משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות מגילה וחנוכה פרק ב

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות מגילה וחנוכה - הכול
פרק א ב ג ד

הִלְכּוֹת מְגִלָּה פֵּרֶק ב

א הַקּוֹרֶא אֶת הַמְּגִלָּה לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא: קָרָא וְשָׁכַח פָּסוּק אֶחָד, וְקָרָא פָּסוּק שֵׁנִי לוֹ, וְחָזַר וְקָרָא פָּסוּק שֶׁשָּׁכַח, וְחָזַר וְקָרָא פָּסוּק שְׁלִישִׁי--לֹא יָצָא, מִפְּנֵי שֶׁקָּרָא פָּסוּק אֶחָד לְמַפְרֵעַ; אֵלָא כֵּיצַד עוֹשֶׂה--מַתְחִיל מִפָּסוּק שֵׁנִי שֶׁשָּׁכַח, וְקוֹרֶא עַל הַסֵּדֶר.

ב מָצָא צִבּוּר שֶׁקָּרְאוּ חֶצְיָהּ--לֹא יֹאמַר אֶקְרָא חֵצִי הָאֲחֲרוֹן עִם הַצִּבּוּר, וְאֶחְזֹר וְאֶקְרָא חֵצִי רִאשׁוֹן: שֶׁזֶּה קוֹרֶא לְמַפְרֵעַ; אֵלָא קוֹרֶא מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, עַל הַסֵּדֶר. קָרָא וְשָׁהָה מְעַט, וְחָזַר וְקָרָא--אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהָה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ--הוֹאִיל וְקָרָא עַל הַסֵּדֶר, יָצָא.

ג הַקּוֹרֶא אֶת הַמְּגִלָּה עַל פֶּה, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. הַלּוֹעֵז שֶׁשָּׁמַע אֶת הַמְּגִלָּה הַכְּתוּבָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּבִכְתָב הַקֹּדֶשׁ--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ מַה הֶן אוֹמְרִין, יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ; וְכֵן אִם הָיְתָה כְּתוּבָה יְוָנִית וּשְׁמָעָהּ, יָצָא--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מַכִּיר, וְאַפִלּוּ הָיָה הַשּׁוֹמֵעַ עִבְרִי.

ד הָיְתָה כְּתוּבָה תַּרְגּוּם, אוֹ בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת מִלְּשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים--לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּקְרִיאָתָהּ, אֵלָא הַמַּכִּיר אוֹתָהּ לָשׁוֹן בִּלְבָד: וְהוּא, שֶׁתִּהְיֶה כְּתוּבָה בִּכְתָב אוֹתָהּ לָשׁוֹן. אֲבָל אִם הָיְתָה כְּתוּבָה בִּכְתָב עִבְרִי, וּקְרָאָהּ אֲרָמִית לַאֲרַמִּי--לֹא יָצָא, שֶׁנִּמְצָא זֶה קוֹרֶא עַל פֶּה, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא יָצָא הַקּוֹרֶא יְדֵי חוֹבָתוֹ, לֹא יָצָא הַשּׁוֹמֵעַ מִמֶּנּוּ.

ה הַקּוֹרֶא אֶת הַמְּגִלָּה בְּלֹא כַּוָּנָה, לֹא יָצָא. כֵּיצַד: הָיָה כּוֹתְבָהּ, אוֹ דּוֹרְשָׁהּ, אוֹ מַגִּיהָהּ--אִם כִּוַּן לִבּוֹ לָצֵאת בִּקְרִיאָה זוֹ, יָצָא; וְאִם לֹא כִוַּן לִבּוֹ, לֹא יָצָא. קָרָא, וְהוּא מִתְנַמְנֵם--הוֹאִיל וְלֹא נִרְדָּם בְּשִׁינָה, יָצָא.

