משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות קידוש החודש פרק ד

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות קידוש החודש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

הִלְכּוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ פֵּרֶק ד

א שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת, הִיא שָׁנָה שֶׁמּוֹסִיפִין בָּהּ חֹדֶשׁ; וְאֵין מוֹסִיפִין לְעוֹלָם אֵלָא אֲדָר, וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁנֵי אֲדָרִין--אֲדָר רִאשׁוֹן וַאֲדָר שֵׁנִי. וּמִפְּנֵי מַה מוֹסִיפִין חֹדֶשׁ זֶה--מִפְּנֵי זְמָן הָאָבִיב, כְּדֵי שֶׁיְּהֶא הַפֶּסַח בְּאוֹתוֹ זְמָן, שֶׁנֶּאֱמָר "שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב" (דברים טז,א), שֶׁיִּהְיֶה חֹדֶשׁ זֶה בִּזְמָן הָאָבִיב. וְלוּלֵא תּוֹסֶפֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, הָיָה הַפֶּסַח בָּא פְּעָמִים בִּימוֹת הַחַמָּה, וּפְעָמִים בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.

ב עַל שְׁלוֹשָׁה סִימָנִין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה--עַל הַתְּקוּפָה, וְעַל הָאָבִיב, וְעַל פֵּרוֹת הָאִילָן. כֵּיצַד--בֵּית דִּין מְחַשְּׁבִין, וְיוֹדְעִין: אִם תִּהְיֶה תְּקוּפַת נִיסָן בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, אוֹ אַחַר זְמָן זֶה--מְעַבְּרִין אוֹתָהּ הַשָּׁנָה, וְיַעֲשׂוּ אוֹתוֹ נִיסָן אֲדָר שֵׁנִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַפֶּסַח בִּזְמָן הָאָבִיב; וְעַל סִימָן זֶה סוֹמְכִין וּמְעַבְּרִין, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְסִימָן אַחֵר.

ג וְכֵן אִם רָאוּ בֵּית דִּין שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הָאָבִיב, אֵלָא עֲדַיִן אָפֵל הוּא, וְלֹא צָמְחוּ פֵּרוֹת הָאִילָן, שֶׁדַּרְכָּן לִצְמֹחַ בִּזְמָן הַפֶּסַח--סוֹמְכִין עַל שְׁנֵי סִימָנִין אֵלּוּ, וּמְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה; וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתְּקוּפָה קֹדֶם לְשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, הֲרֵי הֶן מְעַבְּרִין, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָאָבִיב מָצוּי לְהַקְרִיב מִמֶּנּוּ עֹמֶר הַתְּנוּפָה בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, וּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַפֵּרוֹת צוֹמְחִין כְּדֶרֶךְ כָּל זְמָן הָאָבִיב.

ד וְעַל שָׁלוֹשׁ אֲרָצוֹת הָיוּ סוֹמְכִין בָּאָבִיב--עַל אֶרֶץ יְהוּדָה, וְעַל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְעַל הַגָּלִיל. וְאִם הִגִּיעַ הָאָבִיב בִּשְׁתֵּי אֲרָצוֹת מֵאֵלּוּ, וּבְאַחַת לֹא הִגִּיעַ--אֵין מְעַבְּרִין; וְאִם הִגִּיעַ בְּאַחַת מֵהֶן, וְלֹא הִגִּיעַ בִּשְׁתַּיִם--מְעַבְּרִין, אִם עֲדַיִן לֹא צָמְחוּ פֵּרוֹת הָאִילָן. וְאֵלּוּ הֶן הַדְּבָרִים שְׁהֶן הָעִיקָר שֶׁמְּעַבְּרִין בִּשְׁבִילָן, כְּדֵי לִהְיוֹת הַשָּׁנִים שְׁנֵי חַמָּה.

