משנה תורה מנוקד - ספר נשים - הלכות אישות פרק יא

משנה תורה - ספר נשים - הלכות אישות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

הִלְכּוֹת אִישׁוּת פֵּרֶק יא

א הַנּוֹשֵׂא בְּתוּלָה שֶׁנִּתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה אוֹ נֶחְלְצָה--אִם מִן הָאֵרוּסִין נִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה אוֹ נֶחְלְצָה, כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם; וְאִם מִן הַנִּשּׂוּאִין, כְּתֻבָּתָהּ מֵאָה, שֶׁמִּשֶּׁנִּשֵּׂאת, הֲרֵי הִיא כִּבְעוּלָה.

ב וְכֵן הַנּוֹשֵׂא בְּתוּלָה מְשֻׁחְרֶרֶת אוֹ גִּיּוֹרֶת אוֹ שְׁבוּיָה--אִם נִשְׁתַּחְרְרָה הַשִּׁפְחָה וְנִתְגַּיְּרָה הַגּוֹיָה וְנִפְדֵּית הַשְּׁבוּיָה, וְהֶן פְּחוּתוֹת מִשָּׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד--כְּתֻבָּתָן מָאתַיִם; וְאִם הָיוּ בְּנוֹת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה, כְּתֻבָּתָן מֵאָה.

ג [ב] וּמִפְּנֵי מַה תִּקְּנוּ חֲכָמִים לְאֵלּוּ כְּתֻבָּה מֵאָה, וְאַף עַל פִּי שְׁהֶן בְּתוּלוֹת--הוֹאִיל וְחֶזְקַת הַנְּשׂוּאָה שֶׁתִּבָּעֵל, וְחֶזְקַת הַשִּׁפְחָה וְהַנָּכְרִית וְהַשְּׁבוּיָה שֶׁתִּבָּעֵל, תִּקְּנוּ לָהֶן מֵאָה בֵּין נִבְעֲלוּ בֵּין לֹא נִבְעֲלוּ, וַהֲרֵי הֶן כִּבְעוּלוֹת לְכָל דָּבָר.

ד [ג] מֻכַּת עֵץ, כְּתֻבָּתָהּ מֵאָה; אַפִלּוּ נְשָׂאָהּ עַל מְנָת שְׁהִיא בְּתוּלָה שְׁלֵמָה, וְנִמְצֵאת מֻכַּת עֵץ--כְּתֻבָּתָהּ מֵאָה.

ה קְטַנָּה בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וּלְמַטָּה שֶׁנִּבְעֲלָה, אַפִלּוּ בָּא עָלֶיהָ אָדָם גָּדוֹל--כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם: סוֹפָהּ שֶׁתַּחְזֹר בְּתוּלָה כִּשְׁאָר הַבְּתוּלוֹת. וְכֵן גְּדוֹלָה שֶׁבָּא עָלֶיהָ קָטָן מִבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וּלְמַטָּה--כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם, כְּאִלּוּ לֹא נִבְעֲלָה כְּלָל: שֶׁבִּיאַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, בִּיאָה; פָּחוּת מִזֶּה, אֵין בִּיאָתוֹ בִּיאָה.

ו [ד] בְּתוּלָה שְׁהִיא בּוֹגֶרֶת, אוֹ סוֹמָה, אוֹ אַיְלוֹנִית--כְּתֻבָּתָן מָאתַיִם; אֲבָל הַחֵרֶשֶׁת וְהַשּׁוֹטָה, לֹא תִקְּנוּ לָהֶן חֲכָמִים כְּתֻבָּה. הַשּׁוֹטָה, לֹא תִקְּנוּ לָהּ נִשּׂוּאִין כְּלָל; וְהַחֵרֶשֶׁת, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ נִשּׂוּאִין מִדִּבְרֵיהֶם, לֹא תִקְּנוּ לָהּ כְּתֻבָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּנְעוּ וְלֹא יִשְּׂאוּ אוֹתָהּ. וּכְשֵׁם שְׁאֵין לָהּ כְּתֻבָּה, כָּךְ אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת, וְלֹא תְּנָאי מִתְּנָאיֵי כְּתֻבָּה; וְאִם כְּנָסָהּ חֵרֶשֶׁת, וְנִתְפַּקְּחָה--יֵשׁ לָהּ כְּתֻבָּה וּתְנָאיֵי כְּתֻבָּה, וּכְתֻבָּתָהּ מֵאָה. [ה] נָשָׂא חֵרֶשֶׁת אוֹ שׁוֹטָה, וְכָתַב לָהֶן מֵאָה מָנֶה--כְּתֻבָּתָן קַיֶּמֶת, מִפְּנֵי שֶׁרָצָה לְהַזִּיק נְכָסָיו.