ו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַמְּכַוֵּן לִבּוֹ בִּכְתִיבָתָהּ יָצָא--בְּשֶׁמִּתְכַּוֵּן לָצֵאת בִּקְרִיאָה שֶׁקָּרָא בַּסֵּפֶר שֶׁמַּעֲתִיק מִמֶּנּוּ, בְּשָׁעָה שְׁהוּא כּוֹתֵב; אֲבָל אִם נִתְכַּוַּן לָצֵאת בִּקְרִיאָה זוֹ שֶׁכּוֹתֵב--לֹא יָצָא, שְׁאֵינוּ יוֹצֶא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֵלָא בִּקְרִיאָתָהּ מִסֵּפֶר שֶׁכֻּלָּהּ כְּתוּבָה בּוֹ בְּשָׁעַת קְרִיאָה.

ז הַקּוֹרֶא אֶת הַמְּגִלָּה וְטָעָה בִּקְרִיאָתָהּ, וְקָרָא קְרִיאָה מְשֻׁבֶּשֶׁת--יָצָא, לְפִי שְׁאֵין מְדַקְדְּקִין בִּקְרִיאָתָהּ. קְרָאָהּ עוֹמֵד, אוֹ יוֹשֵׁב--יָצָא, וְאַפִלּוּ בַּצִּבּוּר; אֲבָל לֹא יִקְרָא בַּצִּבּוּר יוֹשֵׁב לְכַתְּחִלָּה, מִפְּנֵי כְּבוֹד צִבּוּר. קְרָאוּהָ שְׁנַיִם, אַפִלּוּ עֲשָׂרָה, כְּאֶחָד--יָצְאוּ הַקּוֹרְאִין, וְהַשּׁוֹמְעִים מִן הַקּוֹרְאִין; וְקוֹרֶא אוֹתָהּ גָּדוֹל עִם הַקָּטָן, וְאַפִלּוּ בַּצִּבּוּר.

ח אֵין קוֹראִין בַּצִּבּוּר, בִּמְגִלָּה הַכְּתוּבָה בֵּין הַכְּתוּבִים; וְאִם קָרָא, לֹא יָצָא--אֵלָא אִם כֵּן הָיְתָה יְתֵרָה עַל שְׁאָר הַיְּרִיעוֹת אוֹ חֲסֵרָה, כְּדֵי שֶׁיְּהֶא לָהּ הֶכֵּר. אֲבָל יָחִיד קוֹרֶא בָּהּ, וְאַפִלּוּ אֵינָהּ חֲסֵרָה וְלֹא יְתֵרָה, וְיוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ.

ט אֵין כּוֹתְבִין אֶת הַמְּגִלָּה אֵלָא בַּדְּיוֹ, עַל הַגָּוִיל אוֹ עַל הַקֶּלֶף כְּסֵפֶר תּוֹרָה. וְאִם כְּתָבָהּ בְּמֵי עַפְצָא וְקַלְקַנְתּוֹס, כְּשֵׁרָה; כְּתָבָהּ בִּשְׁאָר מִינֵי צִבְעוֹנִין, פְּסוּלָה. וּצְרִיכָה שִׁרְטוּט, כַּתּוֹרָה עַצְמָהּ; וְאֵין הָעוֹר שֶׁלָּהּ, צָרִיךְ עַבְדָה לִשְׁמָהּ. הָיְתָה כְּתוּבָה עַל הַנְּיָר, אוֹ עַל עוֹר שְׁאֵינוּ מְעֻבָּד, אוֹ שֶׁכְּתָבָהּ גּוֹי, אוֹ מִין--פְּסוּלָה.

י הָיוּ בָּהּ אוֹתִיּוֹת מְטֻשְׁטָשׁוֹת אוֹ מְקֹרָעוֹת--אִם רִשּׁוּמָן נִכָּר--אַפִלּוּ הָיוּ רֻבָּהּ, כְּשֵׁרָה. וְאִם אֵין רִשּׁוּמָן נִכָּר--אִם הָיָה רֻבָּהּ שָׁלֵם, כְּשֵׁרָה; וְאִם לָאו, פְּסוּלָה. הִשְׁמִיט בָּהּ הַסּוֹפֵר אוֹתִיּוֹת אוֹ פְּסוּקִים, וּקְרָאָן הַקּוֹרֶא עַל פֶּה--יָצָא.

