משנה תורה מנוקד - ספר נשים - הלכות גירושין פרק ז

משנה תורה - ספר נשים - הלכות גירושין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת גֵּרוּשִׁין פֵּרֶק ז

א שָׁלִיחַ שֶׁהֵבִיא גֶּט מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאָה כְּתִיבַת הַגֶּט, וְלֹא יָדַע מִי הֶם עֵדָיו, אֵלָא נָתַן לוֹ הַבַּעַל גֶּט וְאָמַר לוֹ, תֵּן גֶּט זֶה לְאִשְׁתִּי--הֲרֵי זֶה נוֹתְנוֹ לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין עֵדָיו יְדוּעִין אֶצְלֵנוּ; וְתִהְיֶה מְגֹרֶשֶׁת, וְתִנָּשֵׂא בּוֹ.

ב בָּא הַבַּעַל וְעִרְעַר וְאָמַר, לֹא גֵרַשְׁתִּי מֵעוֹלָם וְגֶט שֶׁהוּבָא לָהּ מְזֻיָּף הוּא--יִתְקַיַּם בְּחוֹתְמָיו. וְאִם לֹא נִתְקַיַּם, אוֹ לֹא נוֹדְעוּ עֵדָיו כְּלָל--תֵּצֵא, וְהַוֶּלֶד מַמְזֵר: שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. אָבַד הַגֶּט, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת.

ג לְפִיכָּךְ נָשִׁים שֶׁחֶזְקָתָן שְׁהֶן שׂוֹנְאוֹת זוֹ אֶת זוֹ, אֵינָן נֶאֱמָנוֹת לְהָבִיא גֶּט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹ לְזוֹ--שֶׁמֶּא מְזֻיָּף הוּא, וְתִתְכַּוַּן לְקַלְקַל אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁתִּנָּשֵׂא, וְתֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ. [ג] וְאֵלּוּ הֶן הַנָּשִׁים שֶׁחֶזְקָתָן שׂוֹנְאוֹת זוֹ אֶת זוֹ: חֲמוֹתָהּ; וּבַת חֲמוֹתָהּ; וְצָרָתָהּ, אַפִלּוּ הָיְתָה הַצָּרָה נְשׂוּאָה לְאַחֵר; וִיבִמְתָּהּ, אַפִלּוּ הָיְתָה אֲחוֹתָהּ; וּבַת בַּעְלָהּ. אֲבָל שְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים, כְּשֵׁרוֹת.

ד הַמֵּבִיא גֶּט מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְחָלָה אוֹ נֶאֱנַס--מְשַׁלְּחוֹ בְּיַד אַחֵר; וְכֵן הַשֵּׁנִי--אִם חָלָה, מְשַׁלְּחוֹ בְּיַד אַחֵר; אַפִלּוּ מֵאָה. וְאֵינוּ צָרִיךְ עֵדִים, לַעֲשׂוֹת שָׁלִיחַ בִּפְנֵיהֶם. וְהָאַחֲרוֹן שֶׁהִגִּיעַ הַגֶּט לְיָדוֹ נוֹתְנוֹ לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, וְתִתְגָּרַשׁ בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּת הַשָּׁלִיחַ הָרִאשׁוֹן.

ה שָׁלִיחַ שֶׁהֵבִיא גֶּט מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ, אוֹ מֵחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל--אִם הָיָה הַשָּׁלִיחַ עוֹמֵד שָׁם בְּשָׁעַת כְּתִיבַת הַגֶּט וַחֲתִימָתוֹ--הֲרֵי זֶה אוֹמֵר בִּפְנֵי שְׁנַיִם, בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם; וְאַחַר כָּךְ יִנָּתֵן לָהּ בִּפְנֵיהֶם, וְתִתְגָּרַשׁ בּוֹ: וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין עֵדָיו יְדוּעִין אֶצְלֵנוּ; וְאַפִלּוּ הָיוּ עֵדָיו כְּשֵׁמוֹת הַגּוֹיִים, אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן.

