משנה תורה מנוקד - ספר אהבה - הלכות מילה פרק א

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות מילה - הכול
פרק א ב ג

הִלְכּוֹת מִילָה פֵּרֶק א

א מִילָה--מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא" (בראשית יז,יד). וּמִצְוָה עַל הָאָב לָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְעַל הָרָב לָמוּל אֶת כָּל עֲבָדָיו "יְלִיד בָּיִת--וּמִקְנַת-כֶּסֶף" (בראשית יז,יב). עָבַר הָאָב אוֹ הָאָדוֹן וְלֹא מָל אוֹתָן, בִּטַּל מִצְוַת עֲשֵׂה; וְאֵינוּ חַיָּב כָּרֵת, שְׁאֵין הַכָּרֵת תָּלוּי אֵלָא בֶּעָרֵל עַצְמוֹ. וּבֵית דִּין מְצֻוִּין לָמוּל אֶת אוֹתוֹ הַבֵּן אוֹ הָעֶבֶד, בִּזְמַנּוֹ; וְלֹא יַנִּיחוּ עָרֵל לֹא בְּיִשְׂרָאֵל, וְלֹא בְּעַבְדֵיהֶם.

ב אֵין מוֹלִין בְּנוֹ שֶׁלָּאָדָם שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, אֵלָא אִם כֵּן עָבַר וְנִמְנַע לְמוּלוֹ, שֶׁבֵּית דִּין מָלִין אוֹתוֹ, בְּעַל כָּרְחוֹ. נִתְעַלַּם מִבֵּית דִּין, וְלֹא מָלוּ אוֹתוֹ--כְּשֶׁיַּגְדִּיל, הוּא חַיָּב לָמוּל אֶת עַצְמוֹ: וְכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו מִשֶּׁיַּגְדִּיל וְלֹא יָמוּל אֶת עַצְמוֹ, הֲרֵי הוּא מְבַטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה; אֲבָל אֵינוּ חַיָּב כָּרֵת, עַד שֶׁיָּמוּת וְהוּא עָרֵל, בְּמֵזִיד.

ג אֶחָד עֶבֶד שֶׁנֻּלַּד בִּרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל, וְאֶחָד עֶבֶד הַנִּלְקָח מִן הַגּוֹיִים--הַכֹּל, חַיָּב הָרָב לְמוּלָן: אֵלָא שֶׁיְּלִיד בַּיִת, נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה; וּמִקְנַת כֶּסֶף, נִמּוֹל בְּיוֹם שֶׁנִּלְקַח--אַפִלּוּ לְקָחוֹ בְּיוֹם שֶׁנֻּלַּד, נִמּוֹל בְּיוֹמוֹ.

ד יֵשׁ מִקְנַת כֶּסֶף, שֶׁנִּמּוֹל לִשְׁמוֹנָה; וְיֵשׁ יְלִיד בַּיִת, שֶׁנִּמּוֹל בְּיוֹם שֶׁיֻּלַּד. כֵּיצַד: לָקַח שִׁפְחָה וְלָקַח עֻבְרָהּ עִמָּהּ וְיָלְדָה, הֲרֵי זֶה נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה; וְאַף עַל פִּי שֶׁלָּקַח הָעֹבֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וַהֲרֵי הָעֹבֶר עַצְמוֹ מִקְנַת כֶּסֶף, הוֹאִיל וְקָנָה אִמּוֹ קֹדֶם שֶׁתֵּלֵד, נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה.

ה לָקַח שִׁפְחָה לְעֻבְרֶיהָ, אוֹ שֶׁלָּקַח שִׁפְחָה עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהַטְבִּילָהּ לְשֵׁם עַבְדוּת--אָף עַל פִּי שֶׁנֻּלַּד בִּרְשׁוּתוֹ, נִמּוֹל בְּיוֹם שֶׁיֻּלַּד: שֶׁהֲרֵי הַנּוֹלָד הַזֶּה כְּאִלּוּ הוּא מִקְנַת כֶּסֶף לְבַדּוֹ, וּכְאִלּוּ הַיּוֹם קָנָהוּ, שְׁאֵין אִמּוֹ בִּכְלַל שִׁפְחוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַבֵּן יְלִיד בַּיִת. וְאִם טָבְלָה אִמּוֹ אַחַר שֶׁיָּלְדָה, הֲרֵי זֶה נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה.

ו לָקַח עֶבֶד גָּדוֹל מִן הַגּוֹיִים, וְלֹא רָצָה הָעֶבֶד לִמּוֹל--מְגַלְגְּלִין עִמּוֹ, כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; יָתֵר עַל כֵּן, אָסוּר לְקַיְּמוֹ כִּשְׁהוּא עָרֵל, אֵלָא חוֹזֵר וּמוֹכְרוֹ לַגּוֹיִים. וְאִם הִתְנָה עָלָיו מִתְּחִלָּה, וְהוּא אֵצֶל רִבּוֹ הַגּוֹי, שֶׁלֹּא יָמוּל אוֹתוֹ--מֻתָּר לְקַיְּמוֹ וְהוּא עָרֵל: וּבִלְבָד שֶׁיְּקַבַּל עָלָיו שֶׁבַע מִצְווֹת, וְיִהְיֶה כְּגֵר תּוֹשָׁב; אֲבָל אִם לֹא קִבַּל עָלָיו שֶׁבַע מִצְווֹת, יֵהָרֵג מִיָּד. וְאֵין מְקַבְּלִין גֵּר תּוֹשָׁב, אֵלָא בִּזְמָן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג.

