משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות שקלים פרק ג

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות שקלים - הכול
פרק א ב ג ד

הִלְכּוֹת שְׁקָלִים פֵּרֶק ג

א חֲצָיֵי הַשְּׁקָלִים--הַכֹּל צְרִיכִין לָהֶן, כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד חֲצִי שֶׁקֶל שְׁהוּא חַיָּב; לְפִיכָּךְ כְּשֶׁהָיָה אָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי וּמְצָרֵף שֶׁקֶל בִּשְׁנֵי חֲצָיִין, יִתֵּן לוֹ תּוֹסֶפֶת עַל הַשֶּׁקֶל, וְאוֹתָהּ הַתּוֹסֶפֶת נִקְרֵאת קֻלְבּוֹן. לְפִיכָּךְ שְׁנַיִם שֶׁנָּתְנוּ שֶׁקֶל עַל שְׁנֵיהֶם, חַיָּבִין בְּקֻלְבּוֹן.

ב כָּל מִי שְׁאֵינוּ חַיָּב בַּשְּׁקָלִים, כְּגוֹן שְׁתֵּי נָשִׁים אוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים שֶׁנָּתְנוּ שֶׁקֶל--פְּטוּרִים מִן הַקֻּלְבּוֹן; וְכֵן אִם הָיָה אֶחָד חַיָּב וְאֶחָד פָּטוּר, וְנָתַן הַחַיָּב עַל יַד הַפָּטוּר--כְּגוֹן אִישׁ שֶׁנָּתַן שֶׁקֶל עָלָיו, וְעַל אִשָּׁה אוֹ עֶבֶד--פָּטוּר מִן הַקֻּלְבּוֹן. וְכֵן הַכּוֹהֲנִים, פְּטוּרִין מִן הַקֻּלְבּוֹן; וְהַשּׁוֹקֵל עַל יַד הַכּוֹהֵן, פָּטוּר מִן הַקֻּלְבּוֹן.

ג הַנּוֹתֵן שֶׁקֶל עָלָיו וְעַל הֶעָנִי, אוֹ עַל שְׁכֵנוֹ, אוֹ עַל בֶּן עִירוֹ--אִם נְתָנוֹ לָהֶם מַתָּנָה, פָּטוּר מִן הַקֻּלְבּוֹן: שֶׁהֲרֵי נָתַן חֲצִי שֶׁקֶל מַתָּנָה, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בַּשְּׁקָלִים. וְאִם נָתַן לָהֶם חֲצִי הַשֶּׁקֶל עַל יָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, עַד שֶׁיַּחְזִירוּ לוֹ כְּשֶׁתִּמְצָא יָדָם--חַיָּב בַּקֻּלְבּוֹן.

ד הָאַחִין שֶׁעֲדַיִן לֹא חָלְקוּ מַה שֶׁהִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם, וְכֵן הַשֻּׁתָּפִים שֶׁנָּתְנוּ שֶׁקֶל עַל יְדֵי שְׁנֵיהֶם--פְּטוּרִין מִן הַקֻּלְבּוֹן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֻׁתָּפִין שֶׁנָּשְׂאוּ וְנָתְנוּ בִּמְעוֹת הַשֻּׁתָּפוּת, וְנִשְׁתַּנָּה עֵין הַמָּעוֹת; אֲבָל אִם הֵבִיא זֶה מָעוֹתָיו וְזֶה מָעוֹתָיו, וְעֵרְבוּם וַעֲדַיִן לֹא נִשְׁתַּנּוּ הַמָּעוֹת וְלֹא הוֹצִיאוּם--הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין בַּקֻּלְבּוֹן.

ה נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ וְאַחַר זְמָן חָלְקוּ, וְחָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ--חַיָּבִין בַּקֻּלְבּוֹן: עַד שֶׁיִּשְּׂאוּ וְיִתְּנוּ בְּשֻׁתָּפוּת זוֹ הָאַחֲרוֹנָה, וְיִשְׁתַּנּוּ הַמָּעוֹת.

