משנה תורה מנוקד - ספר אהבה - הלכות ברכות פרק ה

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות ברכות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

הִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֵּרֶק ה

א נָשִׁים וַעֲבָדִים, חַיָּבִין בְּבִרְכַת הַמָּזוֹן; וְסָפֵק יֵשׁ בַּדָּבָר אִם הֶם חַיָּבִין מִן הַתּוֹרָה, לְפִי שְׁאֵין קָבוּעַ לָהּ זְמָן, אוֹ אֵינָן חַיָּבִין מִן הַתּוֹרָה. לְפִיכָּךְ אֵין מוֹצִיאִין אֶת הַגְּדוֹלִים יְדֵי חוֹבָתָן. אֲבָל הַקְּטַנִּים, חַיָּבִין בְּבִרְכַת הַמָּזוֹן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּדֵי לְחַנְּכָן בַּמִּצְווֹת.

ב שְׁלוֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ פַּת כְּאֶחָד, חַיָּבִין לְבָרַךְ בִּרְכַת הַזִּמּוּן קֹדֶם בִּרְכַת הַמָּזוֹן. וְאֵי זוֹ הִיא בִּרְכַת הַזִּמּוּן--אִם הָיוּ הָאוֹכְלִים מִשְּׁלוֹשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה, מְבָרֵךְ הָאֶחָד מֵהֶן, וְאוֹמֵר נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ; וְהַכֹּל עוֹנִים בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ, וְהוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. [ג] וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל, וְאוֹמֵר בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן . . . עַד שֶׁגּוֹמֵר אַרְבַּע הַבְּרָכוֹת; וְהֶם עוֹנִין אָמֵן, אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה.

ג [ד] הָיוּ הָאוֹכְלִים מֵעֲשָׂרָה וּלְמַעְלָה, מְזָמְנִין בְּשֵׁם. כֵּיצַד--הַמְּבָרֵךְ אוֹמֵר נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וְהֶן עוֹנִין בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ, וְהוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ, וּמַתְחִיל בִּרְכַת הַמָּזוֹן.

ד [ה] הַסּוֹעֵד בְּבֵית חֲתָנִים--מִשֶּׁיַּתְחִילוּ לְהִתְעַסַּק בְּצָרְכֵּי סְעוֹדַת נִשּׂוּאִין וְלַהֲכִינָהּ, וְעַד שְׁלוֹשִׁים יוֹם אַחַר הַנִּשּׂוּאִין--מְבָרֵךְ נְבָרֵךְ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וְהֶן עוֹנִין בָּרוּךְ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. וְאִם הָיוּ עֲשָׂרָה--מְבָרֵךְ נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וְהֶם עוֹנִים בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ, וְהוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. וְכֵן סְעוֹדָה שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָהּ אַחַר הַנִּשּׂוּאִין מֵחֲמַת הַנִּשּׂוּאִין עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, מְבָרֵךְ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ.

ה [ו] הַכֹּל חַיָּבִין בְּבִרְכַת הַזִּמּוּן, כְּדֶרֶךְ שֶׁחַיָּבִין בְּבִרְכַת הַמָּזוֹן--אַפִלּוּ כּוֹהֲנִים שֶׁאָכְלוּ קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים בָּעֲזָרָה. וְכֵן כּוֹהֲנִים וְיִשְׂרְאֵלִיִּים שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד, וְאָכְלוּ הַכּוֹהֲנִים תְּרוּמָה וְיִשְׂרָאֵל חֻלִּין--חַיָּבִין בַּזִּמּוּן. נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, חַיָּבִין בַּזִּמּוּן כְּחִיּוּבָן בְּבִרְכַת הַמָּזוֹן.

