משנה תורה מנוקד - ספר אהבה - הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק ח

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות תפילה וברכת כוהנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

הִלְכּוֹת תְּפִלָּה פֵּרֶק ח

א תְּפִלַּת הַצִּבּוּר, נִשְׁמַעַת תָּמִיד; וְאַפִלּוּ הָיוּ בָּהֶן חַטָּאִים, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס תְּפִלָּתָן שֶׁלָּרַבִּים. לְפִיכָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְשַׁתַּף עַצְמוֹ עִם הַצִּבּוּר, וְלֹא יִתְפַּלַּל יְחִידִי, כָּל זְמָן שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלַּל בַּצִּבּוּר. וּלְעוֹלָם יַשְׁכִּים אָדָם וְיַעְרִיב לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שְׁאֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁלָּאָדָם נִשְׁמַעַת בְּכָל עֵת, אֵלָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעִירוֹ, וְאֵינוּ נִכְנָס לְתוֹכָהּ לְהִתְפַּלַּל--נִקְרָא שָׁכֵן רָע.

ב וּמִצְוָה לָרוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה, לָדַעַת אֶת-ה'" (הושע ו,ג); וּכְשֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, אַל יִפְסֹעַ פְּסִיעָה גַּסָּה, אֵלָא יֵלֵךְ מְעַט מְעַט. וּכְשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת, יִכָּנֵס שֵׁעוּר שְׁנֵי פְּתָחִים וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלַּל, לְקַיַּם "לִשְׁמֹר, מְזוּזֹת פְּתָחָי" (משלי ח,לד).

ג בֵּית הַמִּדְרָשׁ, גָּדוֹל מִבֵּית הַכְּנֶסֶת. וַחֲכָמִים גְּדוֹלִים--אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶם בְּעִירָם בָּתֵּי כְּנָסִיּוֹת הַרְבֵּה, לֹא הָיוּ מִתְפַּלְּלִין אֵלָא בִּמְקוֹם שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בּוֹ בַּתּוֹרָה: וְהוּא שֶׁיִּתְפַּלַּל שָׁם, תְּפִלַּת הַצִּבּוּר.

ד וְכֵיצַד הִיא תְּפִלַּת הַצִּבּוּר--יִהְיֶה אֶחָד מִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם, וְהַכֹּל שׁוֹמְעִין. וְאֵין עוֹשִׂין כֵּן בְּפָחוּת מֵעֲשָׂרָה גְּדוֹלִים וּבְנֵי חוֹרִין, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר אֶחָד מֵהֶן. וְאַפִלּוּ הָיוּ מִקְצָתָן כְּבָר הִתְפַּלְּלוּ, וְיָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן--מַשְׁלִימִין בָּהֶן עֲשָׂרָה: וְהוּא, שֶׁיִּהְיוּ רֹב הָעֲשָׂרָה לֹא הִתְפַּלְּלוּ. וְכֵן אֵין אוֹמְרִין קְדֻשָּׁה, וְלֹא קוֹרְאִין בַּתּוֹרָה וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, וְלֹא מַפְטִירִין בַּנְּבִיא, אֵלָא בַּעֲשָׂרָה.

ה וְכֵן לֹא יִהְיֶה אֶחָד מְבָרֵךְ בִּרְכוֹת שְׁמַע, וְהַכֹּל שׁוֹמְעִין וְעוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן, אֵלָא בַּעֲשָׂרָה; וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע. וְאֵין אוֹמְרִין קַדִּישׁ, אֵלָא בַּעֲשָׂרָה; וְאֵין הַכּוֹהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן אֵלָא בַּעֲשָׂרָה, וְהַכּוֹהֲנִים מִן הַמִּנְיָן. שֶׁכָּל עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל הֶן הַנִּקְרָאִין עֵדָה, שֶׁנֶּאֱמָר "עַד-מָתַי, לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת" (במדבר יד,כז), וְהָיוּ עֲשָׂרָה, שֶׁהֲרֵי יָצְאוּ יְהוֹשׁוּעַ וְכָלֵב.

ו וְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה--לֹא יִהְיֶה אֵלָא בְּתוֹךְ עֵדָה מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנִקְדַּשְׁתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב,לב). וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים--אִם הִתְחִילוּ בָּהֶן בַּעֲשָׂרָה, וְהָלְכוּ מִקְצָתָן אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן רַשָּׁאִין--יִגְמְרוּ הַשְּׁאָר.

