משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ז

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות שופר וסוכה ולולב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הִלְכּוֹת לוֹלָב פֵּרֶק ז

א "כַּפֹּת תְּמָרִים" (ויקרא כג,מ) הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, הֶן חֲרָיוֹת שֶׁלְּדֶקֶל כְּשֶׁיִּצְמְחוּ, קֹדֶם שֶׁיִּתְפָּרְדוּ הָעַלִּין לְכָאן וּלְכָאן, אֵלָא כְּשֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ שַׁרְבִיט; וְהוּא הַנִּקְרָא לוֹלָב.

ב "פְּרִי עֵץ הָדָר" (ויקרא כג,מ) הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, הוּא אֶתְרוֹג. "וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת" (שם) הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, הוּא הַהֲדָס שֶׁעַלָּיו חוֹפִין אֶת עֵצוֹ, כְּגוֹן שֶׁיִּהְיוּ שְׁלוֹשָׁה עַלִּין אוֹ יָתֵר עַל כֵּן בְּגִבְעוֹל אֶחָד; אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנֵי הָעַלִּין בְּשׁוֹוֶה זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וְהָעַלֶּה הַשְּׁלִישִׁי לְמַעְלָה מֵהֶן--אֵין זֶה עָבוֹת, אֵלָא נִקְרָא הֲדָס שׁוֹטֶה.

ג "עַרְבֵי-נָחַל" (ויקרא כג,מ) הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, אֵינָן כָּל דָּבָר הַגָּדֵל עַל הַנַּחַל, אֵלָא מִין יָדוּעַ, הוּא הַנִּקְרָא "עַרְבֵי-נָחַל"; עַלֶּה שֶׁלּוֹ מָשׁוּךְ וּפִיו חָלָק וְקָנֶה שֶׁלּוֹ אָדֹם, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא עֲרָבָה. וְרֹב מִין זֶה גָּדֵל עַל הַנְּחָלִים, לְכָּךְ נֶאֱמָר "עַרְבֵי-נָחַל"; וְאַפִלּוּ הָיָה גָּדֵל בַּמִּדְבָּר אוֹ בֶּהָרִים, כָּשֵׁר.

ד וְיֵשׁ מִין אַחֵר דּוֹמֶה לָעֲרָבָה, אֵלָא שֶׁעַלֶּה שֶׁלּוֹ עָגוּל וּפִיו דּוֹמֶה לְמַסָּר וְקָנֶה שֶׁלּוֹ אֵינוּ אָדֹם; וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא צַפְצָפָה, וְהִיא פְּסוּלָה. וְיֵשׁ שָׁם מִין עֲרָבָה שְׁאֵין פִּי הָעַלֶּה שֶׁלָּהּ חָלָק וְאֵינוּ כְּמַסָּר, אֵלָא יֵשׁ בּוֹ תְּלָמִים קְטַנִּים עַד מְאוֹד כְּמוֹ פִּי מַגָּל קָטָן; וְזֶה כָּשֵׁר. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, מִפִּי הַשְּׁמוּעָה מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ נִתְפָּרְשׁוּ.

ה אַרְבָּעָה מִינִין אֵלּוּ--מִצְוָה אַחַת הֶן, וּמְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה; וְכֻלָּן נִקְרָאִים מִצְוַת לוֹלָב. וְאֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן, וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן; וְאִם לֹא נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן, אֵין מְבִיאִים תַּחְתָּיו מִין אַחֵר הַדּוֹמֶה לוֹ.

ו מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לֶאֱגֹד לוֹלָב וַהֲדָס וַעֲרָבָה, וְלַעֲשׂוֹת שְׁלָשְׁתָּן אֲגֻדָּה אַחַת. וְכִשְׁהוּא נוֹטְלָם לָצֵאת בֵּהֶן, מְבָרֵךְ תְּחִלָּה עַל נְטִילַת לוֹלָב, הוֹאִיל וְכֻלָּן סְמוּכִין לוֹ. וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל הָאֲגֻדָּה הַזֹּאת בִּימִינוֹ וְאֶתְרוֹג בִּשְׂמֹאלוֹ, וְנוֹטְלָן דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן שֶׁיִּהְיוּ עִיקְרֵיהֶן לְמַטָּה לָאָרֶץ וְרָאשֵׁיהֶן לְמַעְלָה לָאַוֵּיר. וְאִם לֹא אֲגָדָן וּנְטָלָן אֶחָד אֶחָד, יָצָא--וְהוּא, שֶׁיִּהְיוּ אַרְבַּעְתָּן מְצוּיִין אֶצְלוֹ; אֲבָל אִם לֹא הָיָה לוֹ אֵלָא מִין אֶחָד אוֹ שֶׁחָסְרוּ מִין אֶחָד, לֹא יִטֹּל עַד שֶׁיִּמְצָא הַשְּׁאָר.

