משנה תורה מנוקד - ספר נשים - הלכות גירושין פרק יב

משנה תורה - ספר נשים - הלכות גירושין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת גֵּרוּשִׁין פֵּרֶק יב

א הָאִשָּׁה שֶׁבָּאָה וְאָמְרָה, אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי, וּגְרוּשָׁה אֲנִי--נֶאֱמֶנֶת, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. הֻחְזְקָה אֵשֶׁת אִישׁ, וּבָאָה וְאָמְרָה, גֵּרְשַׁנִי בַּעְלִי--אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לְהַתִּיר עַצְמָהּ; אֲבָל פָּסְלָה עַצְמָהּ לַכְּהֻנָּה, לְעוֹלָם. וְאִם מֵת בַּעְלָהּ, חוֹשְׁשִׁין לִדְבָרֶיהָ; וְחוֹלֶצֶת, וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

ב הָיוּ לָהּ שְׁנֵי עֵדִים שְׁהִיא גְּרוּשָׁה--אַף עַל פִּי שְׁאֵין שָׁם גֶּט, הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה. הוֹצִיאָה גֶּט מִתַּחַת יָדָהּ וְאָמְרָה, גֵּרְשַׁנִי בַּעְלִי בְּזֶה--הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת; וְתִנָּשֵׂא בּוֹ, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מְקֻיָּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. [ג] בָּא הַבַּעַל וְעִרְעַר--אִם אָמַר, לֹא נְתַתִּיו לָהּ אֵלָא נָפַל מִמֶּנִּי וּמָצְאָה אוֹתוֹ, אֵינוּ נֶאֱמָן: שֶׁהֲרֵי הוֹדָה שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ, וַהֲרֵי הוּא יוֹצֶא מִתַּחַת יָדָהּ. אֲבָל אִם אָמַר הַבַּעַל, עַל תְּנָאי הָיָה, פִּקָּדוֹן הָיָה, מֵעוֹלָם לֹא כְּתַבְתִּיו וּמְזֻיָּף הוּא--יִתְקַיַּם בְּחוֹתְמָיו אוֹ בְּעֵדֵי מְסִירָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם לֹא נִתְקַיַּם, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת לִהְיוֹתָהּ מֻתֶּרֶת לַאֲחֵרִים; אֲבָל נִפְסְלָה מִן הַכְּהֻנָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁהֲרֵי פָּסְלָה עַצְמָהּ בְּהוֹדָאַת פִּיהָ, וְעָשְׂתָה עַצְמָהּ כַּחֲתִכָּה שֶׁלְּאִסּוּר.

ג [ד] בָּאָה הִיא וּבַעְלָהּ, הִיא אוֹמֶרֶת, גֵּרַשְׁתַּנִי וְאָבַד גִּטִּי, וְהוּא אוֹמֵר, לֹא גֵרַשְׁתִּיךְ--אַף עַל פִּי שֶׁהֻחְזְקָה אִשְׁתּוֹ, הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת: חֲזָקָה, שְׁאֵין אִשָּׁה מְעִזָּה פָּנֶיהָ בִּפְנֵי בַּעְלָהּ.

ד [ה] אָמַר הַבַּעַל, גֵּרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי--אֵינוּ נֶאֱמָן, וְחוֹשְׁשִׁין לִדְבָרָיו וְתִהְיֶה סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת; וְאַפִלּוּ הוֹדָת לוֹ שֶׁגֵּרְשָׁהּ, אֵינוּ נֶאֱמָן--שֶׁמֶּא יִתְכַּוַּן לְקַלְקַל אוֹתָהּ, אוֹ בְּגֶט בָּטֵל גֵּרְשָׁהּ וְהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת, אוֹ שֶׁמֶּא תָּעִיז פָּנֶיהָ בּוֹ מִפְּנֵי שְׁהוּא מַאֲמִינָהּ, וְהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת כֹּבֶד הָאִסּוּר שֶׁלָּהּ. לְפִיכָּךְ אוֹמְרִין לוֹ, אִם אֱמֶת הַדָּבָר, הֲרֵי אַתֶּם קַיָּמִים, גָּרְשָׁהּ עַתָּה בְּפָנֵינוּ.

