משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות שביתת עשור פרק ב

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות שביתת עשור - הכול
פרק א ב ג

הִלְכּוֹת שְׁבִיתַת עָשׂוֹר פֵּרֶק ב

א הָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מַאֲכָלִין הָרְאוּיִין לָאָדָם כַּכּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה, שְׁהִיא פָּחוּת מִכַּבֵּיצָה בִּמְעַט--הֲרֵי זֶה חַיָּב. וְכָל הָאֹכָלִים מִצְטָרְפִין לְשֵׁעוּר זֶה. וְכֵן הַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין הָרְאוּיִין לִשְׁתִיַּת אָדָם כִּמְלוֹא לֻגְמָיו שֶׁלַּשּׁוֹתֶה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי לֻגְמָיו--חַיָּב; וְכַמָּה מְלוֹא לֻגְמָיו--כְּדֵי שֶׁיְּסַלְּקֵם לְצַד אֶחָד וְיֵרָאֶה מָלֵא, וְשֵׁעוּר זֶה בְּאָדָם בֵּינוּנִי פָּחוּת מֵרְבִיעִית. וְכָל הַמַּשְׁקִין מִצְטָרְפִין לְשֵׁעוּר זֶה. וַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אֵין מִצְטָרְפִין לְשֵׁעוּר אֶחָד.

ב אֶחָד הָאוֹכֵל אֹכָלִים הַמֻּתָּרִים, אוֹ שֶׁאָכַל דְּבָרִים הָאֲסוּרִין כְּגוֹן פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטֶבֶל וּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְחֵלֶב אוֹ דָּם, הוֹאִיל וְאָכַל אֹכָלִים הָרְאוּיִין לָאָדָם, הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת מִשּׁוֹם אוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

ג אָכַל אוֹ שָׁתָה פָּחוּת מִשֵּׁעוּר זֶה, אֵינוּ חַיָּב כָּרֵת; אַף עַל פִּי שְׁהוּא אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בַּחֲצִי שֵׁעוּר, אֵין חַיָּבִין כָּרֵת אֵלָא עַל כַּשֵּׁעוּר. וְהָאוֹכֵל אוֹ הַשּׁוֹתֶה חֲצִי שֵׁעוּר, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

ד אָכַל מְעַט וְחָזַר וְאָכַל וְחָזַר וְאָכַל--אִם יֵשׁ מִתְּחִלַּת אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה עַד סוֹף אֲכִילָה אַחֲרוֹנָה כְּדֵי אֲכִילַת שָׁלוֹשׁ בֵּיצִים, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת לְכַשֵּׁעוּר; וְאִם לָאו, אֵין מִצְטָרְפוֹת. שָׁתָה מְעַט וְחָזַר וְשָׁתָה וְחָזַר וְשָׁתָה--אִם יֵשׁ מִתְּחִלַּת שְׁתִיָּה רִאשׁוֹנָה עַד סוֹף שְׁתִיָּה אַחֲרוֹנָה כְּדֵי שְׁתִיַּת רְבִיעִית, מִצְטָרְפִין לַשֵּׁעוּר; וְאִם לָאו, אֵין מִצְטָרְפִין.

ה אָכַל אֹכָלִים שְׁאֵינָן רְאוּיִין לְמַאֲכַל אָדָם, כְּגוֹן עֲשָׂבִים הַמָּרִים אוֹ שְׂרָפִים הַבְּאוּשִׁין, אוֹ שֶׁשָּׁתָה מַשְׁקִין שְׁאֵינָן רְאוּיִין, כְּגוֹן צִיר אוֹ מֻרְיָס וְחֹמֶץ חַי--אַפִלּוּ אָכַל וְשָׁתָה מֵהֶן הַרְבֵּה, הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַכָּרֵת; אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

ו שָׁתָה חֹמֶץ מָזוּג בַּמַּיִם, חַיָּב. הַכּוֹסֵס פַּלְפְּלִין וְזַנְגְּבִיל יָבֵשׁ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, פָּטוּר; אֲבָל זַנְגְּבִיל רָטֹב, חַיָּב. אָכַל עַלֵּי גְּפָנִים, פָּטוּר; לוֹלַבֵּי גְּפָנִים, חַיָּב. וְאֵלּוּ הֶן לוֹלַבֵּי גְּפָנִים, כָּל שֶׁלִּבְלְבוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים; יָתֵר עַל זֶה, הֲרֵי הֶן כְּעֵצִים וּפָטוּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ.

