משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות שביתת יום טוב פרק ז

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות שביתת יום טוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הִלְכּוֹת שְׁבִיתַת יוֹם טוֹב פֵּרֶק ז

א חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֱמָר בּוֹ שַׁבָּתוֹן, הוֹאִיל וְנִקְרָא מִקְרָא קֹדֶשׁ, וַהֲרֵי הוּא זְמָן חֲגִיגָה בַּמִּקְדָּשׁ--אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כִּשְׁאָר יְמֵי הַחֹל שְׁאֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה כְּלָל; וְהָעוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה הָאֲסוּרָה--מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, מִפְּנֵי שֶׁאִסּוּרוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְלֹא כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה אֲסוּרָה בּוֹ, כְּיוֹם טוֹב, שֶׁסּוֹף הָעִנְיָן בַּדְּבָרִים שֶׁנֶּאְסְרוּ בּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּיוֹם חֹל לְכָל דָּבָר. לְפִיכָּךְ יֵשׁ מְלָאכוֹת אֲסוּרוֹת בּוֹ, וְיֵשׁ מְלָאכוֹת מֻתָּרוֹת; [ב] וְאֵלּוּ הֶן:

ב כָּל מְלָאכָה שְׁאִם לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ בַּמּוֹעֵד, יִהְיֶה שָׁם הֶפְסֵד הַרְבֵּה--עוֹשִׂין אוֹתָהּ: וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ, טֹרַח הַרְבֵּה. כֵּיצַד: מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָהִין בַּמּוֹעֵד, אֲבָל לֹא בֵּית הַמַּשְׁקֶה--שְׁאִם לֹא יַשְׁקֶה בֵּית הַשְּׁלָהִין, וְהִיא הָאָרֶץ הַצְּמֵאָה, יִפָּסְדוּ כָּל הָאִילָנוֹת שֶׁבָּהּ. וְכִשְׁהוּא מַשְׁקֶה אוֹתָהּ, לֹא יִדְלֶה וְיַשְׁקֶה מִן הַבְּרֵכָה אוֹ מִמֵּי הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שְׁהוּא טֹרַח גָּדוֹל; אֲבָל מַשְׁקֶה הוּא מִן הַמַּעְיָן, בֵּין שֶׁהָיָה בֵּין שֶׁיָּצָא כַּתְּחִלָּה, מַמְשִׁיכוֹ וּמַשְׁקֶה בּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ג הוֹפֵךְ אָדָם אֶת זֵיתָיו בַּמּוֹעֵד, וְטוֹחֵן אוֹתָן וְדוֹרֵךְ אוֹתָן, וּמְמַלֵּא הֶחָבִיּוֹת וְגָף אוֹתָן, כְּדֶרֶךְ שְׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל: שֶׁכָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֶפְסֵד, אִם לֹא נַעֲשָׂה--עוֹשֵׂהוּ כְּדַרְכּוֹ, וְאֵינוּ צָרִיךְ שִׁנּוּי. וְכֵן מַכְנִיס אָדָם פֵּרוֹתָיו מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים, וּבִלְבָד שֶׁיַּכְנִיסֵם בְּצִנְעָה. וְשׁוֹלֶה פִּשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֹאבֵד. וְכֵן כֶּרֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִבָּצֵר בַּמּוֹעֵד, בּוֹצְרִין אוֹתוֹ.

ד וְאָסוּר לָאָדָם שֶׁיִּתְכַּוַּן, וִיאַחַר מְלָאכוֹת אֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וְיַנִּיחֵם כְּדֵי לַעֲשׂוֹתָן בַּמּוֹעֵד, מִפְּנֵי שְׁהוּא פָּנוּי; וְכָל הַמְּכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ וְהִנִּיחָהּ לַמּוֹעֵד, וְעָשָׂה בַּמּוֹעֵד--בֵּית דִּין מְאַבְּדִין אוֹתָהּ, וּמַפְקִירִין אוֹתָהּ לַכֹּל. וְאִם כִּוַּן מְלַאכְתּוֹ, וּמֵת--אֵין קוֹנְסִין בְּנוֹ אַחֲרָיו, וְאֵין מְאַבְּדִין אֶת מְמוֹנוֹ; וְאֵין מוֹנְעִין אֶת הַבֵּן מִלַּעֲשׂוֹת אוֹתָהּ מְלָאכָה בַּמּוֹעֵד, שֶׁלֹּא תֹאבֵד.

