משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות שביתת יום טוב פרק ה

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות שביתת יום טוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הִלְכּוֹת שְׁבִיתַת יוֹם טוֹב פֵּרֶק ה

א אַף עַל פִּי שֶׁהֻתְּרָה הוֹצָאָה בְּיוֹם טוֹב, אַפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, לֹא יִשָּׂא מַשָּׂאוֹת גְּדוֹלוֹת כְּדֶרֶךְ שְׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל, אֵלָא צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת; וְאִם אֵי אִפְשָׁר לְשַׁנּוֹת, מֻתָּר. כֵּיצַד: הַמֵּבִיא כַּדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם--לֹא יְבִיאֵם בְּסַל וּבְקֻפָּה, אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ אוֹ לְפָנָיו. הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן--לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקֻּפָּה לַאֲחוֹרָיו, אֲבָל מוֹלִיכָהּ בְּיָדוֹ.

ב וְכֵן מַשָּׂאוֹת שֶׁדַּרְכָּן לִשָּׂא אוֹתָן בְּמוֹט, יִשָּׂא אוֹתָן עַל גַּבּוֹ מֵאֲחוֹרָיו; וְשֶׁדַּרְכָּן לִשָּׂא אוֹתָן מֵאֲחוֹרָיו, יִשָּׂא אוֹתָן עַל כְּתֵפוֹ; וְשֶׁדַּרְכָּן לְהִנָּשֵׂא עַל הַכָּתֵף, יִשָּׂא אוֹתָן בְּיָדָיו לְפָנָיו אוֹ יִפְרֹס עֲלֵיהֶן בֶּגֶד. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה מִשִּׁנּוּי הַמַּשָּׂא. וְאִם אֵי אִפְשָׁר לְשַׁנּוֹת, נוֹשֵׂא וּמֵבִיא כְּדַרְכּוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּנוֹשֵׂא עַל הָאָדָם; אֲבָל עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה--לֹא יָבִיא כְּלָל, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שְׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל.

ג אֵין מַנְהִיגִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּמַקֵּל, וְאֵין הַסּוֹמֶה יוֹצֶא בְּמַקְלוֹ, וְלֹא הָרוֹעֶה בְּתֻרְמַלּוֹ. וְאֵין יוֹצְאִין בְּכִסֵּא אַחַר הָאִישׁ וְאַחַר הָאִשָּׁה, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שְׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל; וְאִישׁ שֶׁהָיוּ רַבִּים צְרִיכִין לוֹ, יוֹצְאִין בַּכִּסֵּא אַחֲרָיו, וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ עַל הַכָּתֵף, אַפִלּוּ בָּאַפִּרְיוֹן.

ד אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַסֻּלָּם שֶׁלַּשּׁוֹבָךְ מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים--שֶׁמֶּא יֹאמְרוּ, לְתַקַּן גַּגּוֹ הוּא מוֹלִיכוֹ; אֲבָל בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, מוֹלִיכוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, אַפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים אָסוּר, כָּאן הִתִּירוּ, מִפְּנֵי שִׂמְחַת יוֹם טוֹב.

ה מִי שֶׁהָיוּ לוֹ פֵּרוֹת עַל גַּגּוֹ, וְצָרַךְ לְפַנּוֹתָם לְמָקוֹם אַחֵר--לֹא יוֹשִׁיטֵם מִגָּג לְגָג, וְאַפִלּוּ בַּגַּגִּין הַשּׁוֹוִין, וְלֹא יְשַׁלְשְׁלֵם בְּחֶבֶל מִן הַחַלּוֹנוֹת, וְלֹא יוֹרִידֵם בְּסֻלָּמוֹת: שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שְׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל. אֲבָל מַשִּׁילָן אַפִלּוּ דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה, מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּאוֹתוֹ הַגָּג. שָׁחַט בְּהֵמָה בַּשָּׂדֶה--לֹא יְבִיאֶנָּה לָעִיר בְּמוֹט אוֹ בְּמַטֶּה, אֲבָל מֵבִיאָהּ אֵבָרִים אֵבָרִים.

