משנה תורה מנוקד - ספר אהבה - הלכות ציצית פרק א

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות ציצית - הכול
פרק א ב ג

הִלְכּוֹת צִיצִית פֵּרֶק א

א עָנָף שֶׁעוֹשִׂין עַל כְּנַף הַבֶּגֶד מִמִּין הַבֶּגֶד--הוּא הַנִּקְרָא צִיצִית, מִפְּנֵי שְׁהוּא דּוֹמֶה לְצִיצִית הָרֹאשׁ: שֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי" (יחזקאל ח,ג). וְזֶה הֶעָנָף--הוּא הַנִּקְרָא לָבָן, מִפְּנֵי שְׁאֵין אָנוּ מְצֻוִּין לְצָבְעוֹ. וְאֵין לְחוּטֵי הֶעָנָף, מִנְיָן מִן הַתּוֹרָה.

ב וְלוֹקְחִין חוּט צֶמֶר שֶׁנִּצְבַּע כְּעֵין הָרָקִיעַ, וְכוֹרְכִין אוֹתוֹ עַל הֶעָנָף; וְחוּט זֶה, הוּא הַנִּקְרָא תְּכֵלֶת. וְאֵין לְמִנְיַן הַכְּרִיכוֹת שֶׁכּוֹרֵךְ חוּט זֶה, שֵׁעוּר מִן הַתּוֹרָה.

ג נִמְצְאוּ בְּמִצְוָה זוֹ, שְׁתֵּי צַוָּיוֹת--שֶׁיַּעֲשֶׂה עַל הַכָּנָף עָנָף יוֹצֶא מִמֶּנָּה, וְשֶׁיִּכְרֹךְ עַל הֶעָנָף חוּט תְּכֵלֶת: שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת . . . וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת" (במדבר טו,לח).

ד הַתְּכֵלֶת, אֵינוּ מְעַכֵּב אֶת הַלָּבָן; וְהַלָּבָן, אֵינוּ מְעַכֵּב אֶת הַתְּכֵלֶת. כֵּיצַד: הֲרֵי שְׁאֵין לוֹ תְּכֵלֶת, עוֹשֶׂה לָבָן לְבַדּוֹ; וְכֵן אִם עָשָׂה לָבָן וּתְכֵלֶת, וְנִפְסַק הַלָּבָן, וְנִתְמַעַט עַד הַכָּנָף, וְנִשְׁאָר הַתְּכֵלֶת לְבַדּוֹ--כָּשֵׁר.

ה אַף עַל פִּי שְׁאֵין אֶחָד מֵהֶן מְעַכֵּב אֶת חֲבֵרוֹ, אֵינָן שְׁתֵּי מִצְווֹת, אֵלָא מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת הִיא; וְהַלּוֹבֵשׁ טְלִית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לָבָן, אוֹ תְּכֵלֶת, אוֹ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד--הֲרֵי קִיַּם מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת. אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, "וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת" (במדבר טו,לט), מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִצְוָה אַחַת. וְאַרְבַּע הַצִּיצִיּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁאַרְבַּעְתָּן מִצְוָה אַחַת.

ו כֵּיצַד עוֹשִׂין הצִּיצִית: מַתְחִיל מִזָּוִית שֶׁלַּטְּלִית שְׁהִיא סוֹף הָאָרִיג, וּמַרְחִיק מִמֶּנָּה לֹא יָתֵר עַל שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת לְמַעְלָה, וְלֹא פָּחוּת מִקֶּשֶׁר גֻּדָּל; וּמַכְנִיס שָׁם אַרְבָּעָה חוּטִין, וְכוֹפְלָן בָּאֶמְצָע--נִמְצְאוּ שְׁמוֹנָה חוּטִין מְשֻׁלְשָׁלִין, תְּלוּיִין מִן הַקֶּרֶן. וְאֹרֶךְ הַחוּטִין הַשְּׁמוֹנָה, אֵין פָּחוּת מֵאַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת; וְאִם הָיוּ יָתֵר עַל כֵּן, אַפִלּוּ אַמָּה אוֹ שְׁתַּיִם--כְּשֵׁרוֹת. וְכָל הָאֶצְבָּעוֹת, בַּגֻּדָּל. וְיִהְיֶה אֶחָד מִשְּׁמוֹנַת הַחוּטִין, חוּט תְּכֵלֶת; וְהַשִּׁבְעָה, לָבָן.