ז וְצָרִיךְ לִהְיוֹת הָעֲשָׂרָה כֻּלָּן בְּמָקוֹם אֶחָד, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר עִמָּהֶן בְּמָקוֹם אֶחָד. חָצֵר קְטַנָּה שֶׁנִּפְרְצָה בִּמְלוֹאָהּ לְחָצֵר גְּדוֹלָה, וְהָיוּ תִּשְׁעָה בַּגְּדוֹלָה וְיָחִיד בַּקְּטַנָּה--מִצְטָרְפִין; תִּשְׁעָה בַּקְּטַנָּה, וְיָחִיד בַּגְּדוֹלָה--אֵין מִצְטָרְפִין. צִבּוּר בַּגְּדוֹלָה, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר בַּקְּטַנָּה--יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן; צִבּוּר בַּקְּטַנָּה, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר בַּגְּדוֹלָה--אֵין יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן, שֶׁהֲרֵי הוּא מֻפְלָג מֵהֶן וְאֵינוּ עִמָּהֶן בְּמָקוֹם אֶחָד: מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לַגְּדוֹלָה פַּסִּין מִכָּאן וּמִכָּאן, הֲרֵי הִיא כְּמֻפְלֶגֶת מִן הַקְּטַנָּה; וְאֵין הַקְּטַנָּה מֻפְלֶגֶת מִן הַגְּדוֹלָה, אֵלָא הֲרֵי הִיא כְּקֶרֶן זָוִית שֶׁלָּהּ.

ח וְכֵן אִם הָיְתָה צוֹאָה בַּגְּדוֹלָה, אָסוּר לְהִתְפַּלַּל וְלִקְרוֹת קִרְיַת שְׁמַע בַּקְּטַנָּה; הָיְתָה צוֹאָה בַּקְּטַנָּה, מֻתָּר לְהִתְפַּלַּל וְלִקְרוֹת קִרְיַת שְׁמַע בַּגְּדוֹלָה, אִם לֹא הָיָה שָׁם רֵיחַ רָע, מִפְּנֵי שְׁהִיא מֻפְלֶגֶת מִמֶּנָּה.

ט שְׁלִיחַ צִבּוּר, מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. כֵּיצַד: בְּשָׁעָה שְׁהוּא מִתְפַּלֵּל, וְהֶן שׁוֹמְעִין וְעוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה--הֲרֵי הֶן כְּמִתְפַּלְּלִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִי שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלַּל; אֲבָל הַיּוֹדֵעַ, אֵינוּ יוֹצֶא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֵלָא בִּתְפִלַּת עַצְמוֹ.

י בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאָר הַיָּמִים, חוּץ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלַּיּוֹבֵל. אֲבָל בִּשְׁנֵי יָמִים אֵלּוּ, שְׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶת הַיּוֹדֵעַ כְּשֵׁם שֶׁמּוֹצִיא אֶת שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ, מִפְּנֵי שְׁהֶן בְּרָכוֹת אֲרוּכוֹת, וְאֵין רֹב הַיּוֹדְעִין אוֹתָן יְכוּלִין לְכַוַּן דַּעְתָּן בָּהֶן כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר. לְפִיכָּךְ אִם רָצָה הַיּוֹדֵעַ, בִּשְׁנֵי יָמִים אֵלּוּ, לִסְמֹךְ עַל תְּפִלַּת שְׁלִיחַ צִבּוּר לְהוֹצִיאוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ--הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

יא אֵין מְמַנִּין שְׁלִיחַ צִבּוּר, אֵלָא גָּדוֹל שֶׁבַּצִּבּוּר בְּחָכְמָתוֹ וּבְמַעֲשָׂיו; וְאִם הָיָה זָקֵן, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר. וּמִשְׁתַּדְּלִין לִהְיוֹת שְׁלִיחַ צִבּוּר, קוֹלוֹ עָרֵב וְרָגִיל לִקְרוֹת. וּמִי שֶׁלֹּא נִתְמַלָּא זְקָנוֹ--אַף עַל פִּי שְׁהוּא חָכָם גָּדוֹל--לֹא יִהְיֶה שְׁלִיחַ צִבּוּר, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר; אֲבָל פּוֹרֵס הוּא עַל שְׁמַע, מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אַחַר שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

יב וְכֵן הָעִלֵּג, כְּגוֹן מִי שֶׁקּוֹרֶא לְעַיִן אֶלֶף, אוֹ לְאֶלֶף עַיִן, וְכָל מִי שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת הָאוֹתִיּוֹת כְּתִקְנָן--אֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ שְׁלִיחַ צִבּוּר. וְהָרָב מְמַנֶּה אֶחָד מִתַּלְמִידָיו לְהִתְפַּלַּל לְפָנָיו בַּצִּבּוּר.

יג הַסּוֹמֶה פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְנַעֲשֶׂה שְׁלִיחַ צִבּוּר. אֲבָל מִי שֶׁכְּתֵפָיו מְגֻלּוֹת--אַף עַל פִּי שְׁהוּא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, אֵינוּ נַעֲשֶׂה שְׁלִיחַ צִבּוּר לִתְפִלָּה עַד שֶׁיִּהְיֶה עָטוּף.

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות תפילה וברכת כוהנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו

יש לך שאלה או הערה?