משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות עירובין פרק ז

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות עירובין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הִלְכּוֹת עֵרוּבִין פֵּרֶק ז

א מִי שֶׁיָּצָא מֵעֶרֶב שַׁבָּת חוּץ לַמְּדִינָה, וְעָמַד בְּמָקוֹם בְּתוֹךְ הַתְּחוּם אוֹ בְּסוֹפוֹ, וְאָמַר שְׁבִיתָתִי בְּמָקוֹם זֶה, וְחָזַר לְעִירוֹ וְלָן שָׁם--יֵשׁ לוֹ לְהַלַּךְ לְמָחָר מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. וְזֶה הוּא עִיקַר עֵרוּבֵי תְּחוּמִין, לְעָרַב בְּרַגְלָיו; וְלֹא אָמְרוּ לְעָרַב בְּהַנָּחַת מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוֹדוֹת בִּלְבָד בְּמָקוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא וְלֹא עָמַד שָׁם, אֵלָא לְהָקֶל עַל הֶעָשִׁיר, שֶׁלֹּא יֵצֵא אֵלָא יְשַׁלַּח עֵרוּבוֹ בְּיַד אַחֵר וְיַנִּיחֶנּוּ לוֹ.

ב וְכֵן אִם נִתְכַּוַּן לִקְבֹּעַ שְׁבִיתָתוֹ בְּמָקוֹם יָדוּעַ אֶצְלוֹ, כְּגוֹן אִילָן אוֹ בַּיִת אוֹ גָּדֵר שְׁהוּא מַכִּיר מְקוֹמוֹ, וְיֵשׁ בֵּינוֹ וּבֵינוֹ כְּשֶׁחָשֵׁכָה אַלְפַּיִם אַמָּה אוֹ פָּחוּת, וְהִחְזִיק בַּדֶּרֶךְ וְהָלַךְ כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְיִקְנֶה בּוֹ שְׁבִיתָה--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ וְלֹא עָמַד שָׁם, אֵלָא הִחְזִירוֹ חֲבֵרוֹ לָלוּן אֶצְלוֹ, אוֹ שֶׁחָזַר מֵעַצְמוֹ לָלוּן, אוֹ נִתְעַכַּב--יֵשׁ לוֹ לְהַלַּךְ עַד מְקוֹם שֶׁנִּתְכַּוַּן לוֹ, וּמֵאוֹתוֹ מָקוֹם אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ: שֶׁכֵּיוָן שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ לִקְבֹּעַ שָׁם שְׁבִיתָתוֹ, וְהִחְזִיק בַּדֶּרֶךְ, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁעָמַד שָׁם, אוֹ שֶׁהִנִּיחַ עֵרוּבוֹ שָׁם.

ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בֶּעָנִי, שְׁאֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לְהַנִּיחַ עֵרוּב; אוֹ בְּדָחוּק, כְּגוֹן מִי שֶׁהָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וְהָיָה יָרֵא שֶׁמֶּא תֶּחְשַׁךְ: וְהוּא שֶׁיִּשָּׁאֵר מִן הַיּוֹם, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁקָּבַע בּוֹ שְׁבִיתָה, קֹדֶם שֶׁתֶּחְשַׁךְ, אִם רָץ בְּכָל כּוֹחוֹ, וְיִהְיֶה בֵּינוֹ וּבֵין אוֹתוֹ מָקוֹם כְּשֶׁתֶּחְשַׁךְ, אַלְפַּיִם אוֹ פָּחוּת. אֲבָל אִם לֹא הָיָה דָּחוּק וְלֹא עָנִי, אוֹ שֶׁלֹּא נִשְׁאָר מִן הַיּוֹם כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אַפִלּוּ רָץ בְּכָל כּוֹחוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה בֵּין הַמָּקוֹם שֶׁנִּתְכַּוַּן לִשְׁבֹּת בּוֹ וּבֵין הַמָּקוֹם שְׁהוּא עוֹמֵד בּוֹ כְּשֶׁחָשֵׁכָה יָתֵר מֵאַלְפַּיִם אַמָּה, אוֹ שֶׁלֹּא כִוַּן הַמָּקוֹם שֶׁקָּנָה בּוֹ שְׁבִיתָה--הֲרֵי לֹא קָנָה שְׁבִיתָה בְּרֵחוּק מָקוֹם, וְאֵין לוֹ אֵלָא אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, מִמְּקוֹם שְׁהוּא עוֹמֵד בּוֹ, כְּשֶׁחָשֵׁכָה.

