משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות שופר וסוכה ולולב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הִלְכּוֹת סֻכָּה פֵּרֶק ד

א שֵׁעוּר הַסֻּכָּה--גָּבְהָהּ--אֵין פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, וְלֹא יָתֵר עַל עֶשְׂרִים אַמָּה; וְרָחְבָּהּ--אֵין פָּחוּת מִשִּׁבְעָה טְפָחִים עַל שִׁבְעָה טְפָחִים, וְיֵשׁ לוֹ לְהוֹסִיף בְּרָחְבָּהּ אַפִלּוּ כַּמָּה מִילִין. הָיְתָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה, אוֹ מִשִּׁבְעָה עַל שִׁבְעָה, אוֹ גְּבוֹהָה עַל עֶשְׂרִים אַמָּה כָּל שְׁהוּא--הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה.

ב סֻכָּה שְׁאֵין לָהּ שָׁלוֹשׁ דְּפָנוֹת, פְּסוּלָה. הָיוּ לָהּ שְׁתֵּי דְּפָנוֹת גְּמוּרוֹת זֶה בְּצַד זֶה כְּמִין גַּם--עוֹשֶׂה דֹּפֶן שֶׁיֵּשׁ בְּרָחְבּוֹ יָתֵר עַל טֶפַח, וּמַעְמִידוֹ בְּפָחוּת מִשְּׁלוֹשָׁה סָמוּךְ לְאֶחָד מִשְּׁתֵּי הַדְּפָנוֹת, וְדַיּוֹ; וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהּ צוּרַת פֶּתַח, מִפְּנֵי שְׁאֵין לָהּ שָׁלוֹשׁ דְּפָנוֹת גְּמוּרוֹת. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת שַׁבָּת, שֶׁצּוּרַת פֶּתַח הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם, אַפִלּוּ קָנֶה מִכָּאן וְקָנֶה מִכָּאן, וְקָנֶה עַל גַּבֵּיהֶן אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מַגִּיעַ לָהֶן.

ג הָיוּ לָהּ שְׁתֵּי דְּפָנוֹת זֶה כְּנֶגֶד זֶה וּבֵינֵיהֶן מְפֻלָּשׁ--עוֹשֶׂה דֹּפֶן שֶׁיֵּשׁ בְּרָחְבּוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים וּמַשְׁהוּ, וּמַעְמִידוֹ בְּפָחוּת מִשְּׁלוֹשָׁה סָמוּךְ לְאַחַת מִשְּׁתֵּי הַדְּפָנוֹת, וּכְשֵׁרָה; וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהּ צוּרַת פֶּתַח. קָנִים הַיּוֹצְאִים מִסְּכָּךְ הַסֻּכָּה לִפְנֵי הַסֻּכָּה, וְדֹפֶן אַחַת נִמְשֶׁכֶת עִמָּהֶן--הֲרֵי הֶן כַּסֻּכָּה.

ד דְּפָנוֹת שֶׁהָיוּ דְּבוּקוֹת בְּגַג הַסֻּכָּה, וְלֹא הָיוּ מַגִּיעוֹת לָאָרֶץ--אִם גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים, פְּסוּלָה; פָּחוּת מִכָּאן, כְּשֵׁרָה. הָיוּ הַדְּפָנוֹת דְּבוּקוֹת בָּאָרֶץ, וְלֹא הָיוּ מַגִּיעוֹת לַסְּכָּךְ--אִם גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים--אַף עַל פִּי שְׁהֶן רְחוֹקִין מִן הַגָּג כַּמָּה אַמּוֹת, כְּשֵׁרָה, וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיוּ הַדְּפָנוֹת, מְכֻוָּנוֹת תַּחַת שְׂפַת הַגָּג: הִרְחִיק אֶת הַגָּג מִן הַדֹּפֶן שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים, פְּסוּלָה; פָּחוּת מִכָּאן, כְּשֵׁרָה. תָּלָה מְחִצָּה שֶׁגָּבְהָהּ אַרְבָּעָה וּמַשְׁהוּ בָּאֶמְצָע, בְּפָחוּת מִשְּׁלוֹשָׁה סָמוּךְ לָאָרֶץ, וּבְפָחוּת מִשְּׁלוֹשָׁה סָמוּךְ לַגָּג--הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.

