משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות שביתת עשור פרק א

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות שביתת עשור - הכול
פרק א ב ג

הִלְכּוֹת שְׁבִיתַת עָשׂוֹר פֵּרֶק א

א מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁבֹּת מִמְּלָאכָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, שֶׁנֶּאֱמָר "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם" (ויקרא כג,לב); וְכָל הָעוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה, בִּטַּל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְעָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ . . . כָּל-מְלָאכָה, לֹא תַעֲשׂוּ" (במדבר כט,ז). וּמַה הוּא חַיָּב עַל עֲשִׂיַּת מְלָאכָה בְּיוֹם זֶה--אִם עָשָׂה בִּרְצוֹנוֹ בְּזָדוֹן, חַיָּב כָּרֵת; וְאִם עָשָׂה בִּשְׁגָגָה, חַיָּב קָרְבַּן חַטָּאת קְבוּעָה.

ב כָּל מְלָאכָה שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ בַּשַּׁבָּת סְקֵלָה, חַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ בֶּעָשׂוֹר כָּרֵת; וְכָל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו קָרְבַּן חַטָּאת בַּשַּׁבָּת, חַיָּבִין עָלָיו קָרְבַּן חַטָּאת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְכָל דָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בַּשַּׁבָּת אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מְלָאכָה, אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים; וְאִם עָשָׂה, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּכִּין אוֹתוֹ עַל הַשַּׁבָּת. וְכָל שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ בַּשַּׁבָּת, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים; וְכָל שֶׁאָסוּר לְאָמְרוֹ אוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ לְכַתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת, כָּךְ אָסוּר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר--אֵין בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, אֵלָא שֶׁזְּדוֹן מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת בִּסְקֵלָה, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּכָרֵת.

ג וּמֻתָּר לְקַנַּב אֶת הַיָּרָק בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מִן הַמִּנְחָה וָמַעְלָה. וּמַה הוּא הַקִּנּוּב--שֶׁיָּסִיר אֶת הָעַלִּים הַמְּעֻפָּשׁוֹת, וִיקַצַּץ הַשְּׁאָר וִיתַקַּן אוֹתוֹ לַאֲכִילָה. וְכֵן מְפַצְּעִין בֶּאֱגוֹזִין וּמְפָרְרִין בְּרִמּוֹנִים, מִן הַמִּנְחָה וָמַעְלָה--מִפְּנֵי עָגְמַת נֶפֶשׁ. וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, אָסוּר בִּקְנִיבַת יָרָק וּבִפְצִיעַת אֱגוֹזִים וּבִפְרִירַת רִמּוֹנִים כָּל הַיּוֹם. וּכְבָר נָהֲגוּ הָעָם בְּשִׁנְעָר וּבְמַעְרָב, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ בְּיוֹם הַצּוֹם, אֵלָא הֲרֵי הוּא כַּשַּׁבָּת לַכֹּל.

ד מִצְוַת עֲשֵׂה אַחֶרֶת יֵשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהִיא לִשְׁבֹּת בּוֹ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה: שֶׁנֶּאֱמָר "תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם" (ויקרא טז,כט)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, עִנּוּי שְׁהוּא לַנֶּפֶשׁ זֶה הַצּוֹם; וְכָל הַצָּם בּוֹ, קִיַּם מִצְוַת עֲשֵׂה. וְכָל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בּוֹ, בִּטַּל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְעָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי כָל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא-תְעֻנֶּה . . . וְנִכְרְתָה" (ויקרא כג,כט); מֵאַחַר שֶׁעָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת לְמִי שֶׁלֹּא נִתְעַנָּה, לָמַדְנוּ שֶׁמֻּזְהָרִין אָנוּ בּוֹ עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וְכָל הָאוֹכֵל אוֹ הַשּׁוֹתֶה בּוֹ בְּשׁוֹגֵג, חַיָּב קָרְבַּן חַטָּאת קְבוּעָה.

ה וְכֵן לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, שֶׁאָסוּר לִרְחֹץ בּוֹ אוֹ לָסוּךְ אוֹ לִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל אוֹ לִבְעֹל. וּמִצְוָה לִשְׁבֹּת מִכָּל אֵלּוּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁשּׁוֹבֵת מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה: שֶׁנֶּאֱמָר "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן" (ויקרא טז,לא; ויקרא כג,לב)--שַׁבָּת לְעִנְיַן מְלָאכָה, וְשַׁבָּתוֹן לְעִנְיָנִים אֵלּוּ. וְאֵין חַיָּבִין כָּרֵת אוֹ קָרְבָּן, אֵלָא עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בִּלְבָד; אֲבָל אִם רָחַץ אוֹ סָךְ אוֹ נָעַל אוֹ בָּעַל, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

ו כְּשֵׁם שֶׁשְּׁבֹת מְלָאכָה בּוֹ, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה--כָּךְ שְׁבֹת שֶׁלְּעִנּוּי, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל קֹדֶשׁ בִּכְנִיסָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב" (ויקרא כג,לב)--כְּלוֹמַר הַתְחֵל לָצוּם וּלְהִתְעַנּוֹת, מֵעֵרֶב תִּשְׁעָה הַסָּמוּךְ לָעֲשִׂירִי; וְכֵן בַּיְּצִיאָה שׁוֹהֶה בְּעִנּוּיוֹ, מְעַט מִלֵּילֵי אַחַד עָשָׂר סָמוּךְ לָעֲשִׂירִי, שֶׁנֶּאֱמָר "מֵעֶרֶב עַד-עֶרֶב, תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם" (שם).

ז נָשִׁים שֶׁאוֹכְלוֹת וְשׁוֹתוֹת עַד שֶׁחָשֵׁכָה, וְהֶן אֵינָן יוֹדְעוֹת שֶׁמִּצְוָה לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל קֹדֶשׁ--אֵין מְמַחִין בְּיָדָן, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לַעֲשׂוֹת בְּזָדוֹן: שֶׁהֲרֵי אֵי אִפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹטֵר בְּבֵית כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהַזְהִיר נָשָׁיו; וְהַנַּח לָהֶן שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין, וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין. וְכֵן כָּל הַדּוֹמֶה לְזֶה.

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות שביתת עשור - הכול
פרק א ב ג

יש לך שאלה או הערה?