ז גֵּר שֶׁנִּכְנָס לִקְהַל יִשְׂרָאֵל, חַיָּב מִילָה תְּחִלָּה; וְאִם מָל כְּשֶׁהָיָה גּוֹי, צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית כְּשֶׁנִּתְגַּיַּר. וְכֵן קָטָן שֶׁנֻּלַּד כִּשְׁהוּא מָהוּל, צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. אַנְדְּרֻגִּינוֹס, וְהוּא הַיִּלּוֹד שֶׁיֵּשׁ לוֹ זַכְרוּת כַּזָּכָר וְנַקְבוּת כַּנְּקֵבָה--צָרִיךְ לָמוּל אוֹתוֹ בַּשְּׁמִינִי; וְכֵן יוֹצֵא דֹּפֶן. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי עֲרָלוֹת, מָלִין אֶת שְׁתֵּיהֶן בַּשְּׁמִינִי.

ח אֵין מוֹלִין לְעוֹלָם אֵלָא בַּיּוֹם, אַחַר עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ--בֵּין בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, שְׁהוּא זְמַנָּהּ, בֵּין שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, שְׁהוּא מִתְּשִׁיעִי וָהָלְאָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי" (ויקרא יב,ג)--"בַּיּוֹם", וְלֹא בַּלַּיְלָה. וְאִם מָל מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, כָּשֵׁר. וְכָל הַיּוֹם, כָּשֵׁר לַמִּילָה; וְאַף עַל פִּי כֵן, מִצְוָה לְהַקְדִּים בִּתְחִלַּת הַיּוֹם--זְרִיזִין, מַקְדִּימִין לַמִּצְווֹת.

ט מִילָה בִּזְמַנָּהּ, דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת; וְשֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ--אֵינָהּ דּוֹחָה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת, וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב. וּבֵין בִּזְמַנָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, דּוֹחָה אֶת הַצָּרַעַת. כֵּיצַד--שְׁאִם הָיְתָה בַּהֶרֶת בְּעוֹר הֶעָרְלָה, חוֹתְכָהּ עִם הֶעָרְלָה: אַף עַל פִּי שֶׁקְּצִיצַת נֶגַע הַצָּרַעַת, בְּלֹא תַעֲשֶׂה, יָבוֹא עֲשֵׂה, וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה.

י כְּשֵׁם שֶׁמִּילַת הַבָּנִים, דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת; כָּךְ מִילַת הָעֲבָדִים שְׁהֶן נִמּוֹלִין לִשְׁמוֹנָה--דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, אִם חָל שְׁמִינִי שֶׁלָּהֶן בַּשַּׁבָּת: חוּץ מִיְּלִיד בַּיִת שֶׁלֹּא טָבְלָה אִמּוֹ עַד שֶׁיָּלְדָה--שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּמּוֹל לִשְׁמוֹנָה, אֵינוּ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.

יא קָטָן שֶׁנֻּלַּד כִּשְׁהוּא מָהוּל, וּמִי שֶׁנֻּלַּד בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי לְעִבּוּרוֹ קֹדֶם שֶׁתִּגָּמֵר בְּרִיָּתוֹ שְׁהוּא כְּנֵפֶל מִפְּנֵי שְׁאֵינוּ חַי, וְיוֹצֵא דֹּפֶן, וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי עֲרָלוֹת--אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, אֵלָא נִמּוֹלִין הֶן בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, שְׁהוּא יוֹם תְּשִׁיעִי שֶׁלָּהֶן.

יב מִי שֶׁנֻּלַּד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, סְפֵק בַּיּוֹם סְפֵק בַּלַּיְלָה--מוֹנִין מִן הַלַּיְלָה, וְנִמּוֹל בַּתְּשִׁיעִי שְׁהוּא סְפֵק שְׁמִינִי. וְאִם נֻלַּד עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת--אֵינוּ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אֵלָא נִמּוֹל בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת: שְׁאֵין דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת מִסָּפֵק.

יג מִי שֶׁנֻּלַּד בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי--אִם הָיָה שָׁלֵם בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו--הֲרֵי זֶה וֶלֶד שָׁלֵם וּבֶן שִׁבְעָה הוּא, אֵלָא שֶׁנִּשְׁתָּהָה; וּמֻתָּר לְטַלְטְלוֹ בַּשַּׁבָּת וְאֵינוּ כְּאֶבֶן, וּמוֹלִין אוֹתוֹ בַּשַּׁבָּת. אֲבָל אִם נֻלַּד וּשְׂעָרוֹ לָקוּי, וְאֵין צִפָּרְנָיו שְׁלֵמִין בִּבְרִיָּתָן--הֲרֵי זֶה בֶּן שְׁמוֹנָה וַדַּאי שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לְהִוָּלֵד אֵלָא בְּתִשְׁעָה, וְיָצָא קֹדֶם שֶׁיִּגָּמֵר; וּלְפִיכָּךְ הוּא חָשׁוּב כְּאֶבֶן, וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן, אִם שָׁהָה שְׁלוֹשִׁים יוֹם--הֲרֵי הוּא וֶלֶד שֶׁלְּקַיָּמָה, וַהֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר הַנּוֹלָדִים לְכָל דָּבָר: שֶׁכֹּל שֶׁשָּׁהָה שְׁלוֹשִׁים יוֹם בָּאָדָם, אֵינוּ נֵפֶל.