ז [ו] חֵרֵשׁ אוֹ שׁוֹטֶה שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים פִּקְּחוֹת--אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפַּקַּח הַחֵרֵשׁ וְנִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה, אֵין לִנְשֵׁיהֶם עֲלֵיהֶם כְּלוּם; רָצוּ לְקַיְּמָן אַחַר שֶׁהִבְרִיאוּ, יֵשׁ לָהֶן כְּתֻבָּה מֵאָה. וְאִם בֵּית דִּין הֶם שֶׁהִשִּׂיאוּ הַחֵרֵשׁ, וְכָתְבוּ לָהּ כְּתֻבָּה עַל נְכָסָיו--נוֹטֶלֶת כָּל מַה שֶׁכָּתְבוּ לָהּ בֵּית דִּין; אֲבָל הַשּׁוֹטֶה, אֵין בֵּית דִּין מַשִּׂיאִין אוֹתוֹ--בִּמְקוֹם שְׁאֵין תַּקָּנַת חֲכָמִים עוֹמֶדֶת, לֹא תִקְּנוּ לוֹ נִשּׂוּאִין.

ח וְכֵן קָטָן--לֹא תִקְּנוּ לוֹ חֲכָמִים נִשּׂוּאִין, הוֹאִיל וְסוֹפוֹ לָבוֹא לִידֵי נִשּׂוּאִין גְּמוּרִין; וּמִפְּנֵי מַה תִּקְּנוּ נִשּׂוּאִין לַקְּטַנָּה, וְאַף עַל פִּי שְׁהִיא בָּאָה לִידֵי נִשּׂוּאִין גְּמוּרִין--כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ בָּהּ מִנְהַג הֶפְקֵר. וְאֵין מַשִּׂיאִין אֶת הַקָּטָן, עַד שֶׁבּוֹדְקִין אוֹתוֹ וְיִוָּדַע שֶׁהֵבִיא סִימָנִין.

ט [ז] קָטָן, אַפִלּוּ בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה--אֵין לָהּ כְּתֻבָּה; וְאִם הִגְדִּיל וְקִיְּמָהּ אַחַר שֶׁהִגְדִּיל, יֵשׁ לָהּ עִיקַר כְּתֻבָּה מָנֶה. וְכֵן גֵּר שֶׁנִּתְגַּיַּר, הוּא וְאִשְׁתּוֹ--כְּתֻבָּתָהּ מָנֶה, שֶׁעַל מְנָת כֵּן קִיְּמָהּ.

י [ח] כָּל בְּתוּלָה שֶׁכְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם, יֵשׁ לָהּ טְעָנַת בְּתוּלִים; וְכָל שֶׁכְּתֻבָּתָהּ מֵאָה, אוֹ שֶׁלֹּא תִקְּנוּ לָהּ חֲכָמִים כְּתֻבָּה--אֵין לָהּ טְעָנַת בְּתוּלִים. וְהַמִּתְיַחֵד עִם אֲרוּסָתוֹ קֹדֶם נִשּׂוּאִין, אֵין לוֹ טְעָנַת בְּתוּלִים.

יא [ט] וּמַה הִיא טְעָנַת בְּתוּלִים--זֶה שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה שֶׁחֶזְקָתָהּ שְׁהִיא בְּתוּלָה, וְטוֹעֵן וְאוֹמֵר, לֹא מְצָאתִיהָ בְּתוּלָה. וּשְׁנֵי סִימָנִין הֶן לַבְּתוּלִים--הָאֶחָד, דָּמִים שֶׁשּׁוֹתְתִין מִמֶּנָּה; וְהַשֵּׁנִי, הַדֹּחַק שֶׁיִּמְצָא בָּהּ בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה בְּשָׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ.

יב [י] הַנּוֹשֵׂא אֶת הַבְּתוּלָה שֶׁכְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם, וְטָעַן וְאָמַר לֹא מְצָאתִיהָ בְּתוּלָה--שׁוֹאֲלִין אוֹתָהּ: אִם אָמְרָה אֱמֶת הוּא לֹא מְצָאַנִי בְּתוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁנָּפַלְתִּי וְהִכַּנִי עֵץ אוֹ קַרְקָע וְהָלְכוּ בְּתוּלַי--הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת, וְתַחְזֹר כְּתֻבָּתָהּ לְמָנֶה. אַף עַל פִּי שְׁהוּא טוֹעֵן וְאוֹמֵר, שֶׁמֶּא אִישׁ בָּא עָלַיִךְ וְאֵין לִיךְ כְּלוּם--אֵין מַשְׁגִּיחִין בִּטְעָנָתוֹ; וְיֵשׁ לוֹ לְהַחְרִים סְתָם, שֶׁלֹּא בָא עָלֶיהָ אִישׁ, שְׁאֵין הַדָּבָר לוֹ וַדַּאי.

