משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות חמץ ומצה פרק ח

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות חמץ ומצה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח נוסח ההגדה כל ההגדה

הִלְכּוֹת חָמֵץ וּמַצָּה פֵּרֶק ח

א סִדּוּר עֲשִׂיַּת מִצְווֹת אֵלּוּ בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר, כָּךְ הוּא: בַּתְּחִלָּה מְבִיאִין כּוֹס לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וּמְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן; וְאוֹמֵר עָלָיו קִדּוּשׁ הַיּוֹם, וּזְמָן, וְשׁוֹתֶה. וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם, וְנוֹטֵל יָדָיו. וּמְבִיאִין שֻׁלְחָן עָרוּךְ, וְעָלָיו מָרוֹר וְיָרָק אַחֵר וּמַצָּה וַחֲרֹסֶת וְגוּפוֹ שֶׁלְּכֶבֶשׂ הַפֶּסַח וּבְשַׂר חֲגִיגָה שֶׁלְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר; וּבַזְּמָן הַזֶּה, מְבִיאִין עַל הַשֻּׁלְחָן שְׁנֵי מִינֵי בָּשָׂר--אֶחָד זֵכֶר לַפֶּסַח, וְאֶחָד זֵכֶר לַחֲגִיגָה.

ב מַתְחִיל וּמְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, וְלוֹקֵחַ יָרָק וּמְטַבֵּל אוֹתוֹ בַּחֲרֹסֶת, וְאוֹכֵל כַּזַּיִת, הוּא וְכָל הַמְּסֻבִּין עִמּוֹ--כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֵין פָּחוּת מִכַּזַּיִת. וְאַחַר כָּךְ עוֹקְרִין אֶת הַשֻּׁלְחָן, מִלִּפְנֵי קוֹרֶא הַהַגָּדָה לְבַדּוֹ; וּמוֹזְגִין הַכּוֹס הַשֵּׁנִי, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל. וְאוֹמֵר הַקּוֹרֶא, מַה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת: שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת, אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אַפִלּוּ פַּעַם אַחַת; וְהַלַּיְלָה הַזֶּה, שְׁתֵּי פְּעָמִים. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת, אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה; וְהַלַּיְלָה הַזֶּה, כֻּלּוֹ מַצָּה. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת, אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת; וְהַלַּיְלָה הַזֶּה, מְרוֹרִים. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת, אָנוּ אוֹכְלִין בָּשָׂר צֳלִי שָׁלוּק וּמְבֻשָּׁל; וְהַלַּיְלָה הַזֶּה, כֻּלּוֹ צֳלִי. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת, אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין; וְהַלַּיְלָה הַזֶּה, כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין.

ג בַּזְּמָן הַזֶּה, אֵינוּ אוֹמֵר וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ צֳלִי--שְׁאֵין לָנוּ קָרְבָּן. וּמַתְחִיל בִּגְנוּת, וְקוֹרֶא עַד שֶׁגּוֹמֵר דְּרַשׁ פָּרָשַׁת "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי" (דברים כו,ה) כֻּלָּהּ.

ד וּמַחְזִיר הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו וְאוֹמֵר, פֶּסַח זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִין, עַל שֵׁם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמָר "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח-פֶּסַח הוּא לַה'" (שמות יב,כז); וּמַגְבִּיהַּ הַמָּרוֹר בְּיָדוֹ וְאוֹמֵר, מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִין, עַל שֵׁם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִיִּים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם . . ." (שמות א,יד); וּמַגְבִּיהַּ הַמַּצָּה בְּיָדוֹ וְאוֹמֵר, מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִין, עַל שֵׁם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁלַּאֲבוֹתֵינוּ לְהַחְמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיֹּאפוּ אֶת-הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם . . ." (שמות יב,לט). וּבַזְּמָן הַזֶּה אוֹמֵר, פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִין בִּזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָשׁ קַיָּם, עַל שֵׁם שֶׁפָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ . . .

ה וְאוֹמֵר, לְפִיכָּךְ אָנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ לְפָאֶר לְרוֹמַם לְגַדֶּל וּלְהַדֶּר וּלְנַצַּח לְמִי שֶׁעָשָׂה לָנוּ וְלַאֲבוֹתֵינוּ אֵת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ, וְהוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת . . .; וְנֹאמַר לְפָנָיו, הַלְלוּ יָהּ. "הַלְלוּ-יָהּ: הַלְלוּ, עַבְדֵי ה' . . ." (תהילים קיג,א) עַד "חַלָּמִישׁ, לְמַעְיְנוֹ-מָיִם" (תהילים קיד,ח); וְחוֹתֵם בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכֹל בּוֹ מַצָּה וּמְרוֹרִים. וּבַזְּמָן הַזֶּה מוֹסִיף, כֵּן ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירָךְ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתָךְ, וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים שֶׁיַּגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבְּחָךְ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. וּמְבָרֵךְ עַל הַגֶּפֶן, וְשׁוֹתֶה הַכּוֹס הַשֵּׁנִי.

ו וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם, וְנוֹטֵל יָדָיו שְׁנִיָּה--שֶׁהֲרֵי הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ בְּשָׁעַת קְרִיאַת הַהַגָּדָה; וְלוֹקֵחַ שְׁנֵי רְקִיקִין, חוֹלֵק אֶחָד מֵהֶן וּמַנִּיחַ פָּרוּס לְתוֹךְ שָׁלֵם, וּמְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וּמִפְּנֵי מַה אֵינוּ מְבָרֵךְ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת, כִּשְׁאָר יָמִים טוֹבִים: מִשּׁוֹם שֶׁנֶּאֱמָר "לֶחֶם עֹנִי" (דברים טז,ג)--מַה דַּרְכּוֹ שֶׁלֶּעָנִי בִּפְרוּסָה, אַף כָּאן בִּפְרוּסָה.

ז וְאַחַר כָּךְ כּוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר כְּאֶחָד, וּמְטַבֵּל בַּחֲרֹסֶת, וּמְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה וּמְרוֹרִים; וְאוֹכְלָן. וְאִם אָכַל מַצָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וּמָרוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מְבָרֵךְ עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. [ז] וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת הַזֶּבַח; וְאוֹכֵל מִבְּשַׂר חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּחִלָּה. וּמְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת הַפֶּסַח; וְאוֹכֵל מִגּוּפוֹ שֶׁלַּפֶּסַח. וְלֹא בִּרְכַת הַפֶּסַח, פּוֹטֶרֶת שֶׁלַּזֶּבַח; וְלֹא שֶׁלַּזֶּבַח, פּוֹטֶרֶת שֶׁלַּפֶּסַח.

ח בַּזְּמָן הַזֶּה שְׁאֵין שָׁם קָרְבָּן, אַחַר שֶׁמְּבָרֵךְ הַמּוֹצִיא לֶחֶם, חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מַצָּה, וּמְטַבֵּל מַצָּה בַּחֲרֹסֶת וְאוֹכֵל. וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מָרוֹר, וּמְטַבֵּל מָרוֹר בַּחֲרֹסֶת וְאוֹכֵל; וְלֹא יַשְׁהֶה אוֹתוֹ בַּחֲרֹסֶת, שֶׁמֶּא יְבַטַּל טַעְמוֹ. וְזֶה, מִצְוָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְחוֹזֵר וְכוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר, וּמְטַבֵּל בַּחֲרֹסֶת, וְאוֹכְלָן בְּלֹא בְּרָכָה, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ.

ט וְאַחַר כָּךְ נִמְשָׁךְ בַּסְּעוֹדָה, וְאוֹכֵל כָּל שְׁהוּא רוֹצֶה לֶאֱכֹל, וְשׁוֹתֶה כָּל שְׁהוּא רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת. וּבָאַחֲרוֹנָה אוֹכֵל מִבְּשַׂר הַפֶּסַח, אַפִלּוּ כַּזַּיִת, וְאֵינוּ טוֹעֵם אַחֲרָיו מַאֲכָל אַחֵר, כְּלָל; וּבַזְּמָן הַזֶּה, אוֹכֵל כַּזַּיִת מַצָּה, וְאֵינוּ טוֹעֵם אַחֲרֶיהָ כְּלוּם: כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הֶפְסֵק סְעוֹדָתוֹ, וְטַעַם בְּשַׂר הַפֶּסַח אוֹ הַמַּצָּה בְּפִיו--שֶׁאֲכִילָתָן הִיא הַמִּצְוָה.

י וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל יָדָיו, וּמְבָרֵךְ בִּרְכַת הַמָּזוֹן עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי, וְשׁוֹתֵהוּ. וְאַחַר כָּךְ מוֹזֵג כּוֹס רְבִיעִי, וְגוֹמֵר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל; וְאוֹמֵר עָלָיו בִּרְכַת הַשִּׁיר, וְהִיא יְהַלְלוּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ . . . וְאֵינוּ טוֹעֵם אַחַר כָּךְ כְּלוּם, כָּל הַלַּיְלָה--חוּץ מִן הַמַּיִם. וְיֵשׁ לוֹ לִמְזֹג כּוֹס חֲמִישִׁי, וְלוֹמַר עָלָיו הַלֵּל הַגָּדוֹל--וְהוּא מֵ"הוֹדוּ לַה' כִּי-טוֹב" (תהילים קלו,א), עַד "עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל" (תהילים קלז,א); וְכוֹס זֶה אֵינוּ חוֹבָה, כְּמוֹ אַרְבַּע הַכּוֹסוֹת. וְיֵשׁ לוֹ לִגְמֹר אֶת הַהַלֵּל בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מְקוֹם סְעוֹדָה.

יא מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לֶאֱכֹל צֳלִי בְּלֵילֵי פְּסָחִים, אוֹכְלִים; מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל, אֵין אוֹכְלִין--גְּזֵרָה, שֶׁמֶּא יֹאמְרוּ בְּשַׂר הַפֶּסַח הוּא. וּבְכָל מָקוֹם אָסוּר לֶאֱכֹל שֶׂה צֳלִי כֻּלּוֹ כְּאֶחָד בְּלֵיל זֶה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּאוֹכֵל קֳדָשִׁים בַּחוּץ; וְאִם הָיָה מְחֻתָּךְ, אוֹ שֶׁחִסַּר מִמֶּנּוּ אֵבֶר, אוֹ שָׁלַק בּוֹ אֵבֶר וְהוּא מְחֻבָּר--הֲרֵי זֶה מֻתָּר, בִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ.

יב מִי שְׁאֵין לוֹ יַיִן בְּלֵילֵי הַפֶּסַח--מְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בַּשַּׁבָּת, וְעוֹשֶׂה כָּל הַדְּבָרִים עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה; מִי שְׁאֵין לוֹ יָרָק אֵלָא מָרוֹר בִּלְבָד, בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עַל הַמָּרוֹר שְׁתֵּי בְּרָכוֹת--בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, וְעַל אֲכִילַת מָרוֹר--וְאוֹכֵל; וּכְשֶׁגּוֹמֵר הַהַגָּדָה, מְבָרֵךְ עַל הַמַּצָּה וְאוֹכְלָהּ, וְחוֹזֵר וְאוֹכֵל מִן הַמָּרוֹר, בְּלֹא בְּרָכָה.

יג מִי שְׁאֵין לוֹ מַצָּה מְשֻׁמֶּרֶת אֵלָא כַּזַּיִת, כְּשֶׁגּוֹמֵר סְעוֹדָתוֹ מִמַּצָּה שְׁאֵינָהּ מְשֻׁמֶּרֶת, מְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מַצָּה, וְאוֹכֵל אוֹתוֹ כַּזַּיִת; וְאֵינוּ טוֹעֵם אַחֲרָיו כְּלוּם.

יד מִי שֶׁיָּשַׁן בְּתוֹךְ הַסְּעוֹדָה וְהֵקִיץ, אֵינוּ חוֹזֵר וְאוֹכֵל. בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁיָּשְׁנוּ מִקְצָתָן בְּתוֹךְ הַסְּעוֹדָה, חוֹזְרִין וְאוֹכְלִין; נִרְדְּמוּ כֻּלָּן וְנֵעוֹרוּ, לֹא יֹאכְלוּ; נִתְנַמְנְמוּ כֻּלָּן, יֹאכְלוּ.

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות חמץ ומצה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח נוסח ההגדה כל ההגדה

יש לך שאלה או הערה?