משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות תענייות פרק ב

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות תענייות - הכול
פרק א ב ג ד ה

הִלְכּוֹת תַּעְנִיּוֹת פֵּרֶק ב

א אֵלּוּ הֶן הַצָּרוֹת שֶׁלַּצִּבּוּר שֶׁמִּתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם--עַל הֲצָרַת שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל, וְעַל הַחֶרֶב, וְעַל הַדֶּבֶר, וְעַל חַיָּה רָעָה, וְעַל הָאַרְבֶּה, וְעַל הֶחָסִיל, וְעַל הַשִּׁדָּפוֹן, וְעַל הַיֵּרָקוֹן, וְעַל הַמַּפֹּלֶת, וְעַל הֶחֳלָיִים, וְעַל הַמְּזוֹנוֹת, וְעַל הַמָּטָר.

ב כָּל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צָרָה מִכָּל אֵלּוּ--אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת, עַד שֶׁתַּעֲבֹר הַצָּרָה; וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ--מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת, אֲבָל מְבַקְּשִׁים עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. וּבְכָל מָקוֹם, אֵין צוֹעֲקִין וְלֹא מַתְרִיעִין בַּשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ--חוּץ מִצָּרַת הַמְּזוֹנוֹת, שֶׁצּוֹעֲקִין עָלֶיהָ אַפִלּוּ בַּשַּׁבָּת; אֲבָל אֵין מַתְרִיעִין עָלֶיהָ בַּחֲצוֹצְרוֹת, בַּשַּׁבָּת.

ג עַל הֲצָרַת שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל כֵּיצַד: גּוֹיִים שֶׁבָּאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל, אוֹ לִטֹּל מֵהֶם מַס, אוֹ לִקַּח מִיָּדָם אֶרֶץ, אוֹ לִגְזֹר עֲלֵיהֶם שְׁמָד אַפִלּוּ בְּמִצְוָה קַלָּה--הֲרֵי אֵלּוּ מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין, עַד שֶׁיְּרֻחֲמוּ. וְכָל הֶעָרִים שֶׁסְּבִיבוֹתֵיהֶם, מִתְעַנִּין; אֲבָל אֵין מַתְרִיעִין, אֵלָא אִם כֵּן תָּקְעוּ לְהִתְקַבַּץ לְעֶזְרָתָן.

ד עַל הַחֶרֶב כֵּיצַד: אַפִלּוּ חֶרֶב שֶׁלְּשָׁלוֹם, כְּגוֹן שֶׁעָרְכוּ מִלְחָמָה גּוֹיִים עִם גּוֹיִים וְעָבְרוּ בִּמְקוֹם יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שְׁאֵין בֵּינֵיהֶם וּבֵין יִשְׂרָאֵל מִלְחָמָה--הֲרֵי זוֹ צָרָה, וּמִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כו,ו), מִכְּלַל שֶׁרְאִיַּת הַמִּלְחָמָה צָרָה.

ה אֵיזֶה הוּא דֶּבֶר--עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי, וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלוֹשָׁה מֵתִים בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה; יָצְאוּ בְּיוֹם אֶחָד, אוֹ בְּאַרְבָּעָה יָמִים--אֵין זֶה דֶּבֶר. הָיוּ בָּהּ אֶלֶף, וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שִׁשָּׁה מֵתִים בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה--הֲרֵי זֶה דֶּבֶר; יָצְאוּ בְּיוֹם אֶחָד, אוֹ בְּאַרְבָּעָה יָמִים--אֵין זֶה דֶּבֶר. וְכֵן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה. וְאֵין הַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים וְהַזְּקֵנִים שֶׁשָּׁבְתוּ מִמְּלָאכָה, בִּכְלַל מִנְיַן אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה לְעִנְיָן זֶה.

ו הָיָה דֶּבֶר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִתְעַנִּין שְׁאָר גָּלִיּוֹת יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶן. הָיָה דֶּבֶר בַּמְּדִינָה, וּשְׁיָרוֹת הוֹלְכוֹת וּבָאוֹת מִמֶּנָּה לִמְדִינָה אֲחֶרֶת--שְׁתֵּיהֶן מִתְעַנּוֹת, אַף עַל פִּי שְׁהֶן רְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ.

