משנה תורה מנוקד - ספר נשים - הלכות גירושין פרק ב

משנה תורה - ספר נשים - הלכות גירושין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת גֵּרוּשִׁין פֵּרֶק ב

א זֶה שֶׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ" (דברים כד,א; דברים כד,ג)--אֶחָד הַכּוֹתֵב בְּיָדוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לְאַחֵר לִכְתֹּב לָהּ, וְאֶחָד הַנּוֹתֵן בְּיָדוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לְאַחֵר לִתֵּן לָהּ: לֹא נֶאֱמָר "וְכָתַב", אֵלָא לְהוֹדִיעַ שְׁאֵין מִתְגָּרֶשֶׁת אֵלָא בִּכְתָב; "וְנָתַן", שֶׁלֹּא תִקַּח מֵעַצְמָהּ. [ב] אָמַר לִשְׁנַיִם, כִּתְבוּ גֶּט וְחִתְמוּ וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי--הֲרֵי אֵלּוּ כּוֹתְבִין וְחוֹתְמִין וְנוֹתְנִין לָהּ, וְהֶן הֶן שְׁלוּחָיו וְהֶן הֶן עֵדָיו; וְכֵן אִם אָמַר לַסּוֹפֵר, כְּתֹב לִי גֶּט לְאִשְׁתִּי, וְאָמַר לָעֵדִים לַחְתֹּם--כּוֹתְבִין וְחוֹתְמִין וְנוֹתְנִין לוֹ, וְהוּא מְגָרֵשׁ בּוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה. [ג] וְכוֹתְבִין גֶּט לָאִישׁ, אַף עַל פִּי שְׁאֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ--וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ הָעֵדִים וְהַסּוֹפֵר שֶׁכָּתְבוּ וְחָתְמוּ בּוֹ, מַכִּירִין וְיוֹדְעִין שֶׁזֶּה הוּא פְּלוֹנִי וְאִשְׁתּוֹ פְּלוֹנִית. וְאִם הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שְׁנַיִם שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶם שׁוֹוִים, וּשְׁמוֹת נְשׁוֹתֵיהֶם שׁוֹוִים--אֵין מְגָרֵשׁ אֶחָד מֵהֶם, אֵלָא בְּמַעְמַד חֲבֵרוֹ: שֶׁמֶּא יִכְתֹּב גֶּט וְיוֹלִיכוֹ לְאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, וִיגָרְשֶׁנָּה עָלָיו. [ד] וּבְשָׁעַת הַסַּכָּנָה--כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין, אַף עַל פִּי שְׁאֵין מַכִּירִין. וְהָאִשָּׁה נוֹתֶנֶת שְׂכַר הַסּוֹפֵר, בְּכָל מָקוֹם.

ב [ה] וְצָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר הַבַּעַל מֵעַצְמוֹ לַסּוֹפֵר, כְּתֹב; וְלָעֵדִים, חֲתֹמוּ. הֲרֵי שֶׁאָמְרוּ לוֹ בֵּית דִּין אוֹ שְׁנַיִם, נִכְתֹּב גֶּט לְאִשְׁתָּךְ, וְאָמַר לָהֶם, כְּתֹבוּ--אִם כָּתְבוּ הֶן עַצְמָן וְחָתְמוּ בּוֹ, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר; אֲבָל אִם אָמְרוּ הֶם לַסּוֹפֵר וְכָתַב, וְלָעֵדִים וְחָתְמוּ--אַף עַל פִּי שֶׁחָזְרוּ וּנְתָנוּהוּ לַבַּעַל, וְחָזַר וְנָתַן גֶּט זֶה לְאִשְׁתּוֹ בִּפְנֵי עֵדִים--הֲרֵי זֶה גֶּט בָּטֵל, שֶׁהֲרֵי כְּתָבוֹ מִי שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ הַבַּעַל לְכָתְבוֹ.

