משנה תורה מנוקד - ספר אהבה - הלכות מילה פרק ב

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות מילה - הכול
פרק א ב ג

הִלְכּוֹת מִילָה פֵּרֶק ב

א הַכֹּל, כְּשֵׁרִים לָמוּל: וְאַפִלּוּ הֶעָרֵל וְעֶבֶד וְקָטָן וְאִשָּׁה מוֹלִין, בִּמְקוֹם שְׁאֵין שָׁם אִישׁ. אֲבָל גּוֹי, לֹא יָמוּל כְּלָל; וְאִם מָל, אֵינוּ צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְמוּלוֹ שְׁנִיָּה. וּבַכֹּל מוֹלִין, אַפִלּוּ בְּצֹר וּבִזְכוֹכִית, וּבְכָל דָּבָר שֶׁכּוֹרֵת; וְלֹא יָמוּל בִּקְרוֹמִית שֶׁלְּקָנֶה, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לָמוּל בְּבַרְזֶל, בֵּין בְּסַכִּין בֵּין בְּמִסְפְּרַיִם; וְנָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, בְּסַכִּין.

ב כֵּיצַד מוֹהֲלִין: חוֹתְכִין אֶת כָּל הָעוֹר הַחוֹפֶה אֶת הָעֲטָרָה, עַד שֶׁתִּתְגַלֶּה כָּל הָעֲטָרָה; וְאַחַר כָּךְ פּוֹרְעִין אֶת הַקְּרוֹם הָרַךְ שֶׁלְּמַטָּה מִן הָעוֹר בְּצִפֹּרֶן, וּמַחְזִירוֹ לְכָאן וּלְכָאן, עַד שֶׁיֵּרָאֶה בְּשַׂר הָעֲטָרָה. וְאַחַר כָּךְ מוֹצֵץ הַמִּילָה, עַד שֶׁיֵּצֵא הַדָּם מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה; וְכָל מָל שְׁאֵינוּ מוֹצֵץ, מַעְבִירִין אוֹתוֹ. וְאַחַר שֶׁמּוֹצֵץ, נוֹתֵן עָלֶיהָ אַסְפְּלוֹנִית אוֹ רְטִיָּה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן.

ג יֵשׁ צִיצִין מְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה, וְיֵשׁ צִיצִין שְׁאֵין מְעַכְּבִין. כֵּיצַד: אִם נִשְׁאָר מֵעוֹר הֶעָרְלָה, עוֹר הַחוֹפֶה אֶת רֹב גָּבְהָהּ שֶׁלָּעֲטָרָה--הֲרֵי זֶה עָרֵל כְּמוֹת שֶׁהָיָה; וְזֶה הָעוֹר הוּא צִיץ הַמְּעַכֵּב. וְאִם לֹא נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ אֵלָא מְעַט, שְׁאֵינוּ חוֹפֶה רֹב גָּבְהָהּ שֶׁלָּעֲטָרָה--זֶה הוּא צִיץ שְׁאֵינוּ מְעַכֵּב.

ד הַמָּל--כָּל זְמָן שֶׁעוֹסֵק בַּמִּילָה--חוֹזֵר בֵּין עַל צִיצִין הַמְּעַכְּבִין, בֵּין עַל צִיצִין שְׁאֵין מְעַכְּבִין. פֵּרַשׁ--עַל צִיצִין הַמְּעַכְּבִין, חוֹזֵר; וְעַל צִיצִין שְׁאֵינָן מְעַכְּבִין, אֵינוּ חוֹזֵר. מָל וְלֹא פָרַע אֶת הַמִּילָה, כְּאִלּוּ לֹא מָל.

ה קָטָן שֶׁבְּשָׂרוֹ רַךְ וּמְדֻלְדָל, אוֹ שֶׁהָיָה בַּעַל בָּשָׂר עַד שֶׁיֵּרָאֶה כְּאִלּוּ אֵינוּ מָהוּל--רוֹאִין אוֹתוֹ בְּעֵת שֶׁיִּתְקַשֶּׁה: אִם נִרְאֶה שְׁהוּא נִמּוֹל, אֵינוּ צָרִיךְ כְּלוּם; וְצָרִיךְ לְתַקַּן הַבָּשָׂר מִכָּאן וּמִכָּאן, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. וְאִם בְּעֵת שֶׁיִּתְקַשֶּׁה לֹא יֵרָאֶה שְׁהוּא נִמּוֹל--חוֹזְרִין וְקוֹצְצִין מִן הַבָּשָׂר הַמְּדֻלְדָּל מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁתֵּרָאֶה הָעֲטָרָה גְּלוּיָה בְּשָׁעַת קִשּׁוּי. וְדָבָר זֶה, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים; אֲבָל מִן הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי שְׁהוּא נִרְאֶה כְּעָרֵל, הוֹאִיל וּמָל, אֵינוּ צָרִיךְ לָמוּל פַּעַם שְׁנִיָּה.