ו [ה] הָאַחִין וְהַשֻּׁתָּפִין שֶׁהָיָה לָהֶן בְּהֵמָה וּכְסָפִים, וְחָלְקוּ בַּכְּסָפִים--חַיָּבִים בַּקֻּלְבּוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא חָלְקוּ הַבְּהֵמָה; חָלְקוּ הַבְּהֵמָה, וְלֹא חָלְקוּ הַכְּסָפִים--פְּטוּרִין מִן הַקֻּלְבּוֹן עַד שֶׁיַּחְלְקוּ הַכְּסָפִים, וְאֵין אוֹמְרִין הֲרֵי הֶם עוֹמְדִין לַחֲלוּקָה.

ז [ו] הַנּוֹתֵן שֶׁקֶל לַהֶקְדֵּשׁ כְּדֵי שֶׁיֵּחָשֵׁב לוֹ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שְׁהוּא חַיָּב בָּהּ, וְיִטֹּל חֲצִי שֶׁקֶל מִמַּה שֶׁנִּגְבָּה מִן הַחֲצָיִים--חַיָּב שְׁנֵי קֻלְבּוֹנוֹת: שֶׁאִלּוּ הָיָה הַשֶּׁקֶל כֻּלּוֹ לַשְּׁקָלִים, הָיָה חַיָּב קֻלְבּוֹן אֶחָד.

ח [ז] כַּמָּה הוּא שֵׁעוּר הַקֻּלְבּוֹן: בִּזְמָן שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שְׁנֵי דֵּינָרִין, הָיָה הַקֻּלְבּוֹן חֲצִי מְעָה שְׁהוּא אֶחָד מִשְּׁנֵים עָשָׂר בְּדֵינָר; וּמֵעוֹלָם, לֹא נִתָּן הַקֻּלְבּוֹן פָּחוּת מִזֶּה. וְהַקֻּלְבּוֹנוֹת אֵינָן כַּשְּׁקָלִים, אֵלָא מַנִּיחִין אוֹתָן הַשֻּׁלְחָנִיִּים בִּפְנֵי עַצְמָן, עַד שֶׁיִּסְתַּפַּק מֵהֶן הַהֶקְדֵּשׁ.

ט [ח] מִי שֶׁאָבַד שִׁקְלוֹ--חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ, עַד שֶׁיִּמְסְרֶנּוּ לַגִּזְבָּר. בְּנֵי הָעִיר שֶׁשִּׁלְּחוּ אֶת שִׁקְלֵיהֶן בְּיַד שָׁלִיחַ, וְנִגְנְבוּ אוֹ אָבְדוּ--אִם שׁוֹמֵר חִנָּם הוּא--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע לָהֶם וְנִפְטָר, כְּדִין כָּל שׁוֹמְרֵי חִנָּם; וְהֶן חוֹזְרִין וְנוֹתְנִין שִׁקְלֵיהֶן, פַּעַם שְׁנִיָּה. וְאִם אָמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר הוֹאִיל וְאָנוּ מְשַׁלְּמִין, אֵין רְצוֹנֵנוּ שֶׁיִּשָּׁבַע הַשָּׁלִיחַ שְׁהוּא נֶאֱמָן לָנוּ--אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן: תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא, שְׁאֵין הֶקְדֵּשׁ יוֹצֶא בְּלֹא שְׁבוּעָה. נִמְצְאוּ הַשְּׁקָלִים הָרִאשׁוֹנִים, אַחַר שֶׁנִּשְׁבַּע הַשָּׁלִיחַ--אֵלּוּ וְאֵלּוּ שְׁקָלִים, וְאֵין עוֹלִין לָהֶן לְשָׁנָה אַחֶרֶת; וְהָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ לְשִׁקְלֵי הַשָּׁנָה, וְהָאַחֲרוֹנִים יִפְּלוּ לְשִׁקְלֵי שָׁנָה שֶׁעָבְרָה.