יד מִי שֶׁנֻּלַּד בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי לְעִבּוּרוֹ--אִם נֻלַּד שָׁלֵם--הֲרֵי זֶה וֶלֶד שֶׁלְּקַיָּמָה, וּמוֹלִין אוֹתוֹ בַּשַּׁבָּת. סְפֵק בֶּן שִׁבְעָה, סְפֵק בֶּן שְׁמוֹנָה--נִמּוֹל בַּשַּׁבָּת מִכָּל פָּנִים: אִם בֶּן שִׁבְעָה הוּא וְשָׁלֵם הוּא, בַּדִּין הוּא שֶׁיִּדְחֶה שַׁבָּת; וְאִם בֶּן שְׁמוֹנָה הוּא, זֶה שֶׁמָּל כִּמְחַתֵּךְ בָּשָׂר הוּא, לְפִי שֶׁזֶּה נֵפֶל, אִם הוּא בֶּן שְׁמוֹנָה.

טו הוֹצִיא הָעֹבֶר רֹאשׁוֹ חוּץ לִמְעֵי אִמּוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא כֻּלּוֹ אֵלָא בְּלֵילֵי שַׁבָּת, אֵין מוֹלִין אוֹתוֹ בַּשַּׁבָּת. וְכָל מִי שְׁאֵינוּ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת--אֵינוּ דּוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, וְדוֹחֶה יוֹם טוֹב שֵׁנִי: וּבִשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֵינוּ דּוֹחֶה לֹא אֶת הָרִאשׁוֹן וְלֹא אֶת הַשֵּׁנִי; וְכֵן מִילָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, אֵינָהּ דּוֹחָה שֵׁנִי שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.

טז חוֹלֶה, אֵין מוֹלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא; וּמוֹנִין לוֹ מֵעֵת שֶׁיְּחִי מֵחָלְיוֹ, שִׁבְעַת יָמִים מֵעֵת לְעֵת, וְאַחַר כָּךְ מוֹלִין אוֹתוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁחֲלָצַתּוּ חַמָּה, וְכַיּוֹצֶא בְּחֹלִי זֶה; אֲבָל אִם כָּאֲבוּ לוֹ עֵינָיו בְּעֵת שֶׁיִּתְפַּתְּחוּ עֵינָיו, וְיֵרָפְאוּ--מוֹלִין אוֹתוֹ מִיָּד. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יז קָטָן שֶׁנִּמְצָא בַּשְּׁמִינִי שֶׁלּוֹ יָרֹק בְּיוֹתֵר--אֵין מוֹלִין אוֹתוֹ, עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ דָּם וְיַחְזְרוּ מַרְאָיו כְּמַרְאֵה הַקְּטַנִּים הַבְּרִיאִים. וְכֵן אִם הָיָה אָדֹם בְּיוֹתֵר כְּמִי שֶׁצְּבָעוֹ--אֵין מוֹלִין אוֹתוֹ, עַד שֶׁיִּבָּלַע בּוֹ דָּמוֹ וְיַחְזְרוּ מַרְאָיו כִּשְׁאָר הַקְּטַנִּים: מִפְּנֵי שֶׁזֶּה חֹלִי הוּא. וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בִּדְבָרִים אֵלּוּ הַרְבֵּה, וְאֵין מוֹלִין אֵלָא וֶלֶד שְׁאֵין בּוֹ שֵׁם חֹלִי: שֶׁסַּכָּנַת נְפָשׁוֹת דּוֹחָה אֶת הַכֹּל, וְאִפְשָׁר לָמוּל לְאַחַר זְמָן; וְאֵי אִפְשָׁר לְהַחְזִיר נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם.

יח אִשָּׁה שֶׁמָּלָה בְּנָהּ רִאשׁוֹן וּמֵת מֵחֲמַת הַמִּילָה שֶׁהִכְשִׁילָה אֶת כּוֹחוֹ, וְכֵן מָלָה הַשֵּׁנִי וּמֵת מֵחֲמַת הַמִּילָה, בֵּין מִבַּעַל זֶה, בֵּין מִבַּעַל אַחֵר--הֲרֵי זוֹ לֹא תָמוּל אֶת הַשְּׁלִישִׁי בִּזְמַנּוֹ, אֵלָא מַמְתִּינִין לוֹ עַד שֶׁיַּגְדִּיל מְעַט וְיִתְחַזַּק כּוֹחוֹ.

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות מילה - הכול
פרק א ב ג

יש לך שאלה או הערה?