ה מִי שֶׁצָּרַךְ לִתְפֹּר לוֹ בֶּגֶד, אוֹ לִבְנוֹת לוֹ מָקוֹם בַּמּוֹעֵד--אִם הָיָה הִדְיוֹט וְאֵינוּ מָהִיר בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה, הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כְּדַרְכּוֹ; וְאִם הָיָה אֻמָּן מָהִיר, עוֹשֶׂה אוֹתָהּ מַעֲשֵׂה הִדְיוֹט. כֵּיצַד: בִּתְפִירָה מְכַלֵּב, וּבְבִנְיָן מַנִּיחַ אֲבָנִים וְאֵינוּ טָח בְּטִיט עֲלֵיהֶן, וְשָׁף סִדְקֵי הַקַּרְקָע וּמַעְגִילָם בְּיָד וְרֶגֶל כְּעֵין שֶׁמַּעְגִּילִים בַּמַּחְצָלַיִם; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ו מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ תְּבוּאָה מְחֻבֶּרֶת לַקַּרְקָע, וְאֵין לוֹ מַה יֹאכַל בַּמּוֹעֵד אֵלָא מִמֶּנָּה--אַף עַל פִּי שְׁאֵין כָּאן הֶפְסֵד, אֵין מַצְרִיכִין אוֹתוֹ לִקְנוֹת מַה שֶׁיֹּאכַל מִן הַשּׁוּק עַד שֶׁיִּקְצֹר אַחַר הַמּוֹעֵד; אֵלָא קוֹצֵר וּמְעַמֵּר וְדָשׁ וְזוֹרֶה וּבוֹרֵר וְטוֹחֵן מַה שְׁהוּא צָרִיךְ--וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יָדוּשׁ בַּפָּרוֹת, שֶׁכָּל דָּבָר שְׁאֵין בּוֹ הֶפְסֵד, צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה. [ז] כְּבָשִׁים שְׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכֹל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד, כּוֹבְשָׁן; וּשְׁאֵינָן רְאוּיִין אֵלָא לְאַחַר הַמּוֹעֵד, אָסוּר לְכָבְשָׁן. וְצָד אָדָם דָּגִים כָּל שֶׁיָּכוֹל לָצוּד, וּמוֹלֵחַ הַכֹּל בַּמּוֹעֵד, שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר שֶׁיֹּאכַל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד, אִם יִסְחֹט אוֹתָן בְּיָדוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת עַד שֶׁיִּתְרַכְּכוּ.

ז [ח] מַטִּילִין שֵׁכָר בַּמּוֹעֵד, לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד; וְשֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אָסוּר: אֶחָד שְׁכַר תְּמָרִים, וְאֶחָד שְׁכַר שְׂעוֹרִים. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָשָׁן, מַעְרִים וְשׁוֹתֶה מִן הֶחָדָשׁ, שְׁאֵין הַעְרָמָה זוֹ נִכֶּרֶת לָרוֹאֶה; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ח [ט] כָּל מְלָאכוֹת שְׁהֶן לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד--כְּשֶׁעוֹשִׂין אוֹתָן אֻמָּנֵיהֶן, עוֹשִׂין בְּצִנְעָה. כֵּיצַד: הַצַּיָּדִים וְהַטּוֹחֲנִין וְהַבּוֹצְרִין לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, הֲרֵי אֵלּוּ עוֹשִׂין בְּצִנְעָה לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד; וְהָעוֹשֶׂה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אָסוּר. וְאִם עָשָׂה לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, וְהוֹתִיר--הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

ט [י] עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵּי הָרַבִּים, בַּמּוֹעֵד. כֵּיצַּד: מְתַקְּנִים אֶת קִלְקוּלֵי הַמַּיִם שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת, וְחוֹפְרִים לָרַבִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, וְכוֹרִין לָהֶן נְהָרוֹת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוּ מֵימֵיהֶן, וְכוֹנְסִים מַיִם לְבוֹרוֹת וּמְעָרוֹת שֶׁלָּרַבִּים, וּמְתַקְּנִין אֶת סִדְקֵיהֶן, וּמְסִירִין הַקּוֹצִים מִן הַדְּרָכִים. וּמוֹדְדִין אֶת הַמִּקְווֹת; וְכָל מִקְוָה שֶׁנִּמְצָא חָסֵר--מַרְגִּילִין לוֹ מַיִם, וּמַשְׁלִימִין שֵׁעוּרוֹ.