ז וְלוֹקֵחַ חוּט אֶחָד מִן הַלָּבָן, וְכוֹרֵךְ בּוֹ כְּרִיכָה אַחַת עַל שְׁאָר הַחוּטִין בְּצַד הַבֶּגֶד וּמַנִּיחוֹ; וְלוֹקֵחַ חוּט הַתְּכֵלֶת, וְכוֹרֵךְ בּוֹ שְׁתֵּי כְּרִיכוֹת בְּצַד כְּרִיכָה שֶׁלַּלָּבָן, וְקוֹשֵׁר. וְאֵלּוּ הַשָּׁלוֹשׁ כְּרִיכוֹת, הֶן הַנִּקְרָאִין חֻלְיָה. וּמַרְחִיק מְעַט, וְעוֹשֶׂה חֻלְיָה שְׁנִיָּה בַּחוּט שֶׁלַּתְּכֵלֶת לְבַדּוֹ; וּמַרְחִיק מְעַט, וְעוֹשֶׂה חֻלְיָה שְׁלִישִׁית; וְכֵן עַד חֻלְיָה אַחֲרוֹנָה, שְׁהוּא כּוֹרֵךְ בָּהּ שְׁתֵּי כְּרִיכוֹת שֶׁלַּתְּכֵלֶת, וּכְרִיכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁלַּלָּבָן--מִפְּנֵי שֶׁהִתְחִיל בַּלָּבָן, מְסַיֵּם בּוֹ, שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא מוֹרִידִין. וְלָמָּה יַתְחִיל בַּלָּבָן, כְּדֵי שֶׁיְּהֶא סָמוּךְ לַכָּנָף מִינָהּ. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ, הוּא עוֹשֶׂה בְּאַרְבַּע הַכְּנָפוֹת.

ח כַּמָּה חֻלְיוֹת הוּא עוֹשֶׂה בְּכָל כָּנָף--לֹא פָּחוּת מִשֶּׁבַע, וְלֹא יָתֵר עַל שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה; וְזוֹ הִיא מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר. וְאִם לֹא כָרַךְ עָלֶיהָ אֵלָא חֻלְיָה אַחַת, כְּשֵׁרָה; וְאִם כָּרַךְ הַתְּכֵלֶת עַל רֹב הצִּיצִית, כְּשֵׁרָה. וְנוֹאי הַתְּכֵלֶת--שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַחֻלְיוֹת בִּשְׁלִישׁ הַחוּטִין הַמְּשֻׁלְשָׁלִין, וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁיהֶן עָנָף. וְצָרִיךְ לְפָרְדוֹ, עַד שֶׁיִּהְיֶה כְּצִיצִית שְׂעַר הָרֹאשׁ.

ט הָעוֹשֶׂה לָבָן בְּלֹא תְּכֵלֶת--לוֹקֵחַ אֶחָד מִשְּׁמוֹנַת הַחוּטִין, וְכוֹרֵךְ אוֹתוֹ עַל שְׁאָר הַחוּטִין עַד שְׁלִישָׁן, וּמַנִּיחַ שְׁנֵי שְׁלִישֵׁיהֶן עָנָף. וּכְרִיכָה זוֹ--אִם רָצָה לִכְרֹךְ אוֹתָהּ חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת, כְּעֵין שֶׁכּוֹרֵךְ בַּתְּכֵלֶת--הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, וְזֶה הוּא מִנְהָגֵנוּ; וְאִם רָצָה לִכְרֹךְ בְּלֹא מִנְיַן חֻלְיוֹת, עוֹשֶׂה. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר--יִתְכַּוַּן לִהְיוֹת הַכָּרוּךְ שְׁלִישׁ, וְהֶעָנָף שְׁנֵי שְׁלִישִׁים. וְיֵשׁ מִי שְׁאֵינוּ מְדַקְדֵּק בְּדָבָר זֶה, בַּלָּבָן; וְאִם כָּרַךְ הַלָּבָן עַל רֹב הַחוּטִין, אוֹ שֶׁלֹּא כָרַךְ אֵלָא חֻלְיָה אַחַת--כְּשֵׁרָה.

י אֶחָד חוּטֵי הַלָּבָן, וְאֶחָד חוּטֵי הַתְּכֵלֶת--אִם רָצָה לַעֲשׂוֹתָן שְׁזוּרִין, עוֹשֶׂה; אַפִלּוּ הָיָה הַחוּט כָּפוּל מִשְּׁמוֹנָה חוּטִין, וְשָׁזוּר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה פְּתִיל אֶחָד--אֵינוּ נֶחְשָׁב אֵלָא חוּט אֶחָד.

יא חוּטֵי צִיצִית, בֵּין לָבָן בֵּין תְּכֵלֶת--צְרִיכִין טְוִיָּה לְשֵׁם צִיצִית. וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתָן, לֹא מִן הַצֶּמֶר הַנֶּאֱחָז בַּקּוֹצִים כְּשֶׁהַצֹּאן רוֹבְצִין בֵּינֵיהֶן, וְלֹא מִן הַנִּימִין הַנִּתְלָשִׁין מִן הַבְּהֵמָה, וְלֹא מִשִּׁיּוּרֵי שְׁתִי שֶׁהָאוֹרֵג מְשַׁיֵּר בְּסוֹף הַבֶּגֶד--אֵלָא מִן הַגִּזָּה שֶׁלַּצֶּמֶר, אוֹ מִן הַפִּשְׁתָּן. וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לֹא מִן הַצֶּמֶר הַגָּזוּל, וְלֹא מִשֶּׁלְּעִיר הַנִּדַּחַת, וְלֹא מִשֶּׁלַּקֳּדָשִׁים; וְאִם עָשָׂה, פְּסוּלָה. הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַבְּהֵמָה, צַמְרָהּ פָּסוּל לְצִיצִית; אֲבָל הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַפִּשְׁתָּן הַנָּטוּעַ--הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר, שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּנָּה.