ז כַּמָּה נוֹטֵל מֵהֶן--לוֹלָב אֶחָד, וְאֶתְרוֹג אֶחָד, וּשְׁנֵי בַּדֵּי עֲרָבָה, וּשְׁלוֹשָׁה בַּדֵּי הֲדָס. וְאִם רָצָה לְהוֹסִיף בַּהֲדָס, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אֲגֻדָּה גְּדוֹלָה--מוֹסִיף; וְנוֹאי מִצְוָה הוּא. אֲבָל שְׁאָר הַמִּינִין--אֵין מוֹסִיפִין עַל מִנְיָנָם, וְאֵין גּוֹרְעִין מֵהֶן; וְאִם הוֹסִיף אוֹ גָּרַע, פָּסַל.

ח כַּמָּה שֵׁעוּר אֹרֶךְ כָּל מִין מֵהֶם: לוֹלָב, אֵין פָּחוּת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים; וְאִם הָיָה אָרוּךְ כָּל שְׁהוּא, כָּשֵׁר; וּמְדִידָתוֹ מִשִּׁדְרוֹ בִּלְבָד, לֹא מֵרֹאשׁ הָעַלִּים. וַהֲדָס וַעֲרָבָה, אֵין פָּחוּת מִשְּׁלוֹשָׁה טְפָחִים; וְאִם הָיוּ אֲרוּכִין כָּל שְׁהֶן, כְּשֵׁרִים. אַפִלּוּ אֵין בְּכָל בַּד וּבַד אֵלָא שְׁלוֹשָׁה עַלִּין לַחִין, כָּשֵׁר--וְהוּא, שֶׁיִּהְיוּ בְּרֹאשׁ הַבָּד. וְאִם אָגַד הַלּוֹלָב, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שִׁדְרוֹ שֶׁלַּלּוֹלָב יוֹצֶא מִן הַהֲדָס וְהָעֲרֵבָה טֶפַח אוֹ יָתֵר. וְשֵׁעוּר אֶתְרוֹג, אֵין פָּחוּת מִכַּבֵּיצָה; וְאִם הָיָה גָּדוֹל כָּל שְׁהוּא, כָּשֵׁר.

ט מִשֶּׁיַּגְבִּיהַּ אַרְבָּעָה מִינִין אֵלּוּ--בֵּין שֶׁהִגְבִּיהָן כְּאַחַת בֵּין בְּזֶה אַחַר זֶה, בֵּין בַּיָּמִין בֵּין בַּשְּׂמֹאל--יָצָא: וְהוּא, שֶׁיַּגְבִּיהֶן דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן; אֲבָל שֶׁלֹּא דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן, לֹא יָצָא. וּמִצְוָה כְּהִלְכָּתָהּ שֶׁיַּגְבִּיהַּ אֲגֻדָּה שֶׁלִּשְׁלוֹשָׁה מִינִין בַּיָּמִין וְאֶתְרוֹג בַּשְּׂמֹאל, וְיוֹלִיךְ וְיָבִיא וְיַעֲלֶה וְיוֹרִיד, וִינַעְנַע הַלּוֹלָב שְׁלוֹשָׁה פְּעָמִים, בְּכָל רוּחַ וְרוּחַ. [י] כֵּיצַד: מוֹלִיךְ וּמְנַעְנֵעַ רֹאשׁ הַלּוֹלָב שְׁלוֹשָׁה פְּעָמִים, וּמֵבִיא וּמְנַעְנֵעַ רֹאשׁ הַלּוֹלָב שְׁלוֹשָׁה פְּעָמִים; וְכֵן בַּעֲלִיָּה, וִירִידָה. וְהֵיכָן מוֹלִיךְ וּמֵבִיא--בְּשָׁעַת קְרִיאַת הַהַלֵּל בְּ"הוֹדוּ לַה' כִּי-טוֹב" (תהילים קיח,א; תהילים קיח,כט), תְּחִלָּה וָסוֹף, וּבְ"אָנָּא ה', הוֹשִׁיעָה נָּא" (תהילים קיח,כה). וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִנְטִילַת לוֹלָב, וְאֵינוּ נִטָּל בַּלַּיְלָה.