ו כָּל שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ אַפִלּוּ בַּחֹל--אַף עַל פִּי שְׁאֵין נֵאוֹתִין בּוֹ בְּיוֹם טוֹב, כְּגוֹן תְּפִלִּין--מֻתָּר לְשַׁלְּחוֹ לַחֲבֵרוֹ בְּיוֹם טוֹב; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר דָּבָר שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ בְּיוֹם טוֹב, כְּגוֹן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת, שֶׁמֻּתָּר לְשַׁלְּחָן. וְכָל דָּבָר שְׁאֵין נֵאוֹתִין בּוֹ בַּחֹל עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב, אֵין מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב.

ז כֵּיצַד: אֵין מְשַׁלְּחִין בְּיוֹם טוֹב תְּבוּאָה, לְפִי שְׁאֵין נֵאוֹתִין בָּהּ בַּחֹל אֵלָא אִם כֵּן טָחַן, וְאָסוּר לִטְחֹן בְּיוֹם טוֹב; אֲבָל מְשַׁלְּחִין קָטְנָיוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמְּבַשְּׁלָן בְּיוֹם טוֹב אוֹ קוֹלֶה אוֹתָן וְאוֹכְלָן. וּמְשַׁלְּחִין בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹפוֹת, אַפִלּוּ חַיִּים, מִפְּנֵי שֶׁמֻּתָּר לִשְׁחֹט בְּיוֹם טוֹב. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ח כָּל דָּבָר שֶׁמֻּתָּר לְשַׁלְּחוֹ בְּיוֹם טוֹב--כְּשֶׁיְּשַׁלְּחֶנּוּ לַחֲבֵרוֹ תְּשׁוּרָה, לֹא יְשַׁלְּחֶנּוּ בְּשׁוּרָה; וְאֵין שׁוּרָה, פְּחוּתָה מִשְּׁלוֹשָׁה בְּנֵי אָדָם. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁשִּׁלַּח לַחֲבֵרוֹ בְּהֵמוֹת אוֹ יֵינוֹת בְּיַד שְׁלוֹשָׁה אַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד זֶה אַחַר זֶה, וְכֻלָּן הוֹלְכִין בְּשׁוּרָה אַחַת--הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שְׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל; שִׁלַּח שְׁלוֹשָׁה מִינִין בְּיַד שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד, הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

ט הַמְּעָרֵב עֵרוּבֵי תְּחוּמִין לְיוֹם טוֹב--הֲרֵי בְּהֶמְתּוֹ וְכֵלָיו וּפֵרוֹתָיו כָּמוֹהוּ, וְאֵין מוֹלִיכִין אוֹתָן אֵלָא בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ שֶׁמִּמְּקוֹם עֵרוּבוֹ.

י חֶפְצֵי הֶפְקֵר, הֲרֵי הֶן כְּרַגְלֵי מִי שֶׁזָּכָה בָּהֶן. וְחֶפְצֵי הַגּוֹי קוֹנִין שְׁבִיתָה בִּמְקוֹמָן, וְיֵשׁ לָהֶן אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מִמְּקוֹמָן--גְּזֵרָה, בְּעָלִים גּוֹי מִשּׁוֹם בְּעָלִים יִשְׂרָאֵל. פֵּרוֹת שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לִתְחוּמָן וְחָזְרוּ, אַפִלּוּ בְּמֵזִיד--לֹא הִפְסִידוּ אֶת מְקוֹמָן, מִפְּנֵי שְׁהֶן כְּאָדָם שֶׁיָּצָא בְּאֹנֶס וְחָזַר בְּאֹנֶס.

יא הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לִבְנוֹ, הֲרֵי הִיא כְּרַגְלֵי הָאָב. מְסָרָהּ לָרוֹעֶה, וְאַפִלּוּ נְתָנָהּ לוֹ בְּיוֹם טוֹב--הֲרֵי הִיא כְּרַגְלֵי הָרוֹעֶה. מְסָרָהּ לִשְׁנֵי רוֹעִים--הֲרֵי הִיא כְּרַגְלֵי בְּעָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קָנָה אֶחָד מֵהֶן.

יב מִי שֶׁזִּמַּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִים בְּיוֹם טוֹב, לֹא יוֹלִיכוּ בְּיָדָם מָנוֹת לִמְקוֹם שְׁאֵין בַּעַל הַסְּעוֹדָה יָכוֹל לֵילֵךְ בּוֹ, שֶׁכָּל הַסְּעוֹדָה כְּרַגְלֵי בַּעַל הַסְּעוֹדָה, לֹא כְּרַגְלֵי הָאוֹרְחִין--אֵלָא אִם כֵּן זִכָּה לָהֶן אַחֵר בְּמָנוֹת אֵלּוּ, מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.