יג [יא] אָמְרָה הִיא אֱמֶת אָמַר שֶׁלֹּא מְצָאַנִי בְּתוּלָה, וְאִישׁ בָּא עָלַי בְּאֹנֶס אַחַר שֶׁנִּתְאָרַסְתִּי לוֹ--הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת, וּכְתֻבָּתָהּ מָאתַיִם כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה; וְאִם טָעַן וְאָמַר, שֶׁמֶּא עַד שֶׁלֹּא אֵרַסְתִּיךְ נֶאֱנַסְתְּ וּמֶקָּחִי מֶקַּח טְעוּת, אוֹ אַחַר שֶׁאֵרַסְתִּיךְ נִבְעַלְתְּ בִּרְצוֹנֵךְ--הֲרֵי זֶה מַחְרִים סְתָם, עַל מִי שֶׁטּוֹעֵן שֶׁקֶר כְּדֵי לְחַיְּבֵנִי מָמוֹן שְׁאֵינִי חַיָּב בּוֹ.

יד [יב] טָעַן וְאָמַר, לֹא מְצָאתִיהָ בְּתוּלָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת, לֹא בָא עָלַי וַעֲדַיִן בְּתוּלָה אֲנִי--בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, אוֹ חוֹזֵר וּבוֹעֵל בִּפְנֵי עֵדִים.

טו אָמְרָה, בָּא עָלַי וּבְתוּלָה מְצָאַנִי כְּכָל הַבְּתוּלוֹת, וְשֶׁקֶר הוּא טוֹעֵן--שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִין לוֹ, מַה הָיָה הַדָּבָר עַד שֶׁאָמַרְתָּ אֵינָהּ בְּתוּלָה: אִם אָמַר מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָצָאתִי דָּם--בּוֹדְקִין בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁמֶּא אֵין לָהֶם דָּם כְּלָל, לֹא דָּם נִדָּה וְלֹא דָּם בְּתוּלִים; אִם נִמְצְאוּ כֻּלָּן כֵּן, הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקָתָהּ. לֹא נִמְצְאוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ כֵּן--בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, שֶׁמֶּא חֹלִי גָּדוֹל יֵשׁ בָּהּ שֶׁיִּבַּשׁ לַחְלוּחִית הָאֵבָרִים, אוֹ שֶׁמֶּא הָיְתָה מִתְעַנָּה בְּרָעָב. וּמְרַטֵּבִין אוֹתָהּ וּמַאֲכִילִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתַּבְרִיא, וְתִבָּעֵל שְׁנִיָּה, וְנִרְאֶה אִם תּוֹצִיא דָּם, אִם לָאו. וְאִם אֵין שָׁם לֹא חֹלִי, וְלֹא רָעָב, וְלֹא כַּיּוֹצֶא בּוֹ--הֲרֵי זוֹ טְעָנַת בְּתוּלִים; אַף עַל פִּי שֶׁמָּצָא דֹּחַק בְּעֵת הַתַּשְׁמִישׁ, הוֹאִיל וְלֹא יָצָא דָּם, אֵין כָּאן בְּתוּלִים--שֶׁכָּל בְּתוּלָה, יֵשׁ לָהּ דָּם, בֵּין קְטַנָּה בֵּין נַעֲרָה בֵּין בּוֹגֶרֶת, אֵלָא מִפְּנֵי הַחֹלִי כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

טז וְאִם אָמַר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָצָאתִי דֹּחַק, אֵלָא פֶּתַח פָּתוּחַ מָצָאתִי--שׁוֹאֲלִין עַל שְׁנוֹתֶיהָ: שֶׁמֶּא בּוֹגֶרֶת הִיא--שֶׁרֹב הַבּוֹגְרוֹת, אֵין לָהֶן דֹּחַק שֶׁמַּרְגִּישִׁין בּוֹ הַרְבֵּה, שֶׁהֲרֵי גָּדְלָה וְנִתְרַפּוּ אֵבָרֶיהָ, וְכָלוּ בְּתוּלֶיהָ. וְאִם לֹא בָגְרָה עֲדַיִן--אוֹמְרִין לוֹ, שֶׁמֶּא הִטֵּיתָה אוֹ בָּעַלְתָ בְּנַחַת הַרְבֵּה, וּלְפִיכָּךְ לֹא הִרְגַּשְׁתָּ בְּדֹחַק; אִם אָמַר, לֹא כִי אֵלָא וַדַּאי פֶּתַח פָּתוּחַ הָיָה--הֲרֵי זוֹ טְעָנַת בְּתוּלִים לְכָל בְּתוּלָה שֶׁלֹּא בָגְרָה, בֵּין קְטַנָּה בֵּין נַעֲרָה, בֵּין בְּרִיאָה בֵּין חוֹלָה: שֶׁכָּל נַעֲרָה בְּתוּלָה, פִּתְחָהּ סָתוּם הוּא; וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא הַדָּם, הוֹאִיל וּמָצָא פֶּתַח פָּתוּחַ, אֵין כָּאן בְּתוּלִים.