ז אָכַל צֳלִי בְּמֶלַח, מִצְטָרֵף הַמֶּלַח לַבָּשָׂר; צִיר שֶׁעַל גַּבֵּי יָרָק, מִצְטָרֵף: מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁירֵי הָאֹכֶל הַמְּעֹרָבִים עִם הָאֹכֶל, כְּאֹכֶל הֶן חֲשׁוּבִים. הָיָה שָׂבֵעַ מֵאֲכִילָה גַּסָּה שֶׁאָכַל עַד שֶׁקָּץ בִּמְזוֹנוֹ, וְאָכַל יָתֵר עַל שָׂבְעוֹ--פָּטוּר, כְּמִי שֶׁאָכַל אֹכָלִין שְׁאֵינָם רְאוּיִין לַאֲכִילָה: שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הַיָּתֵר רָאוּי לָרָעֵב, אֵינוּ רָאוּי לְכָל מִי שֶׁשָּׂבֵעַ כְּזֶה.

ח חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה שֶׁשָּׁאַל לֶאֱכֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים--אַף עַל פִּי שֶׁהָרוֹפְאִים הַבְּקִיאִין אוֹמְרִין אֵינוּ צָרִיךְ--מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֹּאמַר דַּי. אָמַר הַחוֹלֶה אֵינִי צָרִיךְ, וְהָרוֹפֵא אוֹמֵר צָרִיךְ--מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּיו: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה רוֹפֵא אֻמָּן. רוֹפֵא אֶחָד אוֹמֵר צָרִיךְ, וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינוּ צָרִיךְ--מַאֲכִילִין אוֹתוֹ; מִקְצַת הָרוֹפְאִין אוֹמְרִין צָרִיךְ, וּמִקְצָתָן אוֹמְרִין אֵינוּ צָרִיךְ--הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב אוֹ אַחַר הַבְּקִיאִין: וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יֹאמַר הַחוֹלֶה, צָרִיךְ אֲנִי; אֲבָל אִם אָמַר, צָרִיךְ אֲנִי--מַאֲכִילִין אוֹתוֹ. לֹא אָמַר הַחוֹלֶה שְׁהוּא צָרִיךְ, וְנֶחְלְקוּ הָרוֹפְאִים וְהָיוּ כֻּלָּם בְּקִיאִין, וְאֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ צָרִיךְ כְּמִנְיַן שֶׁאָמְרוּ אֵינוּ צָרִיךְ--מַאֲכִילִין אוֹתוֹ.

ט עֻבְרָה שֶׁהֵרִיחָה בָּשָׂר, לוֹחֲשִׁין לָהּ בְּאָזְנָהּ שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא: אִם נִתְקָרְרָה דַּעְתָּהּ בְּזִכְרוֹן זֶה, מוּטָב; וְאִם לָאו, מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּתְיַשַּׁב נַפְשָׁהּ. וְכֵן מִי שֶׁאֲחָזוֹ בֻּלְמוֹס, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו; אַפִלּוּ נְבֵלוֹת וּשְׁקָצִים מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מִיָּד, וְאֵין מַשְׁהִין עַד שֶׁיִּמְצְאוּ דְּבָרִים הַמֻּתָּרִין.

י קָטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וּבֶן עֶשֶׂר שָׁנִים, מְחַנְּכִין אוֹתָן שָׁעוֹת. כֵּיצַד: הָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹשׁ; הָיָה רָגִיל בְּשָׁלוֹשׁ, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בְּאַרְבַּע. לְפִי כּוֹחַ הַבֵּן מוֹסִיפִין לְעַנּוֹתוֹ בְּשָׁעוֹת. בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה--מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בַּמִּצְווֹת.

יא בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וּבֶן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד שֶׁהֵבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת--הֲרֵי הֶן גְּדוֹלִים לְכָל הַמִּצְווֹת, וּמַשְׁלִימִין מִן הַתּוֹרָה; אֲבָל אִם לֹא הֵבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת--עֲדַיִן קְטַנִּים הֶן, וְאֵינָם מַשְׁלִימִין אֵלָא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. קָטָן שְׁהוּא פָּחוּת מִבֶּן תֵּשַׁע--אֵין מְעַנִּין אוֹתוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי סַכָּנָה.

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות שביתת עשור - הכול
פרק א ב ג

יש לך שאלה או הערה?