ו [ז] נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים--אֵין מְזָמְנִין עֲלֵיהֶם, אֲבָל מְזָמְנִין לְעַצְמָן. וְלֹא תְהֶא חֲבוּרָה שֶׁלְּנָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, מִפְּנֵי הַפְּרִיצוּת--אֵלָא נָשִׁים לְעַצְמָן, אוֹ עֲבָדִים לְעַצְמָן, אוֹ קְטַנִּים לְעַצְמָן: וּבִלְבָד, שֶׁלֹּא יְזָמְנוּ בְּשֵׁם. אַנְדְּרֻגִּינוֹס, מְזָמֵן לְמִינוֹ; וְאֵינוּ מְזָמֵן לֹא לְנָשִׁים וְלֹא לַאֲנָשִׁים, מִפְּנֵי שְׁהוּא סָפֵק. וְהַטֻּמְטוֹם, אֵינוּ מְזָמֵן כְּלָל. קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין--מְזָמְנִין עָלָיו, אַף עַל פִּי שְׁהוּא כְּבֶן שֶׁבַע כְּבֶן שְׁמוֹנֶה; וּמִצְטָרֵף בֵּין לְמִנְיַן שְׁלוֹשָׁה בֵּין לְמִנְיַן עֲשָׂרָה, לְזָמַן עָלָיו. וְהַנָּכְרִי, אֵין מְזָמְנִין עָלָיו.

ז [ח] אֵין מְזָמְנִין אֵלָא עַל מִי שֶׁאָכַל מִכַּזַּיִת פַּת וָמַעְלָה. שִׁבְעָה שֶׁאָכְלוּ פַּת, וּשְׁלוֹשָׁה אָכְלוּ עִמָּהֶן יָרָק אוֹ צִיר וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה--מִצְטָרְפִין לְזִמּוּן בְּשֵׁם: וְהוּא, שֶׁיְּהֶא הַמְּבָרֵךְ מֵאוֹכְלֵי הַפַּת. אֲבָל שִׁשָּׁה שֶׁאָכְלוּ פַּת, וְאַרְבָּעָה יָרָק--אֵין מִצְטָרְפִין: עַד שֶׁיִּהְיוּ אוֹכְלֵי הַפַּת, רֹב הַנִּכָּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּעֲשָׂרָה; אֲבָל שְׁלוֹשָׁה--צָרִיךְ שֶׁיֹּאכַל כָּל אֶחָד מֵהֶן כַּזַּיִת פַּת, וְאַחַר כָּךְ מְזָמְנִין.

ח [ט] שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ וְגָמְרוּ מִלֶּאֱכֹל, וּבָא שְׁלִישִׁי וְאָכַל--אִם יְכוּלִין לֶאֱכֹל עִמּוֹ כָּל שְׁהוּא אַפִלּוּ מִשְּׁאָר אֹכָלִין, מִצְטָרֵף עִמָּהֶן; וְחָכָם גָּדוֹל שֶׁבַּמְּסֻבִּין--הוּא שֶׁמְּבָרֵךְ לְכֻלָּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָא אֵלָא בָּאַחֲרוֹנָה.

ט [י] שְׁלוֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד, אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק; וְכֵן אַרְבָּעָה, וְכֵן חֲמִשָּׁה. שִׁשָּׁה, יֵשׁ לָהֶן לֵחָלֵק, עַד עֲשָׂרָה; עֲשָׂרָה אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק, עַד שֶׁיִּהְיוּ עֶשְׂרִים: שֶׁכָּל זְמָן שֶׁיֵּחָלְקוּ וְתִהְיֶה בִּרְכַת הַזִּמּוּן לְכָל חֵלֶק וְחֵלֶק כְּזִמּוּן הַכֹּל, יֵשׁ לָהֶן לֵחָלֵק.

י [יא] שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּאוּ מִשָּׁלוֹשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁלִּשְׁלוֹשָׁה שְׁלוֹשָׁה, אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק; וְאִם כְּבָר זִמַּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן בַּחֲבוּרָה שֶׁלּוֹ, רַשָּׁאִין לֵחָלֵק, וְאֵינָן חַיָּבִין בַּזִּמּוּן, שֶׁכְּבָר זִמְּנוּ עֲלֵיהֶן. שְׁלוֹשָׁה שֶׁיָּשְׁבוּ לֶאֱכֹל--אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ, אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק.