ג [ו] אָמַר לִשְׁנַיִם אוֹ לִשְׁלוֹשָׁה, אִמְרוּ לַסּוֹפֵר וְיִכְתֹּב גֶּט לְאִשְׁתִּי, וְאִמְרוּ לָעֵדִים וְיַחְתֹּמוּ, וְאָמְרוּ לַסּוֹפֵר וְכָתַב, וְלָעֵדִים וְחָתְמוּ, אוֹ שֶׁאָמַר לִשְׁנַיִם, אִמְרוּ לַסּוֹפֵר וְיִכְתֹּב גֶּט לְאִשְׁתִּי, וְאַתֶּם חֲתֹמוּ--הֲרֵי זֶה גֶּט פָּסוּל; וּמִתְיַשְּׁבִין בְּדָבָר זֶה הַרְבֵּה, מִפְּנֵי שְׁהוּא קָרוֹב לִהְיוֹת גֶּט בָּטֵל. [ז] וּמַה בֵּין פָּסוּל לְבָטֵל--שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמָר בְּחִבּוּר זֶה בַּגֶּט שְׁהוּא בָּטֵל, הוּא בָּטֵל מִן הַתּוֹרָה; וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמָר פָּסוּל, הוּא פָּסוּל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

ד [ח] הַבַּעַל שֶׁהֵבִיא גֶּט חָתוּם בְּיָדוֹ, וְאָמַר תְּנוּ גֶּט זֶה לְאִשְׁתִּי--הֲרֵי אֵלּוּ יִתְּנוּ לָהּ. אָמַר לַאֲחֵרִים לִכְתֹּב גֶּט וְלַחְתֹּם בּוֹ וְלִתְּנוֹ לְאִשְׁתּוֹ, וְכָתְבוּ וְחָתְמוּ וְנָתְנוּ לָהּ, וְנִמְצָא הַגֶּט בָּטֵל אוֹ פָּסוּל--הֲרֵי אֵלּוּ כּוֹתְבִין אַחֵר, וְאַפִלּוּ מֵאָה, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיָדָהּ גֶּט כָּשֵׁר.

ה [ט] אָמַר לָהֶם הַבַּעַל, כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וּתְנוּ לַשָּׁלִיחַ לְהוֹלִיךְ לָהּ, וְכָתְבוּ וְחָתְמוּ וְנָתְנוּ לַשָּׁלִיחַ, וְנִמְצָא הַגֶּט בָּטֵל--אֵין כּוֹתְבִין אַחֵר, עַד שֶׁיִּמָּלְכוּ בַּבַּעַל: שֶׁהֲרֵי לֹא עָשָׂה אוֹתָן לְגֵרוּשִׁין, וְשֶׁמֶּא לֹא רָצָה אֵלָא שֶׁיִּכְתֹּבוּ וְיִתְּנוּ לַשָּׁלִיחַ בִּלְבָד; וְלֹא יִשָּׁאֵר לָהֶם בּוֹ מַעֲשֶׂה אַחֵר, וַהֲרֵי כָּתְבוּ וְנָתְנוּ. לְפִיכָּךְ לֹא יִכְתְּבוּ אַחֵר; וְאִם כָּתְבוּ גֶּט אַחֵר כָּשֵׁר, וּנְתָנוּהוּ לַשָּׁלִיחַ, וּנְתָנוֹ לָהּ--הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת.

ו [י] הָאוֹמֵר לִשְׁנַיִם אוֹ לְיָתֵר עַל שְׁנַיִם, כִּתְבוּ גֶּט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי, גָּרְשׁוּהָ, שַׁלְּחוּהָ, שַׁבְּקוּהָ, תָּרְכוּהָ, כִּתְבוּ אִגֶּרֶת וּתְנוּ לָהּ--הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ גֶּט כָּשֵׁר, וְיִתְּנוּ לָהּ. אָמַר לָהֶם, פִּטְרוּהָ, פַּרְנְסוּהָ, עֲשׂוּ לָהּ כַּדָּת, עֲשׂוּ לָהּ כַּנִּמּוּס, עֲשׂוּ לָהּ כָּרָאוּי--לֹא אָמַר כְּלוּם; וְאִם כָּתְבוּ גֶּט וְנָתְנוּ לָהּ, הֲרֵי זֶה בָּטֵל.