יג וְכֵן מִי שֶׁהָיוּ פֵּרוֹתָיו מֻפְקָדִין בְּעִיר אַחֶרֶת, וְעֵרְבוּ בְּנֵי אוֹתָהּ הָעִיר לָבוֹא אֶצְלוֹ--לֹא יָבִיאוּ לוֹ מִפֵּרוֹתָיו, שֶׁפֵּרוֹתָיו כָּמוֹהוּ אַף עַל פִּי שְׁהֶן בְּיַד אֵלּוּ שֶׁעֵרְבוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁיֵּחַד לָהֶן קֶרֶן זָוִית; אֲבָל אִם לֹא יֵחַד לָהֶן קֶרֶן זָוִית, הֲרֵי הֶן כְּרַגְלֵי זֶה שְׁהֶן מֻפְקָדִין אֶצְלוֹ.

יד בּוֹר שֶׁלַּיָּחִיד, כְּרַגְלֵי בְּעָלָיו; וְשֶׁלְּאוֹתָהּ הָעִיר, כְּרַגְלֵי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר; וְשֶׁלְּעוֹלֵי בָּבֶל שְׁהֶן מְסוּרִין לַכֹּל, כְּרַגְלֵי הַמְּמַלֵּא--שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּלָּא מֵהֶן, מוֹלִיכָן לִמְקוֹם שְׁהוּא מְהַלֵּךְ. נְהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִין וּמַעְיָנוֹת הַנּוֹבְעִין, כְּרַגְלֵי כָּל אָדָם; וְאִם הָיוּ בָּאִין מִחוּץ לַתְּחוּם לְתוֹךְ הַתְּחוּם, מְמַלְּאִין מֵהֶן בַּשַּׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, בְּיוֹם טוֹב.

טו שׁוֹר שֶׁלִּרְעִי, כְּרַגְלֵי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר; וְשׁוֹר שֶׁלְּפַטָּם, כְּרַגְלֵי מִי שֶׁלְּקָחוֹ לְשָׁחְטוֹ בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁדַּעַת בְּעָלָיו לְמָכְרוֹ לָאֲנָשִׁים אֲחֵרִים חוּץ מֵאַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר, מִפְּנֵי שְׁהוּא מְפֻטָּם וְהַכֹּל שׁוֹמְעִין שָׁמְעוֹ וּבָאִין לְקַחְתּוֹ. וְכֵן אִם שְׁחָטוֹ בְּעָלָיו בְּיוֹם טוֹב וּמָכַר בְּשָׂרוֹ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַלּוֹקְחִים מוֹלִיךְ מְנָתוֹ לִמְקוֹם שְׁהוּא הוֹלֵךְ: מִפְּנֵי שֶׁדַּעַת בְּעָלָיו מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב כָּךְ הוּא, שֶׁיִּקְּחוּ מִמֶּנּוּ אַנְשֵׁי עֲיָרוֹת אֲחֵרוֹת, וְנִמְצָא שׁוֹר זֶה כְּבוֹר שֶׁלְּעוֹלֵי בָּבֶל, שְׁהוּא מָסוּר לַכֹּל.

טז הַגַּחֶלֶת--כְּרַגְלֵי בְּעָלֶיהָ, לֹא כְּרַגְלֵי שׁוֹאֲלָהּ; וְהַשַּׁלְהֶבֶת, כְּרַגְלֵי מִי שְׁהִיא בְּיָדוֹ. לְפִיכָּךְ הַמַּדְלִיק נֵר אוֹ עֵץ מֵחֲבֵרוֹ, מוֹלִיכוֹ לְכָל מָקוֹם שְׁהוּא הוֹלֵךְ.

יז הַשּׁוֹאֵל כְּלִי מֵחֲבֵרוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נְתָנוֹ לוֹ אֵלָא בְּיוֹם טוֹב, הֲרֵי הוּא כְּרַגְלֵי הַשּׁוֹאֵל. שְׁאָלוֹ מִמֶּנּוּ בְּיוֹם טוֹב--אַף עַל פִּי שֶׁדַּרְכּוֹ תָּמִיד לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ כְּלִי בְּכָל יוֹם טוֹב, הֲרֵי הוּא כְּרַגְלֵי הַמַּשְׁאִיל.

