משנה תורה מנוקד - ספר אהבה - הלכות ברכות פרק ז

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות ברכות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

הִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֵּרֶק ז

א מִנְהָגוֹת רַבּוֹת נָהֲגוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בַּסְּעוֹדָה, וְכֻלָּן דֶּרֶךְ אֶרֶץ הֶן; וְאֵלּוּ הֶן: כְּשֶׁנִּכְנָסִין לַסְּעוֹדָה, גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן נוֹטֵל יָדָיו תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ נִכְנָסִין, וְיוֹשְׁבִין מְסֻבִּין. וְגָדוֹל מֵסֶב בָּרֹאשׁ, וְשֵׁנִי לוֹ לְמַטָּה מִמֶּנּוּ; הָיוּ שָׁלוֹשׁ מִטּוֹת, גָּדוֹל מֵסֶב בָּרֹאשׁ, וְשֵׁנִי לוֹ לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּשְׁלִישִׁי לוֹ לְמַטָּה מִמֶּנּוּ.

ב בַּעַל הַבַּיִת מְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא, וּמַשְׁלִים הַבְּרָכָה וְאַחַר כָּךְ בּוֹצֵעַ; וְהָאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ בִּרְכַת הַמָּזוֹן, כְּדֵי שֶׁיְּבָרַךְ לְבַעַל הַבַּיִת. אִם הָיוּ כֻּלָּן בַּעֲלֵי הַבַּיִת--גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן בּוֹצֵעַ, וְהוּא מְבָרֵךְ בִּרְכַת הַמָּזוֹן.

ג אֵין הַבּוֹצֵעַ רַשָּׁאי לִבְצֹעַ, עַד שֶׁיָּבִיאוּ מֶלַח וְלִפְתָּן לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֵלָא אִם כֵּן נִתְכַּוְּנוּ לֶאֱכֹל פַּת חֲרֵבָה. וְאֵינוּ בּוֹצֵעַ לֹא פְּרוּסָה קְטַנָּה, מִפְּנֵי שְׁהוּא נִרְאֶה כְּצַר עַיִן, וְלֹא פְּרוּסָה יָתֵר מִכַּבֵּיצָה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּרַעְבְּתָן; וּבַשַּׁבָּת, יֵשׁ לוֹ לִבְצֹעַ פְּרוּסָה גְּדוֹלָה. וְאֵינוּ בּוֹצֵעַ, אֵלָא מִמְּקוֹם שֶׁבָּשֵׁל יָפֶה יָפֶה.

ד מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, לִבְצֹעַ מִכִּכָּר שְׁלֵמָה; אִם הָיְתָה שָׁם שְׁלֵמָה שֶׁלִּשְׂעוֹרִים וּפְרוּסָה שֶׁלְּחִטִּים, מַנִּיחַ פְּרוּסָה בְּתוֹךְ שְׁלֵמָה, וּבוֹצֵעַ מִשְּׁתֵּיהֶם, כְּדֵי שֶׁיִּבְצַע מֵחִטִּים וּמִשְּׁלֵמָה. וּבַשַּׁבָּת וּבְיָמִים טוֹבִים, חַיָּב לִבְצֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת; נוֹטֵל שְׁתֵּיהֶן בְּיָדוֹ, וּבוֹצֵעַ אַחַת מֵהֶם.

ה הַבּוֹצֵעַ נוֹתֵן פְּרוּסָה לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְהָאֶחָד נוֹטֵל בְּיָדוֹ; וְאֵינוּ נוֹתֵן בְּיַד הָאוֹכֵל, אֵלָא אִם כֵּן הָיָה אָבֵל. וְהַבּוֹצֵעַ, הוּא שֶׁפּוֹשֵׁט יָדוֹ תְּחִלָּה וְאוֹכֵל, וְאֵין הַמְּסֻבִּין רַשָּׁאִין לִטְעֹם, עַד שֶׁיִּטְעֹם הַמְּבָרֵךְ; וְאֵין הַבּוֹצֵעַ רַשָּׁאי לִטְעֹם, עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי רֹב הַמְּסֻבִּין. וְאִם רָצָה הַבּוֹצֵעַ לַחְלֹק כָּבוֹד לְרִבּוֹ, אוֹ לְמִי שְׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה, וְיַנִּיחֶנּוּ לִפְשֹׁט יָדוֹ קֹדֶם לוֹ--הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

ו שְׁנַיִם, מַמְתִּינִין זֶה לְזֶה בַּקְּעָרָה; שְׁלוֹשָׁה, אֵין מַמְתִּינִין. גָּמְרוּ מֵהֶן שְׁנַיִם, הַשְּׁלִישִׁי מַפְסִיק עִמָּהֶן; גָּמַר אֶחָד מֵהֶן, הַשְּׁנַיִם אֵין מַפְסִיקִין לוֹ, אֵלָא אוֹכְלִין וְהוֹלְכִין, עַד שֶׁגּוֹמְרִין.