י [יא] עָשָׂה לַאֲגֻדָּה זוֹ גִּימוֹן שֶׁלְּכֶסֶף וְשֶׁלְּזָהָב, אוֹ שֶׁכָּרַךְ עָלֶיהָ סָדִין וּנְטָלָהּ--יָצָא: לְקִיחָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר, שְׁמָהּ לְקִיחָה. וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה דֶּרֶךְ כִּבּוּד וְדֶרֶךְ הִדּוּר--שֶׁכָּל שְׁהוּא לְנָאוֹתוֹ, אֵינוּ חוֹצֵץ; אֲבָל אִם נָתַן אֶת הַמִּינִין הָאֵלּוּ בַּעֲצִיץ אוֹ בִּקְדֵרָה וּנְטָלָהּ, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

יא [יב] אָגַד אֶת הַלּוֹלָב עִם הַהֲדָס וְהָעֲרָבָה, וְהִבְדִּיל בֵּין הַלּוֹלָב וּבֵין הַהֲדָס בְּמַטְלִית וְכַיּוֹצֶא בָּהּ--הֲרֵי זֶה חוֹצֵץ; הִבְדִּיל בֵּינֵיהֶן בְּעַלֵּי הֲדָס--אֵינוּ חוֹצֵץ, שֶׁמִּין בְּמִינוֹ אֵינוּ חוֹצֵץ. וְיֵשׁ לוֹ לֶאֱגֹד אֶת הַלּוֹלָב בְּחוּט אוֹ בִּמְשִׁיחָה, וְכָל מִין שֶׁיִּרְצֶה, הוֹאִיל וְאֵין אֲגִידָתוֹ מְעַכֶּבֶת.

יב [יג] מִצְוַת לוֹלָב, לְהִנָּטֵל בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג בִּלְבָד בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמָן, וְאַפִלּוּ בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמָר "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן" (ויקרא כג,מ). וּבַמִּקְדָּשׁ לְבַדּוֹ נוֹטְלִין אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, שֶׁנֶּאֱמָר "וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים" (שם). חָל יוֹם הַשַּׁבָּת לִהְיוֹת בְּתוֹךְ יְמֵי הֶחָג, אֵינוּ נִטָּל בַּשַּׁבָּת--גְּזֵרָה שֶׁמֶּא יוֹלִיכֶנּוּ בְּיָדוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁגָּזְרוּ בַּשּׁוֹפָר.

יג [יד] וְלָמָּה לֹא גָזְרוּ גְּזֵרָה זוֹ בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, מִפְּנֵי שְׁהוּא מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה וְאַפִלּוּ בַּגְּבוּלִין; נִמְצָא שְׁאֵין דִּינוֹ וְדִין שְׁאָר הַיָּמִים שׁוֹוֶה, שֶׁבִּשְׁאָר יְמֵי הֶחָג אֵין אָדָם חַיָּב לִטֹּל לוֹלָב אֵלָא בַּמִּקְדָּשׁ.

יד [טו] מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹלָב נִטָּל בְּכָל מָקוֹם, כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ; וְכָל יוֹם וָיוֹם מְבָרֵךְ עָלָיו אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת לוֹלָב, מִפְּנֵי שְׁהִיא מִצְוָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְתַקָּנָה זוֹ, עִם כָּל הַתַּקָּנוֹת שֶׁהִתְקִין רַבַּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; וּכְשֶׁיִּבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, יַחְזְרוּ הַדְּבָרִים לְיָשְׁנָן.