ו בָּא הַבַּעַל וְעִרְעַר, אֵין מַשְׁגִּיחִין בּוֹ; לְפִיכָּךְ אַף הַנָּשִׁים שֶׁשּׂוֹנְאוֹת זוֹ אֶת זוֹ, נֶאֱמָנוֹת לְהָבִיא גֶּט זֶה וְלוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם. [ז] וְכֵן שָׁלִיחַ שֶׁהֵבִיא גֶּט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר, בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ צָרִיךְ--אִם יָבוֹא הַבַּעַל וִיעַרְעַר, אֵין מַשְׁגִּיחִין בּוֹ.

ז וְאִם אֵין הַשָּׁלִיחַ עוֹמֵד בְּשָׁעַת כְּתִיבָה וַחֲתִימָה, לֹא יִנָּתֵן לָהּ אֵלָא אִם כֵּן נִתְקַיַּם בְּחוֹתְמָיו; וְיֵשׁ לַשָּׁלִיחַ לִהְיוֹת מִכְּלַל הַשְּׁלוֹשָׁה שֶׁיְּקַיְּמוּ אוֹתוֹ בְּחוֹתְמָיו. וְאִם לֹא נִתְקַיַּם, וְנִתַּן לָהּ--הֲרֵי זֶה פָּסוּל, עַד שֶׁיִּתְקַיַּם; וְאִם בָּא הַבַּעַל וְעִרְעַר, וְלֹא נִתְקַיַּם--אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. אָבַד הַגֶּט, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת.

ח וּמִפְּנֵי מַה הִצְרִיכוּ לוֹמַר, בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם, בְּחוּצָה לָאָרֶץ--כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה הָאִשָּׁה צְרִיכָה לְקַיְּמוֹ, אִם יָבוֹא הַבַּעַל וִיעַרְעַר, מִפְּנֵי שְׁאֵין הָעֵדִים מְצוּיִין לְקַיְּמוֹ, מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּחוּצָה לָאָרֶץ.

ט בַּעַל שֶׁהֵבִיא רְאָיָה בְּרוּרָה, שֶׁגֶּט זֶה שֶׁנֶּאֱמָר בּוֹ בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם, מְזֻיָּף--הֲרֵי זֶה בָּטֵל: שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ דְּבָרָיו שֶׁלְּאֶחָד שֶׁאָמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם, אֵלָא לִדְחוֹת עִרְעוּר הַבַּעַל שְׁאֵין עִמּוֹ רְאָיָה; אֲבָל בִּמְקוֹם עֵדִים שֶׁמַּכְחִישִׁין אוֹתוֹ, לֹא הֶאֱמִינוּהוּ.

י הַנְּהָרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַנַּנָּסִין שֶׁבַּיָּם הַגָּדוֹל--שֶׁבְּתוֹךְ הַתְּחוּם שֶׁלְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הֶן כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וְשֶׁחוּץ לַתְּחוּם, כְּחוּצָה לָאָרֶץ. וּבְהִלְכּוֹת מַתְּנוֹת עֲנִיִּים, יִתְבָּאֲרוּ תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וּבָבֶל, כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַגִּטִּין.

יא גֶּט שֶׁכְּתָבוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַחֲתָמוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ--צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם; כְּתָבוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וַחֲתָמוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל--אֵינוּ צָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם.

יב נִכְתַּב מִקְצַת הַגֶּט בְּפָנָיו, וְנֶחְתַּם כֻּלּוֹ בְּפָנָיו--אִם מִקְצָתוֹ הָרִאשׁוֹן הוּא, הֲרֵי זֶה אוֹמֵר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם; אַפִלּוּ לֹא נִכְתַּב בּוֹ אֵלָא שִׁטָּה אַחַת בְּפָנָיו, וְאַפִלּוּ שָׁמַע קָן הַקֻּלְמוֹס כּוֹתֵב, וְחָתְמוּ הָעֵדִים בְּפָנָיו--הֲרֵי זֶה אוֹמֵר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם. וְכֵן אִם יָצָא הַסּוֹפֵר לַשּׁוּק, וְחָזַר וְהִשְׁלִים אֶת הַגֶּט--אֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא אַחֵר מְצָאוֹ וְאָמַר לוֹ, וּלְשֵׁם אִישׁ אַחֵר כְּתָבוֹ; אֵלָא אוֹמֵר, בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם.