ז אֵין מְסִיחִין בַּסְּעוֹדָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה; וּמִפְּנֵי זֶה אִם בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, שְׁאִם בֵּרַךְ אֶחָד וְיַעֲנֶה הָעוֹנֶה אָמֵן בְּשָׁעַת הַבְּלִיעָה, יָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה. וְאֵין מִסְתַּכְּלִין בִּפְנֵי הָאוֹכֵל, וְלֹא בִּמְנָתוֹ, שֶׁלֹּא לְבַיִּשׁוֹ.

ח [ז] הַשַּׁמָּשׁ הָעוֹמֵד לִפְנֵי הַמְּסֻבִּין, אֵינוּ אוֹכֵל עִמָּהֶן; וְדֶרֶךְ רַחְמָנוּת הִיא לִתֵּן לְתוֹךְ פִּיו מִכָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל, כְּדֵי לְיַשַּׁב דַּעְתּוֹ. וְאִם נָתְנוּ לוֹ יַיִן, מְבָרֵךְ עַל כָּל כּוֹס וְכוֹס שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ, מִפְּנֵי שְׁאֵין שְׁתִיָּתוֹ תְּלוּיָה בִּרְצוֹנוֹ, אֵלָא בִּרְצוֹנָם.

ט [ח] יָצָא אֶחָד מִן הַמְּסֻבִּין לְהַשְׁתִּין מַיִם, נוֹטֵל יָדוֹ אַחַת וְנִכְנָס; דִּבַּר עִם חֲבֵרוֹ וְהִפְלִיג, נוֹטֵל שְׁתֵּי יָדָיו וְנִכְנָס. וְאִם הָיוּ מְסֻבִּין לִשְׁתִיָּה, נִכְנָס וְיוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְנוֹטֵל יָדָיו, וְאַחַר כָּךְ מַחְזִיר פָּנָיו לָאוֹרְחִים; וְלָמָּה נוֹטֵל בִּמְקוֹמוֹ--שֶׁמֶּא יְדַמּוּ שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו, מִפְּנֵי שְׁאֵין שָׁם אֲכִילָה.

י [ט] אֵין מַנִּיחִין בָּשָׂר חַי עַל הַפַּת, וְאֵין מַעְבִירִין כּוֹס מָלֵא עַל הַפַּת, וְאֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּעָרָה בַּפַּת. וְאֵין זוֹרְקִין אֶת הַפַּת, וְלֹא אֶת הַחֲתִכּוֹת; וְלֹא אֶת הָאֹכָלִין שְׁאֵין לָהֶם קְלִפִּין, כְּגוֹן תֻּתִּים וַעֲנָבִים וּתְאֵנִים, מִפְּנֵי שְׁהֶן נִמְאָסִין. וּמֻתָּר לְהַמְשִׁיךְ יַיִן בְּצִינוֹרוֹת בְּבָתֵּי חֲתָנִים; וְזוֹרְקִין לִפְנֵיהֶן קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים, בִּימוֹת הַחַמָּה, אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁנִּמְאָסִין. וְאֵין נוֹטְלִין יָדַיִם בְּיַיִן, בֵּין חַי בֵּין מָזוּג. וְכֵן אֵין מַפְסִידִין שְׁאָר אֹכָלִין וּמַשְׁקִין, דֶּרֶךְ בִּזּוּי וּבְעִיטָה.

יא [י] אָסוּר לָאוֹרְחִים לִטֹּל כְּלוּם מִמַּה שֶׁלִּפְנֵיהֶם, וְלִתֵּן בְּיַד בְּנוֹ אוֹ בִּתּוֹ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת--שֶׁמֶּא יִתְבַּיַּשׁ בַּעַל הַסְּעוֹדָה, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ אֵלָא מַה שֶׁהֵבִיא לִפְנֵיהֶן, וְנִמְצְאוּ הַקְּטַנִּים נוֹטְלִין אוֹתָן וְהוֹלְכִין. לֹא יִשְׁלַח אָדָם לַחֲבֵרוֹ חָבִית יַיִן, וְשֶׁמֶן צָף עַל פִּיהָ--שֶׁמֶּא יִשְׁלַח לוֹ אָדָם חָבִית שֶׁכֻּלָּהּ שֶׁמֶן וִידַמֶּה שְׁהִיא יַיִן, וְשֶׁמֶן הוּא שֶׁעַל פָּנֶיהָ בִּלְבָד, וִיזָמַן אוֹרְחִים, וְיִתְבַּיַּשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, הַמְּבִיאִין לִידֵי בּוּשָׁה לְבַעַל הַסְּעוֹדָה--אֲסוּרִין.