ה וְיֵשׁ שָׁם דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁהָיוּ בֵּית דִּין מְעַבְּרִין בִּשְׁבִילָן, מִפְּנֵי הַצֹרֶךְ; וְאֵלּוּ הֶן: מִפְּנֵי הַדְּרָכִים שְׁאֵינָן מְתֻקָּנִין, וְאֵין הָעָם יְכוּלִין לַעֲלוֹת--מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, עַד שֶׁיִּפְסְקוּ הַגְּשָׁמִים וִיתַקְּנוּ הַדְּרָכִים. וּמִפְּנֵי הַגְּשָׁרִים שֶׁנֶּהְרְסוּ, וְנִמְצְאוּ הַנְּהָרוֹת מַפְסִיקִין וּמוֹנְעִין אֶת הָעָם, אוֹ מְסַכְּנִין בְּעַצְמָן וּמֵתִים--מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, עַד שֶׁיְּתַקְּנוּ הַגְּשָׁרִים. וּמִפְּנֵי תַּנּוּרֵי פְּסָחִים שֶׁאָבְדוּ בַּגְּשָׁמִים, וְאֵין לָהֶם מָקוֹם לִצְלוֹת אֶת פִּסְחֵיהֶם--מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, עַד שֶׁיִּבְנוּ הַתַּנוּרִים וְיִיבְשׁוּ. וּמִפְּנֵי גָּלִיּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּעְקְרוּ מִמְּקוֹמָן, וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם--מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם פְּנָאי לְהַגִּיעַ.

ו אֲבָל אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לֹא מִפְּנֵי הַשֶּׁלֶג, וְלֹא מִפְּנֵי הַצִּנָּה, וְלֹא מִפְּנֵי גָּלִיּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶעְקְרוּ מִמְּקוֹמָם. וְלֹא מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ רֹב הַקָּהָל אוֹ רֹב הַכּוֹהֲנִים טְמֵאִים--אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם פְּנָאי לִטַּהַר וְיַעֲשׂוּ בְּטַהְרָה, אֵלָא יֵעָשֶׂה בְּטֻמְאָה; וְאִם עִבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה, הֲרֵי זוֹ מְעֻבֶּרֶת.

ז יֵשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים שְׁאֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בִּשְׁבִילָן כְּלָל, אֲבָל עוֹשִׂין אוֹתָן סַעַד לְשָׁנָה שֶׁצְּרִיכָה עִבּוּר מִפְּנֵי הַתְּקוּפָה אוֹ מִפְּנֵי הָאָבִיב וּפֵרוֹת הָאִילָן; וְאֵלּוּ הֶן--מִפְּנֵי הַגְּדָיִים וְהַטְּלָאִים, שֶׁעֲדַיִן לֹא נֻלְּדוּ אוֹ שֶׁהָיוּ מְעַט, וּמִפְּנֵי הְגּוֹזָלוֹת, שֶׁלֹּא פָרְחוּ. אֵין מְעַבְּרִין בִּשְׁבִיל אֵלּוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַגְּדָיִים וְהַטְּלָאִים מְצוּיִין לַפְּסָחִים, וְהַגּוֹזָלוֹת מְצוּיִין לִרְאִיָּה אוֹ לְמִי שֶׁנִּתְחַיַּב בְּקָרְבַּן הָעוֹף; אֲבָל עוֹשִׂין אוֹתָן סַעַד לַשָּׁנָה.

ח כֵּיצַד עוֹשִׂין אוֹתָן סַעַד לַשָּׁנָה: אוֹמְרִין שָׁנָה זוֹ צְרִיכָה עִבּוּר מִפְּנֵי הַתְּקוּפָה שֶׁמָּשְׁכָה, אוֹ מִפְּנֵי הָאָבִיב וּפֵרוֹת הָאִילָן שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ; וְעוֹד, שֶׁהַגְּדָיִים קְטַנִּים וְהַגּוֹזָלוֹת רַכִּים.

ט אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, אֵלָא בַּמְּזֻמָּנִין לָהּ. כֵּיצַד: יֹאמַר רֹאשׁ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי מִן הַסַּנְהֶדְּרִין, הֱיוּ מְזֻמָּנִין לְמָקוֹם פְּלוֹנִי שֶׁנַּחְשֹׁב וְנִרְאֶה וְנֵדַע אִם שָׁנָה זוֹ צְרִיכָה עִבּוּר, אוֹ אֵינָהּ צְרִיכָה; וְאוֹתָן שֶׁזֻּמְּנוּ בִּלְבָד, הֶן שֶׁמְּעַבְּרִין אוֹתָהּ. וּבְכַמָּה מְעַבְּרִין אוֹתָהּ: מַתְחִילִין בִּשְׁלוֹשָׁה דַּיָּנִין מִכְּלָל סַנְהֶדְּרֵי גְּדוֹלָה, מִמִּי שֶׁסָּמְכוּ אוֹתָן. אָמְרוּ שְׁנַיִם לֹא נֵשֵׁב וְלֹא נִרְאֶה אִם צְרִיכָה עִבּוּר אִם לָאו, וְאֶחָד אוֹמֵר נֵשֵׁב וְנִבְדֹּק--בָּטֵל יָחִיד בְּמֵעוּטוֹ; אָמְרוּ שְׁנַיִם נֵשֵׁב וְנִרְאֶה, וְאֶחָד אוֹמֵר לֹא נֵשֵׁב--מוֹסִיפִין שְׁנַיִם מִן הַמְּזֻמָּנִים, וְנוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר.