ז [יא] אָמַר לָהֶם, הוֹצִיאוּהָ, עִזְבוּהָ, הַתִּירוּהָ, הַנִּיחוּהָ, הוֹעִילוּהָ--הֲרֵי זֶה סְפֵק אִם מַשְׁמַע מִלּוֹת אֵלּוּ הַגֵּרוּשִׁין, אוֹ עִנְיָן אַחֵר. לְפִיכָּךְ אֵין כּוֹתְבִין לָהּ; וְאִם כָּתְבוּ גֶּט וְנָתְנוּ לָהּ, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת.

ח [יב] הָאוֹמֵר כִּתְבוּ גֶּט לְאִשְׁתִּי--הֲרֵי אֵלּוּ כּוֹתְבִין וְחוֹתְמִין וְנוֹתְנִין לַבַּעַל בְּיָדוֹ, וְאֵין נוֹתְנִין לְאִשְׁתּוֹ, עַד שֶׁיֹּאמַר לָהֶם לִתֵּן לָהּ; וְאִם נָתְנוּ לָהּ, אֵינוּ גֶּט. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּבָרִיא; אֲבָל הַמְּסֻכָּן, וְהוּא אָדָם שֶׁקָּפַץ עָלָיו הַחֹלִי בִּמְהֵרָה וְהִכְבִּיד חָלְיוֹ מִיָּד, וְהַיּוֹצֶא בְּקֻלָּר, אַפִלּוּ עַל עִסְקֵי מָמוֹן, וְהַמְּפָרֵשׁ בַּיָּם, וְהַיּוֹצֶא בַּשְּׁיָרָה, וְאָמַר כִּתְבוּ גֶּט לְאִשְׁתִּי--הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיַחְתְּמוּ וְיִתְּנוּ לָהּ, שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן זֶה אֵלָא לִכְתֹּב וְלִתֵּן לָהּ.

ט [יג] בָּרִיא שֶׁאָמַר, כִּתְבוּ גֶּט לְאִשְׁתִּי, וְכָתְבוּ וְנָתְנוּ לָהּ, וְהָרַג עַצְמוֹ מִיָּד, כְּגוֹן שֶׁהִשְׁלִיךְ עַצְמוֹ מִן הַגָּג, אוֹ הִפִּיל עַצְמוֹ לַיָּם--הֲרֵי זֶה גֶּט כָּשֵׁר; עָלָה לַגָּג, וּדְחָפַתּוּ הָרוּחַ, וּמֵת--אֵינוּ גֶּט; סְפֵק הִפִּיל עַצְמוֹ, סְפֵק דְּחָפַתּוּ הָרוּחַ--הֲרֵי זֶה גֶּט, עַד שֶׁיִּוָּדַע בַּוַּדַּאי שֶׁהָרוּחַ דְּחָפַתּוּ. וְכֵן מִי שֶׁהָיָה מֻשְׁלָךְ בַּבּוֹר וְאָמַר, כָּל הַשּׁוֹמֵעַ קוֹלִי יִכְתֹּב גֶּט לְאִשְׁתִּי--הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ: וְהוּא, שֶׁיֵּדְעוּ אוֹתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֶעֱלוּהוּ, וְלֹא הִכִּירוּהוּ--הֲרֵי הַגֶּט כָּשֵׁר: שֶׁזֶּה כְּשָׁעַת הַסַּכָּנָה הוּא, שֶׁכּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין אַף עַל פִּי שְׁאֵין מַכִּירִין. וְכֵן מִי שֶׁנָּפְלוּ בּוֹ מַכּוֹת רָעוֹת שְׁאֵי אִפְשָׁר שֶׁיִּחְיֶה מֵהֶן, אַפִלּוּ נִשְׁחַט בּוֹ רֹב שְׁנֵי הַסִּימָנִין, וְרָמַז וְאָמַר, כִּתְבוּ גֶּט לְאִשְׁתִּי--הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ: שֶׁהֲרֵי עַתָּה חַי הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹפוֹ לָמוּת.