יב [יא] גָּמְרוּ מִלֶּאֱכֹל--מְסַלְּקִין אֶת הַשֻּׁלְחָן וּמְכַבְּדִין אֶת הַמָּקוֹם שֶׁאָכְלוּ בּוֹ, וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין אֶת יְדֵיהֶן: שֶׁמֶּא יִשָּׁאֵר שָׁם פֵּרוּרִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כַּזַּיִת, שֶׁאָסוּר לְהַלַּךְ עֲלֵיהֶן וְלִרְחֹץ עֲלֵיהֶן; אֲבָל פֵּרוּרִין שְׁאֵין בָּהֶן כַּזַּיִת, מֻתָּר לְאַבְּדָן בַּיָּד.

יג [יב] הֵבִיאוּ לָהֶן מַיִם לִנְטִילָה--כָּל שֶׁמְּבָרֵךְ בִּרְכַת הַמָּזוֹן, הוּא נוֹטֵל יָדָיו תְּחִלָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵשֵׁב הַגָּדוֹל וְיָדָיו מְזֹהָמוֹת, עַד שֶׁיִּטֹּל אַחֵר. וּשְׁאָר הַסּוֹעֲדִין, נוֹטְלִין יָדָן בַּסּוֹף זֶה אַחַר זֶה; וְאֵין מְכַבְּדִין בְּדָבָר זֶה, שְׁאֵין מְכַבְּדִין בְּיָדַיִם מְזֹהָמוֹת, וְלֹא בִּדְרָכִים, וְלֹא בִּגְשָׁרִים--אֵלָא בְּפֶתַח הָרָאוּי לִמְזוּזָה, וּבְשָׁעַת כְּנִיסָה.

יד [יג] גָּמְרוּ לִטֹּל יְדֵיהֶן, וְנִגְּבוּ יְדֵיהֶן, וּבֵרְכוּ בִּרְכַת הַמָּזוֹן, וְהֵבִיאוּ אֶת הַמֻּגְמָר--הַגָּדוֹל שֶׁבֵּרַךְ בִּרְכַת הַמָּזוֹן, הוּא מְבָרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר; וְכֻלָּם עוֹנִים אָמֵן.

טו [יד] אִם הָיָה שָׁם יַיִן--מְבִיאִין כּוֹס מַחְזִיק רְבִיעִית, אוֹ יָתֵר עַל רְבִיעִית; וּמְבִיאִין מִין בְּשָׂמִים: אוֹחֵז אֶת הַיַּיִן בִּימִינוֹ, וְאֶת הַבְּשָׂמִים בִּשְׂמֹאלוֹ, וּמְבָרֵךְ בִּרְכַת הַמָּזוֹן; וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַבֹּשֶׂם. אִם הָיָה הַבְּשָׂמִים שֶׁמֶן עָרֵב וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, טָחוֹ בְּרֹאשׁ הַשַּׁמָּשׁ; וְאִם הָיָה הַשַּׁמָּשׁ תַּלְמִיד חֲכָמִים, טָחוֹ בַּכּוֹתָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא מְבֻשָּׂם לַשּׁוּק.

טז [טו] אַף עַל פִּי שְׁאֵין בִּרְכַת הַמָּזוֹן טְעוּנָה יַיִן, אִם בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן כַּמִּנְהָג שֶׁאָמַרְנוּ, צָרִיךְ שֶׁיָּדִיחַ הַכּוֹס שֶׁלַּבְּרָכָה מִבִּפְנִים, וְיִשְׁטֹף אוֹתוֹ מִבַּחוּץ; וִימַלְּאֶנּוּ יַיִן חַי, וְכֵיוָן שֶׁיַּגִּיעַ לְבִרְכַת הָאָרֶץ, נוֹתֵן לְתוֹכוֹ מְעַט מַיִם, כְּדֵי שֶׁיְּהֶא עָרֵב לִשְׁתִיָּה. וְאֵין מְסִיחִין עַל כּוֹס שֶׁלְּבִרְכַת הַמָּזוֹן, אֵלָא הַכֹּל שׁוֹתְקִין, עַד שֶׁתִּכְלֶה בִּרְכַת הַמָּזוֹן וְהַיַּיִן, וְיִשְׁתּוּ.

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות ברכות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

יש לך שאלה או הערה?