י שְׁנַיִם אוֹמְרִים צְרִיכָה עִבּוּר, וּשְׁלוֹשָׁה אוֹמְרִין אֵינָהּ צְרִיכָה--בָּטְלוּ שְׁנַיִם בְּמֵעוּטָן; שְׁלוֹשָׁה אוֹמְרִין צְרִיכָה, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִין אֵינָהּ צְרִיכָה--מוֹסִיפִין שְׁנַיִם מִן הַמְּזֻמָּנִין לָהּ, וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין וְגוֹמְרִין בְּשִׁבְעָה. אִם גָּמְרוּ כֻּלָּם לְעַבַּר אוֹ שֶׁלֹּא לְעַבַּר, עוֹשִׂין כְּמַה שֶׁגָּמְרוּ; וְאִם נֶחְלְקוּ--הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב, בֵּין לְעַבַּר בֵּין שֶׁלֹּא לְעַבַּר. וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֶא רֹאשׁ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שְׁהוּא רֹאשׁ יְשִׁיבָה שֶׁלְּשִׁבְעִים וְאֶחָד, מִכְּלָל הַשִּׁבְעָה; וְאִם גָּמְרוּ בִּשְׁלוֹשָׁה לְעַבַּר, הֲרֵי זוֹ מְעֻבֶּרֶת--וְהוּא שֶׁיְּהֶא הַנָּשִׂיא עִמָּהֶן, אוֹ שֶׁיִּרְצֶה. וּבְעִבּוּר הַשָּׁנָה, מַתְחִילִין מִן הַצַּד; וּלְקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל.

יא אֵין מוֹשִׁיבִין לְעִבּוּר הַשָּׁנָה לֹא מֶלֶךְ, וְלֹא כּוֹהֵן גָּדוֹל: מֶלֶךְ--מִפְּנֵי חֵילוֹתָיו וּמִלְחָמוֹתָיו, שֶׁמֶּא דַּעְתּוֹ נוֹטָה בִּשְׁבִילָן לְעַבַּר אוֹ שֶׁלֹּא לְעַבַּר; וְכוֹהֵן גָּדוֹל--מִפְּנֵי הַצִּנָּה, שֶׁמֶּא לֹא תִהְיֶה דַּעְתּוֹ נוֹטָה לְעַבַּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא תִּשְׁרִי בִּימֵי הַקֹּר, וְהוּא טוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים חָמֵשׁ טְבִילוֹת.

יב הָיָה רֹאשׁ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, וְהוּא הַנִּקְרָא נָשִׂיא, בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה--אֵין מְעַבְּרִין אוֹתָהּ אֵלָא עַל תְּנָאי, אִם יִרְצֶה הַנָּשִׂיא: בָּא וְרָצָה, הֲרֵי זוֹ מְעֻבֶּרֶת; לֹא רָצָה, אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת. וְאֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֵלָא בְּאֶרֶץ יְהוּדָה, שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמָר "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ" (דברים יב,ה); וְאִם עִבְּרוּהָ בַּגָּלִיל, מְעֻבֶּרֶת. וְאֵין מְעַבְּרִין אֵלָא בַּיּוֹם; וְאִם עִבְּרוּהָ בַּלַּיְלָה, אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת.