ד מִי שֶׁעָמַד מִבְּעוֹד יוֹם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְקָנָה שָׁם שְׁבִיתָה, אוֹ שֶׁהָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וְנִתְכַּוַּן לִשְׁבֹּת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד הַיְּדוּעָה אֶצְלוֹ, וְקָבַע שָׁם שְׁבִיתָתוֹ--הֲרֵי זֶה מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ, וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אָמָה לְכָל רוּחַ. וְאִם הָיְתָה רְשׁוּת הַיָּחִיד זוֹ מְקוֹם שֶׁלֹּא הֻקַּף לְדִירָה, אוֹ תֵּל, אוֹ נְקָע--אִם הָיָה בָּהּ בֵּית סָאתַיִם אוֹ פָּחוּת, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ, וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אָמָה לְכָל רוּחַ; וְאִם הָיְתָה יָתֵר עַל בֵּית סָאתַיִם, אֵין לוֹ בָּהּ אֵלָא אַרְבַּע אַמּוֹת, וְחוּצָה מֵהֶן אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. וְכֵן אִם הִנִּיחַ עֵרוּבוֹ, בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא הֻקַּף לְדִירָה.

ה הַקּוֹנֶה שְׁבִיתָה בְּרֵחוּק מָקוֹם, וְלֹא סִיַּם מְקוֹם שְׁבִיתָתוֹ--לֹא קָנָה שְׁבִיתָה שָׁם. כֵּיצַד: הָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וְאָמַר שְׁבִיתָתִי בְּשָׂדֶה פְּלוֹנִית, אוֹ בְּבִקְעָה פְּלוֹנִית, אוֹ בְּרֵחוּק אֶלֶף אַמָּה, אוֹ אַלְפַּיִם מִמְּקוֹמִי זֶה--הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה שְׁבִיתָה בְּרֵחוּק מָקוֹם; וְאֵין לוֹ אֵלָא אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, מִמְּקוֹם שְׁהוּא עוֹמֵד בּוֹ, כְּשֶׁחָשֵׁכָה.

ו אָמַר שְׁבִיתָתִי תַּחַת אִילָן פְּלוֹנִי, אוֹ תַּחַת סֶלַע פְּלוֹנִית--אִם יֵשׁ תַּחַת אוֹתוֹ אִילָן אוֹ אוֹתָהּ סֶלַע שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת אוֹ יָתֵר, לֹא קָנָה שְׁבִיתָה: שֶׁהֲרֵי לֹא כִוַּן מְקוֹם שְׁבִיתָתוֹ--שְׁאִם בָּא לִשְׁבֹּת בְּאַרְבַּע אַמּוֹת אֵלּוּ, שֶׁמֶּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת אֵלּוּ הָאֲחֵרוֹת הוּא שֶׁקָּנָה. [ז] לְפִיכָּךְ צָרִיךְ לְהִתְכַּוַּן לִשְׁבֹּת בְּעִיקָרוֹ, אוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבִּדְרוֹמוֹ אוֹ שֶׁבִּצְפוֹנוֹ. וְאִם הָיָה תַּחְתָּיו פָּחוּת מִשְּׁמוֹנֶה, וְנִתְכַּוַּן לִשְׁבֹּת תַּחְתָּיו--קָנָה: שֶׁהֲרֵי אֵין שָׁם שֵׁעוּר שְׁנֵי מְקוֹמוֹת, וַהֲרֵי מִקְצַת מְקוֹמוֹ מְסֻיָּם.