יב צִיצִית שֶׁעָשָׂה אוֹתָהּ גּוֹי--פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמָר "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל . . . וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת" (במדבר טו,לח); אֲבָל אִם עָשָׂה אוֹתָהּ יִשְׂרָאֵל בְּלֹא כַּוָּנָה, כְּשֵׁרָה. וְצִיצִית שֶׁנַּעֲשָׂת מִן הֶעָשׂוּי מִקֹּדֶם, פְּסוּלָה.

יג כֵּיצַד: הֵבִיא כָּנָף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צִיצִית, וּתְפָרָהּ עַל הַבֶּגֶד--אַפִלּוּ יֵשׁ בְּאוֹתָהּ הַכָּנָף אַמָּה עַל אַמָּה, פְּסוּלָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת" (במדבר טו,לח), וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי--שֶׁהֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְמִי שֶׁנַּעֲשָׂת מֵאֵלֶיהָ. וּמֻתָּר לְהַתִּיר צִיצִית מִבֶּגֶד זֶה, וְלִתְלוֹתָהּ בְּבֶגֶד אַחֵר, בֵּין לָבָן, בֵּין תְּכֵלֶת.

יד תָּלָה הַחוּטִין בֵּין שְׁתֵּי כְּנָפַיִם מִזּוֹ לְזוֹ, וְקָשַׁר כָּנָף זוֹ כְּהִלְכָּתָהּ וְכָנָף זוֹ כְּהִלְכָּתָהּ, וְאַחַר כָּךְ חֲתָכָן בָּאֶמְצָע, וְנִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה--פְּסוּלָה: שֶׁהֲרֵי בְּעֵת שֶׁקְּשָׁרָן, הָיוּ פְּסוּלִים לְפִי שֶׁשְּׁתֵּי הַכְּנָפַיִם מְעֻרּוֹת זוֹ בְּזוֹ בַּחוּטִין שֶׁבֵּינֵיהֶן, וּבְשָׁעָה שֶׁפְּסָקָן, וְנַעֲשׂוּ שְׁתֵּי צִיצִיּוֹת--נִמְצָא עוֹשֶׂה מִן הֶעָשׂוּי.

טו הִטִּיל צִיצִית עַל צִיצִית--אִם נִתְכַּוַּן לְבַטַּל אֶת הָרִאשׁוֹנָה--מַתִּיר אֶת הָרִאשׁוֹנָה אוֹ חוֹתְכָהּ, וּכְשֵׁרָה. וְאִם נִתְכַּוַּן לְהוֹסִיף--אַף עַל פִּי שֶׁחָתַךְ אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן, הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה: שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהוֹסִיף פָּסַל הַכֹּל; וּכְשֶׁהִתִּיר אוֹ חָתַךְ הַתּוֹסֶפֶת, נִמְצָא הַנִּשְׁאָר נַעֲשֶׂה מִן הֶעָשׂוּי, שֶׁעֲשִׂיָּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, פְּסוּלָה הָיְתָה.

טז וְכֵן הַמַּטִּיל לְבַעֲלַת שָׁלוֹשׁ, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁלִימָהּ לְאַרְבַּע, וְהִטִּיל לָרְבִיעִית--כֻּלָּהּ פְּסוּלָה: מִשּׁוֹם "תַּעֲשֶׂה" (דברים כב,יב), וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי.

יז אֵין כּוֹפְלִין אֶת הַטְּלִית לִשְׁנַיִם, וּמַטִּילִין צִיצִית עַל אַרְבַּע כְּנָפֶיהָ כִּשְׁהִיא כְּפוּלָה, אֵלָא אִם כֵּן תְּפָרָהּ כֻּלָּהּ, וְאַפִלּוּ מֵרוּחַ אַחַת.

יח נִפְסַק הַכָּנָף שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הַצִּיצִית--חוּץ לְשָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, תּוֹפְרָהּ בִּמְקוֹמָהּ; בְּתוֹךְ שָׁלוֹשׁ, לֹא יִתְפֹּר. נִתְמַעֲטָה זָוִית שֶׁלַּבֶּגֶד שֶׁבֵּין חוּטֵי הַצִּיצִית וּבֵין סוֹף הָאָרִיג--אַפִלּוּ לֹא נִשְׁאָר מִן הֶאָרִיג אֵלָא כָּל שְׁהוּא, כְּשֵׁרָה. וְכֵן אִם נִתְמַעֲטוּ חוּטֵי הַצִּיצִית--אַפִלּוּ לֹא נִשְׁתַּיַּר מֵהֶן אֵלָא כְּדֵי עֲנִיבָה, כְּשֵׁרָה; וְאִם נִפְסַק הַחוּט מֵעִיקָרוֹ, אַפִלּוּ חוּט אֶחָד--פְּסוּלָה.

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות ציצית - הכול
פרק א ב ג

יש לך שאלה או הערה?