ה הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בֵּין הָאִילָנוֹת, וְהָאִילָנוֹת דְּפָנוֹת--אִם הָיוּ חֲזָקִים, אוֹ שֶׁקָּשַׁר אוֹתָם וְחִזַּק אוֹתָם עַד שֶׁלֹּא תִהְיֶה הָרוּחַ הַמְּצוּיָה מְנִידָה אוֹתָם תָּמִיד, וּמִלָּא בֵּין הָאֲמִירִים בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָנִיד אוֹתָם הָרוּחַ, וְקָשַׁר אוֹתָם--הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה: שֶׁכָּל מְחִצָּה שְׁאֵינָהּ יְכוּלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה שֶׁלַּיַּבָּשָׁה, אֵינָהּ מְחִצָּה.

ו הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה, אוֹ בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה--כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. בְּרֹאשׁ הָאִילָן, אוֹ עַל גַּבֵּי הַגָּמָל--כְּשֵׁרָה, וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב: לְפִי שֶׁאָסוּר לַעֲלוֹת בָּאִילָן, אוֹ עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה. הָיוּ מִקְצַת הַדְּפָנוֹת עֲשׂוּיוֹת בִּידֵי אָדָם, וּמִקְצָתָן אִילָנוֹת--רוֹאִין: כָּל שֶׁאִלּוּ נִטְּלוּ הָאִילָנוֹת, הִיא יְכוּלָה לַעֲמֹד בַּדְּפָנוֹת שֶׁבִּידֵי אָדָם--עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב.

ז סֻכָּה שְׁאֵין לָהּ גָּג, פְּסוּלָה. כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁהָיוּ רָאשֵׁי הַדְּפָנוֹת דְּבוּקוֹת זֶה בְּזֶה כְּמִין צְרִיף, אוֹ שֶׁסָּמַךְ רֹאשׁ דֹּפֶן הַסֻּכָּה לַכּוֹתָל; וְאִם הָיָה לָהּ גָּג אַפִלּוּ טֶפַח, אוֹ שֶׁהִגְבִּיהַּ הַדֹּפֶן הַסָּמוּךְ לַכּוֹתָל מִן הַקַּרְקָע טֶפַח--הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. סֻכָּה עֲגוּלָה--אִם יֵשׁ בְּהֶקֵּפָהּ כְּדֵי לְרַבַּע בָּהּ שִׁבְעָה טְפָחִים עַל שִׁבְעָה טְפָחִים--אַף עַל פִּי שְׁאֵין לָהּ זָוִית, הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.

ח סִכַּךְ עַל גַּבֵּי אַכְסַדְרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פְּצִימִין--בֵּין שֶׁהָיוּ נִרְאִין מִבִּפְנִים וְאֵין נִרְאִין מִבַּחוּץ, בֵּין שֶׁהָיוּ נִרְאִין מִבַּחוּץ וְאֵין נִרְאִין מִבִּפְנִים--כְּשֵׁרָה. [ט] לֹא הָיוּ לָהּ פְּצִימִין--פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שְׁהִיא סֻכָּה הָעֲשׂוּיָה כְּמָבוֹי: שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ אֵלָא שְׁנֵי צִדֵּי הָאַכְסַדְרָה; וְאֶמְצָעִי הָאַכְסַדְרָה אֵין בּוֹ כּוֹתָל, וְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ אֵין בּוֹ פְּצִימִין.

ט [י] סִכַּךְ עַל גַּבֵּי מָבוֹי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֶחִי, אוֹ עַל גַּבֵּי בְּאֵר שֶׁיֵּשׁ לָהּ פַּסִּין--הֲרֵי זוֹ סֻכָּה כְּשֵׁרָה, לְאוֹתָהּ שַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג בִּלְבָד: מִתּוֹךְ שֶׁלֶּחִי זֶה וּפַסִּין אֵלּוּ מְחִצּוֹת לְעִנְיַן שַׁבָּת, נַחְשֹׁב אוֹתָן כִּמְחִצּוֹת לְעִנְיַן סֻכָּה.

י [יא] נָעַץ אַרְבָּעָה קֻנְדָסִין עַל אַרְבַּע זָוִיּוֹת הַגָּג, וְסִכַּךְ עַל גַּבָּן--הוֹאִיל וְהַסִּכּוּךְ עַל שְׂפַת הַגָּג, כְּשֵׁרָה, וְרוֹאִין אֶת הַמְּחִצּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, כְּאִלּוּ הֶן עוֹלוֹת לְמַעְלָה עַל שְׂפַת הַסִּכּוּךְ.

יא [יב] סֻכָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פְּתָחִים הַרְבֵּה, וְיֵשׁ בְּכוֹתָלֶיהָ חַלּוֹנוֹת הַרְבֵּה--הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד: וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם פֶּתַח יָתֵר עַל עֶשֶׂר; אֲבָל אִם הָיָה בָּהּ פֶּתַח יָתֵר עַל עֶשֶׂר--אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צוּרַת פֶּתַח, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד.