ז הָיוּ שְׁנַיִם בָּאִים בַּדֶּרֶךְ, אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר אִילָן אוֹ גָּדֵר אוֹ מְקוֹם שְׁהוּא קוֹבֵעַ בּוֹ שְׁבִיתָה, וְהַשֵּׁנִי אֵינוּ מַכִּיר--זֶה שְׁאֵינוּ מַכִּיר מוֹסֵר שְׁבִיתָתוֹ לַמַּכִּיר, וְהַמַּכִּיר מִתְכַּוֵּן לִשְׁבֹּת הוּא וַחֲבֵרוֹ בִּמְקוֹם שְׁהוּא מַכִּיר.

ח אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁשִּׁלְּחוּ אֶחָד מֵהֶן לְהוֹלִיךְ לָהֶן עֵרוּבָן לְמָקוֹם יָדוּעַ, וְהִחְזִיק בַּדֶּרֶךְ, וְהִחְזִירוֹ חֲבֵרוֹ, וְלֹא הוֹלִיךְ עֵרוּבָן--הֶן לֹא קָנוּ שְׁבִיתָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁהֲרֵי לֹא הֻנַּח שָׁם עֵרוּבָן, וְאֵין לָהֶן לְהַלַּךְ מִמְּדִינָתָן, אֵלָא אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. וְהוּא, קָנָה שָׁם עֵרוּב--שֶׁהֲרֵי הוּא בָּא בַּדֶּרֶךְ, וְנִתְכַּוַּן לִשְׁבֹּת שָׁם, וְהִחְזִיק בַּדֶּרֶךְ; לְפִיכָּךְ יֵשׁ לוֹ לְמָחָר לְהַלַּךְ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וּלְהַלַּךְ מִמֶּנּוּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.

ט זֶה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁצָּרִיךְ הַקּוֹנֶה שְׁבִיתָה בְּרֵחוּק מָקוֹם שֶׁיַּחְזִיק בַּדֶּרֶךְ, לֹא שֶׁיֵּצֵא וְיֵלֵךְ בַּשָּׂדֶה, אֵלָא אַפִלּוּ יָרַד מִן הָעֲלִיָּה לֵילֵךְ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְקֹדֶם שֶׁיֵּצֵא מִפֶּתַח הֶחָצֵר הִחְזִירוֹ חֲבֵרוֹ--הֲרֵי זֶה הִחְזִיק, וְקָנָה שְׁבִיתָה. וְכֵן כָּל הַקּוֹנֶה שְׁבִיתָה בְּרֵחוּק מָקוֹם, אֵינוּ צָרִיךְ לוֹמַר שְׁבִיתָתִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, אֵלָא כֵּיוָן שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ וְהִחְזִיק בַּדֶּרֶךְ כָּל שְׁהוּא, קָנָה שָׁם שְׁבִיתָה; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִי שֶׁיָּצָא בְּרַגְלָיו וְעָמַד בִּמְקוֹם שֶׁקָּנָה בּוֹ שְׁבִיתָה, שְׁאֵינוּ צָרִיךְ לוֹמַר כְּלוּם, אֵלָא כֵּיוָן שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ, קָנָה.

י הַתַּלְמִידִים שֶׁהוֹלְכִין אוֹכְלִין בְּלֵילֵי שַׁבָּת בַּשָּׂדוֹת וּבַכְּרָמִים, אֵצֶל בַּעֲלֵי הַבָּתִּים שֶׁפִּתָּן מְצוּיָה לְעוֹבְרֵי דְּרָכִים הַבָּאִים שָׁם, וּבָאִים וְלָנִים, בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ--מְהַלְּכִין אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ, לֹא מִמְּקוֹם הָאֲכִילָה: שֶׁאִלּוּ מָצְאוּ סְעוֹדָתָן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, לֹא הָיוּ יוֹצְאִין לַשָּׂדֶה; וְאֵין דַּעְתָּן סוֹמֶכֶת לְדִירָה, אֵלָא עַל בֵּית מִדְרָשָׁם.

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות עירובין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

יש לך שאלה או הערה?