יח שְׁנַיִם שֶׁשָּׁאֲלוּ חֲלוּק אֶחָד, הָאֶחָד שְׁאָלוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתְּנוֹ לוֹ שַׁחְרִית וְהַשֵּׁנִי שְׁאָלוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתְּנוֹ לוֹ עַרְבִּית--הֲרֵי כְּלִי זֶה כְּרַגְלֵי שְׁנֵי הַשּׁוֹאֲלִים, וְאֵינָם מוֹלִיכִים אוֹתוֹ אֵלָא לִמְקוֹם שֶׁשְּׁנֵיהֶם יְכוּלִין לְהַלַּךְ בּוֹ.

יט כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁעֵרַב הָרִאשׁוֹן בְּרֵחוּק אֶלֶף אַמָּה מִמְּקוֹם הַחֲלוּק לְמִזְרָח, וְעֵרַב הַשֵּׁנִי בְּרֵחוּק חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה מִמְּקוֹם הַחֲלוּק לְמַעְרָב--כְּשֶׁלּוֹקֵחַ הָרִאשׁוֹן הַחֲלוּק, אֵינוּ מוֹלִיכוֹ בְּמִזְרָח אֵלָא עַד אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה מִמְּקוֹם הַחֲלוּק, שְׁהוּא סוֹף הַתְּחוּם שֶׁיָּכוֹל זֶה שֶׁעֵרַב בְּמַעְרָב לְהַלַּךְ בּוֹ; וּכְשֶׁיִּקַּח הַשֵּׁנִי כְּלִי זֶה, אֵינוּ מוֹלִיכוֹ בְּמַעְרָב אֵלָא עַד אֶלֶף אַמָּה מִמְּקוֹם הַכְּלִי, שְׁהוּא סוֹף הַתְּחוּם שֶׁיָּכוֹל זֶה שֶׁעֵרַב בְּמִזְרָח לְהַלַּךְ בּוֹ. לְפִיכָּךְ אִם עֵרַב זֶה בְּרֵחוּק אַלְפַּיִם אַמָּה מִן הַחֲלוּק לְמִזְרָח, וְזֶה בְּרֵחוּק אַלְפַּיִם אַמָּה לְמַעְרָב--הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יְזִיזוּהוּ מִמְּקוֹמוֹ.

כ וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה מֵחֲבִרְתָּהּ מַיִם אוֹ מֶלַח, וְלָשָׁה בָּהֶן עִיסָתָהּ אוֹ בִּשְּׁלָה בָּהֶן תַּבְשִׁיל--הֲרֵי הָעִיסָה אוֹ הַתַּבְשִׁיל, כְּרַגְלֵי שְׁתֵּיהֶן. וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁלָּקְחוּ בְּהֵמָה בְּשֻׁתָּפוּת, וּשְׁחָטוּהָ בְּיוֹם טוֹב--אַף עַל פִּי שֶׁלָּקַח כָּל אֶחָד מְנָתוֹ, הֲרֵי כָּל הַבָּשָׂר כְּרַגְלֵי שְׁנֵיהֶן.

כא אֲבָל אִם לָקְחוּ חָבִית בְּשֻׁתָּפוּת, וְחָלְקוּ אוֹתָהּ בְּיוֹם טוֹב--הֲרֵי חֶלְקוֹ שֶׁלְּכָל אֶחָד כְּרַגְלָיו: הוֹאִיל וּתְחוּמִין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, יֵשׁ בְּרִירָה בָּהֶן, וְנַחְשֹׁב כְּאִלּוּ חֵלֶק שֶׁהִגִּיעַ לְזֶה הָיָה בָּרוּר לוֹ וּמֻבְדָּל בֶּחָבִית מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וּכְאִלּוּ לֹא הָיָה מְעֹרָב. וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר כֵּן בַּבְּהֵמָה, שֶׁחֵלֶק זֶה שֶׁהִגִּיעוֹ, אַפִלּוּ נַחְשֹׁב אוֹתוֹ שֶׁהָיָה מֻבְדָּל בַּבְּהֵמָה מִבָּעֶרֶב, וּכְאִלּוּ הָיָה בָּרוּר--הֲרֵי יָנַק מֵחֶלְקוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ כְּשֶׁהָיְתָה הַבְּהֵמָה קַיֶּמֶת, שֶׁכָּל אֵבָרֶיהָ יוֹנְקִין זֶה מִזֶּה וְנִמְצָא כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר מְעֹרָב מֵחֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ; לְפִיכָּךְ הֶן כְּרַגְלֵי שְׁנֵיהֶן.

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות שביתת יום טוב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

יש לך שאלה או הערה?