ז אֵין מִתְעַנִּין עַל חַיָּה רָעָה, אֵלָא בִּזְמָן שְׁהִיא מְשֻׁלַּחַת. כֵּיצַד: נִרְאֲתָה בָּעִיר בַּיּוֹם, הֲרֵי זוֹ מְשֻׁלַּחַת. נִרְאֲתָה בַּשָּׂדֶה בַּיּוֹם--אִם רָאֲתָה שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, וְלֹא בָרְחָה מִפְּנֵיהֶם--הֲרֵי זוֹ מְשֻׁלַּחַת. וְאִם הָיְתָה שָׂדֶה סְמוּכָה לַאֲגַם, וְרָאֲתָה שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם וְרָדְפָה אַחֲרֵיהֶם--הֲרֵי זוֹ מְשֻׁלַּחַת; לֹא רָדְפָה אַחֲרֵיהֶם, אֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת. וְאִם הָיְתָה בַּאֲגַם--אַפִלּוּ רָדְפָה אַחֲרֵיהֶם--אֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת, אֵלָא אִם כֵּן טָרְפָה שְׁנֵיהֶם וְאָכְלָה אֶחָד מֵהֶן. אֲבָל אִם אָכְלָה שְׁנֵיהֶם בָּאֲגַם, אֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת: מִפְּנֵי שֶׁזֶּה הוּא מְקוֹמָהּ; וּמִפְּנֵי הָרֵעָבוֹן טָרְפָה, לֹא מִפְּנֵי שְׁהִיא מְשֻׁלַּחַת.

ח בָּתִּים הַבְּנוּיִים בַּמִּדְבָּרוֹת וּבָאֲרָצוֹת הַנְּשַׁמּוֹת--הוֹאִיל וְהֶן מְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה, אִם עָלְתָה לַגָּג וְנָטְלָה תִּינוֹק מֵעֲרִיסָה--הֲרֵי זוֹ מְשֻׁלַּחַת; וְאִם לֹא הִגִּיעָה לְמִדָּה זוֹ, אֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת, שֶׁאֵלּוּ בְּנֵי אָדָם, הֶם שֶׁסִּכְּנוּ בְּעַצְמָם וּבָאוּ לִמְקוֹם הַחַיּוֹת.

ט שְׁאָר מִינֵי רֶמֶשׂ הָאָרֶץ וְרֶמֶשׂ הָעוֹף שֶׁשֻּׁלְּחוּ וְהִזִּיקוּ--כְּגוֹן שִׁלּוּחַ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר צְרָעִין וִיתוּשִׁין וְהַדּוֹמֶה לָהֶן--אֵין מִתְעַנִּין עֲלֵיהֶם, וְלֹא מַתְרִיעִין; אֲבָל זוֹעֲקִין, בְּלֹא תְּרוּעָה.

י עַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל: אַפִלּוּ לֹא נִרְאֶה מֵהֶן אֵלָא כָּנָף אֶחָד בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן; וְעַל הַגּוֹבַאי, בְּכָל שְׁהוּא. אֲבָל הֶחָגָב--אֵין מִתְעַנִּין עָלָיו, וְלֹא מַתְרִיעִין; אֵלָא זוֹעֲקִין בִּלְבָד.

יא עַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן: מִשֶּׁיַּתְחִיל בַּתְּבוּאָה; וְאַפִלּוּ לֹא הִתְחִיל אֵלָא בְּמָקוֹם קָטָן כִּמְלוֹא פִּי תַּנּוּר, גּוֹזְרִין עָלָיו תַּעְנִית וּמַתְרִיעִין.

יב עַל הַמַּפֹּלֶת כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁרָבְתָה בָּעִיר מַפֹּלֶת כּוֹתָלִים בְּרִיאִים, שְׁאֵינָן עוֹמְדִים בְּצַד הַנָּהָר--הֲרֵי זוֹ צָרָה, וּמִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עָלֶיהָ. וְכֵן עַל הָרַעַשׁ וְעַל הָרוּחוֹת שְׁהֶן מַפִּילִין אֶת הַבִּנְיָן וְהוֹרְגִין, מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן.

