָאֲנוּסָה שֶׁהֲרֵי נִתְפְּסָה בְּחָזְקָה; "וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ" (במדבר ה,כז), פְּרָט לְשׁוֹגֶגֶת; "וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ, שִׁכְבַת-זֶרַע" (במדבר ה,יג), פְּרָט לַבָּא עָלֶיהָ דֶּרֶךְ אֵבָרִין.

משנה תורה - ספר נשים - הלכות סוטה - הכול
פרק א ב ג ד

יש לך שאלה או הערה?