טו [טז] בִּזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, הָיָה לוֹלָב נִטָּל בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת; וְכֵן בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת שֶׁיָּדְעוּ בַּוַּדַּאי שֶׁיּוֹם זֶה הוּא יוֹם הֶחָג, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים בִּקְבִיעַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, לֹא הָיוּ נוֹטְלִין הַלּוֹלָב מִסָּפֵק.

טז [יז] וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָסְרוּ חֲכָמִים לִטֹּל אֶת הַלּוֹלָב בַּשַּׁבָּת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְאַפִלּוּ בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ, מִפְּנֵי בְּנֵי הַגְּבוּלִין הָרְחוֹקִים שְׁאֵינָן יוֹדְעִין בִּקְבִיעַת הַחֹדֶשׁ--כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל שׁוֹוִין בְּדָבָר זֶה, וְלֹא יִהְיוּ אֵלּוּ נוֹטְלִין בַּשַּׁבָּת וְאֵלּוּ אֵין נוֹטְלִין: הוֹאִיל וְחִיּוּב יוֹם רִאשׁוֹן בְּכָל מָקוֹם אֶחָד הוּא, וְאֵין שָׁם מִקְדָּשׁ לְהִתָּלוֹת בּוֹ.

יז [יח] וּבַזְּמָן הַזֶּה שֶׁהַכֹּל עוֹשִׂין עַל הַחֶשְׁבּוֹן, נִשְׁאָר הַדָּבָר כְּמוֹת שֶׁהָיָה שֶׁלֹּא יִנָּטֵל בַּשַּׁבָּת לוֹלָב כְּלָל, לֹא בַּגְּבוּלִין וְלֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאַפִלּוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים בִּקְבִיעַת הַחֹדֶשׁ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ, שֶׁעִיקַר הָאִסּוּר בִּנְטִילַת הַלּוֹלָב בַּשַּׁבָּת--גְּזֵרָה, שֶׁמֶּא יַעְבִירֶנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

יח [יט] כָּל שֶׁחַיָּב בַּשּׁוֹפָר וּבַסֻּכָּה, חַיָּב בִּנְטִילַת לוֹלָב; וְכָל הַפָּטוּר מִשּׁוֹפָר וְסֻכָּה, פָּטוּר מִלּוֹלָב. קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעְנַע, חַיָּב בַּלּוֹלָב מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בַּמִּצְווֹת.

יט [כ] הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁמְּבִיאִין בַּמִּקְדָּשׁ עֲרָבָה אַחֶרֶת חוּץ מֵעֲרָבָה שֶׁבַּלּוֹלָב, וְאֵין אָדָם יוֹצֶא יְדֵי חוֹבָתוֹ בָּעֲרָבָה שֶׁבַּלּוֹלָב; וּשֵׁעוּרָהּ, אַפִלּוּ עַלֶּה אֶחָד בְּבַד אֶחָד.

כ [כא] כֵּיצַד הָיְתָה מִצְוָתָהּ: בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִשִּׁבְעַת הַיָּמִים הָיוּ מְבִיאִין מֻרְבָּיוֹת שֶׁלַּעֲרָבָה, וְזוֹקְפִין אוֹתָן עַל צְדַדֵי הַמִּזְבֵּחַ, וְרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ; וּבְעֵת שֶׁהָיוּ מְבִיאִין אוֹתָהּ וְסוֹדְרִין אוֹתָהּ, תּוֹקְעִין וּמְרִיעִין וְתוֹקְעִין. חָל יוֹם שַׁבָּת לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הֶחָג, אֵין זוֹקְפִין עֲרָבָה; אֵלָא אִם כֵּן חָל יוֹם שְׁבִיעִי לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, זוֹקְפִין אוֹתָהּ בַּשַּׁבָּת כְּדֵי לְפַרְסְמָהּ שְׁהִיא מִצְוָה.