יג אָמַר בְּפָנַי נִכְתַּב אֲבָל לֹא בְּפָנַי נֶחְתַּם, בְּפָנַי נֶחְתַּם אֲבָל לֹא בְּפָנַי נִכְתַּב, בְּפָנַי נִכְתַּב וְחָתַם עֵד אֶחָד אֲבָל לֹא הָעֵד הַשֵּׁנִי, אַפִלּוּ הָיָה הוּא הָעֵד הַשֵּׁנִי--הֲרֵי זֶה יִתְקַיַּם בְּחוֹתְמָיו, וְאַחַר כָּךְ יִנָּתֵן לָהּ. וְאִם הֵעִיד הוּא וְאַחֵר עַל הָעֵד הַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא חָתַם בְּפָנָיו, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר וְיִנָּתֵן לָהּ; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם הֵעִידוּ שְׁנַיִם אֲחֵרִים עַל כְּתָב יְדֵי הָעֵד הַשֵּׁנִי, שֶׁזֶּה כָּשֵׁר.

יד שְׁנַיִם שֶׁהֵבִיאוּ גֶּט בְּחוּצָה לָאָרֶץ--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִכְתַּב וְנֶחְתַּם בִּפְנֵיהֶם, הוֹאִיל וּנְתָנוֹ לָהֶם הַבַּעַל לִתְּנוֹ לְאִשְׁתּוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ נוֹתְנִין לָהּ, וְתִהְיֶה מְגֹרֶשֶׁת: שֶׁהֲרֵי אֵין הַבַּעַל יָכוֹל לְעַרְעַר בְּגֶט זֶה, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מְקֻיָּם--שֶׁהֲרֵי שְׁלוּחָיו הֶם עֵדָיו, שֶׁאִלּוּ אָמְרוּ הַשְּׁנַיִם בְּפָנֵינוּ נִתְגָּרְשָׁה, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת, אַף עַל פִּי שְׁאֵין שָׁם גֶּט.

טו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמָן שֶׁהַגֶּט יוֹצֶא מִתַּחַת יַד שְׁנֵיהֶם; אֲבָל בִּזְמָן שְׁאֵינוּ יוֹצֶא מִתַּחַת יָדָם, צְרִיכִין לוֹמַר בְּפָנֵינוּ נִכְתַּב וּבְפָנֵינוּ נֶחְתַּם. לְפִיכָּךְ אִם אָמַר אֶחָד בְּפָנַי נִכְתַּב וְהָאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נֶחְתַּם, אַפִלּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ נִכְתַּב וְאֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נֶחְתַּם--הוֹאִיל וְאֵינוּ יוֹצֶא מִתַּחַת יַד שְׁנֵיהֶם, לֹא יִנָּתֵן לָהּ, עַד שֶׁיִּתְקַיַּם בְּחוֹתְמָיו. [טז] אָמַר אֶחָד בְּפָנַי נִכְתַּב, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ נֶחְתַּם--כָּשֵׁר, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָם: שֶׁהֲרֵי נִתְקַיַּם בְּחוֹתְמָיו.