י [יא] וְיוֹצְאִין שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין לְהַפְקִיר אֶת הַכִּלְאַיִם, וּפוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִים וְאֶת הָעֲרָכִין וְאֶת הַחֲרָמִים וְאֶת הַהֶקְדֵּשׁוֹת, וּמַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת, וְשׂוֹרְפִין אֶת הַפָּרָה, וְעוֹרְפִין אֶת הָעֶגְלָה, וְרוֹצְעִין עֶבֶד עִבְרִי, וּמְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָע, וּמְצַיְּנִין עַל הַקְּבָרוֹת שֶׁמִּחוּ הַגְּשָׁמִים אֶת צִיּוּנָן כְּדֵי שֶׁיִּפְרְשׁוּ מֵהֶן כּוֹהֲנִים--שֶׁכָּל אֵלּוּ צָרְכֵּי רַבִּים הֶן.

יא [יב] וְדָנִים דִּינֵי מְמוֹנוֹת וְדִינֵי מַכּוֹת וְדִינֵי נְפָשׁוֹת, בַּמּוֹעֵד; וּמִי שֶׁלֹּא קִבַּל עָלָיו הַדִּין, מְשַׁמְּתִין אוֹתוֹ בַּמּוֹעֵד. וּכְשֵׁם שֶׁדָּנִין בַּמּוֹעֵד, כָּךְ כּוֹתְבִין מַעֲשֶׂה בֵּית דִּין וְכָל הַדּוֹמֶה לוֹ. כֵּיצַד: כּוֹתְבִין הַדַּיָּנִין אִגְּרוֹת שׁוּם שֶׁשָּׁמוּ לְבַעַל חוֹב, וְאִגְּרוֹת שֶׁמָּכְרוּ בָּהֶן לִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת, וְשִׁטְרֵי חֲלִיצָה וּמֵאוּנִין; וְכָל הַדּוֹמֶה לָהֶן מִדְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִים הַדַּיָּנִין לְכָתְבָם כְּדֵי שֶׁיִּזְכְּרוּם, כְּגוֹן טְעָנוֹת בַּעֲלֵי דִּינִין; אוֹ דְּבָרִים שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶן, כְּגוֹן אִישׁ פְּלוֹנִי נֶאֱמָן עָלַי, אוֹ אִישׁ פְּלוֹנִי יָדוּן לִי. מִי שֶׁצָּרַךְ לִלְווֹת בַּמּוֹעֵד, וְלֹא הֶאֱמִינוֹ הַמַּלְוֶה--הֲרֵי זֶה כּוֹתֵב שְׁטָר חוֹב. וְכֵן כּוֹתְבִין גִּטֵּי נָשִׁים וְקִדּוּשֵׁי נָשִׁים וְשׁוֹבָרִין וּמַתָּנוֹת, שֶׁכָּל אֵלּוּ כְּצָרְכֵּי רַבִּים הֶן.

יב [יג] וְאָסוּר לִכְתֹּב בַּמּוֹעֵד, אַפִלּוּ סְפָרִים תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת. וְאֵין מַגִּיהִין אַפִלּוּ אוֹת אַחַת בְּסֵפֶר הָעֲזָרָה, מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ מְלָאכָה שְׁאֵינָהּ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. אֲבָל כּוֹתֵב הוּא אָדָם תְּפִלִּין וּמְזוּזָה לְעַצְמוֹ, וְטוֹוֶה תְּכֵלֶת לְבִגְדוֹ. וְאִם אֵין לוֹ מַה יֹאכַל, כּוֹתֵב וּמוֹכֵר לַאֲחֵרִים כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ.

יג [יד] וּמֻתָּר לִכְתֹּב אִגְּרוֹת שֶׁלִּשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בַּמּוֹעֵד, וְכוֹתֵב חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו וּמְחַשֵּׁב יְצִיאוֹתָיו, שֶׁכְּתִיבַת אֵלּוּ אֵין אָדָם נִזְהָר בְּתִקּוּנָן, וְנִמְצְאוּ כְּמַעֲשֵׂה הִדְיוֹט בַּמְּלָאכוֹת.

יד [טו] עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵּי הַמֵּת בַּמּוֹעֵד: גּוֹזְזִין שְׂעָרוֹ, וּמְכַבְּסִין כְּסוּתוֹ, וְעוֹשִׂין לוֹ אָרוֹן. וְאִם לֹא הָיוּ לָהֶם נְסָרִים, מְבִיאִין קוֹרוֹת וְנוֹסְרִין מֵהֶן נְסָרִים בְּצִנְעָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת; וְאִם הָיָה אָדָם מְפֻרְסָם, עוֹשִׂין אַפִלּוּ בַּשּׁוּק. אֲבָל אֵין כּוֹרְתִין עֵץ מִן הַיַּעַר לִנְסֹר מִמֶּנּוּ לוּחוֹת לָאָרוֹן, וְאֵין חוֹצְבִין אֲבָנִים לִבְנוֹת בָּהֶן קֶבֶר.