י [יד] מִי שֶׁהָיְתָה רוּחַ רָעָה מְבַעֶתֶת אוֹתוֹ, וְאָמַר כְּשֶׁהִתְחִיל בּוֹ הַחֹלִי, כִּתְבוּ גֶּט לְאִשְׁתִּי--לֹא אָמַר כְּלוּם, מִפְּנֵי שְׁאֵין דַּעְתּוֹ נְכוֹנָה וּמְיֻשֶּׁבֶת. וְכֵן הַשִּׁכּוֹר שֶׁהִגִּיעַ לְשִׁכְרוּתוֹ שֶׁלְּלוֹט; וְאִם לֹא הִגִּיעַ, הֲרֵי זֶה סָפֵק.

יא [טו] אָמַר כִּשְׁהוּא בָּרִיא, כִּתְבוּ גֶּט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי, וְאַחַר כָּךְ נִבְעַת--מַמְתִּינִין לוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא, וְכוֹתְבִין וְנוֹתְנִין לָהּ, וְאֵין צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְהִמָּלֵךְ בּוֹ, אַחַר שֶׁהִבְרִיא; וְאִם כָּתְבוּ וְנָתְנוּ קֹדֶם שֶׁיַּבְרִיא, הֲרֵי זֶה פָּסוּל.

יב [טז] מִי שֶׁנִּשְׁתַּתַּק וַהֲרֵי דַּעְתּוֹ נְכוֹנָה, אָמְרוּ לוֹ נִכְתֹּב גֶּט לְאִשְׁתָּךְ, וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ--בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלוֹשָׁה פְּעָמִים בְּסֵרוּגִין: אִם אָמַר עַל לָאו לָאו, וְעַל הִין הִין--הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ; וּצְרִיכִין לְבָדְקוֹ יָפֶה יָפֶה, שֶׁמֶּא נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ. וְכֵן אִם כָּתַב בְּיָדוֹ, כִּתְבוּ וּתְנוּ גֶּט לְאִשְׁתִּי--הֲרֵי אֵלּוּ כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין לָהּ, אִם הָיְתָה דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו: שְׁאֵין דִּין מִי שֶׁנִּשְׁתַּתַּק, כְּדִין הַחֵרֵשׁ.

יג [יז] מִי שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה כִּשְׁהוּא פִּקֵּחַ, וְנִתְחָרַשׁ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, נִשְׁתַּטָּה--אֵינוּ מוֹצִיא לְעוֹלָם, עַד שֶׁיַּבְרִיא; וְאֵין סוֹמְכִין עַל רְמִיזַת הַחֵרֵשׁ, וְלֹא עַל כְּתָבוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתּוֹ נְכוֹנָה וּמְיֻשֶּׁבֶת. אֲבָל אִם נָשָׂא כִּשְׁהוּא חֵרֵשׁ, מְגָרֵשׁ בִּרְמִיזָה--שְׁאֵין קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין מִן הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וּכְשֵׁם שֶׁכּוֹנֵס בִּרְמִיזָה, כָּךְ מוֹצִיא בִּרְמִיזָה.

יד [יח] הַמְּקַדֵּשׁ קְטַנָּה עַל יְדֵי אָבִיהָ, וְגֵרְשָׁהּ כִּשְׁהִיא קְטַנָּה--אָבִיהָ מְקַבֵּל גִּטָּהּ; וּמִשֶּׁיַּגִּיעַ הַגֶּט לְיַד הָאָב, נִתְגָּרְשָׁה. גֵּרְשָׁהּ כִּשְׁהִיא נַעֲרָה--אִם הִגִּיעַ הַגֶּט לְיָדָהּ, אוֹ לְיַד אָבִיהָ--נִתְגָּרְשָׁה. וְאֵין נַעֲרָה מְאֹרָסָה עוֹשָׂה שָׁלִיחַ לְקַבַּל גִּטָּהּ מִיַּד בַּעְלָהּ, בְּחַיֵּי אָבִיהָ; אֲבָל הָאָב עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ לְקַבַּל הַגֶּט לְבִתּוֹ הַמְּאֹרֶסֶת, בֵּין קְטַנָּה בֵּין נַעֲרָה.