יא [יב] שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד--בִּזְמָן שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִין אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ, מִצְטָרְפִין לְזִמּוּן אֶחָד; וְאִם לָאו, אֵלּוּ מְזָמְנִין לְעַצְמָן וְאֵלּוּ מְזָמְנִין לְעַצְמָן. וְאִם יֵשׁ שַׁמָּשׁ אֶחָד בֵּינֵיהֶן, שְׁהוּא הוֹלֵךְ וּמְשַׁמֵּשׁ מֵחֲבוּרָה זוֹ לַחֲבוּרָה זוֹ--מִצְטָרְפִין לְזִמּוּן אֶחָד, אַף עַל פִּי שְׁאֵין מִקְצַת אֵלּוּ רוֹאִין מִקְצַת אֵלּוּ: וְהוּא שֶׁיִּשְׁמְעוּ שְׁתֵּיהֶן, כָּל דִּבְרֵי הַמְּבָרֵךְ בְּבֵאוּר.

יב [יג] שְׁלוֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ, וְיָצָא אֶחָד מֵהֶן לַשּׁוּק--קוֹרְאִין לוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּכַוַּן לִשְׁמֹעַ מַה שְׁהֶן אוֹמְרִין, וּמְזָמְנִין עָלָיו וְהוּא בַּשּׁוּק, וְיָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ; וְלִכְשֶׁיַּחְזֹר לִמְקוֹמוֹ, יְבָרַךְ בִּרְכַת הַמָּזוֹן לְעַצְמוֹ. אֲבָל עֲשָׂרָה שֶׁאָכְלוּ, וְיָצָא אֶחָד מֵהֶן--אֵין מְזָמְנִין עָלָיו, עַד שֶׁיַּחְזֹר וְיֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ עִמָּהֶם.

יג [יד] שְׁלוֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד, וְקָדַם אֶחָד מֵהֶן וּבֵרַךְ לְעַצְמוֹ--מְזָמְנִין עָלָיו, וְיָצְאוּ הַשְּׁנַיִם יְדֵי חוֹבַת זִמּוּן; וְהוּא לֹא יָצָא בְּזִמּוּן זֶה, שְׁאֵין זִמּוּן לְמַפְרֵעַ.

יד [טו] שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ; וְאִם הָיָה אֶחָד יוֹדֵעַ וְאֶחָד אֵינוּ יוֹדֵעַ, זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ מְבָרֵךְ בְּקוֹל רָם, וְהַשֵּׁנִי עוֹנֶה אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, וְיָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וּבֵן מְבָרֵךְ לְאָבִיו, וְעֶבֶד מְבָרֵךְ לְרִבּוֹ, וְאִשָּׁה מְבָרֶכֶת לְבַעְלָהּ, וְיוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן; אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים, תָּבוֹא מְאֵרָה לְמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו מְבָרְכִין לוֹ.

טו [טז] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁיָּצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן, בִּזְמָן שֶׁאָכְלוּ וְלֹא שָׂבְעוּ, שְׁהֶן חַיָּבִין לְבָרַךְ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּלְפִיכָּךְ מוֹצִיאִין אוֹתָן קָטָן אוֹ עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה מִידֵי חוֹבָתָן; אֲבָל אִם אָכַל וְשָׂבַע, שֶׁנִּתְחַיַּב בְּבִרְכַת הַמָּזוֹן מִן הַתּוֹרָה--אֵין אִשָּׁה אוֹ קָטָן אוֹ עֶבֶד מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִידֵי חוֹבָתוֹ: שֶׁכָּל הַחַיָּב בְּדָבָר מִן הַתּוֹרָה--אֵין מוֹצִיא אוֹתוֹ מִידֵי חוֹבָתוֹ, אֵלָא הַחַיָּב בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹתוֹ.

טז [יז] הַנִּכְנָס אֵצֶל אֲחֵרִים, וּמְצָאָן מְבָרְכִין בִּרְכַת הַזִּמּוּן--אִם מָצָא הַמְּבָרֵךְ אוֹמֵר נְבָרֵךְ, הוּא עוֹנֶה אַחֲרָיו בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ; וְאִם מָצָא הָאוֹכְלִים עוֹנִין בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ, הוּא עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם אָמֵן.

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות ברכות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

יש לך שאלה או הערה?