ה [ו] שְׁנַיִם אוֹמְרִין נִתְגָּרְשָׁה, וּשְׁנַיִם מַכְחִישִׁין אוֹתָן וְאוֹמְרִין לֹא נִתְגָּרְשָׁה--אַפִלּוּ הַבַּעַל עוֹמֵד וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ, גֵּרַשְׁתַּנִי--הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה כְּשֶׁהָיְתָה: מִפְּנֵי הָעֵדִים שֶׁסּוֹמְכִין אוֹתָהּ, אִפְשָׁר שֶׁתָּעִיז פָּנֶיהָ. לְפִיכָּךְ אִם נִשֵּׂאת, תֵּצֵא וְהַוֶּלֶד מַמְזֵר.

ו [ז] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁאָמְרוּ עַכְשָׁו נִתְגָּרְשָׁה, שֶׁהֲרֵי אוֹמְרִין לָהּ, אִם אֱמֶת הַדָּבָר הוֹצִיאִי גִּטִּיךְ; אֲבָל אִם אָמְרוּ הָעֵדִים מִכַּמָּה יָמִים נִתְגָּרְשָׁה, יֵשׁ לוֹמַר אָבַד הַגֶּט. וְהוֹאִיל וְהִיא אוֹמֶרֶת, גְּרוּשָׁה אֲנִי בַּוַּדַּאי, וּשְׁנֵי עֵדִים מְעִידִין לָהּ--אַף עַל פִּי שֶׁהֲרֵי שְׁנַיִם מַכְחִישִׁין אוֹתָן--אִם נִשֵּׂאת לְאֶחָד מֵעֵדֶיהָ, לֹא תֵצֵא: שֶׁהֲרֵי הִיא וּבַעְלָהּ יוֹדְעִין בַּוַּדַּאי שְׁהִיא מֻתֶּרֶת, וַחֲזָקָה הִיא שְׁאֵין מְקַלְקְלִין עַצְמָן. אֲבָל אִם נִשֵּׂאת לְאַחֵר, הוֹאִיל וְהַדָּבָר אֶצְלוֹ סָפֵק, וְכֵן אִם אָמְרָה הִיא אֵינִי יוֹדַעַת, אַפִלּוּ נִשֵּׂאת לְאֶחָד מֵעֵדֶיהָ--הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא, וְהַוֶּלֶד סְפֵק מַמְזֵר.

ז [ח] אָמְרוּ שְׁנַיִם רְאִינוּהָ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא רְאִינוּהָ--אִם הָיוּ כֻּלָּם שְׁרוּיִים בֶּחָצֵר אַחַת, הֲרֵי זוֹ לֹא תִנָּשֵׂא; וְאִם נִשֵּׂאת--לֹא תֵצֵא וְהַוֶּלֶד כָּשֵׁר, שֶׁבְּנֵי אָדָם עֲשׂוּיִין לְגָרַשׁ בְּצִנְעָה.

ח [ט] הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא הֻחְזְקָה אֵשֶׁת אִישׁ, וּבָא עֵד אֶחָד וְאָמַר, אֵשֶׁת אִישׁ הָיְתָה וְנִתְגָּרְשָׁה, וּבָא עֵד אֶחָד וְאָמַר, לֹא נִתְגָּרְשָׁה--הֲרֵי שְׁנֵיהֶן מְעִידִין שְׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ, וְאֶחָד מֵעִיד שְׁהִיא גְּרוּשָׁה, וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁלְּאֶחָד מוֹעִיל, בִּמְקוֹם שְׁנַיִם: וּלְפִיכָּךְ לֹא תִנָּשֵׂא; וְאִם נִשֵּׂאת, תֵּצֵא.

ט [י] אִשָּׁה וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת, זֶה אוֹמֵר, זוֹ אִשְׁתִּי וְזֶה עַבְדִּי, וְזֶה אוֹמֵר, זוֹ אִשְׁתִּי וְזֶה עַבְדִּי, וְהָאִשָּׁה אוֹמֶרֶת, שְׁנֵיהֶן עֲבָדַי--הֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לַכֹּל: וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶן הִחְזִיקוּהָ אֵשֶׁת אִישׁ--הוֹאִיל וְכָל אֶחָד מֵהֶן לְעַצְמוֹ הֵעִיד, אֵינָן נֶאֱמָנִין.