טו [יט] קִדְּשָׁהּ אָבִיהָ וְהִיא קְטַנָּה, וּמֵת--אִם מַבְחֶנֶת בֵּין גִּטָּהּ לְדָבָר אַחֵר, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת מִשֶּׁיַּגִּיעַ הַגֶּט לְיָדָהּ. וְאִם לָאו, אֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת עַד שֶׁתִּבָּחֵן; וְאִם גֵּרְשָׁהּ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת.

טז [כ] מִי שֶׁהַדִּין נוֹתֵן שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ לְגָרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְלֹא רָצָה לְגָרַשׁ--בֵּית דִּין שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמָן, מַכִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר, רוֹצֶה אֲנִי; וְיִכְתֹּב הַגֶּט, וְהוּא גֶּט כָּשֵׁר. וְכֵן אִם הִכּוּהוּ גּוֹיִים וְאָמְרוּ לוֹ, עֲשֵׂה מַה שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָךְ, וְלָחֲצוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַגּוֹיִים, עַד שֶׁגֵּרַשׁ--הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר; וְאִם הַגּוֹיִים מֵעַצְמָן אֲנָסוּהוּ עַד שֶׁכָּתַב--הוֹאִיל וְהַדִּין נוֹתֵן שֶׁיִּכְתֹּב, הֲרֵי זֶה גֶּט פָּסוּל.

יז וְלָמָּה לֹא בָּטֵל גֶּט זֶה--שֶׁהֲרֵי הוּא אָנוּס, בֵּין בְּיַד גּוֹיִים בֵּין בְּיַד יִשְׂרָאֵל: שְׁאֵין אוֹמְרִין אָנוּס, אֵלָא לְמִי שֶׁנִּלְחָץ וְנִדְחָק לַעֲשׂוֹת דָּבָר שְׁאֵינוּ חַיָּב מִן הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹתוֹ, כְּגוֹן מִי שֶׁהֻכָּה עַד שֶׁמָּכַר, אוֹ נָתַן; אֲבָל מִי שֶׁתְּקָפוֹ יִצְרוֹ הָרָע לְבַטַּל מִצְוָה, אוֹ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה, וְהֻכָּה עַד שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁחַיָּב לַעֲשׂוֹתוֹ, אוֹ עַד שֶׁנִּתְרַחַק מִדָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ--אֵין זֶה אָנוּס מִמֶּנּוּ, אֵלָא הוּא אָנַס עַצְמוֹ בְּדַעְתּוֹ הָרָעָה.

יח לְפִיכָּךְ מִי שְׁאֵינוּ רוֹצֶה לְגָרַשׁ--מֵאַחַר שְׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, רוֹצֶה הוּא לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת וּלְהִתְרַחַק מִן הָעֲבֵרוֹת; וְיִצְרוֹ הוּא שֶׁתְּקָפוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהֻכָּה עַד שֶׁתָּשַׁשׁ יִצְרוֹ וְאָמַר, רוֹצֶה אֲנִי--כְּבָר גֵּרַשׁ לִרְצוֹנוֹ.

יט לֹא הָיָה הַדִּין נוֹתֵן שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ לְגָרַשׁ, וְטָעוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, אוֹ שֶׁהָיוּ הִדְיוֹטוֹת, וַאֲנָסוּהוּ עַד שֶׁגֵּרַשׁ--הֲרֵי זֶה גֶּט פָּסוּל: הוֹאִיל וְיִשְׂרָאֵל אֲנָסוּהוּ, יִגְמֹר וִיגָרַשׁ. וְאִם הַגּוֹיִים אֲנָסוּהוּ לְגָרַשׁ שֶׁלֹּא כַּדִּין, אֵינוּ גֶּט; אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר בַּגּוֹיִים, רוֹצֶה אֲנִי, וְאָמַר לְיִשְׂרָאֵל, וְכָתְבוּ וְחָתְמוּ--הוֹאִיל וְאֵין הַדִּין מְחַיְּבוֹ לְהוֹצִיא וְהַגּוֹיִים אֲנָסוּהוּ, אֵינוּ גֶּט.

משנה תורה - ספר נשים - הלכות גירושין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

יש לך שאלה או הערה?