יב [יג] סֻכָּה שֶׁאַוֵּירָהּ גָּבוֹהַּ מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, וּמִעֲטָהּ בְּכַרִּים וּכְסָתוֹת--אֵינוּ מֵעוּט, וְאַפִלּוּ בִּטְּלָם. מִעֲטָהּ בְּתֶבֶן וּבִטְּלוֹ--הֲרֵי זֶה מֵעוּט, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עָפָר וּבִטְּלוֹ; אֲבָל בֶּעָפָר סְתָם, אֵינוּ מֵעוּט. הָיְתָה גְּבוֹהָה מֵעֶשְׂרִים, וְהַוְצִין יוֹרְדִין לְתוֹךְ עֶשְׂרִים--אִם הָיְתָה צִלָּתָן מְרֻבָּה מֵחַמָּתָן, יֵחָשְׁבוּ כְּגָג עָבֶה וּכְשֵׁרָה.

יג [יד] בָּנָה אִצְטַבָּה בָּהּ כְּנֶגֶד דֹּפֶן הָאֶמְצָעִית עַל פְּנֵי כֻּלָּהּ--אִם יֵשׁ בָּאִצְטַבָּה שֵׁעוּר רֹחַב הַסֻּכָּה, כְּשֵׁרָה. בָּנָה אִצְטַבָּה מִן הַצַּד--אִם יֵשׁ מִשְּׂפַת אִצְטַבָּה וְלַכּוֹתָל אַרְבַּע אַמּוֹת, פְּסוּלָה; פָּחוּת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, כְּשֵׁרָה. בָּנָה אִצְטַבָּה בְּאֶמְצָעָהּ--אִם יֵשׁ מִשְּׂפַת אִצְטַבָּה וְלַכּוֹתָל אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל רוּחַ, פְּסוּלָה; פָּחוּת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, כְּשֵׁרָה, וּכְאִלּוּ הַמְּחִצּוֹת נוֹגְעוֹת בָּאִצְטַבָּה, וַהֲרֵי מִן הָאִצְטַבָּה עַד הַסִּכּוּךְ פָּחוּת מֵעֶשְׂרִים. בָּנָה בָּהּ עַמּוּד, וְיֵשׁ בּוֹ הֶכְשֵׁר סֻכָּה--פְּסוּלָה, שְׁאֵין אֵלּוּ מְחִצּוֹת הַנִּכָּרוֹת, וְנִמְצָא עַל גַּב הָעַמּוּד סְכָּךְ כָּשֵׁר, בְּלֹא דְּפָנוֹת.

יד [טו] הָיְתָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה, וְחָקַק בָּהּ לְהַשְׁלִימָהּ לַעֲשָׂרָה--אִם יֵשׁ מִשְּׂפַת חֲקָק וְלַכּוֹתָל שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים, פְּסוּלָה; פָּחוּת מִכָּאן, כְּשֵׁרָה, שֶׁכָּל פָּחוּת מִשְּׁלוֹשָׁה הֲרֵי הוּא כְּדָבוּק, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת שַׁבָּת.

טו [טז] דָּפְנֵי סֻכָּה, כְּשֵׁרִין מִן הַכֹּל--שְׁאֵין אָנוּ צְרִיכִין אֵלָא מְחִצָּה מִכָּל מָקוֹם, וְאַפִלּוּ מִבַּעֲלֵי חַיִּים. וְעוֹשֶׂה אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ דֹּפֶן בְּיוֹם טוֹב, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה וְיִישַׁן בְּסֻכָּה כְּשֵׁרָה שֶׁחֲבֵרוֹ דֹּפֶן לָהּ: וְהוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא לְדַעַת זֶה שֶׁנַּעֲשָׂה דֹּפֶן; אֲבָל אִם עָשָׂהוּ לַדַּעַת, אָסוּר בְּיוֹם טוֹב, וּמֻתָּר בִּשְׁאָר יְמֵי הֶחָג. וְכֵן עוֹשֶׂה בְּכֵלִים, דֹּפֶן רְבִיעִית בְּיוֹם טוֹב; אֲבָל דֹּפֶן שְׁלִישִׁית, לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ בְּכֵלִים בְּיוֹם טוֹב, לְפִי שְׁהוּא מַכְשִׁיר הַסֻּכָּה, וְאֵין עוֹשִׂין אֹהֶל עֲרַאי בְּיוֹם טוֹב.

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות שופר וסוכה ולולב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

יש לך שאלה או הערה?