יז [יג] יֵשׁ גְּאוֹנִים שֶׁהוֹרוּ שֶׁהַבּוֹגֶרֶת, אֵין לָהּ טְעָנַת דָּמִים, וְיֵשׁ לָהּ טְעָנַת פֶּתַח פָּתוּחַ. וְאֵין דֶּרֶךְ הַתַּלְמוּד מַרְאֶה דָּבָר זֶה, וּטְעוּת הָיְתָה בְּנֻסְחָאוֹת שֶׁלָּהֶם; וּכְבָר בָּדַקְתִּי עַל סְפָרִים רַבִּים וְקַדְמוֹנִים, וּמָצָאתִי שֶׁהַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שְׁאֵין לַבּוֹגֶרֶת אֵלָא טְעָנַת דָּמִים, בִּלְבָד.

יח [יד] חֲכָמִים, הֶם שֶׁתִּקְּנוּ עִיקַר כְּתֻבָּה לָאִשָּׁה; וְהֶם הִתְקִינוּ וְאָמְרוּ שֶׁכָּל הַטּוֹעֵן טְעָנַת בְּתוּלִים, וְהָאִשָּׁה מַכְחֶשֶׁת אוֹתוֹ--נֶאֱמָן, וְעָלֶיהָ לְהָבִיא רְאָיָה, לֹא עַל הָאִישׁ: שֶׁחֲזָקָה הִיא שְׁאֵין אָדָם טוֹרֵחַ בִּסְעוֹדָה, וּמַפְסִידָהּ וְהוֹפֵךְ שִׂמְחָתוֹ אֵבֶל. [טו] וְעַד מָתַי יֵשׁ לוֹ לִטְעֹן טְעָנַת בְּתוּלִים--אִם נִסְתְּרָה, מִיָּד; וְאִם לֹא נִסְתְּרָה, אַפִלּוּ לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם.

יט [טז] הוֹרוּ כָּל הַגְּאוֹנִים שֶׁזֶּה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שְׁהוּא נֶאֱמָן אִם הִכְחִישַׁתּוּ, לְהַפְסִידָהּ עִיקַר כְּתֻבָּה; אֲבָל הַתּוֹסֶפֶת יֵשׁ לָהּ, אֵלָא אִם כֵּן נוֹדַע בִּרְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁהָיְתָה בְּעוּלָה, אוֹ שֶׁהוֹדָת לוֹ שְׁהִיא בְּעוּלָה קֹדֶם שֶׁתִּתְאָרַס וְהִטְעַתּוּ. לְפִיכָּךְ יֵשׁ לוֹ לְהַשְׁבִּיעָהּ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, כְּדִין כָּל הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין, וְאַחַר כָּךְ תִּגְבֶּה הַתּוֹסֶפֶת. וְאֵין לָהּ הִיא לְהַשְׁבִּיעוֹ שֶׁלֹּא מְצָאָהּ בְּתוּלָה, וְאַחַר כָּךְ תַּפְסִיד עִיקַר כְּתֻבָּה, שֶׁחֲזָקָה הִיא שְׁאֵין אָדָם טוֹרֵחַ בִּסְעוֹדָה, וּמַפְסִידָהּ; וְיֵשׁ לָהּ לְהַחְרִים סְתָם, עַל מִי שֶׁטּוֹעֵן עָלֶיהָ שֶׁקֶר.

כ [יז] הֲרֵי שֶׁרָצָה לְקַיְּמָהּ אַחַר שֶׁהִפְסִידָהּ עִיקַר כְּתֻבָּתָהּ--חוֹזֵר וְכוֹתֵב לָהּ מֵאָה, לְפִי שֶׁאָסוּר לָאָדָם לִשְׁהוֹת עִם אִשְׁתּוֹ שָׁעָה אַחַת בְּלֹא כְּתֻבָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

משנה תורה - ספר נשים - הלכות אישות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

יש לך שאלה או הערה?