טו [טז] אֵין רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים בַּמּוֹעֵד, שֶׁמֶּא יִמָּצֵא טָמֵא וְנִמְצָא חַגּוֹ נֶהְפָּךְ לְאֵבֶל. וְאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים וְלֹא מְיַבְּמִין בַּמּוֹעֵד, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח שִׂמְחַת הֶחָג בְּשִׂמְחַת הַנִּשּׂוּאִין; אֲבָל מַחְזִיר הוּא אֶת גְּרוּשָׁתוֹ, וּמְאָרְסִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד--וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה סְעוֹדַת אֵרוּסִין וְלֹא סְעוֹדַת נִשּׂוּאִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעָרַב שִׂמְחָה אַחֶרֶת בְּשִׂמְחַת הֶחָג.

טז [יז] אֵין מְגַלְּחִין וְאֵין מְכַבְּסִין בַּמּוֹעֵד--גְּזֵרָה שֶׁמֶּא יַשְׁהֶה אָדָם עַצְמוֹ לְתוֹךְ הַמּוֹעֵד, וְיָבוֹא יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהוּא מְנֻוָּל; לְפִיכָּךְ כָּל מִי שְׁאֵי אִפְשָׁר לוֹ לְגַלַּח אוֹ לְכַבַּס בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְכַבַּס וּלְגַלַּח.

יז [יח] כֵּיצַד: אָבֵל שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּיוֹם טוֹב, אוֹ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב וַהֲרֵי הוּא שַׁבָּת שְׁאֵי אִפְשָׁר לְגַלַּח, וְהַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וְהוּא שֶׁלֹּא יָצָא לְהִטַּיַּל אֵלָא לִסְחוֹרָה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ, וְהַיּוֹצֶא מִבֵּית הַשִּׁבְיָה וּמִבֵּית הָאֲסוּרִים, וּמִי שֶׁהָיָה מְנֻדֶּה וְלֹא הִתִּירוּהוּ אֵלָא בַּמּוֹעֵד, וּמִי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא לְגַלַּח וְלֹא לְכַבַּס, וְלֹא נִשְׁאַל לְחָכָם וְהִתִּיר נִדְרוֹ אֵלָא בַּמּוֹעֵד--הֲרֵי אֵלּוּ, מְגַלְּחִין וּמְכַבְּסִין בַּמּוֹעֵד.

יח [יט] וְכֻלָּן שֶׁהָיָה לָהֶן פְּנָאי לְגַלַּח קֹדֶם הָרֶגֶל, וְלֹא גִלְּחוּ--אֲסוּרִין. אֲבָל הַנָּזִיר וְהַמְּצֹרָע שֶׁהִגִּיעַ זְמָן תַּגְלָחָתָן, בֵּין בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד בֵּין קֹדֶם הָרֶגֶל--אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶם פְּנָאי, מֻתָּרִין לְגַלַּח בַּמּוֹעֵד: שֶׁלֹּא יַשְׁהוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶן.

יט וְכָל הַיּוֹצֶא מִטֻּמְאָתוֹ לְטַהְרָתוֹ, מֻתָּר לְגַלַּח בַּמּוֹעֵד. וְקָטָן שֶׁנֻּלַּד, בֵּין בַּמּוֹעֵד בֵּין לִפְנֵי הַמּוֹעֵד--מֻתָּר לְגַלְּחוֹ בַּמּוֹעֵד. וְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר שֶׁשָּׁלְמָה מִשְׁמַרְתָּן בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד--מֻתָּרִין לְגַלַּח, מִפְּנֵי שֶׁאַנְשֵׁי מִשְׁמָר אֲסוּרִין לְגַלַּח בַּשַּׁבָּת שֶׁלָּהֶן.

כ מֻתָּר לִטֹּל שָׂפָה בְּחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, וְלִטֹּל צִפָּרְנַיִם, וְאַפִלּוּ בִּכְלִי. וּמַעְבֶּרֶת הָאִשָּׁה הַשֵּׂעָר מִבֵּית הַשֶּׁחִי וּמִבֵּית הָעֶרְוָה, בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי; וְעוֹשָׂה כָּל תַּכְשִׁיטֶיהָ בַּמּוֹעֵד, כּוֹחֶלֶת וּפוֹקֶסֶת וּמַעְבֶּרֶת סָרָק עַל פָּנֶיהָ; וְטוֹפֶלֶת עַצְמָהּ בְּסִיד וְכַיּוֹצֶא בּוֹ--וְהוּא, שֶׁתּוּכַל לְקַלְּפוֹ בַּמּוֹעֵד.