טז [יז] שָׁלִיחַ שֶׁהֵבִיא גֶּט בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וּנְתָנוֹ לָהּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְלֹא אָמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם--אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת, נוֹטְלוֹ מִמֶּנָּה וְחוֹזֵר וְנוֹתְנוֹ לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְאוֹמֵר בִּפְנֵיהֶם בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם; וְאִם לֹא נְטָלוֹ מִמֶּנָּה--הֲרֵי זֶה פָּסוּל, עַד שֶׁיִּתְקַיַּם בְּחוֹתְמָיו. [יח] נְתָנוֹ לָהּ, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם עַד שֶׁנִּשְׁתַּתַּק--הֲרֵי זֶה יִתְקַיַּם בְּחוֹתְמָיו, וְאַחַר כָּךְ יִנָּתֵן לָהּ.

יז [יט] הַסּוֹמֶה אֵינוּ יָכוֹל לְהָבִיא גֶּט זֶה שֶׁלְּחוּצָה לָאָרֶץ, מִפְּנֵי שְׁאֵינוּ יָכוֹל לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם; לְפִיכָּךְ אִם נִכְתַּב וְנֶחְתַּם לְפָנָיו כְּשֶׁהָיָה פִּתֵּחַ, וְנִסְתַּמָּה--הֲרֵי זֶה אוֹמֵר בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה, בְּפָנַי נִכְתַּב וְנֶחְתַּם, וְנוֹתְנוֹ לָהּ.

יח וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה גֶּט זֶה שֶׁלְּחוּצָה לָאָרֶץ, צְרִיכָה שְׁלוֹשָׁה לוֹמַר בִּפְנֵיהֶם בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם--שֶׁלֹּא אָמְרוּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, אֵלָא בִּזְמָן שֶׁהַשָּׁלִיחַ כָּשֵׁר לְעֵדוּת, שֶׁהֲרֵי הוּא מִצְטָרֵף עִם הַשְּׁנַיִם, וְנִמְצָא מִכְּלַל הַשְּׁלוֹשָׁה שֶׁקִּיְּמוּ גֶּט זֶה בִּדְבָרָיו: שֶׁהָעֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּן, בְּדָבָר שְׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם.

יט [כ] חָלָה הַשָּׁלִיחַ, אוֹ נֶאֱנַס--בָּא לְבֵית דִּין וְאוֹמֵר לָהֶם, גֶּט זֶה בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם, וְהֶן מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ אַחֵר; וְאֵין הָאַחֲרוֹן צָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם, אֵלָא אוֹמֵר, שְׁלִיחַ בֵּית דִּין אֲנִי, וְנוֹתְנוֹ לָהּ בִּפְנֵי הָעֵדִים. [כא] חָלָה הַשֵּׁנִי, אוֹ נֶאֱנַס--עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ אַחֵר בְּבֵית דִּין, אַפִלּוּ מֵאָה; וְהָאַחֲרוֹן אוֹמֵר, שְׁלִיחַ בֵּית דִּין אֲנִי, וְנוֹתְנוֹ לָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּת הַשָּׁלִיחַ הָרִאשׁוֹן.

כ וּמִפְּנֵי מַה צָרִיךְ בֵּית דִּין, מִפְּנֵי שְׁהוּא צָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם; אֲבָל אִם נִתְקַיַּם הַגֶּט בְּחוֹתְמָיו--אַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנוֹ שָׁלִיחַ לְשָׁלִיחַ, וְאַפִלּוּ מֵאָה בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַגֶּט לְיָדָהּ--הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵרַשׁ הַבַּעַל, וְלֹא אָמַר לוֹ שַׁלְּחוֹ בְּיַד אַחֵר אִם חָלָה אוֹ נֶאֱנַס--הֲרֵי זֶה מְשַׁלְּחוֹ.

כא [כב] כָּל הָעוֹשֶׂה שָׁלִיחַ, אֵינוּ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַשָּׁלִיחַ עִמּוֹ בְּבֵית דִּין; אֵלָא אוֹמֵר לָהֶם, הֲרֵי פְּלוֹנִי שְׁלוּחִי, וְאַפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. וְכֵן הַשָּׁלִיחַ עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ אַחֵר שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, אַפִלּוּ הֶן מֵאָה.