י [יא] שְׁלִיחַ קַבָּלָה שֶׁהוֹצִיא גֶּט מִתַּחַת יָדוֹ, וְהַבַּעַל אוֹמֵר, מְזֻיָּף הוּא--יִתְקַיַּם בְּחוֹתְמָיו אוֹ בְּעֵדֵי מְסִירָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; אָמַר הַבַּעַל, פִּקָּדוֹן נְתַתִּיו לוֹ, וְהַשָּׁלִיחַ אוֹמֵר, לְגֵרוּשִׁין נְתָנוֹ לִי--הַשָּׁלִיחַ נֶאֱמָן. וְכֵן אִם הָיָה הַגֶּט יוֹצֶא מִתַּחַת יְדֵי הָאִשָּׁה, וְהִיא אוֹמֶרֶת, שָׁלִיחַ זֶה נְתָנוֹ לִי, וְהַשָּׁלִיחַ אוֹמֵר, כֵּן הָיָה וּלְגֵרוּשִׁין נְתָנוֹ לִי, וְהַבַּעַל אוֹמֵר, לֹא נְתַתִּיו אֵלָא לְפִקָּדוֹן--הַשָּׁלִיחַ נֶאֱמָן, וַהֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת.

יא [יב] אָבַד הַגֶּט--אַף עַל פִּי שֶׁהַבַּעַל אוֹמֵר, לְגֵרוּשִׁין נָתַתִּי הַגֶּט לַשָּׁלִיחַ, וְהַשָּׁלִיחַ אוֹמֵר, נְתַתִּיו לָהּ--הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת: שֶׁהֲרֵי הֻחְזְקָה אֵשֶׁת אִישׁ, וְאֵין כָּאן אֵלָא עֵד אֶחָד וּבַעַל. וְאַפִלּוּ אָמְרָה הָאִשָּׁה, בְּפָנַי נְתָנוֹ לוֹ לְגֵרוּשִׁין, וּנְתָנוֹ הַשָּׁלִיחַ לִי--הוֹאִיל וְהַבַּעַל וְהַשָּׁלִיחַ מְעִידִין אוֹתָהּ, אִפְשָׁר שֶׁתָּעִיז פָּנֶיהָ, וְשֶׁמֶּא לֹא נִתְגָּרְשָׁה.

יב [יג] שְׁלִיחַ קַבָּלָה שֶׁקִּבַּל גֶּט לְאִשָּׁה, וְשִׁלְּחוֹ לָהּ בְּיַד שְׁנֵי עֵדִים, וְהִגִּיעַ הַגֶּט לְיָדָהּ וּנְטָלַתּוּ, וַהֲרֵי הַגֶּט יוֹצֶא מִתַּחַת יָדָהּ, וְהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת אִם בַּעְלָהּ שִׁלְּחוֹ לָהּ, אוֹ שְׁלִיחַ קַבָּלָה שֶׁלָּהּ, אוֹ שְׁלוּחוֹ שֶׁלְּבַּעְלָהּ--הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. [יד] בָּא הַבַּעַל וְעִרְעַר שֶׁלֹּא כְּתָבוֹ, אוֹ שְׁהוּא גֶּט בָּטֵל--יִתְקַיַּם בְּחוֹתְמָיו, שֶׁהֲרֵי עֵדִים מְעִידִים שֶׁהַגֶּט שֶׁנָּתְנוּ לָהּ יָצָא מִתַּחַת יְדֵי שְׁלוּחָהּ שֶׁיָּדוֹ כְּיָדָהּ, וְאַף עַל פִּי שְׁהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת, הֲרֵי הָעֵדִים יָדְעוּ; וְאִם לֹא נִתְקַיַּם, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת.

יג [טו] מִי שֶׁהֻחְזְקָה אֵשֶׁת אִישׁ, וְהָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ, וְשָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וּבָאָה וְאָמְרָה, מֵת בַּעְלִי--נֶאֱמֶנֶת, וְתִנָּשֵׂא אוֹ תִּתְיַבַּם: חֲזָקָה שְׁאֵינָהּ מְקַלְקֶלֶת עַצְמָהּ, וְתֶאֱסֹר עַצְמָהּ עַל זֶה וְעַל זֶה, וְתַפְסִיד כְּתֻבָּתָהּ מִזֶּה וּמִזֶּה, וְתוֹצִיא בָּנֶיהָ מַמְזְרִים--בְּדָבָר הֶעָשׂוּי לְהִגָּלוֹת לַכֹּל; וְאֵי אִפְשָׁר לְהַכְחִישׁ, וְלֹא לִטְעֹן טְעָנָה, שְׁאִם הוּא חַי, סוֹפוֹ לָבוֹא אוֹ יִוָּדַע שְׁהוּא חַי.