כא הַזָּבִים וְהַזָּבוֹת וְהַנִּדּוֹת וְהַיּוֹלְדוֹת וְכָל הָעוֹלִים מִטֻּמְאָה לְטַהְרָה בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לְכַבַּס. וּמִי שְׁאֵין לוֹ אֵלָא חֲלוּק אֶחָד, הֲרֵי זֶה מְכַבְּסוֹ. מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם וּמִטְפְּחוֹת הַסְּפָרִים וּמִטְפְּחוֹת הַסִּפּוּג, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לְכַבַּס; וְכֵן כְּלֵי פִּשְׁתָּן, מֻתָּר לְכַבְּסָן בַּמּוֹעֵד, מִפְּנֵי שְׁהֶן צְרִיכִים כִּבּוּס תָּמִיד, אַפִלּוּ נִתְכַּבְּסוּ עֶרֶב יוֹם טוֹב.

כב אֵין עוֹשִׂין סְחוֹרָה בַּמּוֹעֵד, בֵּין לִמְכֹּר בֵּין לִקְנוֹת; וְאִם הָיָה דָּבָר הָאָבֵד שְׁאֵינוּ מָצוּי תָּמִיד לְאַחַר הַמּוֹעֵד, כְּגוֹן סְפִינוֹת אוֹ שְׁיָרוֹת שֶׁבָּאוּ אוֹ שְׁהֶם מְבַקְּשִׁים לָצֵאת, וּמָכְרוּ בְּזוֹל אוֹ לָקְחוּ בְּיֹקֶר--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִמְכֹּר אוֹ לִקְנוֹת. וְאֵין לוֹקְחִין בָּתִּים וַאֲבָנִים וַעֲבָדִים וּבְהֵמוֹת, אֵלָא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד.

כג מוֹכְרֵי פֵּרוֹת כְּסוּת וְכֵלִים, מוֹכְרִין בְּצִנְעָה לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. כֵּיצַד: אִם הָיְתָה הֶחָנוּת פְּתוּחָה לְזָוִית אוֹ לְמָבוֹי, פּוֹתֵחַ כְּדַרְכּוֹ; וְאִם הָיְתָה פְּתוּחָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, פּוֹתֵחַ אַחַת וְנוֹעֵל אַחַת. וְעֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלְּחַג הַסֻּכּוֹת, מוֹצִיא וּמְעַטֵּר אֶת הַשּׁוּק בְּפֵרוֹת בִּשְׁבִיל כְּבוֹד יוֹם טוֹב. מוֹכְרֵי תְּבָלִין מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן, בְּפַרְהֶסְיָה.

כד כָּל שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בַּמּוֹעֵד, אֵינוּ אוֹמֵר לַגּוֹי לַעֲשׂוֹתוֹ. וְכָל שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בַּמּוֹעֵד--אִם אֵין לוֹ מַה יֹאכַל, הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ; וְכֵן עוֹשֶׂה סְחוֹרָה, בִּכְדֵי פַּרְנָסָתוֹ. וּמֻתָּר לְעָשִׁיר לִשְׂכֹּר פּוֹעֵל עָנִי שְׁאֵין לוֹ מַה יֹאכַל, לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה שְׁהִיא אֲסוּרָה בַּמּוֹעֵד, כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל שְׂכָרוֹ לְהִתְפַּרְנַס בּוֹ. וְכֵן לוֹקְחִין דְּבָרִים שְׁאֵינָם לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, מִפְּנֵי צֹרֶךְ הַמּוֹכֵר שְׁאֵין לוֹ מַה יֹאכַל.

כה שׂוֹכְרִין הַשָּׂכִיר עַל הַמְּלָאכָה בַּמּוֹעֵד, לַעֲשׂוֹתָהּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִשְׁקֹל וְלֹא יִמְדֹּד וְלֹא יִמְנֶה, כְּדֶרֶךְ שְׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל. וְגוֹי שֶׁקִּבַּל קִבֹּלֶת מִיִּשְׂרָאֵל, אַפִלּוּ הָיָה חוּץ לַתְּחוּם--אֵינוּ מַנִּיחוֹ לַעֲשׂוֹת בַּמּוֹעֵד: שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁמְּלָאכָה זוֹ לְיִשְׂרָאֵל, וְיַחְשְׁדוּ אוֹתוֹ שֶׁמֶּא שָׂכָר אֶת הַגּוֹי לַעֲשׂוֹת לוֹ בַּמּוֹעֵד--שְׁאֵין הַכֹּל יוֹדְעִין הֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַשָּׂכִיר וּבֵין הַקַּבְלָן; וּלְפִיכָּךְ אָסוּר.

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות שביתת יום טוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

יש לך שאלה או הערה?