יג עַל הֶחֳלָיִים כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁיָּרַד חֹלִי אֶחָד לַאֲנָשִׁים הַרְבֵּה בְּאוֹתָהּ הָעִיר, כְּגוֹן אַסְכָּרָה אוֹ חַרְחוּר וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וְהָיוּ מֵתִים בְּאוֹתוֹ הַחֹלִי--הֲרֵי זוֹ צָרַת צִבּוּר, וְגוֹזְרִין לָהּ תַּעְנִית וּמַתְרִיעִין. וְכֵן חִכּוּךְ לַח, הֲרֵי הוּא כִּשְׁחִין פּוֹרֵחַ, וְאִם פָּשַׁט בְּרֹב הַצִּבּוּר, מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עָלָיו; אֲבָל חִכּוּךְ יָבֵשׁ, צוֹעֲקִים עָלָיו בִּלְבָד.

יד עַל הַמְּזוֹנוֹת כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁהוּזְלוּ דְּבָרִים שֶׁלִּסְחוֹרָה שֶׁרֹב חַיֵּי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר מֵהֶן, כְּגוֹן כְּלֵי פִּשְׁתָּן בְּבָבֶל וְיַיִן וְשֶׁמֶן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנִתְמַעַט הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן, עַד שֶׁיִּצְטָרַךְ הַתַּגָּר לִמְכֹּר שׁוֹוֶה עֲשָׂרָה בְּשִׁשָּׁה וְאַחַר כָּךְ יִמְצָא לוֹקֵחַ--הֲרֵי זוֹ צָרַת צִבּוּר, וּמַתְרִיעִין עָלֶיהָ; וְזוֹעֲקִין עָלֶיהָ, בַּשַּׁבָּת.

טו עַל הַמָּטָר כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁרַבּוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים עַד שֶׁיָּצֵרוּ לָהֶן--הֲרֵי אֵלּוּ מִתְפַּלְּלִין עֲלֵיהֶן, שְׁאֵין לָךְ צָרָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁהַבָּתִּים נוֹפְלִין וְנִמְצְאוּ בָּתֵּיהֶן קִבְרֵיהֶן. וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵין מִתְפַלְּלִין עַל רֹב הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שְׁהִיא אֶרֶץ הָרִים, וּבָתֵּיהֶם בְּנוּיִים בַּאֲבָנִים; וְרֹב הַגְּשָׁמִים טוֹבָה לָהֶן, וְאֵין מִתְעַנִּין לְהַעְבִיר אֶת הַטּוֹבָה.

טז תְּבוּאָה שֶׁצָּמְחָה וְנִמְנַע הַמָּטָר, וְהִתְחִילוּ צְמָחִין לִיבַשׁ--הֲרֵי אֵלּוּ מִתְעַנִּין וְזוֹעֲקִין עַד שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים, אוֹ שֶׁיִּיבְשׁוּ הַצְּמָחִים. וְכֵן אִם הִגִּיעַ זְמָן הַפֶּסַח אוֹ קָרוֹב לוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שְׁהוּא זְמָן פְּרִיחַת הָאִילָנוֹת שָׁם, וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים--הֲרֵי אֵלּוּ מִתְעַנִּין וְזוֹעֲקִין עַד שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים הָרְאוּיִין לְאִילָנוֹת, אוֹ עַד שֶׁיַּעֲבֹר זְמַנָּם.

יז וְכֵן אִם הִגִּיעַ זְמָן חַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים הַרְבֵּה כְּדֵי לְמַלֹּאות מֵהֶם הַבּוֹרוֹת וְהַשִּׁיחִין וְהַמְּעָרוֹת--הֲרֵי אֵלּוּ מִתְעַנִּין עַד שֶׁיֵּרֵד גֶּשֶּׁם הָרָאוּי לַבּוֹרוֹת; וְאִם אֵין לָהֶם מַיִם לִשְׁתּוֹת, מִתְעַנִּים עַל הַגְּשָׁמִים--בְּכָל עֵת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם מַיִם לִשְׁתּוֹת, וְאַפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה.

יח פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים--הֲרֵי זוֹ מַכַּת בַּצֹּרֶת, וּמִתְעַנִּים וְזוֹעֲקִים עַד שֶׁיֵּרְדוּ הַגְּשָׁמִים, אוֹ עַד שֶׁיַּעֲבֹר זְמַנָּם.

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות תענייות - הכול
פרק א ב ג ד ה

יש לך שאלה או הערה?