כב [כג] הָאִישׁ שֶׁנָּתַן גֶּט לְאִשְׁתּוֹ, וְנִכְתַּב וְנֶחְתַּם בְּפָנֶיהָ, וְאָמַר לָהּ, הֲרֵי אַתְּ שְׁלוּחָה לְהוֹלָכָה עַד בֵּית דִּין פְּלוֹנִי, וְהֶם יַעְמִידוּ שָׁלִיחַ וְיִתְּנוּ לָךְ גֶּט זֶה, וְתִתְגָרְשִׁי בּוֹ--הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר בִּפְנֵיהֶם, בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם, וְהֶם נוֹטְלִין אוֹתוֹ וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ לְשָׁלִיחַ לִתְּנוֹ לָהּ, כְּמַאֲמַר הַבַּעַל.

כג [כד] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהִתְנָה עָלֶיהָ הַבַּעַל תְּנָאי זֶה; אֲבָל אִם לֹא הִתְנָה עָלֶיהָ, אֵלָא נָתַן לָהּ גִּטָּהּ, וַהֲרֵי הַגֶּט יוֹצֶא מִתַּחַת יָדָהּ--אֵינָהּ צְרִיכָה לוֹמַר כְּלוּם; וַהֲרֵי הִיא בְּחֶזְקַת מְגֹרֶשֶׁת, הוֹאִיל וְגֶט שֶׁבְּיָדָהּ כָּתוּב כְּהִלְכָּתוֹ וְהָעֵדִים חוֹתְמִין עָלָיו. וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין אָנוּ מַכִּירִין כְּתָב הָעֵדִים, וְלֹא נִתְקַיַּם--אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ, שֶׁמֶּא זִיְּפָה אוֹתוֹ: שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ מְקַלְקֶלֶת עַל עַצְמָהּ; וְעוֹד שֶׁהָעֵדִים הַחוֹתְמִין עַל הַגֶּט, הֲרֵי הֶן כְּמִי שֶׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין, עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁם מְעַרְעֵר. לְפִיכָּךְ נַעְמִיד הַגֶּט בְּחֶזְקָתוֹ, וְתִנָּשֵׂא, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין, שֶׁמֶּא יִמָּצֵא מְזֻיָּף: כְּמוֹ שֶׁנַּעְמִיד הַגֶּט בְּחֶזְקַת כָּשֵׁר, כְּשֶׁיָּבִיא אוֹתוֹ הַשָּׁלִיחַ--עַד שֶׁיְּעַרְעַר הַבַּעַל, אוֹ עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שְׁהוּא מְזֻיָּף אוֹ בָּטֵל.

כד שְׁאִם תָּבוֹא לָחוּשׁ לִדְבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, כָּךְ הָיָה לָנוּ לָחוּשׁ לַגֶּט שֶׁיִּתֵּן אוֹתוֹ הַבַּעַל בְּפָנֵינוּ--שֶׁמֶּא בִּטְּלוֹ וְאַחַר כָּךְ נְתָנוֹ, אוֹ שֶׁמֶּא עֵדִים פְּסוּלִין חָתְמוּ בּוֹ וַהֲרֵי הוּא כִּמְזֻיָּף מִתּוֹכוֹ, אוֹ שֶׁמֶּא שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ נִכְתַּב. וּכְשֵׁם שְׁאֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶה וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, אֵלָא נַעְמִידוֹ עַל חֶזְקָתוֹ עַד שֶׁיִּוָּדַע שְׁהוּא בָּטֵל--כָּךְ לֹא נָחוּשׁ לֹא לַשָּׁלִיחַ וְלֹא לָאִשָּׁה עַצְמָהּ שֶׁהַגֶּט יוֹצֶא מִתַּחַת יָדָהּ, שְׁאֵין דִּינֵי הָאִסּוּרִין כְּדִינֵי הַמְּמוֹנוֹת.

משנה תורה - ספר נשים - הלכות גירושין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?