ו עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵּי מִילָה בַּשַּׁבָּת, מוֹלִין וּפוֹרְעִין וּמוֹצְצִין, וְחוֹזֵר עַל צִיצִין הַמְּעַכְּבִין, אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרַשׁ; וְעַל צִיצִין שְׁאֵין מְעַכְּבִין, כָּל זְמָן שֶׁלֹּא פֵרַשׁ; וְנוֹתֵן עָלֶיהָ אַסְפְּלוֹנִית. אֲבָל מַכְשִׁירֵי מִילָה, אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁלֹּא מָצְאוּ סַכִּין--אֵין עוֹשִׂין סַכִּין בַּשַּׁבָּת, וְלֹא מְבִיאִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם; וְאַפִלּוּ בְּמָבוֹי שְׁאֵינוּ מְעֹרָב, אֵין מְבִיאִין אוֹתוֹ מֵחָצֵר לְחָצֵר, וְאֵין עֵרוּב דְּדִבְרֵיהֶם נִדְחֶה מִפְּנֵי הֲבָאַת הַסַּכִּין, הוֹאִיל וְאִפְשָׁר לַהֲבִיאוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת.

ז וְכֵן אֵין שׁוֹחֲקִין לָהּ סַמָּמְנִין, וְאֵין מְחִמִּין לָהּ חַמִּין, וְאֵין עוֹשִׂין לָהּ אַסְפְּלוֹנִית, וְאֵין טוֹרְפִין יַיִן וְשֶׁמֶן. לֹא שָׁחַק כַּמּוֹן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לוֹעֵס בְּשִׁנָּיו וְנוֹתֵן; לֹא טָרַף לָהּ יַיִן וְשֶׁמֶן, נוֹתֵן זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁאִפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֵינוּ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת; אֵלָא אִם שָׁכְחוּ וְלֹא הֵכִינוּ הַמַּכְשִׁירִין, תִּדָּחֶה הַמִּילָה לַתְּשִׁיעִי.

ח מָלוּ אֶת הַקָּטָן בַּשַּׁבָּת, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁפְּכוּ הַחַמִּין אוֹ נִתְפַּזְּרוּ הַסַּמָּמְנִין--עוֹשִׂין לוֹ הַכֹּל בַּשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁסַּכָּנָה הִיא לוֹ. מְקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לְהַרְחִיץ אֶת הַקָּטָן, מַרְחִיצִין אוֹתוֹ בַּשַּׁבָּת: בְּיוֹם הַמִּילָה בֵּין לִפְנֵי הַמִּילָה בֵּין לְאַחַר הַמִּילָה, אוֹ בַּשְּׁלִישִׁי שֶׁלַּמִּילָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, בֵּין רְחִיצַת כָּל גּוּפוֹ בֵּין רְחִיצַת מִילָה, בֵּין בְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין בְּחַמִּין שֶׁמְּחִמִּין לוֹ בַּשַּׁבָּת--מִפְּנֵי שֶׁסַּכָּנָה הִיא לוֹ.

ט שָׁכְחוּ וְלֹא הֵבִיאוּ סַכִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אוֹמְרִין לַגּוֹי לְהָבִיא סַכִּין בַּשַּׁבָּת, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יָבִיא אוֹתוֹ, דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: כָּל דָּבָר שֶׁעֲשִׂיָּתוֹ בַּשַּׁבָּת אֲסוּרָה עָלֵינוּ מִשּׁוֹם שְׁבֹת, מֻתָּר לָנוּ לוֹמַר לַגּוֹי לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִצְוָה בִּזְמַנָּהּ; וְדָבָר שֶׁעֲשִׂיָּתוֹ בַּשַּׁבָּת אֲסוּרָה עָלֵינוּ מִשּׁוֹם מְלָאכָה, אָסוּר לָנוּ לוֹמַר לַגּוֹי לַעֲשׂוֹתוֹ בַּשַּׁבָּת.

י מַכְשִׁירֵי מִילָה, אַפִלּוּ בִּזְמַנָּהּ--אֵינָן דּוֹחִין אֶת יוֹם טוֹב, הוֹאִיל וְאִפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב; וְקַל וְחֹמֶר הַדְּבָרִים, אִם לֹא דָחוּ מַכְשִׁירֵי מִילָה שְׁבֹת שְׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם, הֵיאַךְ יִדְחוּ לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁלַּתּוֹרָה. אֲבָל שׁוֹחֲקִין לָהּ סַמָּמְנִין בְּיוֹם טוֹב, הוֹאִיל וּרְאוּיִין לַקְּדֵרָה; וְטוֹרְפִין לָהּ יַיִן וְשֶׁמֶן.

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות מילה - הכול
פרק א ב ג

יש לך שאלה או הערה?