י [ט] שִׁלְּחוּ אֶת שִׁקְלֵיהֶם בְּיַד שׁוֹמֵר שָׂכָר, שֶׁהֲרֵי הוּא חַיָּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה, וְאָבְדוּ מִמֶּנּוּ בְּאֹנֶס כְּגוֹן שֶׁלְּקָחוּם לִיסְטִים מְזֻיָּנִים, שְׁהוּא פָּטוּר--רוֹאִין: אִם אַחַר שֶׁנִּתְרְמָה הַתְּרוּמָה נֶאֱנַס, נִשְׁבָּע הַשָּׁלִיחַ לַגִּזְבָּרִים וּבְנֵי הָעִיר פְּטוּרִין--שֶׁהַתּוֹרֵם תּוֹרֵם עַל הַגָּבוּי וְעַל הָעֲתִיד לִגָּבוֹת, וּבִרְשׁוּת הֶקְדֵּשׁ הֶן; וּבְנֵי הָעִיר, מַה הָיָה לָהֶן לַעֲשׂוֹת--הֲרֵי לֹא מְסָרוּם אֵלָא לְשׁוֹמֵר שָׂכָר, שְׁהוּא חַיָּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה, אֲבָל הָאֹנֶס, אֵינוּ מָצוּי. וְאִם אָבְדוּ קֹדֶם שֶׁנִּתְרְמָה הַתְּרוּמָה, עֲדַיִן בִּרְשׁוּת בְּנֵי הָעִיר הֶם, וְהַשָּׁלִיחַ נִשְׁבָּע לְאַנְשֵׁי הָעִיר, וְהֶן מְשַׁלְּמִין. נִשְׁבַּע וְגָבוּ שְׁקָלִים שֵׁנִית, וְאַחַר כָּךְ הִחְזִירוּם הַלִּיסְטִים--אֵלּוּ וְאֵלּוּ שְׁקָלִים, וְאֵין עוֹלִין לָהֶן לְשָׁנָה אַחֶרֶת; וְהַשְּׁנִיִּים יִפְּלוּ לְשִׁקְלֵי שָׁנָה שֶׁעָבְרָה.

יא יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהַשְּׁקָלִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיִּפְּלוּ לְשִׁקְלֵי הַשָּׁנָה, הֶם הַשְּׁקָלִים שֶׁנִּגְנְבוּ בַּתְּחִלָּה וְאָבְדוּ אוֹ נֶאְנְסוּ וְחָזְרוּ; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהַשְּׁקָלִים הָרִאשׁוֹנִים, הֶן שֶׁהִגִּיעוּ לְיַד הַגִּזְבָּר תְּחִלָּה.

יב [י] הַנּוֹתֵן חֲצִי שֶׁקֶל לַחֲבֵרוֹ לְהוֹלִיכוֹ לַשֻּׁלְחָנִי לִשְׁקֹל אוֹתוֹ עַל יָדוֹ, הָלַךְ וּשְׁקָלוֹ עַל יְדֵי עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְמַשְׁכְּנוּ אוֹתוֹ--אִם נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה, מָעַל הַשּׁוֹקֵל: שֶׁזֶּה הַשֶּׁקֶל בִּרְשׁוּת הֶקְדֵּשׁ הוּא, שֶׁכְּבָר תָּרְמוּ עַל הָעֲתִיד לִגָּבוֹת, וְנִמְצָא זֶה הִצִּיל עַצְמוֹ בִּמְמוֹן הַהֶקְדֵּשׁ, וְנִהְנָה בְּזֶה הַשֶּׁקֶל. וְאִם לֹא נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה, לֹא מָעַל; וְהוּא חַיָּב לִתֵּן לַחֲבֵרוֹ, חֲצִי שֶׁקֶל שֶׁנָּתַן לוֹ.

יג וְכֵן הַגּוֹזֵל אוֹ הַגּוֹנֵב חֲצִי שֶׁקֶל וּשְׁקָלוֹ, יָצָא; וְהוּא חַיָּב לְשַׁלַּם לַבְּעָלִים שְׁנַיִם, אוֹ לְהוֹסִיף חֹמֶשׁ. [יא] הַנּוֹתֵן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל מִן הַהֶקְדֵּשׁ, וְנִתְרְמָה תְּרוּמָה כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּפְּקוּ מִמֶּנָּה--יִתְחַיַּב בִּמְעִילָה, וְיֵצֵא יְדֵי מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל. נְתָנוֹ מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ בִּירוּשָׁלַיִם; מִדְּמֵי שְׁבִיעִית, יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. הָיָה שֶׁלְּעִיר הַנִּדַּחַת, לֹא עָשָׂה כְּלוּם.