כא [כב] כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין: מְבִיאִין אוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לַמִּקְדָּשׁ, וּמַנִּיחִין אוֹתָהּ בְּגִגִּיּוֹת שֶׁלְּזָהָב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְמְשׁוּ הָעַלִּין. וּלְמָחָר זוֹקְפִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וּבָאִין הָעָם וְלוֹקְחִין מִמֶּנָּה וְנוֹטְלִין אוֹתָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל יוֹם. וַעֲרָבָה זוֹ--הוֹאִיל וְאֵינָהּ בַּפֵּרוּשׁ בַּתּוֹרָה--אֵין נוֹטְלִין אוֹתָהּ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ; אֵלָא בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בִּלְבָד הוּא שֶׁנּוֹטְלִין אוֹתָהּ, בַּזְּמָן הַזֶּה. כֵּיצַד עוֹשֶׂה: לוֹקֵחַ בַּד אֶחָד אוֹ בַּדִּין הַרְבֵּה, חוּץ מֵעֲרָבָה שֶׁבַּלּוֹלָב, וְחוֹבֵט בָּהּ עַל הַקַּרְקָע אוֹ עַל הַכְּלִי פַּעֲמַיִם אוֹ שָׁלוֹשׁ, בְּלֹא בְּרָכָה--שֶׁדָּבָר זֶה מִנְהַג נְבִיאִים הוּא.

כב [כג] בְּכָל יוֹם וָיוֹם, הָיוּ מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ בְּלוֹלַבֵּיהֶן בִּידֵיהֶן, פַּעַם אַחַת, וְאוֹמְרִין "אָנָּא ה', הוֹשִׁיעָה נָּא" (תהילים קיח,כה), "אָנָּא ה', הוֹשִׁיעָה נָּא"; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. וּכְבָר נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, לְהַנִּיחַ תֵּבָה בְּאֶמְצַע בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּמַקִּיפִין אוֹתָהּ בְּכָל יוֹם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ--זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ.

כג [כד] כָּךְ הָיָה הַמִּנְהָג בִּירוּשָׁלַיִם--יוֹצֶא אָדָם מִבֵּיתוֹ שַׁחְרִית, וְלוֹלַבּוֹ בְּיָדוֹ; וְנִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמִתְפַּלֵּל, וְהוּא בְּיָדוֹ; וְיוֹצֶא לְבַקַּר חוֹלִים וּלְנַחַם אֲבֵלִים, וְהוּא בְּיָדוֹ. וּכְשֶׁיִּכָּנֵס לַמִּדְרָשׁ, מְשַׁלְּחוֹ לְבֵיתוֹ בְּיַד בְּנוֹ אוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ.

כד [כה] מְקַבֶּלֶת אִשָּׁה הַלּוֹלָב מִיַּד בְּנָהּ אוֹ בַּעְלָהּ, וּמַחְזִירַתּוּ לַמַּיִם בַּשַּׁבָּת, בִּזְמָן שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין לוֹלָב בַּשַּׁבָּת; וּבְיוֹם טוֹב מוֹסִיפִין עַל הַמַּיִם, וּבַמּוֹעֵד מַחְלִיפִין הַמַּיִם.

כה [כו] הֲדָס שֶׁבַּלּוֹלָב, אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ מִפְּנֵי שְׁאֵינוּ רָאוּי אֵלָא לְהָרִיחַ, וְהוֹאִיל וְהֻקְצָה לְמִצְוָה, יִהְיֶה אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ; אֲבָל אֶתְרוֹג, מֻתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ, שֶׁהֲרֵי הֻקְצָה לְמִצְוָה, מֵאֲכִילָה.

כו [כז] וְאָסוּר לֶאֱכֹל אֶתְרוֹג, כָּל יוֹם הַשְּׁבִיעִי--מִפְּנֵי שֶׁהֻקְצָה לְמִקְצַת הַיּוֹם, הֻקְצָה לְכֻלּוֹ. וּבַשְּׁמִינִי, מֻתָּר לְאָכְלָהּ; וּבַזְּמָן הַזֶּה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים, אַף עַל פִּי שְׁאֵין נוֹטְלִין לוֹלָב בַּשְּׁמִינִי, הָאֶתְרוֹג אָסוּר בַּשְּׁמִינִי, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה אָסוּר בַּשְּׁמִינִי בִּזְמָן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים מִפְּנֵי הַסָּפֵק שְׁהוּא סְפֵק שְׁבִיעִי. הִפְרִישׁ שִׁבְעָה אֶתְרוֹגִין לְשִׁבְעָה יָמִים, כָּל אַחַת וְאַחַת יוֹצֶא בָּהּ לְיוֹמָהּ וְאוֹכְלָהּ לְמָחָר.

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות שופר וסוכה ולולב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

יש לך שאלה או הערה?