יד וְכֵן אִם בָּא עֵד אֶחָד, וְהֵעִיד לָהּ שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ--תִּנָּשֵׂא עַל פִּיו, שֶׁהַדָּבָר עָשׂוּי לְהִגָּלוֹת; אַפִלּוּ עֶבֶד, אוֹ אִשָּׁה, אוֹ שִׁפְחָה, וְעֵד מִפִּי עֵד מִפִּי עֶבֶד מִפִּי שִׁפְחָה מִפִּי קְרוֹבִין--נֶאֱמָנִין לוֹמַר מֵת פְּלוֹנִי, וְתִנָּשֵׂא אִשְׁתּוֹ אוֹ תִּתְיַבַּם עַל פִּיהֶם.

טו [טז] וְהַכֹּל נֶאֱמָנִים לְהָעִיד לָהּ, עֵדוּת זוֹ--חוּץ מֵחָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁחֶזְקָתָן שׂוֹנְאוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שְׁאֵין מְעִידוֹת זוֹ לְזוֹ בְּמִיתַת בַּעְלָהּ, שֶׁמֶּא יִתְכַּוְּנוּ לְאָסְרָהּ עַל בַּעְלָהּ, וַעֲדַיִן הוּא קַיָּם; וְאֵלּוּ הֶן--חֲמוֹתָהּ, וּבַת חֲמוֹתָהּ, וְצָרָתָהּ, וִיבִמְתָּהּ, וּבַת בַּעְלָהּ.

טז אַפִלּוּ גּוֹי הַמֵּסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ נֶאֱמָן, וּמַשִּׂיאִין עַל פִּיו כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר; וְאִם נִתְכַּוַּן לְהָעִיד, אֵינוּ נֶאֱמָן. [יז] וְכֵן הַפָּסוּל בַּעֲבֵרָה מִן הַתּוֹרָה--אִם בָּא לְהָעִיד לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, אֵינוּ נֶאֱמָן; וְאִם הָיָה מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ, נֶאֱמָן--אֵין זֶה פָּחוּת מִן הַגּוֹי. אֲבָל פָּסוּל מִדִּבְרֵיהֶם, נֶאֱמָן לְעֵדוּת אִשָּׁה.

יז [יח] בָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, וְהִתִּירוּהָ לְהִנָּשֵׂא עַל פִּיו, וְאַחַר כָּךְ בָּא אַחֵר וְהִכְחִישׁ אֶת הָרִאשׁוֹן וְאָמַר, לֹא מֵת--הֲרֵי זוֹ לֹא תֵצֵא מֵהֶתֵּרָהּ, וְתִנָּשֵׂא: שֶׁעֵד אֶחָד בְּעֵדוּת אִשָּׁה, כִּשְׁנֵי עֵדִים בִּשְׁאָר עֵדִיּוֹת, וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁלְּאֶחָד, בִּמְקוֹם שְׁנַיִם.

יח [יט] בָּאוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, זֶה אוֹמֵר מֵת, וְזֶה אוֹמֵר לֹא מֵת, אִשָּׁה אוֹמֶרֶת מֵת, וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא מֵת--הֲרֵי זוֹ לֹא תִנָּשֵׂא; וְאִם נִשֵּׂאת, תֵּצֵא מִפְּנֵי שְׁהִיא סָפֵק. וְאִם נִשֵּׂאת לָעֵד שֶׁהֵעִיד לָהּ, וְהִיא אוֹמֶרֶת בָּרִיא לִי שֶׁמֵּת--הֲרֵי זוֹ לֹא תֵצֵא; בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ לֹא מֵת--אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת, תֵּצֵא.