יג יֵשׁ לְבֵית דִּין לְחַשַּׁב וְלֵידַע אֵי זוֹ שָׁנָה תִּהְיֶה מְעֻבֶּרֶת בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצוּ, אַפִלּוּ כַּמָּה שָׁנִים; אֲבָל אֵין אוֹמְרִין שָׁנָה פְּלוֹנִית מְעֻבֶּרֶת. אֵלָא אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הוּא שֶׁאוֹמְרִין שָׁנָה זוֹ מְעֻבֶּרֶת; וְדָבָר זֶה, מִפְּנֵי הַדֹּחַק. אֲבָל שֶׁלֹּא בְּשָׁעַת הַדֹּחַק, אֵין מוֹדִיעִין שְׁהִיא מְעֻבֶּרֶת; אֵלָא בַּאֲדָר--הוּא שֶׁאוֹמְרִין שָׁנָה זוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְחֹדֶשׁ הַבָּא אֵינוּ נִיסָן אֵלָא אֲדָר שֵׁנִי. אָמְרוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שָׁנָה זוֹ שֶׁתִּכָּנֵס מְעֻבֶּרֶת--אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת בַּאֲמִירָה זוֹ.

יד הִגִּיעַ יוֹם שְׁלוֹשִׁים בַּאֲדָר, וְלֹא עִבְּרוּ עֲדַיִן הַשָּׁנָה--אֵין מְעַבְּרִין אוֹתָהּ כְּלָל: שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם, רָאוּי לִהְיוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן; וּמִשֶּׁיִּכָּנֵס נִיסָן וְלֹא עִבְּרוּ, אֵינָן יְכוּלִים לְעַבַּר. וְאִם עִבְּרוּהָ בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים שֶׁלַּאֲדָר, הֲרֵי זוֹ מְעֻבֶּרֶת. בָּאוּ עֵדִים אַחַר שֶׁעִבְּרוּהָ, וְהֵעִידוּ עַל הַיָּרֵחַ--הֲרֵי אֵלּוּ מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים, וְיִהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֵׁנִי; וְאִלּוּ קִדְּשׁוּהוּ קֹדֶם שֶׁיְּעַבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה--שׁוּב לֹא הָיוּ מְעַבְּרִין, שְׁאֵין מְעַבְּרִין בְּנִיסָן.

טו אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בִּשְׁנַת רֵעָבוֹן, שֶׁהַכֹּל רָצִים לְבֵית הַגְּרָנוֹת לֶאֱכֹל וְלִחְיוֹת, וְאֵי אִפְשָׁר לְהוֹסִיף לָהֶן זְמָן לְאִסּוּר הֶחָדָשׁ. וְאֵין מְעַבְּרִין בַּשְּׁבִיעִית, שֶׁיַּד הַכֹּל שׁוֹלֶטֶת עַל הַסְּפִיחִין, וְלֹא יִמְצְאוּ לְקָרְבַּן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם; וּרְגִילִין הָיוּ לְעַבַּר בְּעֶרֶב שְׁבִיעִית.

טז יֵרָאֶה לִי שֶׁזֶּה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מְעַבְּרִין בִּשְׁנַת רֵעָבוֹן וּבַשְּׁבִיעִית, שֶׁלֹּא יְעַבְּרוּ בָּהֶם מִפְּנֵי הַצֹּרֶךְ; אֲבָל אִם הָיְתָה הַשָּׁנָה רְאוּיָה לְהִתְעַבַּר מִפְּנֵי הַתְּקוּפָה, אוֹ מִפְּנֵי הָאָבִיב וּפֵרוֹת הָאִילָן--מְעַבְּרִין לְעוֹלָם בְּכָל זְמָן.

יז כְּשֶׁמְּעַבְּרִין בֵּית דִּין אֶת הַשָּׁנָה, כּוֹתְבִין אִגָּרוֹת לְכָל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים, וּמוֹדִיעִים אוֹתָן שֶׁעִבְּרוּהָ, וּמִפְּנֵי מַה עִבְּרוּהָ; וְעַל לְשׁוֹן הַנָּשִׂיא נִכְתָּבוֹת, וְאוֹמֵר לָהֶן שֶׁהִסְכַּמְתִּי אֲנִי וַחֲבֵרַי וְהוֹסַפְנוּ עַל שָׁנָה זוֹ כָּךְ וְכָּךְ. רָצוּ תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, רָצוּ שְׁלוֹשִׁים יוֹם, שֶׁחֹדֶשׁ הָעִבּוּר הָרְשׁוּת לְבֵית דִּין לְהוֹסִיפוֹ מָלֵא אוֹ חָסֵר, לָאֲנָשִׁים הָרְחוֹקִים שֶׁמּוֹדִיעִין אוֹתָם; אֲבָל הֶם לְפִי הָרְאִיָּה הֶם עוֹשִׂים, אִם מָלֵא אִם חָסֵר.

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות קידוש החודש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט

יש לך שאלה או הערה?