משנה תורה מנוקד - ספר זמנים

משנה תורה - ספר זמנים - הלכות שבת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

הִלְכּוֹת שַׁבָּת פֵּרֶק ד

א יֵשׁ דְּבָרִים שְׁאִם טָמַן בָּהֶן הַתַּבְשִׁיל, הוּא מִתְחַמֵּם וּמוֹסִיפִין בְּבִשּׁוּלוֹ כְּעֵין הָאֵשׁ--כְּגוֹן זֶפֶת, וְזֵבֶל, וּמֶלַח, וְסִיד, וְחוֹל, אוֹ זוֹגִין וּמוֹכִין וַעֲשָׂבִים בִּזְמָן שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן לַחִים וְאַפִלּוּ מֵחֲמַת עַצְמָן; וּדְבָרִים אֵלּוּ, נִקְרָאִין דָּבָר הַמּוֹסִיף. וְיֵשׁ דְּבָרִים שְׁאִם טָמַן בָּהֶן הַתַּבְשִׁיל, יִשָּׁאֵר בַּחֲמִימוּתוֹ בִּלְבָד, וְאֵינָן מוֹסִיפִין לוֹ בִּשּׁוּל, אֵלָא מוֹנְעִין אוֹתוֹ מִלְּהִצְטַנַּן--כְּגוֹן זוֹגִין וּמוֹכִין וַעֲשָׂבִים יְבֵשִׁין, וּכְסוּת, וּפֵרוֹת, וְכַנְפֵי יוֹנָה, וּנְעֹרֶת הַפִּשְׁתָּן, וְנָסֹרֶת חָרָשִׁים, וּשְׁלָחִין, וְגִזֵּי צֶמֶר; וּדְבָרִים אֵלּוּ, נִקְרָאִין דָּבָר שְׁאֵינוּ מוֹסִיף.

ב מִן הַדִּין הָיָה, שֶׁטּוֹמְנִין בְּדָבָר הַמּוֹסִיף מִבְּעוֹד יוֹם, וְיִשָּׁאֵר הַתַּבְשִׁיל טָמוּן בַּשַּׁבָּת, שֶׁהֲרֵי מַשְׁהִין עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ בַּשַּׁבָּת. אֲבָל אָסְרוּ חֲכָמִים לְהַטְמִין בְּדָבָר הַמּוֹסִיף, מִבְּעוֹד יוֹם: גְּזֵרָה, שֶׁמֶּא תִּרְתַּח הַקְּדֵרָה בַּשַּׁבָּת, וְיִצְטָרַךְ לְגַלּוֹתָהּ עַד שֶׁתָּנוּחַ הָרְתִיחָה, וְיַחְזֹר וִיכַסֶּה בַּשַּׁבָּת; וְנִמְצָא טוֹמֵן בְּדָבָר הַמּוֹסִיף בַּשַּׁבָּת, שְׁהוּא אָסוּר. לְפִיכָּךְ מֻתָּר לִטְמֹן בְּדָבָר הַמּוֹסִיף, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת--שֶׁסְּתָם קְדֵרוֹת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כְּבָר רָתְחוּ וְנָחוּ מִבִּעְבּוּעָן, וְכֵיוָן שֶׁנָּחוּ, שׁוּב אֵינָן רוֹתְחִין.

ג וְכֵן מִן הַדִּין הָיָה, לִטְמֹן הַתַּבְשִׁיל בְּדָבָר שְׁאֵינוּ מוֹסִיף, בַּשַּׁבָּת עַצְמָהּ; אֲבָל אָסְרוּ חֲכָמִים דָּבָר זֶה--גְּזֵרָה שֶׁמֶּא יַטְמִין בִּרְמָץ וְיִהְיֶה בּוֹ נִיצוֹצוֹת שֶׁלְּאֵשׁ, וְנִמְצָא חוֹתֶה בַּגֶּחָלִים; לְפִיכָּךְ אָסְרוּ לְהַטְמִין דָּבָר חַם בַּשַּׁבָּת, וְאַפִלּוּ בְּדָבָר שְׁאֵינוּ מוֹסִיף.

ד סְפֵק חָשֵׁכָה סְפֵק לֹא חָשֵׁכָה, מֻתָּר לִטְמֹן אֶת דָּבָר חָם; וּמֻתָּר לִטְמֹן דָּבָר הַצּוֹנֵן בַּשַּׁבָּת, בְּדָבָר שְׁאֵינוּ מוֹסִיף, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטַנַּן בְּיוֹתֵר, אוֹ כְּדֵי שֶׁתָּפוּג צִנָּתוֹ. חַמִּין שֶׁטְּמָנָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וְנִתְגַּלּוּ בַּשַּׁבָּת--מֻתָּר לְכַסּוֹתָן, שֶׁהֲרֵי אֵינוּ מוֹסִיף; וּמֻתָּר לְהַחְלִיף הַכִּסּוּי בַּשַּׁבָּת. כֵּיצַד--נוֹטֵל כְּסוּת וּמַנִּיחַ כַּנְפֵי יוֹנָה, אוֹ נוֹטֵל כַּנְפֵי יוֹנָה וּמַנִּיחַ הַכְּסוּת.

ה פִּנָּה הַתַּבְשִׁיל אוֹ הַמַּיִם הַחַמִּין, מִכְּלִי לִכְלִי אַחֵר--מֻתָּר לְהַטְמִין הַכְּלִי הָאַחֵר בַּשַּׁבָּת בְּדָבָר שְׁאֵינוּ מוֹסִיף, כְּמוֹ הַדָּבָר הַצּוֹנֵן: שֶׁלֹּא אָסְרוּ לְהַטְמִין בַּשַּׁבָּת, אֵלָא דָּבָר חַם שְׁהוּא בִּכְלִי רִאשׁוֹן שֶׁנִּתְבַּשַּׁל בּוֹ; אֲבָל אִם פִּנָּהוּ, מֻתָּר.

ו מַנִּיחִין מֵחָם עַל גַּבֵּי מֵחָם בַּשַּׁבָּת, וּקְדֵרָה עַל גַּבֵּי קְדֵרָה, וּקְדֵרָה עַל גַּבֵּי מֵחָם, וּמֵחָם עַל גַּבֵּי קְדֵרָה; וְטָח פִּיהֶם בְּבָצֵק: לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ, אֵלָא בִּשְׁבִיל שֶׁיַּעַמְדוּ עַל חֻמָּם--שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֵלָא לְהַטְמִין בַּשַּׁבָּת; אֲבָל לְהַנִּיחַ כְּלִי חַם עַל גַּבֵּי כְּלִי חַם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ עוֹמְדִין בַּחֲמִימוּתָן--מֻתָּר. אֲבָל אֵין מַנִּיחִין כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּבָר צוֹנֵן, עַל גַּבֵּי כְּלִי חַם, בַּשַּׁבָּת--שֶׁהֲרֵי מוֹלִיד בּוֹ חֹם בַּשַּׁבָּת; וְאִם הִנִּיחוֹ, מִבָּעֶרֶב--מֻתָּר, וְאֵינוּ כְּטוֹמֵן בְּדָבָר הַמּוֹסִיף.

יש לך שאלה או הערה?