יא הַמְּגִלָּה צְרִיכָה תְּפִירָה, עַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל עוֹרוֹתֶיהָ מְגִלָּה אַחַת. וְאֵינָהּ נִתְפֶּרֶת אֵלָא בְּגִידִין, כְּסֵפֶר תּוֹרָה; וְאִם תְּפָרָהּ שֶׁלֹּא בְּגִידִין, פְּסוּלָה. וְאֵינוּ צָרִיךְ לִתְפֹּר אֶת כָּל הַיְּרִיעָה, כְּסֵפֶר; אֵלָא אַפִלּוּ תָּפַר בְּגִידִין שָׁלוֹשׁ תְּפִירוֹת בִּקְצֵה הַיְּרִיעָה, וְשָׁלוֹשׁ בְּאֶמְצָעָהּ, וְשָׁלוֹשׁ בַּקָּצָה הַשֵּׁנִית--כְּשֵׁרָה, מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרֵאת אִגֶּרֶת.

יב וְצָרִיךְ הַקּוֹרֶא לִקְרוֹת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן וַעֲשֶׂרֶת, בִּנְשִׁימָה אַחַת, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לָעָם, שֶׁכֻּלָּם נִתְלוּ וְנֶהְרְגוּ כְּאֶחָד. וּמִנְהַג כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַקּוֹרֶא אֶת הַמְּגִלָּה, קוֹרֶא וּפוֹשֵׁט כְּאִגֶּרֶת; וּכְשֶׁיִּגְמֹר, חוֹזֵר וְכוֹרְכָהּ כֻּלָּהּ, וּמְבָרֵךְ.

יג שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלּוּ, שְׁהֶן אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר, אֲסוּרִין בְּסֵפֶד וְתַעְנִית, לְכָל אָדָם בְּכָל מָקוֹם--בֵּין לִבְנֵי כְּרָכִין, שְׁהֶן עוֹשִׂין חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּלְבָד, בֵּין לִבְנֵי עֲיָרוֹת, שְׁהֶן עוֹשִׂין אַרְבָּעָה עָשָׂר בִּלְבָד. וּשְׁנֵי הַיָּמִים, אֲסוּרִין בְּסֵפֶד וְתַעְנִית בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן, כַּאֲדָר הַשֵּׁנִי. אַנְשֵׁי כְּפָרִים שֶׁהִקְדִּימוּ וְקָרְאוּ בַּשֵּׁנִי אוֹ בַּחֲמִישִׁי הַסָּמוּךְ לַפּוּרִים, מֻתָּרִים בְּסֵפֶד וְתַעְנִית בְּיוֹם קְרִיאָתָן, וַאֲסוּרִין בִּשְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלּוּ, אַף עַל פִּי שְׁאֵין קוֹרְאִין בָּהֶן.

יד מִצְוַת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לִבְנֵי כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת, וְיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִבְנֵי כְּרָכִים--לִהְיוֹת יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לָרֵעִים וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וּמֻתָּר, בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה; וְאַף עַל פִּי כֵן, אֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה: אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם פּוּרִים, אֵינוּ רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה.