יד [יב] הַמַּפְרִישׁ שִׁקְלוֹ וְסָבוּר שְׁהוּא חַיָּב בּוֹ, וְנִמְצָא שְׁאֵינוּ חַיָּב--לֹא קָדַשׁ. הִפְרִישׁ שְׁנַיִם, וְנִמְצָא שְׁאֵינוּ חַיָּב אֵלָא אֶחָד--אִם בְּזֶה אַחַר זֶה, הָאַחֲרוֹן לֹא קָדַשׁ; וְאִם בְּבַת אַחַת, הָאֶחָד שְׁקָלִים וְהַשֵּׁנִי מוֹתַר שְׁקָלִים. הִפְרִישׁ שִׁקְלוֹ וּמֵת, יִפֹּל לִנְדָבָה.

טו [יג] הַלּוֹקֵחַ מָעוֹת בְּיָדוֹ, וְאָמַר אֵלּוּ לְשִׁקְלִי, אוֹ שֶׁהָיָה מְלַקֵּט מְעָה מְעָה אוֹ פְּרוּטָה פְּרוּטָה, וּכְשֶׁהִתְחִיל לְלַקַּט אָמַר הֲרֵינִי מְלַקֵּט מָעוֹת לְשִׁקְלִי--אַפִלּוּ לִקַּט מְלוֹא כִּיס, נוֹתֵן מֵהֶן חֲצִי שֶׁקֶל שְׁהוּא חַיָּב בּוֹ; וְהַשְּׁאָר חֻלִּין, שֶׁמּוֹתַר הַשְּׁקָלִים חֻלִּין.

טז [יד] מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בֵּין תֵּבָה שֶׁלַּשְּׁקָלִים לְתֵבָה שֶׁלַּנְּדָבָה--קָרוֹב לַשְּׁקָלִים, יִפְּלוּ לַשְּׁקָלִים; קָרוֹב לַנְּדָבָה, יִפְּלוּ לַנְּדָבָה; מֶחְצָה לְמֶחְצָה, יִפְּלוּ לַנְּדָבָה--מִפְּנֵי שֶׁהַנְּדָבָה כֻּלָּהּ עוֹלָה לְאִשִּׁים, וְהַשְּׁקָלִים מִסְתַּפְּקִין מֵהֶן לְעוֹלוֹת וְלִדְבָרִים אֲחֵרִים.

יז [טו] וְכֵן כָּל הַמָּעוֹת הַנִּמְצְאוֹת בֵּין כָּל תֵּבָה וְתֵבָה, יִפְּלוּ לַקָּרוֹב. נִמְצְאוּ מֶחְצָה לְמֶחְצָה--אִם בֵּין עֵצִים לַלְּבוֹנָה נִמְצְאוּ, יִפְּלוּ לַלְּבוֹנָה; בֵּין קִנִּים לְגוֹזְלֵי עוֹלָה, יִפְּלוּ לְגוֹזְלֵי עוֹלָה. זֶה הַכְּלָל: הוֹלְכִין אַחַר הַקָּרוֹב, בְּכֻלָּן; מֶחְצָה לְמֶחְצָה, לְהַחְמִיר. וְכָל הַמָּעוֹת הַנִּמְצְאוֹת בְּהַר הַבַּיִת, חֻלִּין--שְׁאֵין הַגִּזְבָּר מוֹצִיא מָעוֹת מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, עַד שְׁהוּא מְחַלְּלָן עַל הַבְּהֵמוֹת שֶׁלּוֹקֵחַ לְקָרְבָּנוֹת.

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות שקלים - הכול
פרק א ב ג ד

יש לך שאלה או הערה?