יט [כ] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה הָאֶחָד שֶׁנִּשֵּׂאת עַל פִּיו כְּמוֹ הַשְּׁנַיִם שֶׁבָּאוּ וְהִכְחִישׁוּ אוֹתוֹ--כְּגוֹן שֶׁנִּשֵּׂאת עַל פִּי אִישׁ, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ לֹא מֵת, אוֹ שֶׁנִּשֵּׂאת עַל פִּי אִשָּׁה אוֹ עַל פִּי עַצְמָהּ, וּבָאוּ שְׁתֵּי נָשִׁים אוֹ שְׁנֵי פְּסוּלִין שֶׁלְּדִבְרֵיהֶן וְאָמְרוּ לֹא מֵת. אֲבָל עֵד כָּשֵׁר אוֹמֵר, מֵת, וְנָשִׁים רַבּוֹת אוֹ פְּסוּלִין אוֹמְרִים, לֹא מֵת--הֲרֵי זֶה כְּמֶחְצָה לְמֶחְצָה; וְאִם נִשֵּׂאת לְאֶחָד מֵעֵדֶיהָ, וְהִיא אוֹמֶרֶת וַדַּאי מֵת--הֲרֵי זוֹ לֹא תֵצֵא. [כא] אִשָּׁה אוֹמֶרֶת מֵת, אוֹ הִיא שֶׁאָמְרָה מֵת בַּעְלִי, וְאַחַר כָּךְ בָּא עֵד כָּשֵׁר וְאָמַר לֹא מֵת--הֲרֵי זוֹ לֹא תִנָּשֵׂא; וְאִם נִשֵּׂאת, תֵּצֵא.

כ [כב] אִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא מֵת, וּשְׁתֵּי נָשִׁים אוֹמְרוֹת מֵת--הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא; וְכֵן אִם אָמְרוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לֹא מֵת, וְאַחַת עֶשְׂרֵה אוֹמְרוֹת מֵת--הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא: שְׁאֵין אוֹמְרִין שְׁנַיִם כְּמֵאָה, אֵלָא בְּעֵדִים כְּשֵׁרִים; אֲבָל בַּפְּסוּלִין--הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב, בֵּין לְהָקֶל בֵּין לְהַחְמִיר.

כא [כג] שְׁנֵי עֵדִים אוֹמְרִין מֵת, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִין לֹא מֵת--הֲרֵי זוֹ לֹא תִנָּשֵׂא; וְאִם נִשֵּׂאת, תֵּצֵא מִפְּנֵי שְׁהִיא סָפֵק. וְאִם נִשֵּׂאת לְאֶחָד מֵעֵדֶיהָ, וְהִיא אוֹמֶרֶת בָּרִיא לִי שֶׁמֵּת--הֲרֵי זוֹ לֹא תֵצֵא.

כב [כד] מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, וּבָאָה אַחַת מֵהֶן וְאָמְרָה מֵת בַּעְלִי--הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא עַל פִּי עַצְמָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְצָרָתָהּ אֲסוּרָה, שְׁאֵין צָרָה מְעִידָה לַחֲבִרְתָּהּ. וְאַפִלּוּ נִשֵּׂאת זוֹ תְּחִלָּה, אֵין אוֹמְרִין אִלּוּ לֹא מֵת בַּעְלָהּ לֹא הָיְתָה אוֹסֶרֶת עַצְמָהּ עָלָיו--שֶׁמֶּא מִשִּׂנְאָתָהּ בְּצָרָתָהּ, רוֹצָה הִיא שֶׁיֵּאָסְרוּ שְׁתֵּיהֶן עָלָיו.

כג זֹאת אוֹמֶרֶת מֵת בַּעְלִי, וְצָרָתָהּ מַכְחֶשֶׁת אוֹתָהּ וְאוֹמֶרֶת לָהּ לֹא מֵת--הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא: כְּשֵׁם שְׁאֵינָהּ מְעִידָה לָהּ לְהַתִּירָהּ, כָּךְ לֹא תָעִיד לָהּ לְאָסְרָהּ. זוֹ אוֹמֶרֶת מֵת, וְצָרָתָהּ אוֹמֶרֶת נֶהְרַג--הוֹאִיל וּשְׁתֵּיהֶן אוֹמְרוֹת שְׁאֵינוּ קַיָּם, הֲרֵי אֵלּוּ יִנָּשְׂאוּ.

משנה תורה - ספר נשים - הלכות גירושין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?