טו בְּנֵי כְּפָרִים שֶׁקִּדְּמוּ וְקָרְאוּ בַּשֵּׁנִי אוֹ בַּחֲמִישִׁי--אִם חִלְּקוּ מָעוֹת לָאֶבְיוֹנִים בְּיוֹם קְרִיאָתָן, יָצְאוּ; אֲבָל הַמִּשְׁתֶּה וְהַשִּׂמְחָה, אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ אֵלָא בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וְאִם הִקְדִּימוּ, לֹא יָצְאוּ. וּסְעוֹדַת פּוּרִים שֶׁעֲשָׂאָהּ בַּלַּיְלָה, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

טז [טו] כֵּיצַד חוֹבַת סְעוֹדָה זוֹ--שֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר וִיתַקַּן סְעוֹדָה נָאָה, כְּפִי אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדוֹ; וְשׁוֹתֶה יַיִן, עַד שֶׁיִּשְׁתַּכַּר וְיֵרָדֵם בְּשִׁכְרוּת.

יז וְכֵן חַיָּב לִשְׁלֹחַ שְׁתֵּי מָנוֹת שֶׁלְּבָשָׂר, אוֹ שֶׁלְּמִינֵי תַּבְשִׁיל, אוֹ שְׁנֵי מִינֵי אֹכָלִין--לַחֲבֵרוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּ" (אסתר ט,יט; אסתר ט,כב)--שְׁתֵּי מָנוֹת, לְאָדָם אֶחָד. וְכָל הַמַּרְבֶּה לִשְׁלֹחַ לָרֵעִים, מְשֻׁבָּח. וְאִם אֵין לוֹ, מַחְלִיף עִם חֲבֵרוֹ--זֶה שׁוֹלֵחַ לְזֶה סְעוֹדָתוֹ וְזֶה שׁוֹלֵחַ לְזֶה סְעוֹדָתוֹ, כְּדֵי לְקַיַּם "וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּ".

יח [טז] וְחַיָּב לְחַלַּק לַעֲנִיִּים בְּיוֹם הַפּוּרִים, אֵין פָּחוּת מִשְּׁנֵי עֲנִיִּים; נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מַתָּנָה אַחַת, אוֹ מָעוֹת אוֹ מִינֵי תַּבְשִׁיל אוֹ מִינֵי אֹכָלִין: שֶׁנֶּאֱמָר "וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים" (אסתר ט,כב)--שְׁתֵּי מַתָּנוֹת, לִשְׁנֵי עֲנִיִּים. וְאֵין מְדַקְדְּקִין בִּמְעוֹת פּוּרִים, אֵלָא כָּל הַפּוֹשֵׁט יָדוֹ לִטֹּל, נוֹתְנִין לוֹ; וְאֵין מְשַׁנִּין מְעוֹת פּוּרִים, לִצְדָקָה אַחֶרֶת.

יט [יז] מוּטָב לָאָדָם לְהַרְבּוֹת בְּמַתְּנוֹת אֶבְיוֹנִים, מִלְּהַרְבּוֹת בִּסְעוֹדָתוֹ וּבִשְׁלֹחַ לְרֵעָיו--שְׁאֵין שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֲרָה, אֵלָא לְשַׂמַּח לֵב עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְגֵרִים, שֶׁהַמְּשַׂמֵּחַ לֵב הָאֲמֵלָלִים הָאֵלּוּ מִדַּמֶּה בַּשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמָר "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים" (ישעיהו נז,טו).

כ [יח] כָּל סִפְרֵי הַנְּבִיאִים וְכָל הַכְּתוּבִים, עֲתִידִין לִבָּטֵל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, חוּץ מִמְּגִלַּת אֶסְתֵּר--הֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת כַּחֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, וְכַהֲלָכוֹת שֶׁלְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שְׁאֵינָן בְּטֵלִין, לְעוֹלָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל זִכְרוֹן הַצָּרוֹת יִבָּטֵל, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי נִשְׁכְּחוּ, הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת, וְכִי נִסְתְּרוּ, מֵעֵינָי" (ישעיהו סה,טז)--יְמֵי הַפּוּרִים לֹא יִבָּטְלוּ, שֶׁנֶּאֱמָר "וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה, לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם, לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם" (אסתר ט,כח).

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות מגילה וחנוכה - הכול
פרק א ב ג ד

יש לך שאלה או הערה?